אני מזכה את הנאשם מחמת הספק. כתב אישום וטעוני הצדדים הנאשם הואשם בכך שבעת נהיגתו ברכב, בנתיבי איילון, סטה ימינה מנתיב נסיעתו ופגע באופנוע שנסע מימינו ובכיוון נסיעתו. בפני בית המשפט העיד מתנדב סייר שהגיע למקום וערך דוח פעולה וכן העידו הנהגים המעורבים, נהג האופנוע והנאשם. התביעה בסיכומיה מבקשת להרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. לטענת התביעה הנאשם מודה שסטה ימינה לשטח ההפרדה וככל הנראה הפעיל שיקול דעת מוטעה בענין זה. כמו כן מוסרת התביעה שנאשם יכול וצריך היה למנוע את התאונה באמצעות התבוננות במראות הרכב, וזאת לא עשה. טוען ב"כ הנאשם בסיכומיו שהאחריות כולה מוטלת לפתחו של נהג האופנוע אשר עקף את רכב הנאשם מימין, בהיותו בשול הדרך, כמו כן טוען הסניגור שנהג האופנוע פגע ברכב הנאשם מאחור, דבר אשר שולל את האפשרות לקבלת גירסת התביעה ולפיה סטייתו של הנאשם היא זו שגרמה לתאונה. דיון הכרעה הראיות בתיק, רובן ככולן הינן גירסאות המעורבים, למקום התאונה לא הגיע בוחן תנועה של משטרת ישראל, לא נאספו ממצאים, ולא נקבעו מסקנות בוחניות. למקום התאונה הגיע אמנם סייר מתנדב ממתנ"א תל אביב, ואולם לדוח הפעולה שערך (ת/1) אין משמעות ראייתית רבה מלבד העובדה שדוח פעולה זה משקף ככל הנראה את גירסת הנאשם שנמסרה על אתר. לפיכך עלינו לבחון את גירסאות המעורבים על מנת לקבוע האם הוכחה אשמתו של הנאשם מעבר לכל ספק סביר. גירסת הנאשם בדוח הפעולה (ת/1) מציין בתרשומתו מתנדב המשטרה שנהג הקטנוע פגע ברכב הנאשם שנסע לפניו. לא צוין במפורש מהיכן שאב המתנדב נתון זה ואולם לנוכח העובדה כי בעת שהייתו במקום טופל רוכב הקטנוע על ידי חובש שהגיע למקום, מסתבר כי מדובר בגירסתו של הנאשם. הנאשם פנה למשטרה מיידית ביום הארוע, ומסר הודעה קצרה (ת/5) ולפיה בעת נסיעתו בנתיבי איילון "ראיתי אופנוע מאחור ניסיתי לברוח ממני לימין לאי התנועה הוא פגע בי מאחור". הנאשם נקרא למשטרת ישראל לשם מתן הודעה מפורטת (ת/6). בהודעתו מוסר כי בעת נסיעתו בנתיבי איילון הבחין ברוכב האופנוע שמגיע מאחוריו, ניסה "לברוח" ימינה כדי למנוע את התאונה, בעת סטייתו לכיוון אי התנועה שהיה מימינו הרגיש מכה ברכבו, בחלקו האחורי. הנאשם נשאל בחקירתו במשטרה "מדוע ברחת ימינה ולא שמאלה או נשארת בנתיב" והנאשם השיב "כי לא תיארתי לעצמי שהוא יעקוף אותי מימין. אני לא נשארתי בנתיב שלי כי רציתי למנוע תאונה" (ת/6 שורות 35-39). בעדותו בבית המשפט חזר שוב על גירסה זו והסביר כי לאור תחושת הסכנה סטה ימינה לשול הדרך משום שמשמאלו נסעו כלי רכב, ולכן האפשרות היחידה לסטות למקום שלא אמורים להמצא כלי רכב, הינה לאי התנועה המסומן, שמימינו. גירסתו של הנאשם, החל מיום התאונה ואילך הינה עקבית, אם כי בשלביה הראשונים היתה כללית. בעדותו בבית המשפט פירט את תחושת הסכנה שחש בה. הנאשם מתאר כיצד הבחין ברוכב האופנוע שהיה במרחק של כעשרה מטר מאחוריו, כשהלה דוהר לכיוונו, בהמשך חזר בו מהמונח "דוהר", ואולם עמד על כך שנהיגת רוכב האופנוע היתה מהירה. הנאשם הסביר "בשניות אלה ראיתי שהוא נוסע מהר מידי ואני חששתי שהוא יכנס בי, בשביל למנוע תאונה הדבר הראשון שעלה לי זה לברוח לצד ימין כדי שלא אכנס בי" (עמוד 16 שורות 11-12). הנאשם נשאל שמא שיקול דעתו היה מוטעה והשיב "אולי היה מוטעה, בדרך כלל אסור לעקוף מימין, בשביל זה אני חשבתי שבדרך כלל האדם הנורמטיבי יעקוף אותי משמאל ולא מימין, גם יש אי תנועה שם שאני יכול לא להפריע לאף אחד באי תנועה הזה כי היה רחב מאוד (שורות 16-18). גירסת נהג האופנוע נהג האופנוע מתאר התרחשות שונה בתכלית. מהודעתו (ת/2) עולה כי נסע בנתיבי איילון מימין לרכבים שנסעו בנתיב הימני ביותר "על קצה סימון שטח ההפרדה המסומן" (ת/2 שורות 7-8). תוך כדי נהיגתו, לתומו ,במקום המתואר, רכב שנסע משמאלו סטה לפתע ימינה, ובלשונו של העד: "חתך ימינה לשטח ההפרדה חסם את דרכי וגרם לי להתנגש עם החזית שלי בחלקו האחורי". העד חזר על גירסה זו בעדותו בבית המשפט. בחקירה הנגדית מסר שנסע במרחק של כמטר מטר וחצי מהרכבים שנסעו בנתיב הימני, וככל הנראה נסע במרחק של "20,30,40,50 (ס"מ) מצד ימין של קו ההפרדה" (עמוד 11 שורה 22). העד גם טען שנסיעתו מימין לרכבים, ובשול הדרך ,מותרת לאור הוראות משטרת ישראל. העד החזיק באמתחתו הנחיה ממשטרת ישראל, הנחיה זו לא היתה חלק מראיות התביעה והובאה לידיעתה (וכמובן לידיעת ההגנה) רק תוך כדי חקירתו הנגדית של העד, ובנסיבות אלו, ובהמשך להתנגדות הסניגור ,בית משפט לא התיר הגשת המסמך. הערכת גירסאות הצדדים כל אחד מהמעורבים מתאר התרחשות שונה בתכלית, וכאמור, אין ממצאים מובהקים ממקום התאונה, שנותחו על ידי בוחן תנועה, אשר יכולים לחזק גירסה זו או אחרת. בית המשפט שמע את עדויות המעורבים ויכול היה להתרשם ממהימנותן, ומאחר ולא מצא מקום להעדיף גירסה אחת על פני רעותה בוודאי שמתעורר ספק שממנו זכאי הנאשם להנות. מיקום הנזק ברכב הנאשם בנוסף לאמור , מיקום הפגיעה בחלק האחורי של רכב הנאשם תומך קלות דווקא בגירסת הנאשם. אם אכן הנאשם "חתך" את נהג האופנוע, בהיותו קרוב אליו, ולאור עדותו של נהג האופנוע כי נסע במרחק של 20 עד 50 ס"מ מימין לקו ההפרדה, מצפים היינו לגרימת נזקים בדופן רכב הנאשם. נהג האופנוע נשאל אמנם בענין זה והסביר את אשר הסביר, ואולם אם אכן התאונה התרחשה כגירסת נהג האופנוע היה מסתבר יותר שימצאו נזקים בדופן שמאל ולא באחורי רכב הנאשם. המצאות הנזקים בחלק האחורי של רכב הנאשם יכולה לתמוך באפשרות שהנאשם הספיק "להתיישר" לפני קרות התאונה, ובמידה ואכן כך ארע מדובר בחוסר תשומת לב של נהג האופנוע, אשר תרם להתרחשות התאונה. אמנם לא ניתן לקבוע מסמרות בענין ואולם האפשרות קיימת ובעקבותיה מתעורר הספק בדבר אשמתו של הנאשם. נהיגתו של נהג האופנוע בשול הדרך נהג האופנוע מסר בתחילה כי נסע על קצה סימן שטח ההפרדה . בחקירתו הנגדית תיקן ואישר כי ככל הנראה נסע מימין לקו ההפרדה במרחק של 20-50 ס"מ. נהג האופנוע עקף בנהיגתו, לגירסתו, את כלי הרכב שנסעו משמאלו שהרי לדבריו נסע במהירות של 40-50 קמ"ש ואילו כלי הרכב שמשמאלו נסעו במהירות "זחילה" - 5-10 קמ"ש (עמוד 7 שורות 6-7). מכאן עולה ברורות שנהג האופנוע עקף את כלי הרכב אשר נסעו בנתיב הימני ביותר, עקיפה אשר בוצעה מימינם. בנוסף לכך נהג האופנוע ביצע עקיפה זו על שטח ההפרדה המסומן. עקיפה מימין הינה עקיפה אסורה, ולזאת מתווספת נהיגה על שטח ההפרדה המסומן אשר אף היא מהווה עבירה על תקנות התעבורה. נהג האופנוע הציג כאמור הנחיה משטרתית אשר לדבריו מתירה לו לנהוג כפי שנהג. המסמך כאמור לא הוגש מהסיבות שפורטו שם, ואולם למעלה מן הצורך אומר כי המסמך הוצג לבית המשפט, ואין בו, למיטב זכרונו של בימ"ש, היתר לנהוג כפי שנסע נהג האופנוע. לכל היותר ישנה בו הנחיה לשוטרי משטרת ישראל באשר לאכיפה, ורישום דוחות תנועה לנהיגה שכזאת. הנחיה שכזו איננה בבחינת מתן היתר לנהג אופנוע לנהוג בניגוד להוראות הדין, ובאם נהג אופנוע נוטל על עצמו סיכון בנהיגה בשול הדרך, ועל גבי שטח הפרדה מסומן, בהתקיים ארוע תאונתי, אל לו לצפות שיוכל לחסות תחת כנפיה של ההנחיה האמורה. בוודאי שבנסיבות אלו ניתן להטות אוזן לדברי הנאשם אשר מוסר כי סטה ימינה לשטח ההפרדה משום שלא ציפה שנהג האופנוע יבחר לעקוף אותו מימינו ועל שטח ההפרדה המסומן. נכון הדבר שעל נהג לצפות גם פעולות אסורות ובלתי זהירות שנגרמות על ידי נהגים אחרים בדרך ואולם בנסיבות האמורות כאשר התנועה זרמה גם משמאלו של הנאשם, ובהתקיים תחושת סכנה, וחוסר אפשרות לסטות לנתיב השמאלי, לא נאמר כי סטיה אינסטנקטיבית ימינה למקום בו אסורה המצאותם של רכבים, ובכללם נהג האופנוע, הינה פעולה בלתי סבירה. לאור כל האמור ולאחר שהתעוררו בליבי הספקות שתוארו אני מזכה את הנאשם מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. תאונת דרכים