האשמה ומהלך הדיון הנאשמים: מר אלכנסנדר X - מורשה לנהיגה שלמד לצורך ריענון (נאשם 1), ומר רוני X מורה לנהיגה (נאשם 2), הואשמו ביחד ולחוד בעבירות על סעיף 62(2) (רשלנות) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א- 1961 ועל תקנות64(ה) (אור אדום) ו21(ב)(2) (גרימת נזק) לתקנות התעבורה התשכ"א- 1961. שלב הכרעת הדין פוצל לשתיים בהתאם להחלטתי מיום 8.2.12. בשלב הראשון ייקבע אם הנאשמים חצו את הצומת ברמזור אדום, ובמידה וייקבע עובדתית כי הם חצו ברמזור אדום, בשלב השני ייקבע מי מהשניים אשם או אם שניהם יחדיו אשמים. הכרעת דין זו הינה השלב הראשון מבין השניים שצויינו ובה ייקבע עובדתית האם חצו הנאשמים את הרמזור באור אדום או שמא המעורבת בתאונה בה התנגשו היא זו שחצתה הצומת באדום. העובדות המוסכמות הן כי ביום 13.7.08 בסמוך לשעה 11:30 בצומת הרחובות דוד איילון ואגודת ספורט בית"ר (להלן: "הצומת"), נסעו הנאשמים ברכב מסוג סובארו מ.ר. 23-185-26 (להלן: "רכב הנאשמים") מכיוון רח' אגודת הספורט בית"ר כשבכוונתם לפנות שמאלה לרחוב איילון, בשל כך נעצרו ברמזור אדום בנתיב השמאלי ביותר, מבין ארבעה, והמתינו עד אשר יתחלף הרמזור בכיוון נסיעתם לירוק. באותה שעה נסעה X X (להלן: "המעורבת") ברכב מסוג ניסן מ.ר. 29-647-17 (להלן: "רכב המעורבת") בכיוון הנגדי ברחוב אגודת ספורט בית"ר בנסיעה רצופה וישרה לתוך הצומת. בתוך כך החלו הנאשמים לפנות שמאלה והתנגשו ברכב המעורבת. כתוצאה מהתאונה נחבלו המעורבים בתאונה ופונו לבית חולים והרכבים ניזוקו. אין חולק כי הרמזורים בצומת היו תקינים באותה העת ומקובלת על הצדדים אמיתות תכנית הרמזורים שהוצגה ושתפורט בהמשך. המחלוקת נעוצה בשאלה מי מהשניים נכנס לצומת כשהרמזור בכיוון נסיעתו דולק אדום - המאשימה טוענת כי היה זה רכב הנאשמים שהחל בנסיעה כשהאור בכיוון נסיעתו עודנו אדום, וסומכת אדניה על העובדה שהרמזור בכיוון נסיעת הנאשם מתחלף לירוק רק לאחר שהמופע הירוק מתחיל ברמזור בכיוון הנסיעה ישר לנתיבים שלימין הנאשמים. כך שלשיטתה התבלבלו הנאשמים בין הרמזור לכיוון נסיעתם לבין הרמזור השני. הנאשמים טוענים מנגד, כי היה זה רכב המעורבת שנכנס לצומת כשהאור בכיוון נסיעתו כבר התחלף לאדום. לסברתם הרמזור בכיוון נסיעת המעורבת התחלף לאדום מס' שניות לפני שחצתה הצומת וכיוון שנסעה ברצף "גנבה" את הרמזור (בסלנג המדובר). ראיות הצדדים העידו מטעם התביעה עת/1 מפקח רענן מקרוב (להלן: "המתנדב"). עת/2 גב' X X (המעורבת) עת/3 מוטי צור (להלן: "עורך השימוע") עת/4 רס"ם אסף שזו (להלן: "הבוחן") עת/5 מיכאל ביביצקי הוגשו וסומנו: ת/1 דו"ח פעולה של המתנדב. ת/2 סקיצה שנערכה לפי המעורבת. ת/3 טופס השימוע של נאשם 1. ת/4 דו"ח בוחן תאונת דרכים. ת/5 תרשים תאונת דרכים. ת/6 סקיצת תאונת הדרכים ורישומי הבוחן. ת/7 תכנית הרמזורים ואישור תקינות הרמזור שנערכו ע"י מנהל מחלקת הרמזורים בעיריית ירושלים מר ויקטור באראביק ושהוגשו בהסכמה באמצעות הבוחן. ת/8 18 תצלומים מזירת התאונה . ת/9 מסמכים רפואיים של הנפגעים בתאונה. ת/10 הודעת נאשם 1 במשטרה וסקיצה שנערכה מפיו. ת/11 הודעת עת/5 ת/12 טופס השימוע של נאשם 2 שהוגש בהסכמה. מטעם ההגנה העידו: עה/1 נאשם 1. עה/2 נאשם 2. הוגש: נ/1 פסק הדין תא"מ 20072/08. השאלה העיקרית שבמחלוקת- מי הוא זה ואיזהוא אשר לא עצר באדום? 7. המחלוקת בין הצדדים כאמור נעוצה בשאלה עובדתית אחת ויחידה: מיהו הנהג אשר עבר עם רכבו באור אדום? כיוון שאין חולק כי לא היתה תקלה במערכת הרמזורים מוסכם כי אחד הצדדים טעה והשני נהג כחוק. קרי, וודאי הוא שמי מהמעורבים עבר באדום והאחר בירוק, אין ולא יכולה להיות אפשרות אחרת. 8. אקדים ואציין שנחה דעתי, כי הנאשמים הם אלו שעברו באור אדום. ועתה אסביר כיצד נובעת מסקנה זו מהראיות שבתיק. היות וטענות הצדדים נעות סביב הצומת ומבנה תוכנית הרמזורים בו אפתח תחילה בתיאור קצר של מבנה הצומת. מבנה הצומת ותוכנית הרמזורים 9. מבנה הצומת כפי שהוא נלמד מתרשים תאונת הדרכים (ת/5) ומתכנית הרמזורים (ת/7) הוא כדלהלן: בכיוון נסיעת הנאשם חמישה נתיבים. המסלול הימני ביותר מיועד לפנייה ימינה ללא רמזור. שלושת המסלולים המרכזיים נועדו לנסיעה ישר ולהם רמזור המורה לנסיעה ישר בלבד (לפי תכנית הרמזורים "רמזור 3") הנתיב לנסיעה שמאלה, והוא הנתיב בו נסעו הנאשמים, הוא הנתיב השמאלי מבין החמישה ולו מורה רמזור לנסיעה שמאלה בלבד (לפי תכנית הרמזורים "רמזור 4"). לפי תוכנית הרמזורים (ת/7) המופע הירוק ברמזור 3 לנוסעים ישר מתחיל כ - 15 שניות לפני שמתחיל המופע הירוק ברמזור לכיוון נסיעת הנאשם. 10. מכיוון נסיעת המתלוננת (הנגדי) ישנם ארבעה נתיבים. הנתיב הימני מתפצל לשני נתיבים - האחד לנסיעה ימינה ללא רמזור והאחר מצטרף לשני הנתיבים שמשמלו לנסיעה ישר. לשלושת הנתיבים המורים לנסיעה ישר רמזור אחד (והוא בהתאם לתכנית הרמזורים "רמזור 1") אין חולק כי המעורבת נסעה בנתיב השני מימין - לכיוון ישר. הנתיב השמאלי מבין הארבעה מיועד לנוסעים שמאלה. לפי תכנית הרמזורים במהלך המופע הירוק בכיוון נסיעת המעורבת, מתחלף לירוק הרמזור בכיוון הנגדי הנסיעה ישר - רמזור 3. כך שהמופע הירוק ברמזור 1 וברמזור 3 מסתנכרנים למשך כ- 15 שניות. עובדה חשובה נוספת היא כי מיד בסיום המופע הירוק בכיוון המעורבת מתחיל המופע הירוק ברמזור המיועד לכיוון נסיעת הנאשמים. טענות הצדדים - השני הוא זה שטעה ("טעות בכניסה מול גניבת" הרמזור) לאחר ניתוח מבנה הצומת ותכנית הרמזורים ניתן להבין ביתר קלות את טענות הצדדים. לטענת המאשימה, היות ורמזור 1 מתחלף לירוק עוד קודם לרמזור שיועד לכיוון נסיעת הנאשמים יתכן כי הנאשמים התבלבלו והחלו בפניה שמאלה למרות שהרמזור בכיוון נסיעתם הורה אדום. כיוון שבאותו הזמן היה למעורבת רמזור ירוק מלא בכיוון נסיעתה, אירעה ההתנגשות בין הרכבים. המאשימה תמכה טענה זו בראיות, כפי שנבאר להלן. לטענת הנאשמים לעומת זאת, המעורבת שנסעה בנסיעה רצופה למהירה ראתה שהרמזור מתחלף לאדום אך החליטה "לגנוב" את הרמזור (בסלנג המקובל). טענה זו נתמכת בעובדה שבעת סיום המופע הירוק ברמזור בכיוון נסיעת המעורבת מתחיל המופע הירוק בכיוון נסיעת הנאשמים. 12. שתי הסיבות שהועלו הן סיבות ידועות ומקובלות לתאונות דרכים באור אדום. מועטים המקרים בהם נהגים/ות עוברים במצח נחושה באור אדום. לעיתים התאונה נגרמת עקב "גניבת" רמזור שלא צלחה, ולעיתים עקב טעות. אולם במקרה שלפנינו, הסיבות השונות ממקמות את אפשרות התאונה בנקודות שונות במופע הרמזורים. ונפנה לראיות באשר למועד אירוע התאונה ביחס למופעים, אקדים ואומר לפי ראיות אלו נשמט הבסיס תחת גרסת ההגנה ומתחזקת גרסת המאשימה. 13. התביעה הביאה לבית המשפט ארבעה עדים, מתוכם עד אחד נייטרלי לחלוטין (מר מיכאל רביצקי). ההגנה לעומת זאת לא הביאה עדים נייטרלים והעידו אך ורק הנאשמים. ראיות המחזקות את גרסת התביעה 14. לציין כי אין בעדות הבוחן והמתנדב באשר לממצאים בזירה כדי לצדד בגרסת מי מהצדדים. עם זאת יתר הראיות מצביעות על אשמת הנאשמים, כפי שיפורט להלן. גרסת נאשם 1 15. בעדותו בפני העיד נאשם 1 בבטחון מלא כי החל בנסיעה באור ירוק מלא. בטחון זה אינו מתיישב עם דבריו בשימוע (ת/3) אז הסס בתשובתו: "אני חושב שהיה לי אור ירוק אבל אני לא יכול לומר בבטחון". משעומת נאשם 1 עם סתירה זו לא ידע לישבה ולא הכחיש שכך אמר במשטרה אלא השיב "אין לי הסבר מה היה אז" (פרוטוקול עמ' 15 ש' 8). השימוע נערך כעשרה ימים לאחר קרות התאונה, והעדות בפני ניתנה כעבור למעלה משלוש שנים ומחצה מקורת התאונה. אין ספק כי יותר אמינים עלי הדברים שאמר בסמוך למועד התאונה. 16. עוד מסר נאשם 1 בהודעתו במשטרה (ת/10) כי: "אני כמעט בטוח שרכבים שעמדו מימין שלי שהם נשארו לעמוד שם ורק לפניה שמאלה נדלק ירוק". (שם ש' 16-17). דברים אלו מנוגדים לתכנית הרמזורים לפיה לנתיבים הנוסעים ישר בכיוון נסיעת הנאשם האור ברמזור מתחלף לירוק 15 שניות לפני שמתחלף הרמזור לירוק בכיוון נסיעת הנאשם. גרסת נאשם 2 17. גם הנאשם 2 העיד בבטחון רב באשר לנסיעה ברמזור ירוק בלבד, בציינו לשאלת ב"כ המאשימה כי הרמזור הירוק לנוסעים ישר (רמזור 3) מתחלף לירוק קודם לרמזור בכיוון נסיעתם (פרוטוקול עמ' 16 ש' 13-14). דברים אלו המתאימים לתכנית הרמזורים, סותרים את דבריו במהלך השימוע, אז אמר: "שני הרמזורים נדלקים ביחד גם לישר וגם לשמאלה נדלקים ביחד" (ת/12). 18. לטעמי, המדובר בנסיון לשפר העמדה ולתקן הטעות, ככל הנראה, כדי ליצור הרושם שהמתינו הנאשמים עד להתחלפות הרמזור לירוק בכיוון נסיעתם וכי לא התבלבלו. משהועמד על הסתירה בין הגרסאות הודה נאשם 2 בכנות: "כל אדם סביר לא יודע מראש את מופע הרמזורים, עניתי את האמת לאותו הרגע" (פרוטוקול עמ' 16 ש' 22). ומכאן שבעת קרות התאונה ולאחריה סבר נאשם 2 ששני הרמזורים לכיוון ישר ולכיוון שמאלה מתחלפים באותה העת לירוק. 19. מאמירותיהם אלו של הנאשמים יש להסיק כי האפשרות שטעו ברמזור ונסעו באדום היא אפשרית ביותר ועובר למקרה סברו השניים כי הרמזור בכיוון נסיעתם התחלף לירוק קודם או ביחד עם הרמזור שיועד לנסיעה ישר. גרסת המעורבת 20. המעורבת העידה בבטחון כי נסעה ברמזור ירוק וגרסתה אמינה בעייני ניכר היה כי היא משיחה לפי תומה. תעיד על כך העובדה שציינה כי היא נסעה בנתיב המרכזי למרות שחששה כי יתכן ומדובר בעבירה (ראה פרוטוקול עמ' 4 ש' 30). העד הנייטרלי - מיכאל ביביצקי 21. מיכאל ביביצקי (להלן: "מר ביביצקי") הינו עד נייטרלי שאינו מכיר איש מהצדדים המעורבים לתאונה, והיה במקום במקרה בעת אירוע התאונה, כיוון שהיה חייל באותה עת ואיבטח במקום תחנת הסעה, הנמצאת על המדרכה מימין לכיוון המעורבת כך שממקום עומדו יכול היה להבחין ברמזור בכיוון נסיעת המעורבת. מר ביבצקי צולם במקום (צילומים 16-17בת/8). הודעה נגבתה ממנו על-ידי הבוחן. 22. הודעתו במשטרה (ת/11) הוגשה והתקבלה על-פי כלל הקפאת הזכירה שבעבר, כיוון שבעדותו שניתנה כשלוש שנים ומחצה מאז התאונה לא זכר את האירוע היטב. בהודעתו שנמסרה שעתיים לאחר קרות התאונה, הסביר שתצפת כמאבטח לכיוון הצומת וראה את רכב המעורבת נכנס לצומת כשהאור בכיוונו דולק ירוק (שם ש' 6, 8). הוא אף ידע לומר כי רכב המעורבת לא היה בנתיב בימני ביותר (שם ש' 13-14). כן ציין שלא מכיר מי מהמעורבים בתאונה (שם ש' 17). 23. בעדותו בפניי לא זכר היטב את האירוע. ועם זאת ציין לשאלות ב"כ הנאשם באשר לעדותו בתביעה האזרחית תא"מ 20072/08 (להלן: "התביעה האזרחית") כי הבחין ברמזור אדום בכיוון נסיעת הנאשמים. כי הסיק שהיה אור אדום לנאשמים מכך שראה כי הרמזור דלק ירוק בכיוון הנאשמת אך לא ראה זאת במו עיניו (פרוטוקול עמ' 13 ש' 8). התביעה האזרחית 24. אני ער לעובדה כי בתביעה האזרחית בסדר דין מהיר, שפסק הדין בו הוגש (נ/1) לא הרימה המעורבת את הנטל ההוכחה לגישת השופטת. שם נקבע כי לא שוכנעה השופטת ביכולת העד הנייטרלי לזכור איזה רמזור היה בכיוון המעורבת. דעתי שונה משלה היות ומדובר בעד נייטרלי, נטול פניות ואינטרסים שאינו מכיר את הצדדים, אין כל סיבה לפקפק באמיתות גרסתו שניתנה כשעתיים לאחר האירוע ובה חזר והדגיש כי ראה בכיוון נסיעת המעורבת רמזור ירוק. העובדה שאמר כי ראה את הרמזור בכיוון נסיעת הנאשמים אינה מעלה ואינה מורידה שכן מובן כי הסיק זאת מתוך ראיית הרמזור הירוק בכיוון נסיעת המעורבת. איני סבור כדברי ב"כ הנאשם 1 בסיכומיו כי מר ביבצקי מסלף את העובדות אלא שזכרונו דהה עם הזמן. על כן אני מקבל את דבריו בהודעתו במשטרה כשעתיים לאחר האירוע כנכונים וכמשקפים את שראה. ידוע כי עדותו של עד נייטרלי הינה בעלת משקל רב ומכריע משל עדים בעלי עניין, ראה לדוגמה: עפ"ת(מרכז) 10-06-21258 סרסור נ' מדינת ישראל, לא פורסם (מיום 13.12.10). עוד יצויין כי בתביעה האזרחית לא הוצג החומר שהיה בידי התביעה, לא הוצגו מופעי הרמזורים ומסמכים נוספים שהיו בידי המאשימה. 25. אציין כי מותב זה ראה לא אחת החלטות שניתנו על ידי בתי משפט אזרחיים בתביעות בין בעלי רכב שהתוצאה בהן הייתה שונה מהחלטות בית המשפט לתעבורה (תביעות קטנות או תביעות רגילות). אין זה חזון נפרץ, ונובע מכך שלבתי המשפט האזרחיים לא מוצגים כל הראיות ואין שם את הכלים המצויים בבית משפט לתעבורה. אשר לכן, היות ומדובר בהחלטה בבית משפט אזרחי שאיננה מחייבת, הרי אין מנוס מלהתעלם ממנה לצורך העניין שלפנינו. 26. אני סבור כי עדותו של העד הנייטרלי בהצטרף ליתר הראיות שמניתי מטים את הכף באופן השולל את גרסת ההגנה לחלוטין, וממקם את אירוע התאונה בעת שעדיין דלק הרמזור בכיוון נסיעת המעורבת ירוק, וכשהתחלף רמזור 3 לירוק, והנאשמים התבלבלו בינו לבין הרמזור בכיוון נסיעתם שדלק עדיין אדום. לכן אני מקבל את גרסת המאשימה כגרסה האפשרית היחידה. סוף דבר לסיכומו של דבר, לאור כל האמור לעיל ולאחר ששמעתי את הצדדים והתרשמתי מעדותם לפניי, אני קובע כי הנאשמים הם אלו שחצו הצומת באור אדום וגרמו לתאונה. משקבעתי כאמור יש לדון בשאלת האשמה - האם התלמיד המורשה ונהיגה שבקש לרענן זכרונו או המורה שאמון היה על הרכב, או שמא יש לקבוע אחריות לשניהם. משפט תעבורהתאונת דרכים