טענות הצדדים   1. ביום 18.4.00, רכשו התובעים מהנתבע מס' 1 רכב מסוג וולבו (להלן: הרכב). הרכב נרכש בסך של 74,000 ₪ שהיה מחירו באותה עת, על פי מחירון לוי יצחק (להלן: המחירון).   בעת רכישת הרכב, הראה מד המרחק כי הרכב ביצע 134,000 ק"מ ועל בסיס מידע זה נרכש הרכב ונקבע מחירו.   מיד לאחר הרכישה, גילו התובעים כי מד המרחק תקוע ופנו לתקנו. חשבונית המאשרת תיקון מד המרחק ביום 25.4.00, כשבוע לאחר רכישת הרכב, צורפה לתביעה.   2. התובעים טוענים כי כעבור מספר חודשים כשהביאו את הרכב לטיפול במוסך מורשה של וולבו, התברר להם כי כבר שנתיים לפני הרכישה כשטופל הרכב במוסך ארז, עמד מד המרחק על 182,536 ק"מ. התובעים טוענים כי באמצעות בדיקת מחשב שבוצעה במוסך, התגלה כי הרכב ביצע 313,302 ק"מ.   3. התביעה הוגשה כנגד הנתבע מס' 1, ג'ורג' גרוס (להלן: גרוס) שהיה בעל הרכב ממרץ 1999 ועד אפריל 2000, אז מכר את הרכב לתובעים וכנגד הבעלים הראשון של הרכב, הנתבע מס' 2, מיכאל אוחנה (להלן: אוחנה), שהחזיק ברכב מיוני 93 ועד מרץ 1999.   4. התובעים טוענים בתביעתם כי כתוצאה מזיוף מד המרחק של הרכב והפחתת מספר הקילומטרים שהרכב ביצע בפועל, הוטעו התובעים בעת רכישת הרכב ונגרם להם נזק בסך של 16,900 ₪ בהתאם לדו"ח שמאי שצורף לתביעה.   5. גרוס טען בכתב הגנתו כי רכש את הרכב מאוחנה, בסכום של כ - 80,000 ₪ וכי לא ידע בעת רכישת הרכב על מספר הקילומטרים הגבוה שעבר הרכב. גרוס טען בכתב הגנתו כי נאלץ לבצע תיקונים רבים ברכב וכי לאחר שנה, מכר את הרכב לתובעים לאחר שהתובעים בדקו את הרכב במכון בדיקה. גרוס טען כי אין לו יד וחלק בשינוי מד המרחק של הרכב וכי הפנה את התובעים לאוחנה שהוא האחראי, לטענתו, לשינוי מד המרחק. גרוס טען כי גם הוא שילם מחיר גבוה על הרכב ונגרמו לו נזקים, אך הודיע לאוחנה כי במידה ויגיע להסדר פשרה עם התובעים, לא יבוא אליו בתביעה נוספת.   6. גרוס הגיש הודעת צד ג' כנגד אוחנה וטען כי האחריות לשינוי מד המרחק, מוטלת על אוחנה, שכן הוא רכש את הרכב מאוחנה כשמד המרחק ברכב הראה על כ - 123,000 ק"מ ולא ידע על מספר הקילומטרים הגבוה שעבר הרכב. גרוס טען כי אוחנה נפגש עם התובעים אך לא הושג הסדר פשרה ביניהם.   7. אוחנה טען בכתב הגנתו כנגד התביעה וכנגד ההודעה לצד ג', כי אישור המוסך בדבר מספר הקילומטרים הגבוה שעבר הרכב, בניגוד למצויין במד המרחק, אינו ערוך כתצהיר ואין לקבלו כראיה. כן טען אוחנה כי מד המרחק של הרכב, היה תקוע, בעת רכישת הרכב מגרוס.   עוד הוסיף אוחנה וטען כי על פי דו"ח המוסך, עבר הרכב עד ליום 24.6.98, 182,536 ק"מ וזאת במשך תקופה של 5 שנים מה שמעיד על קילומטרז' ממוצע של כ - 36,500 ק"מ לשנה כך שלא יתכן כי הרכב עבר בתקופה של 9 חודשים נוספים, עד מועד מכירתו לגרוס, מספר קילומטרים גבוה פי שלושה מהממוצע השנתי.   אוחנה הוסיף וטען כי בעת שהרכב היה בחזקתו, נגנב הרכב ולוח השעונים לרבות מחשב הדרך של הרכב, הוחלף מספר פעמים בשל תקלות וכי שם לב לכך כי מד המרחק אינו מראה את המרחק המקורי שעבר הרכב אך נאמר לו כי לא ניתן לשנות את הכתוב במד המרחק.   אוחנה טען כי הרכב נמכר על ידו לגרוס, במחיר נמוך ממחיר המחירון שכן במעמד מכירת הרכב הודיע לגרוס כי הרכב נגנב ולוח השעונים בו הוחלף כך שמספר הקילומטרים שמראה מד המרחק, אינו מעיד על מספר הקילומטרים שעבר הרכב.   אוחנה צרף לכתב הגנתו חוו"ד שמאי על-פיה ההפחתה בגין מספר קילומטרים של 219,043 ק"מ, בהתאם לתחשיב ממוצע של כ-36,500 ק"מ לשנה, הינה בשיעור של כ - 4,410 ₪ ממחיר המחירון של הרכב במועד מכירתו על ידי התובעים.   העדויות   8. התובע העיד כי רכש את הרכב מגרוס בתל-אביב וכבר בדרכו לחיפה, גילה כי מד המרחק אינו עובד. התובע העיד כי גרוס לא אמר לו שמד המרחק מקולקל וכן לא אמר לו כי הרכב נגנב מהבעלים הראשון ולוח השעונים שלו הוחלף.   התובע העיד כי על פי בדיקת מחשב הרכב במוסך אחים אלטשולר, התגלה כי בעוד שמד המרחק הראה 138,730 ק"מ, הרי בבדיקת מחשב הרכב התגלה כי הרכב עבר למעשה, 313,302 ק"מ וזאת כאמור באישורים שניתנו על ידי מוסך אלטשולר ביום 4.10.00 וביום 13.1.02 (ת/3).   התובע העיד כי לאחר שהתגלה לו כי הרכב עבר קילומטרים רבים יותר מהמופיע במד המרחק, ניסה להגיע להסדר וניהל שיחות בעניין זה עם שני הנתבעים.   9. השמאי דן פרימן שערך את דו"ח השמאי שצורף לתביעה, העיד כי בדק את הרכב והעריך את ירידת ערכו בגין הקילומטרז' הגבוה, בסך של 17.9% ממחיר המחירון המסתכמים בסך של 13,246 ₪. כן העיד השמאי כי אנשים נרתעים מלרכוש רכב שמד האוץ שלו זויף לפיכך קבע ירידת ערך נוספת מעבר למחיר המחירון.   10. גרוס העיד כי בעת שקנה את הרכב מאוחנה, לא נמסר לו על ידי אוחנה כי הרכב נגנב ולוח השעונים שבו הוחלף. כן העיד גרוס כי בעת שמכר את הרכב לתובעים, הרכב נלקח לבדיקה ומד האוץ לא היה מקולקל.   כן העידה אישתו של גרוס כי ליוותה את בעלה בעת רכישת הרכב מאוחנה וכי לא נאמר על ידי אוחנה כי הרכב נגנב ולוח השעונים הוחלף. יחד עם זאת, הודתה גב' גרוס, כי נכחה רק בפגישה אחת מתוך שתיים שנערכו בין גרוס לאוחנה.   11. אוחנה העיד כי אין הסכם בכתב בינו לבין גרוס בעניין מכירת הרכב. כן טען אוחנה כי אין לקבל אישור המוסך, ת/3, בדבר תוצאות בדיקת מחשב הרכב שלא באמצעות עורכו וחזר על הטענות הנטענות בכתב הגנתו.   12. השמאי מיכה ביבי שערך את דו"ח השמאי שצורף לכתב ההגנה של אוחנה העיד כי התייחס בחוות דעתו להפחתת מחיר הרכב בהתייחס ל - 219,000 ק"מ וזאת על בסיס תחשיב מספר הקילומטרים שעבר הרכב על פי ממוצע שנתי של כ - 36,000 ק"מ ומצא כי ההפחתה ממחיר הרכב הינה בשיעור של 6% ובסך של 4,410 ₪. לשאלת בית המשפט השיב השמאי כי אם מדובר ברכב שעבר כ - 314,000 ק"מ אזי ההפחתה במחירו היא בגבולות 12% משווי הרכב.   13. לבקשת גרוס, התרתי להגיש תמלילי השיחות שנערכו בין הצדדים ובלבד שהתמליל יערך על ידי חברת תמלול מקצועית. כן התרתי לצדדים להגיש תגובתם לתמלילי השיחות ובהתאם הגישו התובעים ואוחנה את תגובתם לתמלילי השיחות.   בנקודה זו אזכיר כי בית המשפט לתביעות קטנות, אינו כבול ואינו מחוייב בכללי הפרוצדורה ובדיני הראיות והינו רשאי מכוח סעיף 62 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984, לקבל ראיה אף אם לא היתה קבילה בבית משפט אחר ולסטות מסדרי הדין הנוהגים בבית משפט אחר.   אכן לא התרתי להגיש תמליל השיחות שנערך על ידי התובעת עצמה, אך ראיתי להתיר כאמור הגשת תמלילי שיחות שנערכו על ידי חברת תמלול מקצועית תוך שהתרתי לצדדים להגיש תגובתם בכתב לאמור בתמלילים וזאת בשל הגשתם המאוחרת.   התובעים ואוחנה הגישו כאמור את תגובתם בכתב וטענותיהם באשר לתמלילי השיחות.   מסקנות   14. לאחר ששמעתי ובחנתי עדויות הצדדים וטענותיהם, הגעתי למסקנות הבאות:   א. עדות התובע כי מיד לאחר קניית הרכב, בדרכו מתל-אביב לחיפה, הבחין כי מד המרחק ברכב אינו עובד, אמינה עלי. עדות זו נתמכת בקבלה שצורפה לתביעה המאשרת החלפת מד המרחק כשבוע לאחר הקניה. כן אמינה עלי עדות התובעת כי כשהביאה הרכב לבדיקה במוסך, התגלה כי הרכב עבר קילומטרים רבים יותר מהנתון המופיע במד המרחק ברכב וזאת על פי בדיקת מחשב הרכב שנערכה במוסך כאמור באישור המוסך, ת/3.   ב. אשר למחלוקת בין גרוס לאוחנה בשאלה האם אוחנה מסר לגרוס בעת שזה קנה ממנו את הרכב כי הרכב נגנב ולוח השעונים שבו הוחלף, אני מעדיפה את גרסתו של גרוס כי אוחנה לא אמר לו שהרכב נגנב ולוח השעונים שבו הוחלף כך שמספר הקילומטרים המופיע במד המרחק של הרכב אינו משקף את המצב לאשורו.   אוחנה טען בכתב הגנתו כי הבחין בכך שמד המרחק אינו משקף את מספר הקילומטרים שעבר הרכב, לאחר שהרכב נגנב ולוח השעונים שבו הוחלף. לטענתו של אוחנה כי מסר מידע זה לגרוס, בעת מכירת הרכב, אין זכר בשיחות שנערכו בין הצדדים כפי שעולה מהתמלילים שהוגשו.   זאת ועוד, אוחנה הודה בעדותו כי אין הסכם בכתב בינו לבין גרוס בעניין מכירת הרכב. אך סביר היה כי אדם המוכר רכב ומיידע את הקונה כי הרכב נגנב, לוח השעונים בו הוחלף ומד המרחק אינו משקף את מספר הקילומטרים שעבר הרכב, יערוך הסכם בכתב בו ידאג כי הקונה יאשר כי המידע האמור נמסר לו.   לא זו בלבד שאוחנה לא אמר לתובע בשיחותיו עימו, כי יידע את גרוס בדבר מצב מד המרחק בעת מכירת הרכב, אלא שעצם נכונותו של אוחנה לדבר עם התובע ולהיפגש עימו, מעידה כי מידע זה לא נמסר על ידו לגרוס.   אם אכן היה אוחנה מוסר המידע האמור לגרוס, סביר היה כי יאמר לתובע כי מסר כל הפרטים האמורים לגרוס וכי על התובע להפנות תביעתו לגרוס בלבד ולא ימשיך לנהל עם התובע שיחות במטרה לברר העניין ולנסות להגיע להסדר.   ג. מאידך איני מקבלת את טענתו של גרוס כי אין לו כל אחריות לאי התאמת נתוני הקילומטרז' שעבר הרכב לנתון המופיע במד המרחק. כאמור עדותו של התובע כי הבחין בכך שמד המרחק אינו עובד, מיד לאחר רכישת הרכב, בדרכו מתל-אביב לחיפה, אמינה עלי. טענתו של גרוס כי כשנלקח הרכב לבדיקה, מד האוץ עבד ויכול להיות שאחרי הבדיקה התקלקל, אינה סבירה.   כן יש לציין כי למרות שגרוס הכחיש כי מד האוץ היה מנותק בעת מכירת הרכב, הרי שבשיחתו עם התובע אמר כי בדק הנושא "מבחינת החוק" ומצא כי כבעל הרכב הינו רשאי לנתק את הספידומטר, שכן אינו סוחר מכוניות (עמ' 24 לתמליל).   עצם העובדה כי התובע הבחין בכך שמד האוץ, אינו פועל, מיד לאחר רכישת הרכב, מצביעה על כך שמד האוץ היה מנותק בתקופת בעלותו של גרוס על הרכב.   ד. מן המקובץ עולה כי מד המרחק ברכב, לא הראה את מספר הקילומטרים שעבר הרכב וכי מחדל זה רובץ לפתחם של שני הנתבעים כאחד שכן כאמור בתקופת בעלותו של אוחנה, נגנב הרכב ולוח השעונים בו הוחלף ובתקופת בעלותו של גרוס, מד המרחק לא עבד והרכב נמכר לתובעים כשמד המרחק, מנותק.   היות ולא ניתן לאמוד את "התוספת" במספר הקילומטרים שיש לייחס לכל אחד מהבעלים הקודמים של הרכב, אוחנה וגרוס, הגעתי לכלל מסקנה כי מדובר בנזק שאינו ניתן לחלוקה והנתבעים חבים בגינו ביחד ולחוד, בחלוקה שווה ביניהם.   ה. אשר לגובה הנזק, אני מעדיפה את חוות דעתו של השמאי דן פרימן מטעם התובעים כי יש להפחית ממחיר הרכב בגין מספר הקילומטרים שעבר הרכב על פי תוצאות בדיקת מחשב הרכב במוסך אלטשולר (ת/3), 17.9% מערכו המסתכמים, על פי מחיר המחירון, בסך של 13,246 ₪.   יחד עם זאת, איני מקבלת את האמור בחוות דעת השמאי כי יש להפחית הפחתה נוספת בשיעור של 5% מערך הרכב בגין עצם העובדה שקונה רכב ירתע מלרכוש רכב עם קילומטרז' כה גבוה, שכן בעצם ההפחתה במחיר הרכב בגין מספר הקילומטרים הגבוה נלקח נתון זה בחשבון.   השמאי ביבי, שנתן חוות דעת מטעם אוחנה, התייחס בחוות דעתו להפחתת ערך הרכב על פי תחשיב משוער של תוספת קילומטרים בתקופת בעלותו של אוחנה על הרכב, על פי ממוצע שנתי של 36,000 ק"מ לשנה. לא ראיתי לבסס מסקנות על פי תחשיב זה שכן כאמור אין בפני נתונים מספיקים על מנת לקבוע כמה קילומטרים עבר הרכב בתקופת בעלותו של כל אחד מהבעלים. יש לציין כי אוחנה עצמו טען בכתב הגנתו כי ה"דשבורד" לרבות לוח השעונים, הוחלף כמה פעמים, לכן לא ניתן להתייחס למספר הקילומטרים שנרשם על ידי מוסך ארז ב-24/6/98, כמדד לקביעת מספר הקילומטרים שעבר הרכב בממוצע שנתי. לפיכך קבעתי כי מדובר בנזק שאינו ניתן לחלוקה.   זאת ועוד, השמאי ביבי הסכים בעדותו כי הפחתת ערך הרכב בהתחשב ב - 314,000 ק"מ, גבוהה יותר אם כי לדעתו מסתכמת בשיעור של כ - 12% ממחיר המחירון.   אומנם התובעים מכרו את הרכב בסך של 46,000 ₪ אך כפי שעולה מהסכם מכירת הרכב (נ/1), סוכם בתחילה על סכום גבוה יותר והתובע הודה כי המחיר הופחת לאחר שהתגלו תקלות נוספות בבדיקת הרכב. כן יש לשער כי מחיר הרכב נקבע גם בהתחשב "בגיל הרכב" ובמצב שוק המכוניות. לפיכך ראיתי לאמוד את הנזק שנגרם לתובעים, על בסיס הערכת ירידת שווי הרכב בגין מספר הקילומטרים הגבוה שעבר הרכב כאמור בחוות דעת השמאי פרימן, בסך של 13,246 ₪ ללא התחשבות בהפחתה נוספת.   סוף דבר   15. אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים סך של 13,246 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית, מיום הגשת התביעה, 3.10.01 ועד מועד התשלום בפועל.   כן ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, לתובעים, הוצאות משפט בסך של 1,200 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום פסק הדין ועד מועד התשלום בפועל.   הנתבעים יישאו בסכומים האמורים, בחלקים שווים ביניהם ובחלוקה זו יש כדי להכריע ביחסים שבין הנתבעים ובהודעה לצד ג'.  רכבקילומטראז' רכבפיצוייםקניית רכב