רקע וצדדים התובעים רכשו שני ארונות מהנתבעת, בתמורה לסך של 7,500 ₪. לטענת התובעים, במעמד ההתקנה התגלו בארונות פגמים רבים, והם פנו לנתבעת בדרישה לתיקון הארונות הפגומים. הנתבעת שלחה נציג מטעמה לתיקון הארונות אולם לטענת התובעים הפגמים לא תוקנו כראוי ואף נוצרו פגמים נוספים בשל התיקון. התובעים פירטו בכתב התביעה כי תואמו מספר מועדים לצורך תיקון הארונות, אך בכל אותם המועדים לא הופיע איש השירות למרות שהמתינו לו. לאחר פניה נוספת מטעם התובעים הגיע אחד מבעלי הנתבעת לבית התובעים ורק לאחר מכן בוצע תיקון אך לא לשביעות רצונם של התובעים, שטענו כי הליקויים לא נפתרו, ונגר מטעם הנתבעת שהגיע לביתם, צסר להם שלא ניתן לתקן את הארונות בשל הפגמים הרבים מבלי לפרקם ולהרכיבם מחדש. התובעים טענו כי הסכימו לפירוק והרכבה חוזרים, בנוסף לפיצוי בדרך של קבלת מוצר לבחירתם ממוצרי הנתבעת בהנחה, וחרף הסכמה זו לא בוצע התיקון הנדרש. 3. לטענת הנתבעת, רק לאחר שמונה חודשים מיום אספקת הארונות, התלוננה התובעת כי דלת הארונות מתחככת במגירה ושהמגירה נפלה ממסילתה. לטענת הנתבעת, הוצעו לתובעים כפיצוי שולחן וכיסאות במחיר עלות והתובעת דרשה שולחן אחר, יקר יותר, במחיר הנמוך ממחיר העלות. הנתבעת טענה כי אין מקום לתשלום פיצוי כספי לתובעים משום שהארונות הורכבו לשביעות רצונם, וכאשר התגלו פגמים הוצע להחליף את דופן הארון - אך התובעת לא אפשרה לנגר מטעם הנתבעת לפרק את הארון. 4. במעמד הדיון העידו התובעת ונציג הנתבעת. התובעת טענה כי במידה ותינתן הסכמת הנתבעת - היא מוותרת על כל פיצוי והיא מבקשת שהנתבעת תיקח את הארון ותחזיר לה את התמורה ששולמה עבורו - אך בהעדר הסכמה לכך, היא עומדת על כל רכיבי התביעה. 5. לאחר הדיון צפיתי בסרטון שהוגש וצורף לכתב התביעה על גבי התקן נייד. בסרטון - שחלקו מלווה בהערות ו"הבהרות" קריינות - נראים חלקים מהארון. ראיתי כי ישנו מקום אחד שבו יש רווח בולט בין שתי מגירות, מעט קילופי צבע/ציפוי ובחלק הפנימי של אחת הדלתות - שרובה מזכוכית ובה הכנה לוילון פנימי (להלן: "דלת הוילון") - נראה כי נעשו מספר ניסיונות למקם את החוט המתוכנן לשאת את הוילון. בניגוד לדברי הקריינות, הרעשים בפתיחת המגירות אינם נשמעים חריגים, הפגמים אינם בולטים (למעט הרווח האמור) או שהם נראים כפגמים שניתנים לתיקון. הקילופים הנזכרים מתחת לידיות נסתרים וקשה להבחין בהם, החורים הנוספים בדלת הוילון הם בצידה הפנימי של הדלת ויש להניח שעם התקנת הוילון יהיה מוסתרים לפחות חלקית, והחורים הנוספים בחלק הפנימי של חזיתות המגירות לא נראים לעין אלא אם נעשה מאמץ מיוחד לאתרם. דיון והכרעה 6. לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, ראיותיהם, התנהלותם במהלך הדיון ומכלול נסיבות העניין, יש לדעתי לקבל את התביעה בחלקה, הכל כפי שיפורט להלן. אי התאמה 7. אני מקבלת את טענת התובעת, כי ישנם פגמים קלים בארון. בדיוק לצורך כך נועדה האחריות הניתנת לממכר, אחריות שהנתבעת אינה מתכחשת לה. לאחר צפיה בסרטון, אינני מתרשמת כי הפגמים עולים לכדי אי התאמה. סעיף 11 לחוק המכר, התשכ"ח-1968, מגדיר את המונח "אי התאמה" כדלקמן: "11. אי-התאמה המוכר לא קיים את חיוביו, אם מסר - (1) רק חלק מהממכר או כמות גדולה או קטנה מן המוסכם; (2) נכס שונה או נכס מסוג או תיאור שונה מן המוסכם; (3) נכס שאין בו האיכות או התכונות הדרושות לשימושו הרגיל או המסחרי או למטרה מיוחדת המשתמעת מן ההסכם; (4) נכס שמבחינת סוגו, תיאורו, איכותו או תכונותיו אינו מתאים לדגם או לדוגמה שהוצגו לקונה, זולת אם הוצגו ללא קבלת אחריות להתאמה; (5) נכס שאינו מתאים מבחינה אחרת למה שהוסכם בין הצדדים." 8. אמנם, התביעה נדונה בבית המשפט לתביעות קטנות, אולם גם בבית משפט זה על התובע להוכיח תביעתו בהתאם לכלל כי "המוציא מחברו עליו הראייה". כפי שציין בית המשפט בעניין ת"ק (תביעות קטנות חיפה) 28320-12-09, אירנה נחמיאס נ. קריסטל מכונות ומוצרי חשמל בע"מ [ 30.11.10]: "בית המשפט לתביעות קטנות מציב מסגרת המאפשרת דיון לא פורמלי מבחינת דיני ראיות, תוך הגמשת כללי פרוצדורה והוזלת עלויות. אולם אין פירוש הדבר שניתן פטור מהוכחת תביעה, וגם מסגרת גמישה זו מנוס לעיתים מהמחשת צדקת התביעה על ידי מומחה לדבר. יש לשמור שבמסגרת הדיונית שתכליתה להקל על גישה לערכאות בסוגי תביעה מסוימים תוך ייתור עלויות ייצוג, לא ייעשה שימוש הפוגע מהותית בהגנת הנתבע, ושתביעה שעיקרה עניין שבמומחיות לא תתקבל רק על סמך טענות בהבל פה של בעל דין מעוניין, כאשר המשמעות בפועל היא שבמקרה כזה אין לצד שכנגד יכולת אפקטיבית להתגונן. אני בהחלט נכון להסתפק במקרים כאלה במסמך של איש מקצוע או בעל מומחיות מתאים גם אם אינו עונה על הדרישות הצורניות הנדרשות מחוו"ד מפורטת וערוכה כדבעי על פי דרישות פקודת הראיות... ובלבד שאותו מסמך יענה במהות על הדרישה שיבוא מאת בעל מקצוע או בעל המומחיות המתאימים, שיכול לאשר שאכן מדובר במוצר לא תקין ביסודו, ומהו הפגם שגורם לתקלות הנטענות." במקרה דנן, בראש ובראשונה מוטל על התובעת הנטל להוכחת טענתה כי הפגמים בארונות אינם מאפשרים שימוש סביר ברהיטים, אלא שהתובעת לא הביאה כל מסמך או חוות דעת ממומחה, נגר, איש שירות או גורם אחר או כל ראיה אחרת שיהיה בה כדי לתמוך לבסס את טענתה כי התקלות הנטענות ממונעות לחלוטין שימוש בשתי מגירות, כפי שטענה בדיון. 9. בהקשר לנטל השכנוע נקבע ברע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פ"ד נז(4) 981 [2003] כי : "...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו" הטענה שהועלתה בדיון, כי לא ניתן לעשות כל שימוש בארונות, אינה נתמכת בסרטון שהוגש על ידה. לו מדובר בהחמרה של מצב המגירות היה על התובעת להביא ראיה, תמונה או אחרת, להוכיח את האמור. בהעדר כל אסמכתא לטענה כי מצב הארון גרוע מזה שנראה בסרטון, לא אוכל לקבל טענה זו. 10. לאור האמור, אינני מוצאת שיש הצדקה לעתירה לבטל את העסקה. פיצוי בגין המתנה לנציג שירות 11. התובעת טענה בסעיף 8 לכתב התביעה, כי תיאמה עם המפעל שייצר את הארונות ארבעה מועדים שונים להגעת נציג מטעמו, וכזה לא הגיע. בנוסף, היה לטענתה מועד נוסף שבו תואם מועד להגעת נציג הנתבעת (ביום 02.10.12) והמתינה לשווא, שכן הנציג לא הגיע. 12. בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 נקבעו בסעיף 18א הוראות בנוגע לאחריות לטובין ולשירותים. נקבע בסעיף קטן (ג)(2) כי זמן ההמתנה לטכנאי לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שתואמה, ובסעיף קטן (ד): "הפר נותן השירות את הוראות סעיף קטן (ג), יהיה הצרכן זכאי, בשל אותה הפרה, לפיצוי ללא הוכחת נזק, כמפורט להלן: (1) תואם מועד לביקור טכנאי בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) וחלפו שעתיים מעבר לזמן ההמתנה כאמור בסעיף קטן (ג)(2) - פיצוי בסכום של 300 שקלים חדשים; חלפו שלוש שעות מעבר לזמן ההמתנה האמור - פיצוי בסכום של 600 שקלים חדשים." 13. במקרה דנן, רק מועד אחד תואם עם הנתבעת. לא ניתן לחייב את הנתבעת בגין אי הגעת נציג שירות, כאשר מועד ביקורו לא תואם עמה או באמצעותה. בכתב ההגנה התייחסה הנתבעת רק למועד אחד שתואם עם "הנגר שהגיע מהחברה שממוקמת בחיפה" ונראה כי מדובר עם אותו מועד, שבו התיאום נעשה באמצעות הנתבעת. בנוגע למועד זה טענה הנתבעת בכתב ההגנה, כי הנציג הגיע באיחור של 20 דקות והודיע על האיחור, אך התובעת סרבה להמתין לו בטענה שהיא צריכה לצאת מהבית. בעניין זה - בעדר כל אסמכתא לטענה, עדות של הנגר, העובדים, המתקינים או תרשומת של הביקורים שנעשו - אני מעדיפה את גרסת התובעת. אני קובעת כי דין המתנה לאיש שירות, נגר או בעל מקצוע אחר, כדין המתנה לטכנאי, ולפיהך, מכח הוראות החוק שצוטטו לעיל, על הנתבעת לפצותה בסך של 600 ₪ בגין המתנה לשוא לנציג שירות. 14. אין מקום לפיצוי בגין אובדן ימי עבודה מאחר שנזק זה לא הוכח. הפיצוי שנפסק בגין המנה לאיש השירות, מגיע לתובעים גם ללא הוכחת נזק. 15. בנסיבות דנן, מאחר וקבעתי כי אין עילה לביטול ההסכם מחמת אי התאמה, ומדובר באיחור אחד בהגעת נציג מטעם הנתבעת - אני דוחה את העתירה לפסיקת פיצויים לדוגמא. 16. יש לראות בעתירה לפיצוי "עבור אי יכולתנו להשתמש שימוש ראוי וסביר בארונות.." כחופף לפיצוי הנדרש "עבור עוגמת הנפש הרבה...". שקלתי את העובדה כי הנתבעת היתה מוכנה - ובהתאם להצהרת נציגה בדיון עודנה מוכנה "להחליף ולסדר כל דבר במסגרת האחריות". כמו כן התחשבתי בזמן הרב שבו ממתינה התובעת להשלמת התיקונים והכיוונים, לרבות קיומם של מספר ביקורים שבהם פורקו והורכבו חזיתות, מגירות או הוחלפו חלקים אלו ואחרים. אני סבורה שבמקרה זה יש מקום לפיצוי בגין עוגמת נפש ואובדן הנאה שלמה ומלאה מהארונות שנרכשו במיטב כספה של התובעת. אני פוסקת בגין אלו פיצוי של 1,000 ₪. סוף דבר 17. התביעה מתקבלת בחלקה. בהתאם לפירוט לעיל, הנני מורה לנתבעת 1 לשלם לתובע סך של 1,600 ₪. 18. לאחר ששקלתי את הוצאות המשפט וכלל נסיבות העניין, לרבות קבלת התביעה בחלקה הקטן בלבד, אני מעמידה את הסכום הכולל לתשלום ליום מתן פסק הדין על סך של 1,800 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין אצל הנתבעת, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 15 ימים לבית המשפט המחוזי מרכז - לוד.פיצוייםרהיטים (תביעות)