מבוא   1. התובע בתיק ת.ק 245/03 הינו מר X X (להלן:"X") ואילו התובע בתיק ת.ק 246/03 הינו מר X (להלן:"X").   2. הנתבעת בשני התיקים הינה חברת איסתא-ליינס, חברת הנסיעות של הסטודנטים בישראל בע"מ (להלן:"איסתא").   3. הצד השלישי בשתי התביעות הינה יוניטל תיירות ותעופה בע"מ (להלן:"יוניטל").   4. עוד לפני הדיון שנערך בפניי, פנתה חברת איסתא בבקשה כי הדיון בשני התיקים כמפורט בסעיף 1 לעיל , יאוחד.   5. בתחילת הדיון הסכימו כל הצדדים לבקשה זו, ולכן הדיון בשתי התביעות אוחד.   טענות התובעים   6. א. התובעים במאוחד הגישו כתבי-תביעה אליהם צורפו מסמכים רבים, לרבות , עותק מהסכם שחתמו עליו , עותק משובר הזמנה, תכתובות למיניהן ועוד.   ב. התובעים במאוחד טוענים, כי הזמינו אצל הנתבעת, חבילות נופש להם ולנשותיהם, באי כרתים.   ג. עלות חבילת הנופש לכל זוג, הסתכמה לסך של 718$ (שבע מאות ושומנה עשר דולר ארה"ב). סך זה בשקלים בהתאם למפורט בכתב - התביעה, הסתכם לסך של 3,326 ₪ לכל המשפחה .   7. לטענת התובעים, עמדו הם על כך, איש איש מסיבותיו הוא , כי מבחינתם קיימת חשיבות עליונה לכך שהמלון שיוזמן עבורם, יהיה דווקא בעיר הירקליון בכרתים. מוסיפים וטוענים התובעים, כי רק לאחר שנתקבל אישור שאכן אושרה הזמנתו במלון "דולפין -ביי" בעיר הירקליון, אישרו הם באופן סופי את הזמנתם.   8. ההזמנה בוצעה ביום 4.8.03, אושרה סופית ביום 5.8.03 וביום 7.8.03 יצאו התובעים ונשותיהם בטיסה לאי כרתים.   9. אלא, שכאן לטענת התובעים, החלה מסכת תלאותיהם, שכן נציג הספק של הנתבעת,(למעשה מדובר בנציג של יוניטל - א.ק) הודיע לתובעים כי לא בוצעה עבורם הזמנה למלון "דולפין -ביי" , כי אם למלון בשם "קסטלו וילאז'" המצוי בכפר סיסי המרוחק כ-45 ק"מ מהעיר הירקליון.   10. התובעים, כך לטענתם ניסו להעביר את רוע הגזירה, אולם נענו בהבטחות לך ושוב, הן ע"י נציגי הנתבעת בארץ והן ע"י נציגי הספק בחו"ל.   11. מוסיפים התובעים וטוענים, כי בסופו של דבר נאלצו לשהות במלון המרוחק במשך כל שלושת ימי חבילת הנופש ולפיכך נאלצו לשכור רכב על מנת להגיע לעיר הירקליון וכן הוצאו מאות ש"ח בגין שיחות טלפון- פלאפון וכד'.   12. א. התובעים תובעים איפוא, איש איש בתביעתו, החזר מלא של המחיר ששילמו עבור חבילת הנופש, החזר בגין הוצאות הרכב והטלפון וכן עוגמת נפש, חרדה ואובדן ימי עבודה.   ב. התובע X- תובע סך כולל של 10,341 ₪ ואילו התובע X מעמיד תביעתו ע"ס 9,586 ₪ בלבד.   טענות הנתבעת   13. טוענת הנתבעת, כי היא ביצעה את ההזמנה כנדרש, וכי הכשל באי אספקת המלון המבוקש, מונח לפתחה של הצד השלישי, אשר התחייבה לספק את המלון המבוקש, וכשלה בהתחייבותה זו.   14. מוסיפה וטוענת הנתבעת, כי התובעים אישרו בחתימת ידם, ע"ג נספח א' 1 לתביעתם, שהוא למעשה הסכם ההתקשרות שבין הצדדים כי : "סיטונאי התיירות שומרים לעצמם את הזכות במקרה של תפוסת יתר במלון להעביר האורחים למלון חילופי ברמה דומה ".   15. עוד טוענת הנתבעת, כי גם המלון המקורי נמצא מחוץ לעיר הירקליון ולפיכך לא נגרם לתובעים כל נזק, כתוצאה מהחלפת המלון .   16. לבסוף טוענת הנתבעת , כי לתובעים לא נגרם כל נזק או הפסד כספי, התובעים לא צירפו לתביעתם מסמך כלשהו המעיד על הוצאותיהם הכספיות וכי התובעים, כל אחד מהם, תובעים סכום העולה פי שלושה על הסכום אותו שילמו עבור הנופש.   טענות הצד השלישי   17. הצד השלישי חוזר על כל טענות הנתבע, ומוסיף וטוען להעדר יריבות בינו לבין התובע מחד, ולחוסר אחריותו ומחויבותו להבטחות הנתבעת וככל שהיו כאלו.   מהלך הדיון   18. בדיון שהתקיים בפניי, חזרו הצדדים איש איש על עמדתו, כאשר התובע X ציין שנקבעו לו פגישות עיסקיות בהירקליון והתובע X ציין, כי הוא עוסק בתחום המדידות ובכל ביקוריו בחו"ל, נוהג הוא להיכנס לעיריה המקומית ולהתעניין בתחום זה, אם כי לא קבע שם פגישות עיסקיות.   19. עוד התברר במהלך הדיון, כי המלון המקורי שהוזמן, מלון "דולפין -ביי", מרוחק מהעיר הירקליון כ-10 ק"מ, ואולם התובע X העיד, כי לא ידע שהמלון שהזמין היה מחוץ לעיר הירקליון .   20. התובעים הציגו בעת סיכום הדיון , רשימת פסקי-דין שפורסמו באתרי האינטרנט השונים, שמהם עולה לטענתם, כי יש לחייב את הנתבעת בתשלום הנזקים שנגרמו להם לטענתם .   דיון והכרעה   21. א. סקירת טענות הצדדים כמפורט, מגלה שכמעט ואין מחלוקת ביחס לעובדות, למעט, עובדה אחת ביחד למיקומו של המלון המקורי.   ב. לעניין זה, מקבל אני את עמדת הנתבעת והצד השלישי כי המלון היה ממוקם כ-10 ק"מ מהעיר הירקליון .   ג. יתכן והתובעים לא היו מודעים לעובדה זו, אולם, היה עליהם לדעתה שכן, בנספח א/2 אותו צירפו לתביעתם , ואשר מהווה את שובר ההזמנה לבית המלון , נאמר מפורשות, בתיאור כתובת המלון, בפינה השמאלית העליונה של מסמך זה, באופן סביר לחלוטין, כי המלון ממוקם מרחק 10 ק"מ משדה התעופה של הירקליון.   ד. התובעים, המעידים על עצמם כמי הנוסעים לחו"ל 4 - 5 פעמים בשנה, ראה נספח א/4 לכתב התביעה, אמורים היו לדעת ולקרוא שובר נסיעה זה, מה גם שלטענתם, עמדו הם על כך שברצונם לנפוש דווקא בעיר הירקליון ואישרו את הזמנתם רק לאחר שקיבלו את שובר ההזמנה.   22. מחלוקת נוספת היא לעניין הנזק שנגרם לתובעים עקב העברתם למלון המרוחק כ-45 ק"מ מהעיר, מרחק העולה ב-35 ק"מ על המרחק שהיה בין המלון המקורי לעיר.   23. א. לעניין זה, טוענת כאמור הנתבעת ואליה מצטרף הצד השלישי, כי זכותם להעביר את האורחים ובכללם התובעים, למלון חלופי, אשר אינו נופל ברמתו מהמלון המקורי.   ב. אין מחלוקת,כי המלון החלופי אינו נופל ואולי, אף עולה,ברמתו על המלון המקורי.   ג. ואולם המחלוקת בתיק זה, אינה נסובה, דווקא על טיב המלון ורמתו, כי אם על מרחק המלון מעיר היעד, אשר בה ביקשו התובעים לנפוש ואולי אף לערוך מספר פגישות עיסקיות.   24. א. עניין זה, לא מוסדר בחוזה שבין הצדדים, אמנם נקבע כי, זכות הספק להעביר את האורחים למלון חלופי ברמה דומה, אולם, בשום מקום לא נאמר שזכות זו הינה בלתי מוגבלת במרחק שבין המלון המקורי למלון החלופי.   ב. גם אם ההסכם שותק בעניין זה, הרי שעל פניו מדובר בחוזה אחיד , או למצער, בחוזה שנוסח ע"י הנתבעת, או מי מטעמה, ולכן יש לפרשו, במקום בו ההסכם סובל שני פירושים, לרעת מנסחו.   ג. לפיכך, מלון חלופי גם אם הוא מצוי באותה רמה, מבחינת דירוגו , המצוי במרחק ניכר מהמלון המקורי, אינו יכול לחסות תחת המושג "ברמה דומה" שכן רמה דומה, כוללת בחובה, הן את רמת המלון והן את נגישותו ומידת קירבתו או ריחוקו לעיר היעד.   25. א. מכאן עובר אני לשאלת הנזק.   ב. אין חולק, כי הנזק והפיצוי הנדרש על ידי התובעים הינו מוגזם , מופרך וחסר כל פרופורציה לנזק ולעוגמת הנפש שנגרמה להם.   26. א. תופעה היא, שאנשים שונים מזמינים חבילות נופש ברגע האחרון, וכך הוא המקרה שבפנינו, בדרך כלל בטיסות שאינן סדירות וב"דילים" מפתים וכך הוא המקרה שבפנינו, ואח"כ מצפים לגלות במחיר מציאה , עולם ומלואו.   ב. תופעה חמורה יותר הינה, של תובעים, אשר גם אם נגרם להם נזק קל בלבד, תובעים בגין נזק זה שיוחזר להם כל הסכום ששולם עבור הנופש וכן הוצאות נוספות כיד הדמיון הטובה עליהם ועוד, פיצוי בגין עוגמת נפש וחרדה - כך בכתב התביעה, אף שחרדה זו על שום מה- נשגב הדבר מבינתי!. גם אובדן ימי העבודה אותו תובעים התובעים אינו ברור לחלוטין.   27. א. גם אם נניח שנאלצו התובעים לנהל אי -אילו שיחות טלפון לארץ, וגם אם נניח שנאלצו התובעים לשכור רכב, הרי שכאמור, התובעים לא טרחו לצרף לכתב -תביעתם, ואף לא במהלך הדיון בפניי, כל מסמך המעיד על שכירת רכב, או כל פלט שיחות המעיד כי אכן בוצעו שיחות מחו"ל לנתבעת, לצד השלישי או למי מטעמם, בעניין החלפת המלון. (צורף אכן פלט שיחות של שיחות מחו"ל אולם מספרי היעד וזיקתם לנתבעת או לצד השלישי לא מופיעים בהם ).   ב. עוד ראוי לציין , כי במכתב אותו שלח התובע X ביום 1.8.03 (א/8 לכתב- התביעה ) לנתבעת, ציין X כי עלות שיחות הטלפון מסתכמת לסך של 450 ₪, ואילו בכתב התביעה, גדל לפתע סכום זה לסך של 755 ₪.   ג. גם לעניין העדר אישור ו/או חשבונית ו/או אישור כספי כלשהו אחר לעניין דמי שכירות הרכב, לא היה בפי התובעים הסבר סביר.   28. צודק הצד השלישי בטענתו שאין יריבות בינו לבין התובעים ואולם, במערכת היחסים שבינו לבין הנתבעת קיים יריבות, אלא שאם הובטחה לתובעים הבטחה כלשהי ע"י הנתבעת , אין הצד השלישי אחראי לכך. אולם, אין זה המקרה שבפנינו, שכן גם הצד השלישי, ששובר ההזמנה הונפק על ידו, התייחס דווקא למלון "דולפין -ביי", הטענה לפיה, ניתן להמיר את המלון המקורי במלון המרוחק מרחק רב ממנו, נדונה על ידי לעיל ונדחתה.   29. לפיכך, איפוא בכל חיוב שאטיל על הנתבעת, צריך הצד השלישי לשאת.   30. התובעים, כמו גם הנתבעים, הפנו את בית המשפט למספר רב של פסקי דין התומכים, כך לטענתם, כל צד בטענתו הוא. עיינתי בכל פסקי הדין המרובים אליהם הופניתי, ואולם, אין הראייה דומה לנידון, כל מקרה ונסיבותיו הוא . אינו דומה מקרה בו ביקשה משפחה לרכוש חבילת נופש, דווקא בסמוך לחוף הים , וזאת מסיבות בריאותיות, והספק לא סיפק מלון חלופי בקרבת שפת הים. (עניין "קשרי תעופה" שהוזכר על ידי התובעים ללא ציון מספר תיק או מראה - מקום אלא רק או עפ"י ציטוט בעיתון).   אינו דומה גם מקרה של משפחה שסוכלה לחלוטין מטרת טיולם (עניין הדקה ה-90 , שאף הוא הוזכר על ידי התובעים ללא ציון מספר תיק או מראה- מקום) ואינו דומה גם המקרה המתואר בתיק ת.ק 11801/02 (ת"א) שם הזמינה משפחה חדר משפחתי במלון מסויים, וקיבלה חדר זוגי במלון אחר ברמה נמוכה הרבה יותר.   בנדון שלפנינו ובמפורט לעיל, המלון החלופי לא נפל ברמתו מהמלון המקורי, הבדלי המרחק אינם כה משמעותיים, וקשה לומר שסוכלה לחלוטין מטרת הטיול.     סוף דבר   31. אני מקבל את טענתם העקרונית של התובעים, לפיה הופר החוזה שנחתם איתם וכי הם זכאים לפיצוי בגין נזקיהם המוחשים.     32. א. איני מקבל לעומת זאת את הנזק הנטען על ידם, לא לעניין עוגמת הנפש,החרדה ואובדן ימי העבודה וגם לא, למלוא דמי שכירות הרכב ו/או הוצאות הטלפון.   ב. לעניין דמי השכירות, אעיר רק, שבין כך ובין כך, היו צריכים התובעים להשתמש ברכב שכור, או בתחבורה חלופית כלשהי להגיע ממלון דולפין - ביי לעיר הירקליון ולפיכך, יש להפחית מכל פיצוי המגיע להם, הוצאות שהיה עליהם להוציא בין כך ובין כך, הגם וכאמור, לא צורף כל מסמך המעיד על עצם ביצוע עיסקת השכירות או על גובה התשלום בגין כך.   33. לפיכך אני קובע כי הנתבעת תשלם לתובעים בגין הפסדיהם סך כדלהלן :   לתובע X: שיחות טלפון - 450 ₪ . הפרשים בגין שכירות הרכב- 450 ₪ . פיצוי בגין עוגמת נפש - 100 ₪ .   לתובע X : הפרשים בגין שכירות רכב- 450 ₪. פיצוי בגין עוגמת נפש - 100 ₪.   על הצד השלישי מוטלת החובה להשיב לנתבעת את הסכומים שפסקתי לעיל.   בהתחשב בתוצאה אליה הגעתי, אין צו להוצאות. בקשות רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת , תוך 15 יום מיום מתן פסק הדין. נופשסוכני נסיעות (תביעות)