פגיעה ברכב שעמד לפני רמזור

ביום 5.9.01 ארעה תאונת דרכים בה היו מעורבים רכבה של התובעת ורכבו של הנתבע 1. התאונה ארעה כאשר רכבה של התובעת היה בעמידה לפני רמזור, ורכבו של הנתבע 1 לא הספיק לבלום, ופגע בה מאחור. בעקבות הפגיעה נהדף רכבה של התובעת אל הרכב אשר לפניה וניזוק גם בחלקו הקדמי. התביעה הוגשה נגד הנתבע 1 כמי שנהג ברכב ונגד חב' הפניקס, בטענה כי חב' הפניקס ביטחה את השימוש ברכב בעת התאונה. בנסיבות המקרה, מאחר ומדובר בפגיעה מאחור מוטלת מלוא האחריות לתאונה על הנתבע 1. התובעת הגישה חוות דעת של השמאי אסד בראנסה מיום 17.9.01 לפיה נגרמו לרכב נזקים בסכום של 11,376 ₪. השמאי אף קבע כי בעקבות התאונה נגרמה לרכב ירידת ערך בשיעור של 6% מערך הרכב ובסה"כ 3,720 ₪. התובעת שילמה לשמאי שכ"ט בסך 1,230 ₪. אני פוסקת לתובעת פיצוי בסכום כולל של 16,326 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 12.5.02 ועד התשלום בפועל בגין נזקיה. הכיסוי הביטוחי בחב' הפניקס אין מחלוקת בין הצדדים על כך שהנתבע 1 פנה אל סוכן הביטוח, חיים אמיד, ביקש כי הסוכן ינפיק לו פוליסת ביטוח מקיף והוא אף שילם לסוכן דמי ביטוח בסך 10,000 ₪. אין גם מחלוקת על כך שהסוכן הבטיח לנתבע 1 כי יש לו כיסוי ביטוחי. למען שלמות התמונה אוסיף כי בעל הרכב הפוגע אינו הנתבע 1, אלא אח של אשתו, אולם הנתבע 1 הוא שטיפל בנושא הביטוח. הנתבע 1 העיד בישיבה אשר התקיימה ביום 3.6.02 כי: "אני מבוטח אצל סוכן ביטוח בשם "חיים עמית" (צריך להיות חיים אמיד) ואני עשיתי ביטוח אצלו כולל ביטוח מקיף. הסוכן אמר לי שהביטוח בחב' הפניקס. אני גם שילמתי השתתפות עצמית ותיקנו את הנזקים של הרכב שלי." חב' הפניקס הכחישה את הכיסוי הביטוחי וטענה כי התחייבויותיו והבטחותיו של מר אמיד אינן מחייבות אותה שכן הסוכן חרג מכתב הסמכויות אשר ניתן לו על ידה. לאור הכחשת הכיסוי הביטוחי ולאור טענת חב' הפניקס לפיה חרג הסוכן מהרשאתו, נשלחו אל הסוכן חיים אמיד (אשר ייקרא להלן: הסוכן אמיד) הודעות לצד שלישי הן על ידי הנתבע 1 והן על ידי חב' הפניקס. במהלך הדיון הסכימו הצדדים על העובדות הבאות בכל הנוגע לכיסוי הביטוחי: א.      חב' הפניקס הנפיקה תעודת חובה ששולמה ביום 3.8.01. ב.      סוכן הביטוח קיבל צ'ק על סך 10,000 ₪ מהנתבע לצורך פוליסת צד ג' ומקיף. ג.        לא הוצאה פוליסה על ידי חב' הפניקס. ד.      אין הצעה לביטוח עם חותמת נתקבל. ה.      אותם 10,000 ₪ שהסוכן קיבל לא הוחזרו למבוטח ולא שולמו לחב' הפניקס. יש לציין כי לא הייתה מחלוקת על כך שהסוכן אמיד שימש במועדים הרלבנטיים סוכן ביטוח של חב' הפניקס. יחסי השליחות בין הסוכן לחב' הביטוח עפ"י סעיף 33 (א) לחוק חוזה הביטוח התשמ"א- 1981: "לענין המשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה הביטוח ולענין כריתת החוזה, יראו את סוכן הביטוח כשלוחו של המבטח, זולת אם פעל כשלוחו של המבוטח לפי דרישתו בכתב." סוכן הביטוח חיים אמיד הוסמך על ידי חב' הפניקס לשווק פוליסות ביטוח שלה, לרבות פוליסות ביטוח מקיף לרכב, ובמשא ומתן עם הנתבע הוא פעל כשלוח של חב' הפניקס. לטענת חב' הפניקס חרג הסוכן אמיד מכתב ההרשאה שניתן לו ולא פעל בהתאם להנחיותיה ולכן אין כיסוי ביטוחי למקרה הנדון.     מהמכתב נ/1 עולה כי חב' הפניקס נתנה ביום 19.7.01 למר אמיד הוראה לפיה: "החל מהיום נבקשך לקבל אישור יומי מאתנו על קבלת עסקים בחברתנו. כל אישור כזה יעשה באמצעות הפקס ו/או מסירה אישית." הגב' מוניק מלכה, חתמת של חב' הפניקס העידה כי: "הצד השלישי קיבל הוראה ממני שטופס ביטוח לא יתקבל אצלנו בלי תשלום טופס מיגונים ואישור העדר תביעות." הגב' מוניק השיבה בתשובה לשאלה של הסוכן אמיד כי: "ש.ת. בגלל שיטת העבודה שלך הפסקנו לעבוד איתך. היו אי סדרים ותלונות של מבוטחים לא הייתה שום סיבה לא להנפיק פוליסה למבוטח." הסוכן אמיד לא הוכיח כי קיבל אישור מחב' הפניקס לבטח את רכבו של הנתבע 1, כפי שהוא נדרש לקבל בהתאם לטופס הסמכויות שנתנה לו הנתבעת 1. הוא גם לא הוכיח כי העביר את דמי הביטוח שגבה מהנתבע 1 לחב' הפניקס, והשאלה האם באלה יש כדי לפטור את חב' הפניקס מחבותה. כפי שעולה מפסיקת ביהמ"ש העליון קיימת אבחנה בין חריגה של השלוח משליחותו ובין אי מילוי הוראות של השלוח בהקשר לשליחות. בע"א 1286/90 בנק הפועלים בע"מ נ' ורד הלבשה ו-2 אח' פ"ד מח(5), 799 עמ' 812-813 התייחס הנשיא שמגר למצבים שונים של חריגה מהרשאה וקבע כי: "לסיכום, יש להבחין בין הקטיגוריות הבאות: (א) השולח הסמיך את השלוח לבצע פעולה משפטית מסויימת, והשלוח אכן ביצע פעולה זו כלפי הצד השלישי. בסיטואציה יסודית זו, קמה התחייבות ישירה בין השולח לבין הצד השלישי (EXPRESS AUTHORITY). הוא הדין אם השלוח ביצע פעולה נוספת, "הדרושה באופן סביר לביצועו התקין של נושא השליחות" (סעיף 5(א) לחוק השליחות) (ה-IMPLIED AUTHORITY של שיטת המשפט המקובל). (ב) השולח הסמיך את השלוח לבצע פעולה משפטית מסויימת, אולם השלוח ביצע כלפי הצד השלישי פעולה משפטית אחרת. אם בהתנהגותו כלפי הצד השלישי יצר השולח מצג אובייקטיבי של הרשאה לביצוע אותה פעולה משפטית אחרת רואים את השליחות כמשתרעת על פעולה זו תוך צמיחת התחייבות ישירה בין השולח לבין הצד השלישי. במלים אחרות, אם צד שלישי סביר היה מסיק מהתנהגות השולח כי השלוח רשאי לבצע את אותה פעולה משפטית אחרת, הרי שקמה התחייבות ישירה בין השולח לבין הצד השלישי. מובן, כי במערכת היחסים הפנימית בין השולח לשלוח אפשר ואירעה הפרה חוזית, שאז "זכאי השולח לתרופות הניתנות בשל הפרת חוזה" (סעיף 9(א) לחוק השליחות). לעומת זאת, אם הצד השלישי הסיק מתוך התנהגות השולח כי השלוח רשאי לבצע פעולה משפטית, אולם צד שלישי סביר לא היה מסיק זאת, הרי שאין מקום להכרה ביחס הישיר של השולח והצד השלישי. (ג) השולח הסמיך את השלוח לבצע פעולה משפטית מסויימת, אולם השלוח ביצע כלפי הצד השלישי פעולה משפטית אחרת. הנחתנו כאן היא כי השולח לא יצר בהתנהגותו כל מצב אובייקטיבי של הרשאה כלפי הצד השלישי. אם הצד השלישי לא התרשל, היינו - הוא לא ידע על החריגה ולא היה עליו - כאדם סביר - לדעת על כך, הברירה בידו, לקשור יחס חוזי ישיר עם השלוח או לחזור בו מהפעולה המשפטית. (ד) אם השלוח חרג מהרשאה, ללא יצירת מצג אובייקטיבי של הרשאה מצד השולח, והצד השלישי ידע על החריגה או היה עליו לדעת, הרי שהברירה נתונה בידי השולח. הוא רשאי לקשור יחס ישיר עם הצד השלישי והוא רשאי להתעלם מהפעולה החורגת של השלוח ללא כל תוצאה משפטית מחייבת." במקרה הנדון בפנינו אנו נמצאים בקטגוריה השנייה מבין הקטגוריות אשר נמנו בע"א 1286/90 הנ"ל ולכן מחייבת הפעולה של מר אמיד את חב' הפניקס ומקימה חבות של חב' הפניקס כלפי התובעת וכלפי הנתבע 1. למסקנה דומה ניתן להגיע גם לאור פסה"ד שניתן לאחרונה ברע"א 7662/00 כנעאן מחמוד נ' הסנה חברה לביטוח בע"מ ואח' תק - על 2002 (2), 2525 בו נתקבלה הטענה כי סוכן חרג משליחותו ולכן אין על המבטחת חבות במקרה חריג של אדם אשר התחזה להיות סוכן ביטוח, זייף במרמה מסמכים אשר נחזו להיות פוליסות ביטוח ובפועל לא העביר כספים לחב' הביטוח. ברע"א 7662/00 הנ"ל נפסק כי: "אכן, בנסיבות המקרה הנדון מקום בו מדובר במעשים כה חמורים, ואף חריגים, של המשיב 2, ניתן לומר באופן ברור כי לא קמה חבות לחברת הביטוח." כאמור, בנסיבות המקרה שלפני אשר שונות בתכלית השינוי מנסיבות המקרה שנדונו ברע"א 7662/00 הנ"ל מחייבים מעשיו של הסוכן את המבטחת, ואני דוחה את טענת חב' הפניקס לפיה אין כיסוי ביטוחי. השלכות צמצום כתב הסמכויות של הסוכן כפי שעולה מכתב הסמכויות נ/1 על מר אמיד לקבל אישור יומי מחב' הפניקס על קבלת עסקים בחברה. מעדותה של הגב' מוניק מלכה, חתמת בחב' הפניקס, עולה כי קבלת הביטוחים מהסוכן אמיד אף הותנתה בכך שהמבוטחים ישלמו מראש את דמי הביטוח. הגב' מלכה העידה כי בחברת הפניקס לא נמצאה הצעת ביטוח אשר מתייחסת לנתבע 1 וכי חב' הפניקס לא הנפיקה לנתבע 1 פוליסת ביטוח מקיף. מר אמיד העיד כי החתים את חב' הפניקס על הצעת הביטוח, אולם הוא אינו מוצא את העתק ההצעה. אשר לדמי הביטוח, הצדדים הסכימו כי הסכום של 10,000 ₪ ששולם על ידי המבוטח לא הועבר לחב' הפניקס. בהעדר הצעת ביטוח חתומה בחותמת חב' הפניקס ולאור העובדה שלא הועברו דמי הביטוח לחברה אני קובעת כי הסוכן לא עמד בנטל ולא הוכיח כי חב' הפניקס אישרה לו לבטח את הנתבע 1 בביטוח מקיף בהתאם לכתב הסמכויות המעודכן ולכן הוא לא הוכיח כי פעל בהתאם לכתב הסמכויות שניתן לו. אוסיף כי סוכן הביטוח העיד אמנם כי מסר את טופס ההצעה לחב' הפניקס ואף קיבל עותק צהוב חתום, אשר אבד לו, אולם לאור סתירות ותמיהות אשר עולות מעדותו של הסוכן אמיד, אשר אליהן אתייחס להלן, ומאחר ומדובר בעדות של בעל דין, לא מצאתי לנכון לבסס על עדותו של הסוכן, כאשר היא אינה נתמכת במסמכים כלשהם, ממצא לפיו הוא אכן מסר את טופס הצעת הביטוח לחב' הפניקס. כפי שנפסק ברע"א 7662/00 הנ"ל, הרי גם במצב בו מחייבת פעולת הסוכן את המבטחת, הרי במערכת היחסים הפנימית בין הסוכן למבטחת אפשר ואירעה הפרה חוזית ואז "זכאי השולח לתרופות הניתנות בשל הפרת חוזה" (סעיף 9(א) לחוק השליחות). עפ"י סעיף 8 לחוק השליחות, תשכ"ה-1965: "קיבל אדם עליו להיות שלוח, חייב הוא לנהוג כלפי השולח בנאמנות ולפעול בהתאם להוראותיו; ובאין כוונה אחרת משתמעת ממהות השליחות או מתנאיה יחולו עליו חובות אלו..." עפ"י סעיף 9 (א) לחוק השליחות: "הפר השלוח אחת החובות המוטלות עליו לפי סעיף 8, זכאי השולח לתרופות הניתנות בשל הפרת חוזה." בעניין זה ר' גם את ע"א 249/99 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' נעמט אפריים פ"ד נה(4), 652 עמ' 660-661 בו נפסק כי: "התרופות בגין הפרת השלוח את חובותיו כלפי השולח - לרבות הפרת חובת הנאמנות - הן התרופות הקבועות בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה, התשל"א-1970) אליו מפנה סעיף 9 לחוק השליחות." השאלה היא מהו הנזק אשר נגרם לנתבעת עקב הפרת החובות על ידי סוכן הביטוח. חב' הפניקס לא טענה כי לא הייתה מבטחת את הנתבע 1, לו הייתה מקבלת את הצעת הביטוח בהתאם לנהלים ולכן לא ניתן לומר כי הנזק הוא בגובה תגמולי הביטוח שעליה לשלם במקרה הנדון. חב' הפניקס אף לא הוכיחה נזק אחר אשר נגרם לה עקב ההפרה. לו היה מתעורר למשל קושי לגבות את דמי הביטוח מהמבוטח, ניתן היה לומר כי זהו נזק אשר נגרם עקב ההפרה, אך לא אלה נסיבות המקרה הנדון. עם זאת, משקבעתי כי יש במקרה הנדון כיסוי ביטוחי בחב' הפניקס, זכאית חב' הפניקס לקבל מהמבוטח דמי ביטוח. בעניין דמי הביטוח הראויים, טען הסוכן אמיד כי רכבו של הנתבע 1 היה משועבד לחב' אלבר, ומשלא הוצאה לרכב פוליסה על ידי חב' הפניקס, פעלה חב' אלבר לבטח את הרכב בחב' אחרת, והוא בוטח בחב' הדר. לפי עדות הסוכן אמיד הביטוח בחב' הדר החל שלושה חודשים לאחר שאמור היה להתחיל הביטוח בחב' הפניקס. אני מקבלת את טענת הסוכן אמיד לפיה בנסיבות המקרה, כאשר סרבה חב' הפניקס להכיר בכיסוי הביטוחי ולהנפיק פולסת ביטוח לרכב, וכאשר הונפקה בסופו של דבר לרכב פוליסה אחרת, על המבוטח לשלם דמי ביטוח בגין אותם שלושה חודשים בהם לא היה מבוטח בביטוח אחר, ולא בגין שנה שלימה. הנתבעת לא הוכיחה מהם דמי הביטוח המגיעים לה בגין שלושה חודשים. בהנחה שדמי הביטוח עבור שנה שלימה עמדו על 10,000 ₪ (הסכום שגבה הסוכן מהנתבע 1) אני מחייבת את הסוכן אמיד להעביר לחב' הפניקס סכום כולל של 3,334 ₪ בגין דמי ביטוח לשלושה חודשים. הנתבע 1 העיד כי לאחר התאונה הוא שילם לסוכן אמיד סכום נוסף בגין השתתפות עצמית. גובה הסכום לא הוכח אולם עם זאת אני מחייבת את מר אמיד להעביר לחב' הפניקס את הסכום שגבה. התנהגות הסוכן חב' הפניקס טעה כי במעשיו של הסוכן אמיד יש משום גניבה ומעילה באמון. לטענתה ביקש הסוכן להנפיק לנתבע 1 תעודת חובה בלבד, לקחת את הכסף ולהשאיר את הנתבע 1 ללא כיסוי ביטוחי, כאשר הוא לקח בחשבון שאם יגרם לנתבע נזק, הוא יצליח "להפיל את התיק" על חברת הפניקס ולטעון לקיומו של כיסוי ביטוחי, ואם לא תגרם תאונה כלשהי, הוא ישלשל לכיסו את דמי הביטוח בסך 10,000 ₪ שהוא גבה מהנתבע 1. בעדותו של הסוכן אמיד התגלו סתירות ואי התאמות רבות. בישיבה שהתקיימה ביום 21.7.02 העיד הסוכן כי קיבל מהמבוטח 10,000 ₪ אותם הפקיד בחשבון נאמנות שלו, וכדבריו: "ש.ת. הכסף הופקד בנאמנות משום שלא היתה לי פוליסה לשייך אליה את הסכום. הנאמנות היא חשבון פקדונות שלי. כשהפוליסה מגיעה אנו מוציאים זיכוי לפוליסה." בישיבה אשר התקיימה ביום 17.10.02 הוא השיב כי: "הלקוח נתן צ'קים לפקודת חב' הפניקס אבל הם לא רצו לקחת אותה כי עדיין לא הייתה פוליסה, לכן הצ'קים הוחזרו אלי. ש.ת. הצ'קים עדיין אצלי מדובר בצ'קים על סך כ- 10,000 ₪." באותה ישיבה הוא אף אמר: "אני לא חושב שאני הפקדתי את הכסף." גרסאות אלה של הסוכן אינן מתיישבות זו עם זו. גם בנושא חברות הביטוח אשר עימן עבד הסוכן אמיד התגלו סתירות בעדותו. בישיבה אשר התקיימה ביום 11.9.02 העיד מר אמיד כי הוא עובד רק עם חב' הפניקס, ובכך יש כדי לתמוך בעדותו כי הצעת הביטוח שמסר לחב' הפניקס לא התייחסה רק לביטוח חובה אלא גם לביטוח מקיף. אך באותה ישיבה הוא הודה שהוא עבד עם חב' אריה ומהמסמכים שהגיש נציג הנתבעת עולה כי הסוכן אמיד עבד גם עם חב' אליהו. זאת ועוד, בתאונה ניזוק גם הרכב בו נהג הנתבע 1. בישיבה מיום 3.6.02 העיד הנתבע 1 כי: "הסוכן אמר לי שהביטוח בחב' הפניקס. אני גם שילמתי השתתפות עצמית ותיקנו את הנזקים של הרכב שלי. הסוכן אמר שהתביעה הזו תוסדר ואם לא, אני אבקש לצרף את הסוכן כצד שלישי בתיק" מעדות זו עולה כי הסוכן אמיד הסתיר מהנתבע 1 את טענת חב' הפניקס לפיה אין כיסוי ביטוחי ויצר בפניו מצג לפיו יש ביטוח בתוקף. גם עדות זו של הנתבע 1 מעוררת סימני שאלה ביחס להתנהגות הסוכן. 37.   למרות התמיהות אשר מעוררת עדות הסוכן, לא מצאתי כי ניתן לבסס עליהן קביעה לפיה ניסה הסוכן אמיד להונות את חב' הפניקס. כפי שעולה מהראיות התחייב הסוכן אמיד בפני חב' אלבר לרשום על הפוליסה שעבוד. עוד עולה מהראיות כי חב' אלבר עקבה אחר קבלת הפוליסה, ומשלא קיבלה פוליסה, דאגה לבטח את הרכב בחברה אחרת. הסוכן אמיד אף הציג בביהמ"ש מחברת ובה רשימה של המבוטחים אשר הצעות הביטוח שלהם הועברו לחב' הפניקס, ושמו של בעל הרכב מופיע ברשימה זו. השעבוד לחב' אלבר יחד עם הרישומים במחברת של הסוכן עומדים בסתירה לטענת חב' הפניקס לפיה ניסה הסוכן להונות אותה. אוסיף כי התאונה אירעה זמן קצר לאחר תחילת תקופת הביטוח ולכן העובדה שטרם הונפקה פוליסת ביטוח אין בה כלשעצמה, כדי לתמוך בטענת חב' הפניקס. לאחר ששקלתי את כל הראיות אשר עמדו בפני, ולמרות הסתירות והתמיהות שמעוררת עדותו של הסוכן אמיד, אני קובעת כי לא הוכחה טענת ההונאה. סיכום לאור קביעותי בשאלת האחריות לתאונה ובשאלת החבות של חב' הפניקס אני מחייבת את הנתבעים, שניהם יחד וכל אחד לחוד לשלם לתובעת את הפיצוי שפסקתי בסך 16,326 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 12.5.02 ועד התשלום בפועל. כמו כן אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 1,500 ₪. לאור קביעותי בנוגע למערכת היחסים בין חב' הפניקס לסוכן חיים אמיד אני קובעת כי על מר אמיד להעביר לחב' הפניקס 3,334 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 23.7.01 ועד התשלום בפועל וכן את הסכום שגבה מהנתבע 1 בגין השתתפות עצמית. כמו כן ישלם מר אמיד לחב' הפניקס הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪. פגיעת רכבמשפט תעבורהרכברמזורנזק לרכב