1. א. א) בחודש מאי 2012 ביקש התובע להתייעץ עם נציג הנתבעת בשאלה, האם לתקן את מכשיר המיזוג המרכזי בדירתו או להחליף אותו ביחידות אינדיבידואליות לכל חדר ולצורך כך, נשלח אליו יועץ, אשר ייעץ לו להחליף היחידה הפנימית במכשיר Wind55 (להלן:"המערכת") ואף נאמר לתובע, שהיחידה החיצונית בסדר. ב) בהמשך לאותו ייעוץ, ביום 17.5.12 ולאחר שהתובע שילם 4,780 ₪ (בעמ' 1 לתביעה נכתב בטעות סכום 4,970 ₪) הותקנה המערכת. לטענת התובע, לא עבדה המערכת כבר מהיום הראשון ומשום כך, התקשר לנציג הנתבעת. נציג הנתבעת דרש מהתובע להיות זמין למשך 3 שעות בכל אחד מחמשה תאריכים שנמסרו לו. ב. בהמשך לאמור לעיל, הודיע יועץ חיצוני לתובע ומאוחר יותר ראש שירות הנתבעת, שהמערכת לא מתאימה למנוע ושלעולם לא תוכל לעבוד היטב. לאור תשובה זו והיות והתובע לא יכול היה להישאר ללא מיזוג בחודשים יוני ויולי, החליט לרכוש מזגנים לכל חדר ואף שכר קבלן להוריד את המערכת, אשר מאוחסנת על הגג. ג. התובע סבור, שהתנהלותה של הנתבעת - שפי שציין בתביעתו- גרמה לו נזק כספי, לכן, מבקש הוא בתביעה זו לחייב הנתבעת לשלם לו את נזקיו בסך של 18,129 ₪. 2. הנתבעת הגישה כתב הגנה, בו סבורה היא שיש לדחות את תביעת התובע, משום שהיא פעלה כלפי התובע בהגינות ובהתאם לסטנדרטים המקצועיים הגבוהים ביותר, לא נפל כל פגם בשירות שנתנה לתובע וכל פניותיו נענו ובנוסף לכך, מעלה הנתבעת את הטענות העיקריות הבאות: א. א) הנתבעת מכחישה את טענת התובע, שכבר מיום התקנת המאייד החדש לא עבדה המערכת ולטענתה, פעילות המזגן הושפעה ממיקומו של מעבה המזגן - כפי שתואר בסעיף 10 לכתב ההגנה- ואינו נובע ממאייד המזגן שהותקן על ידי הנתבעת. עוד נטען על ידי הנתבעת, שהיחידה הפנימית, שסופקה לתובע הינה תקינה לחלוטין ומתאימה באופן מוחלט ליחידה החיצונית אשר הייתה מותקנת באותה עת בבית התובע. ב) בבית התובע ביקרו מספר טכנאים ולאחר ביקורו האחרון של מר רפי נהון, מנהל מערך הטכני של הנתבעת (להלן:"מר נהון") פנה התובע לשירות הלקוחות של הנתבעת בדרישה להסיר את היחידה הפנימית המותקנת בביתו וביקש פיצוי בסך של 22,780 ₪ ובתגובה לכך, פרסה הנתבעת בפני התובע את הסיבות לתפוקתו הירודה של המזגן והציעה לו להחליף את היחידה החיצונית במחיר עלות והתקנה ללא עלות, אך התובע דחה הצעה זו. ב. א) לאחר פניותיו של התובע ולאחר הצעותיה של הנתבעת, פנתה הנתבעת אל התובע פעמים מספר על מנת להגיע עמו לפשרה לשביעות רצונו- זאת על מנת לחסוך התדיינות מיותרת בבית המשפט והוצאות נוספות ולצורך כך, הסכימה הנתבעת לבטל העסקה, בתנאי שיאפשר לנתבעת להסיר את היחידה הפנימית בעצמה ובתנאי שיחתום על מסמך היעדר תביעות. גם הצעה זו דחה התובע. ב) כמו כן, טענה הנתבעת כנגד הסכום המוגזם אותו תבע התובע בתביעה זו - סכום שאינו מבוסס ונעדר עילה ועוד נטען, שאם נגרמו לתובע נזקים - הרי שמקורם במעשיו ובמחדליו ובאחריותו הבלעדית. 3. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים- הן אלו שפורטו בכתבי הטענות והן אלו שהועלו במהלך הדיון ולאחר שבחנתי את חומר הראיות, אני מחליט כדלקמן: א. אין חולק בין הצדדים, שביום 14.5.12 פנה התובע אל הנתבעת לשם קבלת ייעוץ בקשר לתקינות המזגן שברשותו והחלפת מאייד המזגן ולאחר הייעוץ החליפה הנתבעת את מאייד המזגן, לאור גילו המתקדם ומבלי להחליף את מעבה המזגן המותקן מחוץ לדירת התובע. מהחשבונית מיום 17.5.12 אותה צרף התובע לכתב התביעה עולה, שהוא שילם סך 4,780 ₪ (בעיגול מספרים) עבור פירוק מאייד+ התקנה. ב. אין גם חולק בין הצדדים, שבעקבות פניותיו של התובע, ביקרו טכנאי הנתבעת בביתו 5 פעמים: א) ביום 11.6.12 ולאחר ביצוע ההתקנה, פנה התובע למחלקת הלקוחות של הנתבעת והלין על כך, שהמזגן אינו מקרר ובעקבות כך, הגיע טכנאי לביתו ולאחר שבדק את היחידה הפנימית מצא שהמזגן עובד בצורה תקינה ומילא גז. ביום 17.6.12 שוב פנה התובע וטען לקיומה של נזילת מים ביחידה הפנימית ושוב הגיע טכנאי אשר קבע שהיחידה תקינה. ב) לאחר הביקורים הנ"ל, ביקרו שני טכנאים נוספים ולאחר 4 ביקורים אלה, נשלח לביתו של התובע במהלך חודש יולי 2012 מר נהון ונוכח לדעת שמעבה המזגן הותקן במסתור כביסה אשר סגור באלומיניום ובנוסף הונח על המעבה צינור מייבש הכביסה - דבר אשר גרם לקצר אויר, פגיעה בתפוקת המזגן ולבלאי משמעותי חריג של המזגן. כמו כן יניקת האוויר של המזגן הינה ממסתור הכביסה אשר הטמפרטורה הממוצעת בה גבוה - דבר הגורם למזגן לעבוד בצורה מאומצת יותר מהרגיל. בביקור זה ציין מר נהון בפני התובע את הממצאים הנ"ל והמליץ לשנות את מיקום צינור מייבש הכביסה וכן הציע לשדרג את היחידה החיצונית שהינה ישנה ורעועה, אך התובע סירב להצעה זו. ג. א) אם לילך על פי הדין ועל פי דיני הראיות ועל פי הכלל, שתובע הינו בבחינת המוציא מחברו ושעליו להוכיח את הטענות המועלות בתביעתו, אזי היה מקום לקבוע, שהתובע לא הוכיח במידת ההוכחה החלה עליו, מה באמת היה מצבו של המזגן ובעצם, טענותיה של הנתבעת על כי בביקורי הטכנאי מיום 11.6.12 ומיום 17.6.12 נבדק המזגן ונמצא תקין- לא נסתרו. ב) התובע צרף מסמך, אשר לטענתו הינו מכתב מטכנאי מזגנים המפרט את חוסר ההתאמה (נספח ו' לכתב התביעה), אך עם כל הכבוד לתובע, מסמך זה אינו מהווה חוות דעת, שכן אין בו תאריך ביקור, אין כלל ציון שמו של הטכנאי ומה כישוריו המקצועיים לגבי המזגן נשוא כתב התביעה או כישורים מקצועיים כלשהם ובעצם, אין לדעת כלל מיהו המוציא מסמך זה ומה הכשרתו המקצועית. על מסמך כזה , לא יכול בית המשפט להשתית פסק דין ולקבוע ממצאים על פיו. 4. א. העולה עד כאן הוא, שטוב היה עושה התובע לו היה מקבל הצעת הפשרה, שהוצעה לו על ידי הנתבעת לבטל את העסקה ולקבל החזר הסכום ששילם בעד התקנת המערכת שהתקינה הנתבעת ומאפשר לה להחזיר לעצמה את המערכת במצבה כמו שהייתה ביום בו הציעה הנתבעת לבטל העסקה. קבלת ההצעה הנ"ל, הייתה בוודאי חוסכת מזמנם של הצדדים וגם של בית המשפט. ב. א) יחד עם זאת, לאור הביקורים הרבים שביקר טכנאי מטעם הנתבעת, אין בית המשפט מניח שקריאותיו של התובע היו קריאות שווא, שכן אין לי ספק, שקריאות אלו והגעת טכנאי למקום גרמה לתובע בזבוז זמן ואין להניח שהתובע, בהיותו רופא במקצועו, היה מבזבז את זמנו לולא היו דברים בגו - ואם המזגן היה עובד בצורה תקינה לאחר התקנת המערכת. עובדה היא, שטכנאים הגיעו לבית התובע - זה אחר זה- סמוך לאחר התקנת המערכת ולא זמן רב לאחר התקנתה ולכן, אני מקבל את טענת התובע, שהמערכת לא עבדה או לא עבדה כשם שמערכת צריכה לעבוד אחרי החלפת אותו חלק ולא בכדי הזמין התובע את הטכנאים לבדוק את מצב המזגן. ב) לאור העובדה, שקריאותיו של התובע וביקוריהם של הטכנאים לא פתרו את בעיית המיזוג והיות וביום 1.11.12 בוצעו בבית התובע עבודות פירוק תקרת גבס ופירוק יחידה פנימית שהותקנה על ידי הנתבעת ובוצעו גם תיקוני שפכטל וצבע, אזי אין ספק, שאותה מערכת שהתקינה הנתבעת, נמצאה לא תקינה ולכן פורקה והוסרה מהמקום ולטענת התובע היא מאוחסנת על גג ביתו- יש מקום לבטל העסקה, כפי שהציעה הנתבעת ולהשיב לתובע את עלות התקנת המערכת על ידי הנתבעת. ג. הנתבעת טוענת, שלאחר עבור הזמן מאז פורקה המערכת ונמצאת זרוקה על גג ביתו של התובע ועברה את כל החורף עם הגשם, אין לה מה לעשות עם המערכת והיא ממילא אמורה להיזרק בעוד שאם היה התובע מאפשר לנתבעת לבוא ולפרק את המערכת סמוך לתלונותיו של התובע - יכלו אולי להפיק ממנה תועלת, אך כיום היא ממילא מיועדת לזריקה, כך שאין לנתבעת מה לעשות עם המערכת. לטענה זו משיב התובע, שהוא שלח לנתבעת 3 מכתבים בהם ביקש ממנה לבוא ולקחת את המערכת, שאם לא כן, הוא מוריד אותה ושם אותה במרפסת ובסופו של יום - הם לא נענו למכתביו. (ראה עדותו של מר מאיר ברדוגו, נציג הנתבעת ועדות התובע בעמ' 3 לפ'). 5. לאור הנימוקים שפורטו לעיל, אני מחליט לקבל את תביעת התובע בחלקה ואני קובע כדלקמן: א. א) אני מחליט לבטל העסקה באופן כזה, שהנתבעת תשיב לתובע סך של 4,780 ₪ - עלות המערכת- והתובע ישיב לנתבעת את המערכת, כמות שהיא ובמצבה דהיום ואם הנתבעת לא תרצה לקבל המערכת, יהיה רשאי התובע לעשות עמה כרצונו. מכל מקום, על הנתבעת להודיע לתובע, תוך 7 ימים מיום קבלת פסק דין זה, אם יש בדעתה לקבל לידיה את המערכת - אם לאו. ב) השבת הסכום הנ"ל, אינה קשורה ותלויה בשאלה אם הנתבעת תסכים לקבל חזרה את המערכת, שכן הסכום הנ"ל יושב לתובע, תוך 30 ימים מיום המצאת פסק דין זה, ללא קשר עם מצב המערכת וללא קשר עם השבת המערכת או ויתור הנתבעת על המערכת. ב. א) איני מקבל את סכום התביעה, ככל שהוא מתייחס להפסדי השעות של התובע, שכן התובע אמנם המציא אישור על גובה ההכנסה לשעת עבודה, אך התובע לא הוכיח שאותן שעות שהוא המתין או היה עם הטכנאי, הן שעות עבודה, כך שלא הוכיח הפסד שכר. ב) עם זאת, אין לי ספק, שביקורי טכנאי 5 ימים ובמשך מספר שעות, גרמה לתובע בזבוז זמן, כאשר בסופו של יום לא נפתרה הבעיה אלא לאחר התערבות בעל מקצוע מטעמו של התובע, ובגין כך, אני מחליט לחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בגין פריט נזק זה בסך של 1,500 ₪. ג) יתרת סכום התביעה לא הוכחה, שכן באשר לעלות הפירוק שהיה על התובע לשלם, יש להתחשב בכך, שבית המשפט החליט להשיב לתובע את מלוא הסכום ששילם לנתבעת - סכום אשר כלל גם התקנה ולכן, לא שילם התובע בעד ההתקנה פעמיים ואין מקום לחייב את הנתבעת לשלם לתובע הסך של 2,000 ₪, כפי שנתבע בתביעה. ד) התובע העיד בבית המשפט, שהוא פרק את המזגן ואחסן אותו על הגג ולכן, בקשת התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו דמי אחסון, כאשר הוא עצמו לא הוציא אף סכום בגין כך וכאשר הוא החליט על דעת עצמו לאחסן המערכת על הגג - אין בכך כל הצדקה לחייב נתבע בסכומים, שהתובע כלל לא נשא בהם ובמיוחד לאחר שהתובע לא הוכיח הסכום הנתבע בגין פריט זה. לכן, גם התביעה בגין פריט זה - נדחית. 6. א. העולה מהאמור בסעיף 5 לעיל הוא, שאני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 4,780 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה - 1.1.13- ועד התשלום בפועל. ב. כמו כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי כספי בסך של 1,500 ₪, כאמור לעיל, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. ג. אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 250 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים. פיצוייםמיזוג אוויר