בפני תביעה לתשלום פיצויים על נזקים שנגרמו לרכבו של התובע לטענתו באירוע תאונת דרכים שעה שהיה נהוג בידי עד התביעה מספר 1 התאונה אירעה ביום 11/8/03 באזור הר מירון . התובע טוען כי רכבו היה בעצירה מוחלטת כאשר לפתע האוטובוס של הנתבעים נהוג בידי עד ההגנה מספר 1 ניסה לעקוף את רכב התובע בצורה מסוכנת ופגע ברכבו בצדו הימני . הנתבעים דחו את טענות התובע וטענו בכתב ההגנה כי במועד התאונה התדרדר רכבו של התובע ממצב עצירה בחניה כפולה ופגע בצדו של רכב הנתבעים . התובע כאמור לא נהג את הרכב שלו בשעת התאונה ולא היה במקום בשעת התרחשותה, ומי שנהג בו הינו עד התביעה מספר 1 מר ששון שרי . בעדותו הראשית אומר שרי כדלקמן " חניתי עם האוטו שלי במירון, בצד שמאל של הכביש . הורדתי נוסעים , רציתי להוריד מזוודות מאחור וראיתי שהאוטובוס סחב אותי ולקח לי את הטמבון " סתם העד ולא פירש , זו היתה בסך הכל עדותו הראשית. בחקירה הנגדית אישר העד כי האוטובוס פגע בו עם הכנף האחורית שלו , ליד הגלגל האחורי . העד נשאל " ש. מציג את התמונות של האוטובוס , היכן הוא פגע בך ?" תשובתו " הוא שבר את כל ההגה והוא פגע בי עם החלק האחורי שמאלי של האוטובוס ליד הגלגל האחורי . הסיבובים שם הם סיבובים שמאלה " העד נשאל " כאשר אוטובוס פונה שמאלה החלק האחורי שלו מאחורי הגלגל פונה ימינה . איך הוא לקח לך את הרכב כשהוא פונה שמאלה ואתה נמצא בצד השמאלי של הכביש ? תשובתו של העד היתה " מה השאלה שלך , אם הוא פגע בי מאחור או לקח לי את הגלגל " תשובה זו הינה תשובה מתחמקת , ואינה עונה לשאלה שנשאלה . הנה עוד "ש. אני אומר לך כי רואים בתמונות שלכם כי הגלגל נמוך מגובה הפגיעה ?" ת. הגלגל יכול לפגוע. תשאל את היועץ שלך שמדבר איתך מאחורה " לפני שאלה אחת , הוא אמר "פגע מה שפגע, אין לי מושג מה גובה גלגל הנתבעת" וכאן הוא אומר " הגלגל יכול לפגוע..." תשובה זו מעבר לכך שמעידה על בלבול וסתירות אצל העד, מעידה גם על לחץ בו הוא נמצא, שכן מה מעניין אותו שנציג הנתבעים משוחח עם הנתבע 1 ששה באולם בעת חקירתו הנגדית? עוד שאלה " נקודת הציר באוטובוס היא הגלגל האחורי , כאשר אוטובוס פונה שמאלה חלקו האחורי פונה ימינה ...." ותשובתו " תשאל את הנהג של האוטובוס.." שוב תשובה שלא לענין ומתחמקת. העד נשאל עוד " בדו"ח השמאי אני רואה כי לקח לך את המדרגה , הכנף הימני וכל הצד הימני נשרט ? תשובה " פגע מה שפגע , מה שצולם , אין מושג מה גובה גלגל הנתבעת.ץ ושוב תשובה מתחמקת ולא לענין . וכאן בשלב זה במהלך מתן העדות הבחנתי כי העד מתחיל להיות מתוח, מעוצבן, וניכר בו כי אל נוח לו עם התשובות שהוא נותן או שהוא מנסה להסתיר דבר מה הנה למשל " ש- לבעל הבית שלך יש מוסך ?" ת- מה זה שייך לענין ש. אני רוצה לדעת , יש לו או אין לו ת. אני אל עונה על השאלה הזאת" ברור כי השאלה היתה מאד רלונטית שכן הנתבעים טוענים נגד גובה הנזק ומן השאלה משתמע כי הם טוענים כי התובע תיקן את הרכב ברכבו במוסך שלו ואל שילם את הסכומים שנטען כי שולמו ע"י התובע . עוד " אני אומר לך כי זה שייך , הרכב בדקו במוסך עמוס את יגאל , האם זה שייך או לא שייך ? ת". זה אל משנה אני נהגי באוטו ואנו מחפשים מי אשם במכה " עדותו של העד לא עשתה עלי רושם אמין, בלשון המעטה , ואין בה כדי לבסס את טענת התובע כי התאונה אירעה כפי שנטען בכתב התביעה , ובעדותו הקצרה מאד של עד התביעה . בסיום עדותו של עד התביעה 1 , הכריז התובע כי יש לו עד נוסף אותו הוא מבקש להביא , ואכן ביום 23/5/04 ( 4 ימים לפני מודע הישיבה ) הוגשה בקשה להזמנת העד מר עמרם בן דוד . ואולם מאחר והדיון היה קבוע ליום 27/5/04 , ההזמנה לא יצאה אל העד. ביום הדיון הגיע התובע אל בית המשפט ובפתח הישיבה אמר כי העד אותו בקש לזמן מסרב להגיע לדיון ולמתן עדות , כי הוא סבור כי עליו יהיה לה ישבע והוא דתי וזקוק להיתר של הרב שלו . בהמשך , שינה התובע את טעמו ואמר כי העד מסרב להופיע לדיון ולתת עדות . זכור לי כי הצעתי לתובע לזמנו ע"י בית המשפט , ואם אל יופיע להוציא כנגדו צו הבאה, והוא סרב להצעה בטענה כי אם העד יובא בצו הבאה, הוא עלעול להעיד נגד התובע . לפיכך, קיים בפני מצד שהתובע טוען כי יש לו עד נוסף, מלמד הנהג שלו, והוא אינו מביא אותו למתן עדות . זאת כמובן יש לפרש כנגד התובע הנמנע מהבאת עד שאמור , לגרסתו , לתמוך בגרסתו לאירוע התאונה . התובע הכריז אלו עדי, ועל כן עלה עד ההגנה נהג האוטובוס , מר לוי יצחק הנתבע 1 על דוכן העדים והעיד כי רכבו של התובע חנה בחניה כפולה בצד הכביש מצד שמאל , יש במקום אכן עקומה שמאלה, האוטובוס נכנס לעקומה מימינו של רכב התובע , והחיל עושה את הסיבוב. בטרם יחלוף האוטובוס לגמרי מימין הרכב, חש העד חבטה בצד השמאלי של האוטובוס, בין הגלגל האחורי והכנף . ירד מהרכב והבחין כי הפגוש הקדמי, פינה ימין ,בהרכב של התובע נתפס בכנף האחורית של האוטובוס . נהג האוטובוס אפילו אינו אומר כי הרכב של התובע גלש או התדרדר בזמן שהוא חלף לידו , והדבר לדידי נותן יתר אמינות לגרסתו ולא להפך. שכן הוא החל עוקף את רכב התובע מימינו, והמשיך בנסיעה כאשר מבטו קדימה , והוא אל טען כי ראה את רכב התובע מתדרדר לעבר דופן הרכב. ואולם המסקנה של הנתבעים, כי רכב התובע התדרדר הנה מסקנה בלתי נמנעת מצורת הכביש במקום, ומיקום המכה בין שני הרכבים . מדובר בעקומה שמאלה, אורך האוטובוס כ 12 מטר , ציר האורך באוטובוס הנו במרכזו, באזור הגלגל האחורי, ובידוע כי בעת החזית של האוטובוס פונה שמאלה , מן ההכרח כי החלק האחורי שלו יזוז ימינה , ולו במספר סנטימטרים . כאשר כל החלק הקדמי של האוטובוס עבר את רכב התובע , בלי פגע , וכאשר כאמור בפניה שמאלה החלק האחורי מתרחק מרכב התובע, אין כל מנוס מן המסקנה כי רכבו של התובע גלש או נסע או התדרדר ימינה , כאשר עדותו של עד התביעה עומדת על כרעי תרנגולת, וכאשר התובע אל הביא עד שהיה יכול להביא ונמנע מכך, היה די בכך לדחות את התביעה . ואולם עדותו האמינה של הנתבע 1 , נתנה את המילה האחרונה בתעודת הפטירה של התביעה . אני דוחה את התביעה . התובע ישלם לנתבעים הוצאות המשפט בסוכם של 750 ₪ . בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מקבלת פסק הדין תאונת דרכים