פיצוי כספי על העדר אוכל כשר בטיסה


התובע הזמין באמצעות הנתבעת 1 טיסה במטוס של הנתבעת 2. לאותה טיסה הזמין התובע אוכל כשר. מדובר בטיסה בין נתב"ג ללוס אנג'לס תוך חניית ביניים בפרנקפורט.

בהגיעו לבידוק נאמר לו, שלא יהיה לו אוכל כשר כפי שהזמין.


התובע יצא לטיסה ללא מזון מובטח כבקשתו ולפי מה שאמר בביהמ"ש, לא אכל עד הגיעו ליעדו הסופי.

שתי הנתבעות הטילו את האחריות למניעת האוכל הכשר מן התובע זו על זו.

התמונה הכללית שעלתה מן הדיון בביהמ"ש שבו לקחו חלק נציגי שתי הנתבעות היתה זו:
הנתבעת 1 הזמינה אצל הנתבעת 2 שלוש פעמים את טיסתו של התובע. בהזמנה ראשונה הוזמן האוכל הכשר והדבר נרשם אצל הנתבעת. כיון שהתובע לא שילם בעבור הכרטיס במועד, שלחה הנתבעת 1 לנתבעת 2 הזמנה שניה מאוחר יותר ובזו לא נזכרה ההזמנה לאוכל הכשר.

לאחר ששילם שלחה הנתבעת 1 לנתבעת 2 הזמנה שלישית בציון האוכל הכשר אולם הדבר היה ממש סמוך לטיסה והנתבעת 2 הודיעה שאין היא יכולה עוד להספיק לארגן את האוכל הכשר לתובע.נ

בין היתר טענו הנתבעות, שהתובע לא עשה דבר להפחית את נזקיו כאשר נודע לו שלא מובטח לו מזון כשר במטוס. הוא היה יכול לקנות אוכל כשר בנתב"ג.

אכן, בענין זה שותף ביהמ"ש לעמדת הנתבעות והוא פוסק, שהתובע לא עשה דבר כדי להקטין את נזקיו בנושא זה.

אשר לאי אספקת המזון הכשר לתובע, פוסק ביהמ"ש, שהאחריות תחול על שתי הנתבעות במידה שווה.ב

ביהמ"ש אינו רואה לצודק להכנס לפלוגתה בין שתי הנתבעות לגבי אחריותן כלפי התובע. אין מדובר בבחירת מושב ליד החלון או במעבר אלא בענין מצפוני-דתי בעל חשיבות עליונה במעלה לכל אדם המקפיד על דיני כשרות, יהיה הוא יהודי או מוסלמי או בן כל דת אחרת.

ההקפדה על קוצו של יוד בענין זה ע"י שתי הנתבעות לא היתה מכובדת, לדעת ביהמ"ש. אין מדובר במילוי הוראות דין באופן קפדני אלא בעמדה של יקוב הדין את ההר.

ביהמ"ש היה בדיעה, שראוי לנתבעות להסכים לפסק דין של פשרה בענין זה בלי לקבוע את אחריותן המשפטית, והדבר לא היה עולה להן ביוקר. ביהמ"ש רמז שאין בדעתו להיענות למלוא התביעה הכספית של התובע.

לצערו של ביהמ"ש, סרבה הנתבעת 2 להצעתו ועל כן פוסק ביהמ"ש לגופה של התביעה.

על יסוד האמור לעיל, פוסק ביהמ"ש, שדין התביעה להתקבל.

כל אחת מן הנתבעות תשלם לתובע את הסכום של 1,000 ₪.
סכום זה ישא ריבית כדין והצמדה מיום 11.9.03, ועד לתשלום המלא בפועל.
כל אחת מן הנתבעות תשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 300 ₪.
סכום זה ישא ריבית כדין והצמדה מיום 10.3.04, ועד לתשלום המלא בפועל.

מחיקת ההודעה לצד ג'

בית המשפט החליט למחוק את ההודעה לצד ג', שהנתבעת שלחה עם הגשת כתב ההגנה שלה.

בית המשפט פועל בעניין זה על פי לשונו המפורשת של סעיף 60 לחוק בתי המשפט {נוסח משולב}, התשמ"ד-1984 (להלן החוק).ו

השאלה אם לאפשר הגשת תביעה שכנגד או לשלוח הודעה לצד ג' בבית המשפט לתביעות קטנות על ידי נתבע שאינו יחיד התעוררה מדי פעם בערכאות נמוכות.נ

כידוע, בית המשפט לתביעות קטנות דן אך ורק בתביעות של יחיד. הנושא לא הוכרע עד כה בערכאה העליונה המחייבת. בית-משפט זה סבור, כי הודעת צד ג', כמוה כתביעה-שכנגד, תביעה היא לכל דבר ועניין, משלמים בעבורה אגרה, מגישים כלפיה כתב הגנה וכיוצא באלה הליכים.

תכלית החקיקה

הסיבה לכך, שבבית משפט לתביעות קטנות מדבר המחוקק בתביעת יחיד, מקורה בתכלית הקמתו של בית משפט זה. בפרשנות החוק יש לחפש את תכליתו על-פי פשט לשונו, לפני שנעזרים בהיסטוריה החקיקתית שלו וגם זאת יש לעשות בזהירות.ב

הרעיון לאפשר ליחיד להתדיין כתובע בבית המשפט לתביעות קטנות מצא את ביטויו בהצעת החוק הנדון (ה"ח 1174, 1975. 17.4, בעמ' 208), שם נאמר, בין השאר:

"לרשות החברות עומד, בדרך כלל, צוות עובדים הכולל משפטנים
המיצגים אותן בתביעות וכנגדן עומד האזרח לבדו, חסר אונים. משום
כך מוצע שלא יהיה תובע בבית משפט לתביעות קטנות אלא יחיד. לא
כן הנתבע שיכול שיהיה תאגיד, ושניהם ללא ייצוג של עורך-דין או שלוח
אחר, אלא ברשות בית-המשפט לאחר שראה טעם מיוחד לדבר".

לא זו אף זו: הצעת החוק וסימן ה' בחוק אכן העמידו את התובע במצב משפטי שונה משל הנתבע. התובע אינו רשאי לפצל את תביעתו והמחיר שעליו לשלם בגין כך מתבטא בממון: אם הוא מצמצם את תביעתו לסכום שבית המשפט לתביעות קטנות מוסמך לדון בו (כיום הסכום הוא 16,700 ש"ח), אין הוא רשאי עוד לתבוע בגין אותה עילה דבר וחצי דבר. כלומר, הוא זוכה במהירות הדיון, בהסרת מחסומים של דיני ראיות וסדר דין (סעיף 62 לחוק) ובהליך המתנהל בלא עורכי דין.ו

לעומת "הקלות" אלה מקל החוק גם עם הנתבע ומתיר לו גם מתיר לפצל את תביעתו, להגיש תביעה-שכנגד בסכום שהוא בתחום סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות, אולם לתבוע את יתרת הסכום בבית משפט אחר (סעיף 61 (2) לחוק).נ

הוראות חוק אחרות

ברם בשנים האחרונות נמצאו נתבעים שהם תאגידים או אף המדינה, המתחכמים להוראות ברורות וחד-משמעיות אלה שבחקיקה הראשית והם מגישים תביעות-שכנגד ושולחים הודעות לצד ג' תוך התעלמות מן המונח "יחיד" שבסעיף 60 לחוק. ההבחנה בין יחיד למי שאינו יחיד, מבחינה משפטית, ברורה היא ומופיעה בדברי חקיקה לא מעטים. כל אימת שהמחוקק מבקש להתייחס ליחיד ולתאגיד כאילו חד הם, הוא אומר זאת במפורש (ראו למשל סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965). כשהוא מבדיל ביניהם, הוא מבדיל היטב (ראו, למשל, סעיף 34 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962; פרק ב' בחוק הערבות, התשכ"ז-1967; סעיף 79 בחוק הירושה, התשכ"ה-1965; ואף בסעיף 1 לפקודת רישום שמות עסק, 1935: "יחיד - אדם טבעי ואינו כולל איגוד").ב

כנגד הטוענים, כי כתב-הגנה והודעה לצד ג' הם הליכי הגנה ולכן אין האמור לעיל עומד במבחן, ייאמר כי טענה זו מתעלמת כליל מהגיונם של דברים ובעיקר מן הרעיון של הקמת בית המשפט לתביעות קטנות.

ברם, לא ב"הגיון" בלבד מדובר אלא גם בפשוטם של דברים, כפי שהם באים לביטוי בתקנות רבות בעניין סדר הדין האזרחי.

מה נאמר בתקנות

בכל הכבוד, לדעת בית משפט זה מובן מאליו, שתביעה-שכנגד והודעה לצד ג', תובענה הן, במובנן לפי ההגדרה בתקנה 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - התקנות). כל אימת שמגיש אדם תביעה, נדרש הנתבע להגיש כתב הגנה והוא הדין לגבי מקבלי הודעת צד ג'. פשיטא, שמי שמגיש כתב הגנה, אינו מגיש אותו כלפי איזו שהיא "תובענה" תיאורטית אלא נגד תביעה. נושא התביעה-שכנגד מוסדר בסימן ב' לפרק ו' ולתקנות. כלפי כתב תביעה-שכנגד על התובע להגיש כתב תשובה שכנגד (תקנה 62).ו

כתב תביעה יש להגיש לפי טופס 1 בבית משפט שיש בו מערכת ממוכנת (תקנה 7א (ב) לתקנות) ובבית המשפט לתביעות קטנות יש להגישו לפי טופס 1, כאמור בתקנה 3 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976. אין בתקנות טופס להגשת כתב הגנה אך החובה להגישו נובעת, בין השאר, מנוסח האמור בטופס ההזמנה לדין (טופס 2). לעומת זאת לפי תקנות השיפוט המיוחדות בדבר שיפוט בתביעות קטנות, יש טופס לכתב הגנה (טופס 3). גם לגבי תביעה-שכנגד אין בנמצא טופס, לא בתקנות ולא בתקנות בדבר תביעות קטנות

במצב עניינים זה, כיצד על תובע-שכנגד לפעול, איפוא? לפי האמור בתקנה 8 לתקנות: "תובענה שאין לגביה בתקנות אלה הוראה אחרת לעניין זה תיפתח במסירת כתב תביעה לבית המשפט".ב

הוא הדין לגבי הודעה לצד ג', שלגבי נוסחה וצורתה אכן יש גם יש טופס (מספר 18) לפי התקנות ובו נאמר באופן המפורש ביותר, שעל מקבל ההודעה לצד ג' להגיש כתב הגנה אם ברצונו לחלוק על תביעת התובע או על תביעת שולח הודעת צד ג'.ו

חשיבות הגשתו של כתב הגנה מוצאת את ביטויה בהוראה בתקנה 10 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976:

"נתבע שנדרש להגיש כתב הגנה ולא הגישו תוך המועד שנקבע לכך, יתן
בית המשפט פסק-דין על יסוד כתב התביעה בלבד;..."

הנה ראינו, כי גם בתקנה זו מדובר בפסק-דין "על יסוד כתב התביעה" ובענייננו "כתב התביעה" יכול להיות התביעה-שכנגד. ואם מדובר במקרה, שבו שלח נתבע הודעה לצד ג' והוא לא התגונן? שוב יוכל בית המשפט לתת פסק דין נגד אותו צד ג' אם לא התגונן (תקנה 223 לתקנות). וכי יש צורך בראייה נוספת לכך, שתביעה-שכנגד והודעה לצד ג' - תביעה היא לכל דבר ועניין?

פסיקת בית המשפט העליון והמחוזי

בפסק-דין של בית המשפט העליון (ע"א 1628/92) גינזבורג נ. ירון פלסט (1981) בע"מ, פ"ד מ"ח (2) 372, 378 מול אות השוליים א') נאמר, כי "... בכפוף להוראות מיוחדות שבתקנות... דין הנתבע כתובע (כלפי הצד השלישי) ודין הצד השלישי כנתבע (כלפי הנתבע בתביעה הראשית). ההודעה לצד שלישי היא כתב התביעה של הנתבע (בתביעה הראשית) כנגד הצד השלישי, ועל כן - כדבר תקנה 220 לתקנות - הודעה לצד שלישי "תפרש את מהות התובענה של בעלי הדין נגד הצד השלישי ונימוקיה "והכל כדרך שהיה עושה אילו הגיש כתב תביעה"... (זוסמן, עמ' 602)... כך אף בהמשך ההליכים, כגון לעניין הגשת כתב הגנה בידי הצד השלישי (כאמור בתקנה 221) וכלשון זוסמן, בספרו הנ"ל, בעמ' 613: "ובדרך כלל מעמדו של הצד השלישי כלפי הנתבע, שנתן את ההודעה הוא כמעמד נתבע כלפי תובע".נ

בית משפט זה ער לפסיקתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (מפי כב' סגן הנשיא (כתארו אז, היום נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט אורי גורן, בבר"ע 1019/96 אגד נ' שוחט; לא פורסם).

בכל הכבוד לאותה פסיקה, שאכן היא בבחינת מנחה את בית המשפט לתביעות קטנות, אין היא מחייבת. בית משפט זה בדעה, כי מדובר בפרשנות אחת מני רבות אפשריות ועל כן דרושה פסיקה של בית המשפט העליון, שתחייב את כל בתי המשפט לנהוג כמוה.

כב' השופט גורן כתב הפסק הדין ההוא, כי "ניתן לפרש את החוק בדרך שפירשתי לעיל [שניתן להגיש תביעה שכנגד ולשלוח הודעת צד ג' בבית המשפט לתביעות קטנות גם על ידי מי שאינו "יחיד"), אך מסכים אני כי יתכן שגם פרשנות לשונית המגבילה תביעה שכנגד לנתבע שהוא 'יחיד' יכולה היתה להיות נסבלת" (פיסקה 5.א. לפסק הדין).

בהמשך פסק דינו המפורט של השופט גורן הוא מנה את השיקולים שהביאו אותו לפסוק כפי שפסק. בית משפט זה סבור, בכל הכבוד, כי מדובר בשיקולים תועלתיים מובהקים. הוא גם מודה שהליך בדרך זו עלול להביא לבקשות ייצוג של תאגידים, שבתי משפט יתקשו לסרב להן, דבר שייצור א-סימטריה בהליכים.

בית המשפט ער לכך, שיש מי שאימץ את גישתו של כב' השופט גורן (ראו, למשל, ת"א [באר-שבע] 1344/99, הסתור אלטיב בע"מ נ. מורביה ניסים ו-4 אח', תק-שלום 2000(1), 644, מפי כב' השופט אליעז. פסק הדין ניתן ב-23.3.2000).ב

בית המשפט מבקש להעיר עוד, כי מעמדו המיוחד של בית המשפט לתביעות קטנות ככזה הודגש היטב בבית המשפט העליון, שאמר, בין היתר, כי "...מדובר בבית-משפט שלום אשר שר המשפטים הסמיכו לשבת כבית-משפט לתביעות קטנות (סעיף 59 לחוק בתי המשפט
[נוסח משולב], תשמ"ד-1984). אין המדובר בבית-משפט שלום מהסוג הרגיל. זוהי מחלקה בפני עצמה, בעלת תפקיד וסמכויות מוגדרים, הפועלת על-פי סדרי דין משלה, והיא בעלת צביון ייחודי, שונה משל בתי-משפט השלום הרגילים, ואפשר שיהיו לה כללי דיון עצמאיים, שונים מהכללים המחייבים בבתי-משפט השלום הרגילים (ע"א 292/93 סרבוז נ. אופק בע"מ, פ"ד מח, 3, 177).ו

מסקנה

ושוב בכל הכבוד הראוי, בית משפט זה סבור, כי התרה כמעט גורפת של הענות לבקשת תאגידים בנושא האמור ישים לאל את כוונת המחוקק, שבמקורה היתה כמבואר בדברי ההסבר לחוק, שהובאו בראשיתה של החלטה זו.

סיכומו של דבר: סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות מוסדרת בחקיקה ראשית, קרי: סעיף 60 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. אין להתגבר על מקרא מפורש זה שבחוק על-ידי פירוש תקנה, שכל-כולו אינו אלא למען נוחות המתדיינים.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הקדמת טיסת שכר

  2. ביטול טיסה חזור

  3. טיסות אל על בשבת

  4. ביטוח תאונת טיסה

  5. אישור טיסה בהריון

  6. הצעת חוק טיסות שבת

  7. תשלום על חלקי מטוס

  8. פיצוי על דחיית טיסה

  9. פיצוי על הקדמת טיסה

  10. ביטול טיסה בגלל שביתה

  11. היטלי דלק חברות תעופה

  12. ביטול טיסה בגלל שביתה

  13. פיצוי בגין טיסה שבוטלה

  14. אי הודעה על איחור טיסה

  15. ביטול טיסה לחו"ל עקב פיגוע

  16. פיצוי על רישום יתר בטיסה

  17. תאונה במגלשת חירום במטוס

  18. טיסות בשבת של חברת אל על

  19. החרמת חפץ חד בשדה התעופה

  20. איסור טיסות ריסוס ליד עזה

  21. החזר כספי על כרטיסי טיסה

  22. פיצוי בגין טיסת שכר לפריז

  23. רשלנות בהזמנת כרטיסי טיסה

  24. פיצוי כספי בגין ביטול טיסה

  25. פיצוי על המתנה בשדה התעופה

  26. פיצוי על טיסה ישירה למיאמי

  27. איחור טיסה בגלל איחור ברכבת

  28. הצעת חוק ארוחות כשרות בטיסה

  29. MCT - זמן מינימלי החלפת טיסה

  30. תשלום תוספת דלק על כרטיס טיסה

  31. פיצוי על ביטול טיסה ללא התראה

  32. פיצוי כספי על העדר אוכל כשר בטיסה

  33. ביטול כרטיסי טיסה - חוק הגנת הצרכן

  34. החמצת טיסה בגלל המתנה בטרמינל הלא נכון

  35. דמי ביטול כרטיס טיסה באל על - תביעה ייצוגית

  36. הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ

  37. תביעה: כשהגיע לנמל התעופה לא אפשרו לו לעלות לטיסה, בטענה כי הגיע באיחור

  38. תביעה לחזר תשלום עבור כרטיסי טיסה שלא מומשו ופיצוי בגין עגמת נפש והוצאות

  39. תביעה לפיצוי בגין עיכוב בטיסה אשר גרם לכך שלא הגיעה בזמן לחגוג את ליל הסדר

  40. תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - עבירות בטיחות בטיסה), התשס''ו-2006

  41. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון