פיצוי בגין טיסת שכר לפריז

1. התובע, עו"ד במקצועו, הגיש תביעה בתיק 3497/02, כנגד הנתבעת, אופיר טורס בע"מ, סוכנות נסיעות (להלן: "אופיר טורס") ובתיק 4886/02 , תביעה כנגד הנתבעת, איסתא ליינס חברת הנסיעות של הסטודנטים בישראל בע"מ, סוכנות נסיעות (להלן: "איסתא").   התביעות בשתי התיקים אוחדו. אופיר טורס שלחה הודעה לצד שלישי כנגד השטיח המעופף, סיטונאית המספקת, בין היתר, כרטיסי טיסה לחו"ל (להלן: "השטיח המעופף"). השטיח המעופף שלחה הודעה לצד רביעי כנגד חברת התעופה סאן דור בע"מ (להלן: "סאן דור").   איסתא שלחה הודעה לצד שלישי כנגד השטיח המעופף וכנגד סאן דור.   2. התובע רכש מאיסתא כרטיס טיסה לפריז וחזרה במחיר של 347$ שפרטיו הם:   2.1. יציאה מנתב"ג ביום 1.1.02 בשעה 08:00, בטיסת אל על 323, ונחיתה בנמל התעופה אורלי בשעה 12:30.   2.2. חזרה מנמל התעופה שארל דה גול (להלן: "שד"ג") בטיסת ארקיע.   בהתאם לכך שכר התובע מחברת הרץ מכונית שתמסר לו באורלי ותוחזר בשד"ג .   ביום 31.12.01 קיבל התובע בסניף איסתא את כרטיס הטיסה. כרטיס הטיסה מישראל היה באל על.   3. התובע פנה למסוף "שירות טרום טיסה" של אל על ושם נמסר לו כי שמו אינו מופיע ברשימת הנוסעים לטיסת אל על 323, וכיוון שבכרטיס רשום שכוחו יפה רק לטיסת שכר, לא יוכל לטוס בטיסה הנ"ל, אלא רק בטיסת שכר של סאן דור היוצאת בשעה 09:00 ונוחתת בשד"ג.   התובע טלפן לאיסתא ולאחר דין ודברים נמסר לו כי יוכל לטוס בטיסת אל על הנ"ל. לאור ניסיונו, התקשר התובע ישירות לאל על, על מנת לוודא כי הוא אכן הוא מופיע ברשימת הנוסעים בטיסת 323 הנ"ל . נמסר לו על ידי אל על כי שמו אינו מופיע ברשימת הנוסעים. התובע הודיע על כך מיד לנציג איסתא. נציגת איסתא מסרה לתובע כי אין מקום בטיסה 323 הנ"ל ולכן לא יוכל לטוס בטיסה.   התובע שב והתקשר לאל על ונמסר לו על ידי נציגה כי נותרו מקומות בטיסה. בנסיבות אלו, הודיע התובע לאיסתא כי לא ישתמש בכרטיס שרכש אצלה וכי ירכוש כרטיס לטיסה לאורלי בסוכנות אחרת. התובע רכש כרטיס אחר מאופיר טורס ולא עשה שימוש בכרטיס שרכש באמצעות איסתא.   4. התובע הגיש תביעתו כנגד איסתא ובה תבע השבת הסך ששילם עבור כרטיס הטיסה, נסיעה במונית למסוף אל על ולאופיר טורס ממנה רכש את הכרטיס החדש, שכ"ט עו"ד, אובדן זמן ועוגמת נפש וסה"כ 4,976 ₪ .   5. מיד לאחר מכן, פנה התובע לאופיר טורס ורכש ממנה כרטיס טיסה לפריז וחזרה שפרטיו כדלקמן:   א. יציאה מנתב"ג ביום 1.1.02 בשעה 08:00 בטיסת אל על 323, ונחיתה בנמל התעופה אורלי בשעה 12:30.   ב. חזרה מנמל התעופה אורלי בטיסת אל על ביום 8.1.02.   בשל ניסיונו הקודם של התובע עם איסתא וידא התובע עם האחראי מטעם אופיר טורס כי אכן יטוס בטיסה 323 הנ"ל. אותו אחראי וידא הענין ואישר לתובע כי יטוס בטיסה הנ"ל. כשהתייצב התובע לטיסה 323 הנ"ל, סירבה אל על להטיסו בטיסה זו בטענה שהכרטיס יפה רק לטיסת שכר. אף שהיו מקומות פנויים בטיסה הנ"ל הועלה התובע לטיסת סאן דור - חברת שכר של אל על.   6. טיסת סאן דור המריאה בשעה 09:30 ונחתה בשד"ג בשעה 14:00.   בשל הנחיתה בשד"ג לא התאפשר לתובע לעשות שימוש ברכב ששכר מהרץ ואשר תמורתו שילם סך של 724 ₪. התובע נאלץ להשתמש באמצעי תחבורה אחרים, דבר שגרם לו להפסיד את הפגישה העסקית שנקבעה לו ביום 1.1.02 ולאובדן שכר טירחה וכיסוי ההוצאות שהיה אמור לקבל תמורת השתתפותו.   התובע, טרם שובו לארץ, וידא באמצעות בא כוחו, כי אכן חזרתו לארץ תהא מנמל התעופה אורלי בטיסת אל על 324, הנ"ל וכך אכן אירע בסופו של דבר.   7. התובע תובע בתביעתו זו, החזר התשלום ששילם להרץ, אובדן שכר טרחה בגין הפגישה שיועדה להתקיים בבריסל, הוצאות נסיעה ואחרות, הוצאות טלפוניות בארץ ובחו"ל, שכ"ט עו"ד, אובדן זמן ועוגמת נפש וסה"כ 10,000 ₪ .   בינתיים נמסר על ידי התובע כי יקבל מחברת ההשכרה סך של 718.54 ₪ ועל כן נזקו בפריט זה מסתכם בסך של 5.46 ₪.   עד כאן טענות התובע בכתבי הטענות שהוגשו על ידיו.   8. כאמור, הגיש התובע 2 תביעות נפרדות, האחת ביום 6.3.02 והשנייה ביום 21.4.02. הנתבעות עתרו לאיחוד התובענות וכבוד סגן הנשיא, (כתוארה אז), השופטת דניה קרת - מאיר, הורתה על איחוד את שתי התביעות.   בנסיבות הענין, אני מצרף, מיוזמתי, את 'השטיח המעופף' וסאן דור כנתבעות נוספות בשני התיקים.   9. בדיון שהתקיים בפני הסתבר כי הכרטיסים שרכש התובע לטיסות מישראל ובחזרה הינם כרטיסים לטיסות שכר בלבד ולא לטיסות סדירות. מסתבר כי, בהתאם להסדרים שבין איסתא ואופיר טורס מצד אחד, לבין השטיח המעופף מצד שני, שמורים, לכל אחת מהן, מספר מסוים של מקומות בטיסות סדירות של חברת התעופה אל על לנמל התעופה אורלי בפריז. על הכרטיסים נכתב במפורש כי המדובר בטיסות שכר. על הטסים העושים שימוש בכרטיסים אלו חלים המקובלים בטיסות שכר ולא חלים הכללים החלים על טיסות סדירות.   10. מסתבר כי בשל תקלה שאירעה ב "מערכת האל עלית" נאלצה סאן דור, 48 שעות לפני הטיסה, להעמיד את הטיסה 323 הנ"ל כטיסת שכר לכל דבר, וכל הנוסעים שרכשו את הכרטיסים, לרבות אותם נוסעים כדוגמת התובע ששובצו לטיסה הסדירה - שובצו לטיסת השכר סאן דור שהמריאה ביום 1.1.02 בשעה 09:30 ונחתה בשד"ג.   סאן דור טענה כי בשל סיבה שלא הובררה, התובע לא קיבל את ההודעה על השינוי ועל כן נציג סאן דור הצהיר לפרוטוקול בית המשפט: "גם היום אנחנו מוכנים להשיב לתובע את עלות הכרטיס ולהעביר לו את הכסף. אנו מוכנים גם שהדבר ייכתב גם בפסק הדין אם וככל שנחויב שכן אנו עומדים מאחורי נכונותנו להשיב את הסך הנוסף המסתכם בסך של 279 $ וזאת גם אם בית המשפט ימצא מכל סיבה שהיא, לדחות את התביעה כנגדנו".   11. לשאלת בית המשפט השיב התובע:   "ידעתי שהטיסה חזרה היא טיסת שכר וזו הטיסה שמכרו לי, דהיינו טיסה סדירה לשם, וחזרה טיסת שכר. לא הפריע לי שטיסה חזרה היא טיסת שכר. המחיר שאני שילמתי היה יותר משכר ופחות מסדירה. . . כשהזמנתי לא ידעתי שאחזור בטיסת שכר ..."   קודם לכן, העיד התובע כי : "...לגופו של ענין, אני רציתי לנסוע בטיסה סדירה ולא טיסת שכר, נסעתי אח"כ לבריסל ואפילו היה מתאים לי לטוס טיסת שכר ולמרות זאת התכוונתי לטוס בטיסה סדירה, וזאת מאחר ותנאי טיסת השכר ידועים לי ואני לא יכולתי להרשות לעצמי שינוי או איחור בטיסה . הייתה לי פגישה בפריז, הפגישה הייתה אמורה להתקיים בבריסל . אני התכוונתי לטוס טיסה סדירה. עוד לפני הפגישה הייתי אמור להיות בפריז... לו התכוונתי לנסוע בטיסת שכר הייתי מזמין כרטיס בסאן דור או בטיסת שכר אחרת. הארכתי את הדרך רק מפני שלא רציתי לנסוע בטיסת שכר... שילמתי 347$ כולל מיסים. אני לא רציתי לנסוע בטיסת שכר ולו היו אמורים לי שזו טיסת שכר לא הייתי נוסע בה... איחרתי לפגישה כי טיסת סאן דור יצאה באיחור שעה וחצי אחרי השעה 09:00. הפגישה התקיימה בלעדי. הייתי אמור לקבל (שכ"ט - ה.י.) מלקוחה שלי בבריסל. הפסדתי כסף וזה לא באשמתי.   12. מוזר בעיני על כי התובע בחר להגיש שתי תביעות נפרדות אשר הוגשו בהפרשי זמן זו מזו, שעה שעיון בכתבי התביעה מלמד כי הם זהים זה לזה בעניינים רבים ויש להניח כי נערכו בסמיכות זמנים.   מקריאת תביעתו של התובע כנגד איסתא ניתן להבין כי היא האחראית לתקלה שארעה בהעברתו לטיסה אחרת, וכי התובע נטל יוזמה פנה לסוכנות נסיעות אחרת אשר דאגה להזמין לו כרטיס לטיסה המתאימה , וכי בכך תמו תלאותיו ונזקיו.   מקריאת תביעתו של התובע כנגד אופיר טורס עולה כי אין בה דבר וחצי דבר המרמז על כך כי בכוונת התובע להגיש תביעה כנגד נתבעת נוספת, דהיינו כי התובע נקלע לבעיה דומה , עוד קודם לכן. כל שטען התובע הוא כי: "בשל ניסיון קודם שהתנסה התובע הוא לא הסתפק בבירור פרטי הטיסה..."   נראה כי אמירה סתמית זו נאמרה על מנת לחזק, בהמשך, את רשלנות אופיר טורס, אשר חרף העובדה שהתובע היה ער לבעייתיות שבטיסה וביקש לוודא זאת מראש - היא נכשלה ובגדול.   לא קיבלתי כל מענה מהתובע לסיבה שגרמה לו להפריד בין שתי התביעות ואין לי אלא לאמץ את טענות הנתבעות ולפיהן התובע לא העריך כי תוגשנה הודעות לצד שלישי כנגד השטיח המעופף וכי זו לא תקשור בין שתי התביעות.   אין זה סביר בעיני כי התובע, אשר הציג עצמו כמי שזמנו יקר, ישחיתו על שני דיונים נפרדים בבית המשפט, ולא יגיש תביעה אחת כנגד הנתבעות, או לחילופין יעתור, מיוזמתו, לאיחוד התביעות.   התובע, שלא בחפץ לב, נאות לקיים דיון משותף בשני התיקים, וזאת רק נוכח ההחלטה שניתנה לבקשת הנתבעות.   13. בעדותו בפני, אישר התובע כי תנאי טיסת שכר ידועים לו וכי על כן חשוב היה לו לטוס בטיסה רגילה מישראל. כן מאשר התובע כי ידע שהטיסה מישראל היא טיסה סדירה והחזרה טיסת שכר. מוזר בעיני כיצד יכול היה התובע להניח כי המדובר בכרטיסים "משולבים" וכי בגין כך נדרש לשלם "יותר משכר ופחות מסדירה".   14. התובע צרף לכתב תביעתו שהוגש כנגד אופיר טורס, את מכתבו מיום 1.3.02 של לקוחתו מבריסל. במכתבה מאשרת הלקוחה כי התובע לא השתתף בפגישה, שהתקיימה ביום 1.1.02, וכי עקב כך הוא לא קבל שכ"ט בסכום של 1,500 יורו וכן החזר הוצאות נסיעה בסך של 600 יורו.   אין חולק כי התובע נסע בסופו של דבר, לבריסל ושהה בה מספר ימים. אם אכן הפגישה נועדה להתקיים זמן קצר יחסית לאחר המועד המתוכנן בו היה על התובע לנחות באורלי - היה על התובע ליטול מרווח בטחון שיאפשר, במקרה של תקלה בלתי צפויה, את הגעתו במועד לפגישה המתוכננת. לו אכן המדובר היה בפגישה כה חשובה, שהתמורה בגינה כה גבוהה, היה על התובע להזמין מקום לטיסה מוקדמת יותר ויתכן אף טיסת יום שלפני מועד הפגישה, או לנסות ולדחות את הפגישה, לכשנודע לו כי לא יגיע במועד.   לו אכן נוכחותו של התובע בפגישה הייתה כה חשובה ללקוחותיו, מוזר בעיני כי הם לא ניסו לדחותה במס' שעות, על מנת לאפשר את השתתפות התובע בפגישה.   מאחר ומדובר בעדות יחיד ולאור התהיות והספקות העולים נוכח דרך התנהלותו של התובע, לא השתכנעתי כי התובע אכן הפסיד את שכה"ט שאמור היה לקבל ועל כן אני דוחה את תביעתו בפריט זה. 15. כאמור בס' 10 לעיל, סאן דור מודה כי בשל תקלה "במערכת האל עלית" הועברו התובע ונוסעים נוספים לטיסה אחרת וכי לא ידוע לה מדוע לא נמסר הדבר לתובע.   סאן דור לא הוכיחה כי מסרה את ההודעה לשטיח המעופף ו/או למי מהנתבעות ועל כן ברור הוא כי התובע לא יכול היה לדעת על כך.   לו התובע היה יודע על אותה תקלה הוא לא היה מבטל את הטיסה שהזמין באמצעות איסתא ומזמין את אותה הטיסה באמצעות אופיר טורס, שכן היה נמסר לו ע"י אופיר טורס כי לא יוכל לטוס בטיסת אל על . לאור האמור לעיל אני דוחה את תביעת התובע כנגד אופיר טורס וסאן דור וזאת לא צו להוצאות ומחייב את סאן דור לשלם לתובע את הפיצוי המפורט להלן.   16. לאור האמור לעיל, על סאן דור לשפות את התובע בגין תביעתו, כנגד איסתא וזאת כמפורט להלן: עלות כרטיס הטיסה לרבות מסים ששילם לאיסתא- 1,691 ש"ח הוצאות נסיעה במונית למסוף אל על ולאופיר טורס (להערכתי)- 80 ש"ח . אובדן זמן ועוגמת נפש- 500 ש"ח. סה"כ 2,271 ש"ח .   לא מצאתי לנכון לפסוק לתובע פיצוי בגין שכ"ט עו"ד וזאת משום שהתובע עצמו עו"ד ולא היה מקום לשכור שירותי עו"ד אחר.   17. לאור האמור לעיל על סאן דור לשפות את התובע בגין תביעתו כנגד אופיר טורס וזאת כמפורט להלן:   הפסד בגין שכירת רכב לאחר ניכוי ההחזר- 5.46 ש"ח . הוצאות טלפונים בארץ ובחו"ל 50 ש"ח . אובדן זמן ועוגמת נפש 500 ש"ח . סה"כ 555.46 ש"ח.   18.  לאור האמור לעיל אני מחייב את סאן דור לשלם לתובע סך של 2,826.46 ₪ כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית כחוק מיום 6/3/02 ועד התשלום המלא בפועל.   אלמלא הייתי מתקן מיוזמתי את כתב התביעה ומצרף את השטיח המעופף וסאן דור כנתבעות נוספות - היו תביעותיו של התובע נדחות וכך גם ההודעות לצד שלישי שנשלחו לשטיח המעופף וההודעה שנשלחה לסאן דור . לפנים משורת הדין, ואף כי התובע הינו עו"ד, נקטתי בצעד חריג זה וזאת על מנת לייתר את הצורך בהליכים נוספים ומיותרים. בנסיבות אלו איני פוסק לתובע הוצאות משפט.   19. נוכח אחריותה הבלעדית של סאן דור אני דוחה את התביעות כנגד אופיר טורס , איסתא והשטיח המעופף , כמו גם את ההודעות לצד שלישי ולצד רביעי וכל זאת ללא צו להוצאות.  תביעות נגד חברות תעופהתעופהפיצויים