הפקדת צ'ק ביטחון בלי להודיע


1. א. א) התובע שימש כמפקח בנייה אצל משפחת X ובמסגרת זו ולקראת תעודת הגמר נדרשה חתימה של קונסטרוקטור. המהנדס של הבית היה הנתבע, אשר טען בפני בעל הבית שלא שולם לו תשלום כלשהו.

ב) המתכננת והאדריכלית, אשר באמצעותה בוצעה העבודה הייתה הגב' כנרת X והייתה בזמן הרלוונטי בחו"ל (להלן:"גב' X").

ג) בעל הבית, מר יוסף X (להלן:"מר X") דרש מהתובע, כמפקח על הבנייה וכאחראי על הקבלנים השונים, למסור צ'ק ביטחון ע"ס 7,000 ₪ לקונסטרוקטור- לנתבע - זאת לאחר שניתנה הבטחה, שהצ'ק לא יופקד וישמש לביטחון בלבד עד לבירור גובה החוב - אם יש כזה.

ב. א) בתביעה זו טוען התובע, שלא הוצג בפניו פירוט חוב ולא הייתה דרישה לתשלום חוב, אך לאחר שגב' X חזרה מחו"ל ולאחר בירור הוברר, שהחוב הוא בעצם שלה ובאחריותה, אולם לאור עבור הזמן הרב שעבר, נדרש זמן לברר האם בוצע התשלום על ידה, אך התובע גילה להפתעתו, שלמרות שהנתבע ידע שהחוב באחריותה של גב' X - הוא הפקיד את צ'ק הביטחון שניתן על ידי התובע מבלי ליידע את התובע.

ב) מאחר והתובע סבור, שהצ'ק שניתן על ידו היה רק לביטחון ולא היה על הנתבע להפקידו ולפרוע אותו, הגיש הוא תביעה זו, בה ביקש לחייב את הנתבע להשיב לו 9,200 ₪.

2. הנתבע השיב לתביעה זו בכתב הגנה, בו מאשר הוא קבלת הצ'ק הנ"ל מהתובע, אך לטענתו היה זה צ'ק לכיסוי חובו של מר X. עוד טוען הנתבע, שלאחר ימים מספר מאז ניתן לו הצ'ק ולאחר שהוסבר לתובע, שאין שום רישום על תשלום החוב מכל צד שהוא, הפקיד הנתבע את הצ'ק לתשלום ואם סבור התובע, שהצ'ק שנמסר על ידו, לא היה לצורך כיסוי החוב, מפנה הנתבע את התובע למר X וידרוש ממנו את כספו.

3. עסקינן במשפט שהוגש אמנם לבית משפט לתביעות קטנות, אך הוא התנהל כמשפט בבית משפט השלום, תוך הבאת עדים ומשפט זה אף נוהל בשתי ישיבות נפרדות והיה ארוך מהרגיל.
מבחינת טענות הצדדים והעדויות שהובאו בפני בית המשפט ומעיון בחומר הראיות שצורף לכתבי הטענות עולות שתי שאלות עיקריות הצריכות הכרעה: השאלה הראשונה היא, מהו הסכום שהיה על הנתבע לקבל עבור עבודתו – האם סך של 4,000 ₪ בתוספת מע"מ או האם כטענת הנתבע סך של 6,000 ₪ בתוספת מע"מ והשאלה השנייה היא, האם פרע הנתבע את הצ'ק שהיה ברשותו כדין או שמא על הנתבע להשיב לתובע את סכום הצ'ק או את הסכום אותו תובע הוא בכתב תביעה זה.

4. באשר לשאלה הראשונה, מה הסכום שהיה על הנתבע לקבל עבור עבודתו, אני קובע, שהנתבע הוכיח, שאכן בתחילה היה מוסכם השכר של 4,000 ₪ בתוספת מע"מ, ברם לאחר הסכמה ראשונית זו, אני מאמין לנתבע שביצע עבודה נוספת והוסכם על תוספת סך של 2,000 ₪ בתוספת מע"מ ובאופן כזה היה על הנתבע לקבל סך של 6,000 ₪ בתוספת מע"מ – כל זאת לאור הנימוקים הבאים:

א. א) הצ'ק אותו מסר התובע לנתבע ביום 17.10.12- שהוא נשוא התביעה- הוא ע"ס 7,000 ₪ ואין להניח שהיה ניתן לנתבע צ'ק על סכום זה, אם באמת סברו אלה שהחליטו על הפקדת הצ'ק, שהסכום המגיע לנתבע הוא 4,000 ₪ בתוספת מע"מ.
התובע מאשר, שבשיחות שהיו בין הנתבע ובין גב' X טען הנתבע, שמגיעים לו עוד 2,000 ₪ על תוספות שביצע. (עמ' 1 לפ',ש' 13- 14).

ב) הצ'ק הנ"ל נרשם על שמו של הנתבע, תוך ציון המילים:"למוטב בלבד", אך אין עליו כל ציון היכול להצביע על כך, שצ'ק זה ניתן לביטחון. התובע מאשר, שאכן לא נרשם על הצ'ק ציון כלשהו, שהוא לביטחון וגם אין גם כל מסמך שנלווה לצ'ק זה על מנת להסביר מהי מטרת מסירת הצ'ק – האם לביטחון או לתשלום חוב. (ראה דברי התובע בעמ' 2 לפ',ש' 3- 4).

ב. א) ביום 16.10.12 שלח הנתבע מכתב באימייל – מכתב המופנה למר X- בו נאמר:"בהמשך לשיחתנו מהבוקר נודה לך על שליחת צ'ק על סך 6,000 ₪ + מע"מ ונשמור אותו עד לסיום הבירור עם כנרת". שולחת מכתב זה היא: תמר.

ב) ביום 4.11.12 פנה מר X אל גב' X ושאל אותה האם יש התקדמות עם הקונסטרוקטור וכתגובה לכך, השיבה גב' X- באותו יום- שלצערה אין סגירה סופית.

ג) ביום 6.11.12 שלח התובע מכתב אל הנתבע בו דרש להשיב לו את סכום הצ'ק אותו גבה הנתבע, בטענה, שהסכום שיש לשלם לנתבע הופקד אצל הגב' X ולכן, הנושא צריך להתנהל בין הנתבע ובין גב' X ואילו התובע עצמו לא היה חייב באופן אישי אף סכום.
תגובתו של הנתבע, באה לידי ביטוי בכתב יד על אותו מכתב היא, שעל התובע לדרוש הסכום ממר X או מגב' X.

ד) ביום 15.12.12 נשלחה הודעה באימייל למר X ובה נאמר: "אחרי בדיקה, הסכום לתשלום הוא 6,000 ₪ + מע"מ. גם כאן צוין שמה של תמר כשולחת ההודעה.
מר X מאשר בעדותו בבית המשפט, שאכן הנתבע דרש 6,000 ₪ עבור תוספת ומר X ביקש מגב' X לעדכן אותו מהי תוספת זו ולכן, היה ידוע הן למר X והן לגב' X על דרישת סכום של 6,000 ₪ אשר כולל בחובו תוספת עבודה אותה ביצע הנתבע. (ראה בעמ' 3 לפ',ש' 4- 5).
זאת ועוד, הסך של 6,000 ₪ לא צץ לראשונה עם הגשת תביעה זו, אלא שעוד ביום 23.10.12 נשלח אימייל על ידי גב' X אל מר X, בו היא מעלה את סיבת העלאת המחיר לסך של 6,000 ₪ בהכנת שני סטים של תכניות (ראה המסמך שצורף לכתב התביעה).

ה) זאת ועוד, לשאלת הנתבע, האם גב' X זוכרת, שאחרי סיום התוכניות שינו את התוכניות היא השיבה בחיוב, אך לשאלה האם השינוי היה כרוך בהעלאת השכר, את זה לא זכרה גב' X – אם כי מהמשך דבריה עולה, שהיא ידעה שהיה שינוי בגודל המרתף והעלאת הסכום היה כרוך בהוצאת היתר, אך גב' X מאשרת שבסופו של יום אכן הוצא היתר, אך שוב לא זוכרת אם הייתה תוספת תשלום.
בעניין זה, אני מאמין לנתבע, שאכן השינוי שנעשה היה כרוך בתשלום נוסף. בין עדותו של הנתבע, שהיה שינוי בתכניות תוך העלאת השכר ובין היעדר הזיכרון של גב' X, מעדיף אנוכי את טענתו של הנתבע על פני עדותה של גב' X בעניין זה.

ג. לאור האמור לעיל, אני קובע, שהסכום אשר שולם לנתבע באמצעות הצ'ק של התובע, הוא הסכום שהיה על הנתבע לקבל.

5. בחנתי לעומקה את השאלה השנייה, האם על הנתבע להשיב לתובע את סכום הצ'ק בסך 7,000 ₪ (התובע לא הוכיח מדוע תבע סך של 9,200 ₪) ולאחר ששקלתי את העובדות, שהובאו בפני בית המשפט, אני קובע, שאין על הנתבע להשיב לתובע את סכום הצ'ק או סכום כלשהו ולכן, דין התביעה להידחות – זאת מהנימוקים הבאים:

א. א) אין חולק בין הצדדים, שהשכר אשר הגיע לנתבע, היה מצוי בידי הגב' X והתובע העיד על כך, שמר X העביר כסף זה עוד בזמן הקנייה והתובע גם מאשר, שלמר X היה ברור שהוא העביר את שכר הטרחה של הנתבע לגב' X וכפי שעולה מעדות התובע, כבר ביום 16.10.12 הלין הנתבע על כך שטרם קיבל את שכרו. (ראה בעמ' 1 לפ',ש' 8- 9 וש' 13 ועמ' 2 לפ',ש' 6).
גם מר X מאשר, שהוא סיכם עם גב' X, שכל השירותים ייעשו באמצעותה, הוא שילם לה והיא אמרה שהיא אחראית לתשלום לנתבע. (עמ' 3 לפ',ש' 2- 3).
גב' X מאשרת, שאכן מר X העביר לה כסף, שהיה מיועד לשכרו של הנתבע. (עמ'6 לפ',ש' 12).

ב) הצ'ק אותו הפקיד התובע בידי הנתבע, היה על פי הסכם בין מר X ובין גב' X והוא הופקד עד שגב' X תסדיר את העברת הכסף, שהיה ברשותה לידי הנתבע.
מר X חושב, שהוא סיכם עם בתו של הנתבע, להפקיד צ'ק ביטחון שלא יופקד, עד להבנת ההתחייבות ואז התובע נתן את הצ'ק. (עמ' 2 לפ',
ש' 28- 29).
גב' X לא הכחישה שהיא קיבלה ממר X את הכסף על מנת להעבירו לידי הנתבע, אך לטענת התובע, היא לא זכרה אם העבירה- אם לאו. (ראה בעמ' 1 לפ', ש' 15- 18).

ב. א) התובע מציין בעדותו, שבעת שנתן את הצ'ק נאמר שהוא לביטחון בלבד, לא יופקד בזמן הקרוב עד לבירור.מעדותו של התובע עולה גם: "לאחר, נדמה לי משהו כמו שלושה ימים, בשיחה שלי עם כנרת, היא אמרה שהיא אכן בדקה והכסף הועבר אליה והיא צריכה להעביר אותו לנתבע" ולאחר שיחה זו סבר התובע, שבא לציון גואל וההליך הסתיים. (עמ' 1 לפ', ש' 19- 22).
התובע חוזר שוב ושוב על הטענה, שהוא ידע שהכסף המיועד לנתבע נמצא בידי הגב' X. (ראה עדותו בעמ' 1, לפ',ש' 16- 18, ש' 20- 21, עמ' 2 לפ',
ש' 6- 7, ש' 8- 9 וש' 18- 20).

ב) אכן, התובע סמך על הבטחתה של גב' X שהכסף יועבר ויבוא לציון גואל, ובעצם גם מר X סמך על גב' X שהיא תעביר את הכסף, שכבר היה נמצא בידה זה מזמן, אך בפועל למרות שגב' X הייתה צריכה להעביר את הכסף זה מזמן לנתבע, עולה מהעובדות שהובאו בפני בית המשפט שהתנהלותה של גב' X גרם להתארכות הזמן להעברת שכרו של הנתבע ובעצם, עד היום טרם העבירה גב' X השכר לנתבע.
לכן, עבר כבר אותו: "זמן הקרוב" ומשנמשך הזמן - לטענת הנתבע עברה כבר חצי שנה ולא הועבר אליו התשלום – ( ראה בעמ' 3 לפ',ש' 10) הייתה לו לנתבע סיבה טובה להניח, שהיות ועבר זמן רב ולא קיבל כספו, מהווה הצ'ק שברשותו צ'ק לתשלום החוב ואין לבוא בטרוניה על כך שפרע את הצ'ק על מנת לגבות החוב המגיע לו זה מזמן.

ג. א) הנתבע שוחח – לא פעם- עם גב' X בקשר לשכרו, אך לטענת הנתבע, לא זכרה גב' X שהיא קיבלה כספים עבורו והיא גם לא שילמה לנתבע.
היעדר הזיכרון של גב' X לא בא לידי ביטוי רק בעדות הנתבע, אלא כבר ביום 4.11.12, עת שלחה גב' X הודעה באימייל למר X היא מאשרת, שאכן אין סגירה סופית עם הנתבע וגם לא נמצאה חשבונית המאשרת את התשלום וגם אישרה, שהיא לא זוכרת בוודאות איך התשלום התבצע.
בסיפא לאותה הודעה שוב עולה חוסר הוודאות והיעדר הזיכרון, אם גב' X העבירה התשלום – אם לאו, שכן כך כותבת גב' X: "ואם תהיה בעיה אני אסתדר מול ציזלינג (הנתבע- ג.ב.) לגבי ה4,000 שלכאורה העברתי או לא העברתי לו".



ב) גב' X, מאשרת בעדותה, שהנתבע ביקש את התשלום שלא שולם לו עד לאותו זמן ומדובר על שלוש שנים אחורנית. בעת שהנתבע ביקש התשלום, הייתה גב' X בחו"ל, אך כפי שמתברר, גם לאחר שגב' X חזרה מחו"ל והרבה זמן לאחר מכן ובעצם עד היום – לא שילמה את שכרו של הנתבע.
גב' X, חוזרת בעצם, על הטענה, שהיא לא זכרה באותו זמן אם העבירה את שכרו של הנתבע, אך גם מציינת, שלאחר בדיקה – גם אצלה וגם אצל הנתבע- והסיכום היה, שאם הבדיקה תעלה שהסכום לא הועבר – היא תעביר.
מתברר, שגם לאחר אותה בדיקה וגם לאחר שהתברר, שהסכום לא הועבר – טרם הזדרזה גב' X להעביר לנתבע הסכום שמגיע לו. (ראה עדות גב' X בעמ' 5 לפ').

ג) לא רק שבית המשפט קבע בפסק דין זה, שהתנהלותה של גב' X היא זו אשר גרמה לכך, שהסכום לא ישולם לנתבע במועדו, אלא שהתנהלותה גרמה לכך, שהנתבע יחליט לגבות – סוף סוף- את שכרו מהצ'ק שהיה מופקד בידיו. גב' X אף אישרה, שהכל קרה בשל כך, שיכול להיות שקצת חוסר סדר שהיה אצלה. אני לא מקבל את טענתה, שהנתבע לא ביקש. (אמ' 6 לפ',ש' 1 וש' 6, ש' 8).
הנתבע ביקש גם ביקש וגב' X – גם מעידה על כך, שהנתבע ביקש, אך ביקשה לברר הן אצלה והן אצל הנתבע אם הסכום שולם. (עמ' 5 לפ',ש' 13 וש' 17- 18).

6. סוף דבר, לאור הנימוקים שפורטו בהרחבה לעיל, אני מקבל את טענתו של הנתבע, שהיות והוא המתין זמן רב לקבלת התשלום והיות ולמרות שהיה בידי גב' X הסכום שהיה עליה להעביר לנתבע וסכום זה לא הועבר – ובעצם לא הועבר עד היום- אזי בצדק גבה הנתבע את הצ'ק, שלא היה עליו כל סימון או רישום שהוא לביטחון בלבד ואני מקבל את טענתו של הנתבע, שאם יש לתובע טענות כלשהן על התנהלותה של גב' X אשר עכבה את התשלום ובשל כך נפרע הצ'ק שלו- אין לו לתובע מה להלין בעניין זה על הנתבע.
הנתבע בוודאי לא היה אחראי להתנהלותה של גב' X, לא היה אחראי על עיכוב הכספים בידיה וגב' X גם לא נתנה כל נימוק משכנע להצדקת השהיית תשלום שכרו של הנתבע.
לפיכך ולאור האמור לעיל, אני מחליט לדחות את התביעה.


לאור התוצאה אליה הגעתי, הרי שמן הדין היה לחייב התובע בהוצאות, ברם לאור העובדה, שהתובע הגיש תביעה זו בתום לב, לאחר שהוא בעצם שילם את התשלום אותו היה צריך לשלם מאן דהוא אחר- החלטתי שאין כל הצדקה לחייב את התובע בהוצאות המשפט.

הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. גלגול צ'קים

  2. הסבת צ'ק לבנק

  3. צ'ק מוסב שחזר

  4. צ'ק שעבר זמנו

  5. חתימת מושך צ'ק

  6. הסבת צ'קים לבנק

  7. ביטול צ'ק שנגנב

  8. מטרת צ'ק ביטחון

  9. צ'ק של אדם שנפטר

  10. חתימה על צ'ק ריק

  11. השלמת פרטים בצ'ק

  12. האם אפשר לבטל צ'ק

  13. מסירת צ'ק תחת לחץ

  14. הכחשת חתימה על צ'ק

  15. ח-ן מוגבל צ'ק שחזר

  16. התנגדות לביצוע צ'ק

  17. סירוב הבנק לכבד צ'ק

  18. קניה בצ'ק דחוי שחזר

  19. זיוף צ'ק אחריות בנק

  20. צ'ק ביטחון בלי תאריך

  21. המשמעות של ביטול צ'ק

  22. התנגדות לביצוע צ'קים

  23. צ'ק על מכירת רכב שחזר

  24. צ'ק חוזר לקבלן שיפוצים

  25. העדר כיסוי מספיק לצ'ק

  26. ערבות אוואל על גבי צ'ק

  27. האם צ'ק פתוח מהווה שטר

  28. ביטול צ'ק שניתן כמקדמה

  29. ביטול צ'ק על עיצוב פנים

  30. צ'קים חוזרים דמי שכירות

  31. צ'ק חוזר על אספקת סחורה

  32. התנגדות לביצוע צ'ק שחזר

  33. השמטת המילה בע''מ על צ'ק

  34. ניכיון צ'קים נחשב להלוואה

  35. הפקדת צ'ק ביטחון בשכירות

  36. הפצת מידע על צ'קים חוזרים

  37. חתימה בשם מישהו אחר על צ'ק

  38. מחיקת מילים מודפסות על צ'ק

  39. הפקדת צ'ק ביטחון בלי להודיע

  40. צ'ק עם חותמת חברה ללא חתימה

  41. ביטול צ'ק בגלל ביטול הסכם מכר

  42. התנגדות לביצוע צ'ק למוטב בלבד

  43. מימוש צ'ק ביטחון - הסכם שכירות

  44. ביטול צ'ק בגין אי השלמת עבודות

  45. הוצאת צ'ק בידיעה שאין לו כיסוי

  46. אחריות בעלי המניות על צ'ק חוזר

  47. ביטול ביצוע צ'קים בהוצאה לפועל

  48. החזרת צ'קים שניתנו למשכיר הדירה

  49. פניה להוצאה לפועל בגלל צ'ק שחזר

  50. גביית צ'קים בלי כיסוי - עורך דין

  51. התנגדות לביצוע צ'קים בהוצאה לפועל

  52. זכרון דברים למכירת רכב - ביטול צ'ק

  53. ביקורת מס הכנסה על צ'ק ע''ס 100 ש''ח

  54. ביצוע צ'קים דמי שכירות - הוצאה לפועל

  55. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון