ביטול עבודות נגרות

1. אלו הן העובדות הצריכות לעניננו כפי שהן מובאות על ידי התובע: א) התובע, X דני (להלן: "התובע"), הזמין עבודות נגרות מהנתבע, X יוסף (להלן: "הנתבע") בחודש אוגוסט 1999. ב) במסגרת הזמנת העבודות היה על הנתבע לבצע, תוך פרק זמן של חודשיים, את העבודות כדלהלן (להלן: "הזמנת העבודה"): (1) 4 ארונות קיר לחדרי הילדים. (2) ריהוט חדר עבודה כולל שולחן מחשב. (3) ריהוט לפינת טלויזיה הבנוי ממדפים מעץ מלא, פורניר. ג) התובע מסר לנתבע שישה שיקים בסך 6,000 ₪ כל אחד, כאשר נשאו תאריכים החל מ-7/1/00 ועד ל-7/6/00 לצורך תשלום מלוא התמורה על עבודת הנתבע. ד) התובע ביקש מהנתבע שלא לפדות השיקים עד לביצוע העבודה, אך הנתבע התעלם מבקשת התובע, ופדה את ארבעת השיקים הראשונים, בסכום של 24,000 ₪, בתקופה שבין 7/1/00 ועד 7/4/00. את שני השיקים האחרונים לא הפקיד הנתבע, וזאת לאור עמדתו הנחרצת של התובע שהנתבע לא ביצע את העבודה, ואף לא החל בביצועה. ה) הנתבע ביצע את הזמנת העבודה, לאחר שלוש וחצי שנים מאז פדה את השיקים, וזאת באופן חלקי בלבד. אף העבודה שבוצעה לא הושלמה - הארונות לא הורכבו לשביעות רצון התובע. לדעת התובע, ביצע הנתבע עבודות בעלות של כ-12,000 ₪. חרף התחייבות הנתבע להשלים העבודה - לא קיים הנתבע את התחייבויותיו כלפי התובע. נכון ליום הגשת התביעה לא הוציא הנתבע לתובע אף חשבונית עבור השיקים שפרע. ו) התובע שלח לנתבע על ידי בא כוחו מכתב ביום 23/7/03, וזאת לאחר שלאורך השנים שוחח עם הנתבע באופן ישיר ו/או על ידי אחרים ולא קיבל מענה. במכתבו זה דרש התובע מהנתבע לסיים את הרכבת הארונות שהונחו בבית התובע, ולהחזיר לתובע הכספים שנפדו בתוספת תשלום ריבית והצמדה ושכר טרחת עו"ד. ז) התובע מבקש: (1) לחייב את הנתבע להחזיר את שני השיקים שלא נפדו מאחר והתובע לא ביצע העבודות, ואינו זכאי לקבל התמורה בגינן. (2) לחייב את הנתבע בסכום כולל של 17,800 ₪; 12,000 ₪ עבור תשלום הקרן, 3,400 ₪ - ריבית והצמדה, 2,000 ₪ - עוגמת נפש, 500 ₪ - הוצאות עו"ד עבור מכתב. (סה"כ הסכומים הוא 17,900 ₪, אך התובע צמצם לסך 17,800 ₪). 2. מנגד, טוען הנתבע את הטענות הבאות: א) התובע הזמין מהנתבע עבודת נגרות אשר כללה: 4 ארונות קיר וריהוט לחדר עבודה. סה"כ עלות העבודה הינו 36,000 ₪. הנתבע מאשר קבלת 6 שיקים על סך 6,000 ₪ כל אחד. ב) שני השיקים האחרונים בוטלו על ידי התובע. ג) הנתבע הוציא חשבונית על כל הסכום - בסך 36,000 ₪ - אשר ניתן לתובע, בתאריך 3/12/00. הנתבע פירט בחשבונית את עבודות הנגרות כריהוט לחדר העבודה - זאת על פי בקשת התובע. ד) הנתבע ביצע עבודות נגרות לבקשת התובע אשר כללו: (1) 4 ארונות קיר וארון נוסף - בסכום של 24,000 ₪. (2) עבודות נוספות בסך 4,000 ₪ הכוללות: 1 מתקן סרייטר יורד - לתליית בגדים. 1 מתקן למקרוגל בוכנה+דלת כפרית כולל צביעה. 1 רגל משושה מעץ לשולחן מטבח - כולל ליטוש וצבע לשולחן. 1 פח אשפה למטבח+התקנה. החלפת צירים למטבח. 7 יחידות עץ+ווים לתליה. ה) הנתבע ביצע את עבודות הנגרות ברמה הגבוהה ביותר תוך שימוש בחומרים איכותיים. הנתבע מעוניין בהבאת שמאי מומחה לביתו של התובע אשר יעריך את העבודה על כל מרכיביה ועלותיה. אשר על כן, מבקש הנתבע לדחות את התביעה ולחייב את התובע לשלם את יתרת הסכום העומד לזכותו עבור העבודה שסופקה - בסך 4,000 ₪. 3. לאחר עיון מעמיק בכתבי הטענות, בעדויות, ובמסמכים שהובאו בפני הנני מחליט לדחות את התביעה - וזאת מן הנימוקים הבאים: א) (1) התובע לא הוכיח אם באמצעות מסמך, אם באופן אחר, מהם הפריטים שאכן הוזמנו על ידו. התובע טוען כי הוזמנו 4 ארונות קיר, ריהוט חדר עבודה כולל שולחן מחשב, וריהוט לפינת טלויזיה (ראה סעיף 3 לכתב התביעה, וכן עמ' 1 לפ', ש' 8-9). לעומתו טוען הנתבע כי ההזמנה כללה 4 ארונות קיר וריהוט לחדר עבודה בלבד (ראה סעיף 2 לכתב ההגנה, וכן עמ' 4 לפ', ש' 12-13). (2) חרף המחלוקת לא הוצגה כלל הזמנת העבודה והתובע טוען כי הזמנה כזאת לא קיבל לידיו. (עמ' 2 לפ', ש' 17). עוד ציין התובע כי הנתבע היה מחויב לתת לו הזמנת עבודה (עמ' 3 לפ', ש' 29). לטענת התובע ההסכם על העבודה ושוויה נעשו בעל פה, אצלו בבית (עמ' 3 לפ', ש' 15-16 וכן ש' 29). (3) גם עיון בחשבונית שצורפה על ידי הנתבע לא מוסיף דבר לעניין קביעת העבודה המוזמנת, וזאת בעיקר לאור הסתירות בין גרסאות הצדדים. התובע העיד כי גם בכתב התביעה וגם בחשבונית הנ"ל רשם שהזמין 4 ארונות לחדרי ילדים, חדר עבודה וכוננית לחדר טלויזיה (עמ' 2 לפ', ש' 18-19). אולם עיון בחשבונית זו מעלה כי היא הונפקה עבור ריהוט לחדר עבודה וספריות, וכן שולחן כתיבה לחדר עבודה. לפיכך, אין גם בחשבונית זו כדי לשפוך אור על תוכן ההזמנה האמיתי. ב) (1) לאור הסתירות בעדויות וללא הזמנת עבודה, מסמך או כל עדות אחרת שתתמוך בגרסת התובע - לא ניתן לעמוד על הפריטים שהוזמנו, קל וחומר על אלו שלא סופקו. (2) התובע העיד כי קיבל חלק מההזמנה בלבד (עמ' 2 לפ', ש' 26-27). אולם, מנגד, טוען הנתבע כי הסחורה סופקה, וכי סופקה אף עבודה נוספת בסך 4,000 ₪ (ראה סעיף 8 לכתב ההגנה). גם בעדותו טוען הנתבע כי התובע חייב לו כסף, וכי כל מה שמפורט אצלו, קיים בביתו של התובע (עמ' 4 לפ', ש' 10-11). ג) (1) התובע גם לא הוכיח את שווים של הפריטים שסופקו לו, אף נוכח טענת הנתבע בכתב ההגנה כי שווים עולה על הסכום ששילם לו. לא הוכחה אף העלות המוסכמת של הפריטים, יען כי סכומים אלו סוכמו בעל פה אצל התובע בבית (עמ' 3 לפ', ש' 16-25, וכן ש' 29). צודק התובע כי הסכום שעליו לשלם הוא הסכום שעליו הסכימו ביניהם מראש, אף אם שווי הפריטים הינו גבוה יותר (ראה עמ' 3 לפ', ש' 17-18), אולם היה עליו להוכיח את העלות המוסכמת, והוא לא עשה כן. (2) התובע אמנם טען כי חדר הילדים והכוננית שווים בסביבות 24,000 ₪ (הדגשה שלי-ג.ב.), וכי עלות הארונית היתה 12,000 ₪ (עמ' 2 לפ', ש' 24-28) - אותה הוא תובע, אך לא הוכיח סכומים אלו באף מסמך. ד) התובע הגיש מסמך הנושא את חתימת הנתבע והכולל התחייבות להחזר כספי תוך חודש ימים (ת/1 - המסמך הוא מתאריך 12/5/02). בעדותו ציין התובע כי ההתחייבות להחזר מלוא הסכום ניתנה אם תוך פרק זמן מסוים לא תסופק הסחורה (כפי שאכן, לטענתו, קרה - ראה עמ' 2 לפ', ש' 5-8). הנתבע מצדו, טוען כי המסמך ניתן לפני שבוצעה העבודה, וכי התובע לא היה מעוניין בהחזר כספי אלא בביצוע העבודה (עמ' 3 לפ', ש' 2-5). יש לציין, כי על פי מסמך זה הוזמנו "ארונות לחדרי ילדים ועוד עבודות נגרות בחדר העבודה". ה) (1) מעדות התובע עולה כי הוא מכיר את הנתבע עוד משנת 92'-93' (ראה עמ' 1 לפ', ש' 6). לטענתו היו עמו בעבר בעיות של עמידה בזמנים (עמ' 1 לפ', ש' 11-14), ו"הוא מעולם לא התחיל וסיים עבודה" (עמ' 4 לפ', ש' 20). אך, למרות זאת, פנה אליו בשנית מ"כיוון שעבודתו היתה עבודה טובה", ואף הפנה אליו לקוחות (עמ' 1 לפ', ש' 15-16). (2) אף אם החליט התובע לפנות אל הנתבע בשנית, למרות, שלדבריו "ידע מראש שיכולות להיות בעיות איתו" (עמ' 1 לפ', ש' 17), מדוע לא דאג לגבות את ההסכמים במסמכים, וזאת בעיקר נוכח סברתו כי עלולים להיות שיבושים באספקה? אמנם הוא מציין כי מסיבה זו התנה בראשית את התשלום בקבלת המוצר (עמ' 1 לפ', ש' 17-18), אך מדוע מסר לידי התובע שיקים טרם נתבצעה העבודה? (עמ' 1 לפ', ש' 19-21). 5. גם על תאריך מתן השיקים חלוקים הצדדים. אף שאיני נדרש להכרעה בנקודה זו, ברצוני להתייחס לטענותיהם של הצדדים בעניין. הנתבע טוען כי 6 השיקים על סך 6,000 ₪ כל אחד, ניתנו לו החל מ-7/1/01 ועד 7/6/01 (ראה סעיף 6 לכתב ההגנה), ואילו התובע טוען כי שיקים אלה נשאו תאריכים החל מ-7/1/00 ועד 7/6/00 (ראה סעיף 6 לכתב התביעה. ראה גם עמ' 3 לפ', ש' 28). אף שכאמור, אינני נדרש להכריע בסוגיה, ברצוני להעלות שתי הערות: א) צילום של שניים מששת השיקים צורף לכתב ההגנה. השיקים הינם על סך 6,000 ₪ ונושאים את התאריכים 7/5/01 ו-7/6/01. אציין כי נראה כי הספרה 1 (שנת 01) נכתבה מעל הספרה 0 (שנת 00), אולם לצד השינוי מופיעה חתימה. ברם לכתב התביעה צורפו העתקי קבלות של ששת השיקים (במס' רציפים החל מ-2803 ועד ל-2808) - החל מינואר 2000, כפי שטען התובע. ב) הנתבע טוען כי הוציא את החשבונית ביום שקיבל את השיקים (עמ' 3 לפ', ש' 9). על עובדה זו חולק התובע. לטענתו לא סופקה לו חשבונית. כמו כן, לדבריו, החשבונית לא הוצאה בתאריך שבו היא כתובה (עמ' 3 לפ', ש' 19-21). העתק החשבונית צורף לכתב ההגנה (חשבונית מס' 0173 על סך 36,000 ₪ שהוצאה לכבוד א.ד.ר רשת מכונים לצילומי פה ולסת - X דני ומרים). החשבונית נושאת תאריך 3/12/00. אם אכן ניתנו השיקים לנתבע בשנת 2001 (כטענתו), והחשבונית הוצאה, כדבריו, ביום שקיבל את השיקים (עמ' 3 לפ', ש' 9) - הכיצד נושאת חשבונית זו תאריך משנת 2000? 6. א. א) תובע, שהוא בבחינת המוציא מחברו - עליו הראיה ועליו להוכיח העובדות המובאות בכתב תביעה נגד נתבע. התובע הזמין העבודות בחודש אוגוסט 1999. גם אם אקבל דברי התובע, על כי העבודה בוצעה לאחר כשלוש וחצי שנים - עובדה שלא הוכחה כלל - אזי גם מאז ביצוע העבודה ועד להגשת התביעה היה לו לתובע זמן די והותר להזמין בעל מקצוע/מומחה ולהגיש חוות דעת בדבר טענותיו על טיב העבודה ובמיוחד להגיש חוות דעת מה שווי העבודה שביצע הנתבע. התובע אינו יכול להעריך על דעת עצמו עלות העבודה שבוצעה, משום שלא רק שהתובע העריך בערך (כ-12,000 ₪, ראה סעיף 8 לכתב התביעה) אלא שהתובע שאיננו מומחה לדבר, לא יכול להעריך כך בעלמא עלות העבודה שסופקה. ב) לא רק שהתובע נמנע מלהמציא חוות דעת שתאשר טרוניותיו, אלא שהתובע גם מנע ומונע מהנתבע להביא שמאי מטעמו על מנת שיתן חוות דעת להערכת העבודה על כל מרכיביה. גם בבית המשפט חזר הנתבע וביקש ליתן לו אפשרות לשלוח שמאי או למצער, לאפשר לבית המשפט למנות שמאי (עמ' 4 לפ', ש' 14-15). אך התובע עמד על כך שלא לאפשר לשמאי להגיע לביתו, להערכת העלויות ולהגיש חוות דעת (עמ' 4 לפ', ש' 25). ב. אם התובע סבור כי על פי מה שנרשם בתביעה - יעתר לו בית המשפט מבלי להוכיח העובדות, הרי שאומר לו שבאופן כזה לא מוכיחים תביעה ובית המשפט לא מעניק סכומים כך סתם - רק משום שכך נכתב בתביעה - מבלי שהתובע יוכיח טענותיו. 7. א. סוף דבר, לאור הנימוקים שהובאו לעיל, אני מחליט לדחות התביעה. הנתבע ציין אמנם בכתב ההגנה כי עדיין מגיע לו מהתובע יתרת סכום, יען כי לדבריו עלתה עלות העבודה על הסכום שקיבל בפועל, ברם אין אני נעתר לבקשתו משום שראשית לא הוגשה תביעה שכנגד בעניין זה, אלא כציון בלבד בכתב ההגנה ושנית גם הנתבע לא הוכיח טענותיו. ב. לאור התוצאה אליה הגעתי, אני מחייב התובע לשלם לנתבע הוצאות המשפט בסך 300 ₪ בצרוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.נגרות