תלונות על טיול מאורגן לארה''ב


בפני תביעתם של התובעים, לפיצוי בגין תקלות שונות שאירעו, לטענתם, במהלך טיול מאורגן לארצות הברית, שהוזמן על ידם אצל הנתבעת, בין התאריכים 23/6/2010 – 16/7/2010, בסך כולל של 19,000 ₪.

תמצית הטענות בכתב התביעה
על פי הנטען בכתב התביעה, כללה תוכנית הטיול מספר רב של יעדים ובהם: ניו-יורק, פילדלפיה, וושינגטון, חבל האמיש, שמורת ווטקינס גלן, מפלי הניאגרה, טורנטו, אורלנדו, גראנד קניון, ברייס קניון, פארק ילוסטון, סאן פרנסיסקו, לוס אנג'לס, לאס-וגאס- והכל במשך 24 ימים כאמור לעיל.

לטענת התובעים, המדריך מטעם הנתבעת, מר נוח ארליך, התגלה כחסר ידע בסיס בכל הקשור לארה"ב וחסר כושר התמצאות. לטענתם הקריא המדריך את דבריו מן הכתב, לא היה בקיא באתרים, תידרך את הנוסעים באופן לקוי, גרם לאיחורים בהגעת הקבוצה לאתרים מפורסמים, התבלבל בדרכים, פיצל את הקבוצה במסלולי הטיול ועוד כהנה וכהנה כמתואר בכתב התביעה.

התובעים אף מייחסים למדריך תקלות שונות שהתרחשו בבתי המלון אליהם הגיעו הנוסעים בקבוצתם, ובהן: חדרים שהדיפו ריח של ביוב במלון בלאס-וגאס, שינוי של שמו של המלון בלומפאק ובשל כך עיכוב במציאתו, ואי-הכנת ארוחות הבוקר בחלק ממקומות השהייה.

עוד ייחסו התובעים למדריך התנהלות במהלך הטיול ללא טלפון-נייד, "דילוג" על אתרים רבים במהלך הטיול, העדר-תכנון מוקדם של ההפסקות שנועדו לארוחות, הגעה לקניון ברייס רק 15 דקות לפני רדת החשיכה וטיול בלאס-וגאס באוטובוס בלבד.

תמצית הטענות בכתב ההגנה
הנתבעת טענה בכתב הגנתה כי מסלול הטיול אשר סוכם בין הצדדים בוצע במלואו ובהתאם לתנאי ההסכם.

הנתבעת הפנתה ל"סיכום הטיול", מסמך שנערך על ידי המדריך, מר נח ארליך, וטענה כי המדובר במסמך שהוא עדות אותנטית וקרובה לאירועים ובו אף פירוט של התקלות בטיול.

הנתבעת הצרה על הניסיון "לצבוע בשחור", כלשונה, את העובדה כי בטיול מאורגן של 29 יום היו עיכובים כאלו או אחרים כתוצאה ממשתנים חיצוניים או סטיות קלות בלו"ז כתוצאה משינויי ו/או עיכוב טיסות, תקלה זו או אחרת בקבלת חדרים, עיכובי תנועה וכיוצא בזה.

הנתבעת הכחישה כי מר נח ארליך אינו בקיא במסלול הטיול וטענה כי הוא בעל תואר שני מאונ' קליפורניה ולמד ועבד בארה"ב למעלה מ- 15 שנים.

הנתבעת טענה כי ההגעה לבית הלבן נעשתה פעמיים, ומעבר לתוכנית הטיול.

הנתבעת הוסיפה כי המדריך מטעמה, מר ארליך, פעל אל מול נציגי המלונות בעת שהייתה תקלה וגרם להחלפת 9 חדרים. הנתבעת ציינה כי המלון אינו בשליטתה.

הנתבעת ציינה כי היו עיכובים שונים הן בטיסות והן בבדיקות במעברי הגבול בין ארה"ב לקנדה, שלא היו בשליטתה.

לגבי העצירות בנסיעות טענה הנתבעת כי הן נעשו בהתאם לקצב ההתקדמות של הקבוצה, ובשל הטרוגניות הקבוצה שהורכבה ממטיילים צעירים ומבוגרים כאחד.

לעניין מכשיר הטלפון טענה הנתבעת כי למדריך היו שני מכשירי טלפון, וכי אחד מהן התקלקל ולא תוקן במועד על ידי חברת הטלפון המקומית.

מהלך הדיון בתביעה
ביום 27/2/2013 התקיים בפני דיון בתביעה במעמד הצדדים ועדיהם.

התובעים, בעדותם, התמקדו בתקלות הבאות במהלך הטיול:
א. אי קבלת ארוחת בוקר ביום הראשון לטיול;
ב. "בלבול" בירידה בתחנת הרכבת התת-קרקעית הלא נכונה בניו-יורק;
ג. הגעה לקניון ברייס בשעות החשיכה;
ד. אובדן של יום שלם בשל שימוש בטיסות לא-ישירות בהגעה לסאן-פרנסיסקו;
ה. העיכוב בקבלת החדרים במלון בלאס-וגאס;
ו. הגעה לגבעת התאומות בשעת ערפל;
ז. הגעה לאורלנדו ללא המדריך;
ח. הגעה לבית הלבן מצידו האחורי.

מטעם התובעים העיד מר רפי בניון, שחזר על חלק מטענותיהם, ובמיוחד על הטענה כי המדריך, מר ארליך, לא היה מצוייד בטלפון וכי לא ניהל את הטיול בצורה נאותה ומקצועית.

לאחר עדויות אלה נשמעה עדותו של מר נח ארליך.

מר ארליך טען כי לא זכור לו שהקבוצה ירדה בתחנה הלא נכונה ברכבת התחתית בניו-יורק.

מר ארליך הוסיף כי במספר הזדמנויות חלק מחברי הקבוצה פרשו ממנה והיה צורך לחפשם.

לגבי ההגעה לקניון ברייס אישר מר ארליך כי היה עיכוב בהגעה, לטענתו בשל פקק ארוך שהשתרך לפני הפארק בשל מועד פתיחת המנהרה.

לגבי פסגת התאומות טען מר ארליך כי אכן היה ערפל במקום, אך הוא הביא את הקבוצה לשם, מעבר למתוכנן, בפעם השנייה למחרת.

לגבי המלון בלאס-וגאס העיד מר ארליך: "שהגענו לקומות הסתבר שבחלק מהחדרים הם לא היו מוסדרים והיה ריח חזק של ביוב הסתבר שיום לפני כן היתה פריצת ביוב במלון ושיבש את הסדרים בקבלה לא ידעו שהחדרים נפגעו מהביוב היתה התרגשות ושוב פניתי לקבלה והחליפו לחדרים מתאימים - אם היו מודיעים לי שכך המצב הייתי לוקח אותם למלון אחר.".

לגבי הסיור בוושינגטון ובבית הלבן טען מר ארליך כי המדובר בסיור שנעשה מעבר לסיור הרגיל המתוכנן, וכי חברי הקבוצה אף נלקחו על ידו לאתר נוסף, מעבר למתוכנן, קרי - לבית הקברות בו קבור הנשיא המנוח קנדי.

הצדדים סיכמו טענותיהם בעל-פה.


דיון והכרעה
בראשית הדברים אציין כי בגין הטיול המאורגן נשוא התביעה כבר הוגשו מספר תביעות, על ידי משתתפים שונים מבין חברי הקבוצה, לבתי המשפט לתביעות קטנות בארץ.

בתיק ת"ק 8616-11-12 (באר-שבע) אורי מאיר נ' רימון טיולים בע"מ, פסקה כב' הש' דרורה בית אור פיצוי בסך של 3,000 ₪ לכל תובע, בקובעה כי: "בעניינו של הטיול נשוא התביעה היה אוסף של תקלות שהתרחשו כמפורט בכתב התביעה ושבהצטרפן יחדיו מעידות על בעייתיות בתכנון הטיול ע"י הנתבעת. לא רק זאת, אני סבורה שעל הנתבעת להבהיר טוב יותר, בתכנית הטיול, את האופן שבו יבוצע הביקור באתרים מסויימים כדי שניתן יהא להבין שמדובר, למשל, רק בסיור באמצעות אוטובוס ולא סיור רגלי, וכן שיש אפשרות שיהיו תקלות עקב מקרים בלתי צפויים. כל הדברים האלה אמורים להיות מודעים מראש למטיילים ולא די בכך, שהדברים רשומים בארגון הטיול, שכן לא תמיד הפרטים מופיעים בצורה ברורה ומובנת.
מכל האמור לעיל ומאחר ומצאתי כי היו תקלות לא מעטות בטיול מחד גיסא, אך מאידך גיסא התובעים השלימו את הטיול, ביקרו בכל האתרים, הרי שיש מקום לפיצוי כלשהו בגין האכזבה שנגרמה למטיילים אך אין מקום לפיצוי בגובה הסכום שאותו תובעים התובעים.".

בתיק ת"ק 44285-10-11 (באר-שבע) בניון ואח' נ' רימון טיולים בע"מ, פסק כב' הש' י' פרסקי פיצוי בסך של 3,500 ₪ לכל תובע, בקובעו כי "הקושי שהיה בטיול בא לביטוי במכתבה של נציגת הנתבעת מיום 22.7.10 , שם הסכימה כי היתה בעיה בתפקוד מלווה הקבוצה. במכתב זה, יוער כי באה הצעה להנחה בטיול עתידי. שמעתי את העדויות וסבור אני כי הביקורת שהייתה כלפי מלווה הקבוצה, אינה רק עניין סובייקטיבי ובעיית התפקוד יש בה ממש.
מבעיה זו של תפקוד מלווה הקבוצה, נובע כי הנאתם של התובעים מהטיול נפגמה.
....
ברי כי יש מקום לפיצוי במקרה של כשלון תמורה חלקי, אולם יחד עם זאת, יש לזכור כי התובעים
ביקרו בכל המקומות שאליהם היו צריכים להגיע."

בתיק 30369-03-12 (חיפה) בן ארי נ' רימון טיולים בע"מ, פסקה כב' הרשמת הבכירה גילה ספרא-ברנע, פיצוי בסך 4,000 ₪ (הכולל הוצאות משפט) לכל תובע, וזאת בקובעה כי: " לאחר ששמעתי את עדי הצדדים, לרבות המדריך עצמו, השתכנעתי כי לא היה מנוסה מספיק, לא ערך את הטיול, אליו לקח את התובעים, אפילו פעם אחת, נערך תיאורטית בצורה לא מספקת... ועקב כך ארעו מספר תקלות שגרמו לתובעים אי נוחות, וטרחה, שאינה מתאימה לטיול מאורגן, שהתשלום עליו בהתאם. הנתבעת הודתה כי המדריך לא עמד בסטנדרטים...
עם זאת התרשמתי כי המדריך, מר נח ארליך, השתדל עבור התובעים, עשה הכל למזעור נזקיהם והוסיף להם טיולים, שלא נקבעו בפרסום... ודאג שיבקרו בכל המקומות, שנקבעו בפרסום.".
ואולם, כידוע, ההלכה היא כי כל תביעה שכזו מתבררת לגופה, על פי הראיות והעובדות המובאות בפני בית המשפט, ואין פסק הדין בעניין אחד יכול לשמש כ"תקדים" לענייננו.

אחריותה של הנתבעת, כ"סוכנות נסיעות" אל מול התובעים הוגדרה בפסק דינו הנרחב של בית הדין לחוזים אחירים בירושלים בחא (י-ם) 804/07 דיזנהויז יוניתורס נסיעות ותיירות (1979) בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה, פורסם במאגרים, באופן הבא:
" מודל הפעילות של המבקשת מלמד, איפוא, כי היא ממלאת תפקיד חשוב, בשלושת השלבים העיקריים של העיסקה בה עסקינן: המשא ומתן שקודם להזמנת השירות, כריתת חוזה ההזמנה וביצוע חוזה ההזמנה. עם זאת, מידת מעורבותה של המבקשת בכל אחד מהשלבים שונה, ומכתיבה במידה רבה את מעמדה המשפטי ואת החובות שהיא נוטלת על עצמה. נבהיר עניין זה תוך התייחסות לכל אחד מהשלבים:
א. המשא ומתן – בשלב המו"מ פועלת המבקשת כגורם מקצועי המייעץ ללקוח ומספק לו מידע על שירותי תיירות שונים שהוא שוקל להזמין. מידע זה אומנם מתייחס בעיקרו לשירותים שאינם מבוצעים על ידי המבקשת, אולם ברור וגלוי כי היא בעלת יתרון של נסיון ומומחיות ביחס ללקוח, ונתפסת על ידו כגורם שניתן להסתמך על דבריו ולתת בו אמון. בשלב זה המבקשת אינה פועלת כשלוחה של ספקי השירותים, ואינה מנהלת את המשא ומתן מטעמם (שהרי אין היא מייצגת ספקי שירותים בודדים, אלא מאפשרת ללקוח להזמין ממגוון רחב מאד של ספקי שירותים). היא עומדת איפוא באופן עצמאי כנותן שירותי יעוץ מול הלקוח ולפיכך גם אמורה לשאת באחריות הנגזרת מכך.
ב. כריתת חוזה ההזמנה- אין מחלוקת על כך שהחוזה בו עסקינן הוא חוזה אשר נכרת בין הלקוח לבין המבקשת. החוזה מסדיר את מערכת היחסים המשפטית שבין המבקשת ללקוח, ולא את מערכת היחסים שבין ספק השירותים ללקוח. הוא מקנה למבקשת זכויות והגנות כלפי הלקוח, ומקים ללקוח זכויות כלפי המבקשת. במצב דברים זה, אין כל אפשרות לקבל את טענת המבקשת כי היא פועלת כשלוחה של ספקי השירות לעניין ההתקשרות בחוזה עם הלקוח. לו אלה היו פני הדברים, הרי שהמבקשת היתה יוצאת מהתמונה, והצדדים לחוזה ההזמנה היו ספקי השירותים והלקוח (ראו סעיף 2 לחוק השליחות, התשכ"ה – 1965, לפיו פעולת השלוח "מחייבת ומזכה, לפי העניין, את השולח"). כאמור, לא אלה פני הדברים על פי מודל הפעילות שהמבקשת הגדירה לעצמה. מסקנה משפטית זו נתמכת במספר רב של חיזוקים, שנמנה רק אחדים מהם: ראשית, הכספים שנגבים על ידי המבקשת אינם מוחזקים בידיה בנאמנות בעבור ספקי השירותים (כפי שהיה אמור להיות המצב במקרה של שליחות – ראו סעיף 10 לחוק השליחות). לספק השירותים לא מוקניית כל זיקה קניינית בכספי הלקוחות, אלא רק זכות חוזית כלפי סוכנות הנסיעות לקבל את התשלום שסוכם ביניהם (והשוו גם להסדר הבטחת כספי הלקוחות בסעיף 11א לחוק שירותי תיירות, המניח כי הכספים שמשלם הלקוח אינם מהווים קניין של ספקי שירות התיירות. נעיר בהקשר זה כי את הקביעות הנוגדות לכאורה בעניין זה בהמ' (ת"א) 12844/86 אל על נתיבי אוויר לישראל נ' בלס, פ"מ מ"ט (1) 45 (השופטת אבנור) יש לקרוא כמתייחסות למצב מיוחד בו קיים הסכם נאמנות בין ספק השירותים לסוכנות הנסיעות ביחס למתן שירות מסוים, ואין הן רלוואנטיות למקרה הכללי בו עסקינן). שנית, החיובים שמטיל החוזה לאחר הנפקת מסמכי הנסיעה (סעיף 14(ד) לעיל) מוטלים באופן ברור על המבקשת, עובדה שכמובן אינה מתיישבת עם הטענה שהיא איננה הצד המחויב מבחינה משפטית בהסכם; שלישית, הסכמת הצדדים כי חוזה ההזמנה הוא חוזה על תנאי התלוי באישור של ספקי השירותים, מלמדת כי הם רואים בספקים צד שלישי לעסקה (ראו דניאל פרידמן, "הערה למשמעות המושג "חוזה על תנאי" שבסעיף 27 לחוק החוזים", עיוני משפט ח' 578 (1982)) וכן הלאה.
ג. ביצוע חוזה ההזמנה – לביצוע חוזה ההזמנה שני מהלכים עיקריים. המהלך הראשון הוא הקניית הזכות לקבלת השירות מספק השירותים ללקוח כנגד תשלום התמורה שנקבעה בחוזה ההזמנה. בעקבות פעולה זו נוצרת התחייבות משפטית של ספק השירותים להעניק את השירות ללקוח כנגד התמורה שמעבירה לו המבקשת. ודוק, איננו סבורים כי בין ספק השירותים לבין הלקוח נוצר במקרה הרגיל חוזה ישיר, שכן בשום שלב לא מתחייב הלקוח בחוזה ההזמנה לשלם לספק השירותים ישירות בעבור השירות (נהפוך הוא, תשלום כזה יעלה טענות של סוכנות הנסיעות כי התשלום נעשה לגורם הלא נכון. השוו ע"א 126/89 מפרק חברת קופל טורס נ' חברת מלונות דן, פ"ד מו (3) 441). הקונסטרוקציה המשפטית הנראית הולמת את מרבית המצבים היא של חוזה לטובת אדם שלישי, על פיו ספק השירותים מחוייב הן כלפי סוכנות הנסיעות (שהתחייבה לשלם לו) והן כלפי הלקוח (שהמבקשת הורתה לספק להעניק לו את השירות) במתן השירות, כנגד ההתחייבות שהמבקשת נטלה כלפיו. במקרים מסויימים, ניתן להניח כי מדובר בהמחאת הזכות לקבלת השירות ללקוח (כך, למשל, כשהזכות מגולמת במסמך למוכ"ז, כגון כשמדובר בכרטיס להופעה). מכל מקום, אף לעניין זה אין לומר כי המבקשת יוצאת מהתמונה מרגע שהיא יוצרת את החבות המשפטית של ספק השירות כלפי הלקוח, אלא רק שבכך היא מממשת חבות מרכזית שלה על פי הסכם ההזמנה. המהלך השני בביצוע ההזמנה הוא מתן השירות ללקוח על ידי ספק השירות. בשלב זה תפקידה של המבקשת הוא אומנם משני, אולם לא חסר נפקות משפטית. מחויבויותיה הן בעיקר בהעברת מידע ללקוח מספק השירותים, ובטיפול בתלונות שיש ללקוח אל מול ספק השירותים. ודוק, התחייבותה המשפטית של המבקשת היא להקנות ללקוח זכות משפטית לקבלת השירות מספק השירותים, ולהבטיח כי שירות כזה אכן יינתן. אין היא נוטלת על עצמה אחריות לאיכותו של השירות האמור, ואף לא לליקויים העלולים ליפול בו (למעט כאלה בהם ניתן לייחס לה אשם)."
(ההדגשות שלי – י.ב.).

לפיכך, השאלה בגין אלו תקלות בשירותים בחו"ל יש לחייב את הנתבעות קשורה בשאלת האשם שניתן לייחס להן בגין שירותים אלה.

בנוסף לדברים אלה יש לומר, להשלמת התמונה, כי בנסיבות מסויימות, יכול ועומדת לנתבעות ההגנה של של "מעשה של מה בכך" כקבוע בסע' 4 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] ולפיו: "לא יראו כעוולה מעשה, שאילו היה חוזר ונשנה לא היה בו כדי ליצור תביעה לזכות נוגדת, ואדם בר-דעת ומזג כרגיל לא היה בא בנסיבות הנתונות בתלונה על כך.".

מאחר ועולה מעדויות העדים בפני כי, בסופו של יום, נכחו התובעים בכל האתרים שנקבעו בתוכנית הטיול, הרי שהתביעה היא למעשה לפיצוי בגין נזק לא-ממוני, קרי – בגין עגמת נפש, שנגרמה להם בשל האיחורים, העיכובים, הטעויות והתקלות שפירטו בכתב התביעה.

יפים לעניין הפיצוי בגין עגמת נפש בחוזים מהסוג בו עסקינן הדברים הבאים מתוך פסק דינו של כב' הש' א' אורנשטיין בתא 1286-08 (מחוזי ת"א) אביגזר מאיר נ' כספי הפלגות קרוז בע"מ, פורסם במאגרים:
"המחוקק הבחין בין פסיקת פיצויי ממון לבין פסיקת פיצויים שאינם ממונים. בסעיף 13 לחוק התרופות, נקבע: "גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פיצוים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין".
קרי, בהבדל מפיצויים ממוניים לפי סעיפים 10ו- 11, אזי פסיקת נזק לא ממוני נתונה לשיקול דעת בית המשפט, ויתכן ששוני זה, מסביר את הגישה המצמצמת של בתי המשפט בפסיקת הפיצוי בגין נזק לא ממוני, (ע"א 3437/93 אגד, אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ נ' אדלר [1998]). "שלו – הדר "דיני התרופות" בעמ' 305, מבקרים את הפסיקה של פיצויים שאינם ממוניים על הצד הנמוך, וסבורים כי אין הצדקה לעשות כן, חרף הקושי האובייקטיבי של בית המשפט לתרגם למונחים כספיים את הפגיעה הנפשית הנגרמת כתוצאה מההפרה.
כאמור, לא נקבעו בהוראת סעיף 13 עקרונות לאורם יקבע בית המשפט את שיעור הפיצוי בגין נזק לא ממוני, והדבר הושאר לשיקול דעתו. דומני כי נכון יהיה שבית המשפט ישקול, בפסיקת פיצויים אלה, את הפרמטרים הבאים:
בראש וראשונה, יש ליתן את הדעת לתכלית ההתקשרות. לעניין זה יש להבחין בין חוזים שמטרתם היא עסקית, לבין חוזי הנאה. בראשונים, עוצמת הפגיעה שאינה ממונית, דרך כלל, אינה רבה, בהבדל מעוצמת הפגיעה בגין ראש נזק זה בחוזי ההנאה. בהקשר זה סבורים "שלו – הדר "דיני התרופות", בעמ' 303, כי: "נזק לא ממוני יתרחש בבירור – ובית המשפט אף יפסוק אותו בדרך כלל – כאשר תכליתו העיקרית של החוזה היתה להעניק הנאה רוחנית, שקט נפשי וכו', ותכלית וזו לא הוגשמה בשל הפרת החוזה".
המחברים אף נותנים דוגמאות לחוזים כגון דא ובכללם:
"סרטים, מופעי אומנות חבילות נופש ותיירות. במקרים אלה הנזק העיקרי שהנפגע מבקש פיצויים על גרימתו הוא נזק לא ממוני טהור, המתבטא באי הפקת התועלת הרוחנית המיוחלת".
שיקולים נוספים שידריכו את בית המשפט הם מהות הפגיעה, עוצמתה, משך הפגיעה האם רגעית או צמיתה, היקף הפגיעה, והאינטרס שנפגע, קרי האם קיימת פגיעה פיסית נפשית או רק אי נוחות (ראה גם "שלו – הדר "דיני התרופות", בעמ' 308). עוד יש לבחון את היכולת של הנפגע לצמצם את עוצמת הפגיעה, קרי הקטנת הנזק לפי סעיף 14 לחוק התרופות.". (ההדגשות שלי – י.ב.).

בענייננו, סבורני כי התובעים הפריזו בהערכת הפגיעה הנפשית שנגרמה להם, והדבר נובע, בין היתר, מ"דינמיקה קבוצתית" שנוצרה, בין חברי הקבוצה המטיילת, שהזינו האחד את השני בכעסיהם על המדריך, מר נח ארליך.

עוד התרשמתי, כי התובעים בחרו שלא להציג תמונה מלאה בכתב התביעה, ולא פירטו כדבעי את ה"פיצויים" השונים להם זכו, אם במעשים שונים של מר ארליך עצמו ואם בהטבות מאת בתי העסק בחו"ל, במהלך הטיול, בשל התקלות.

כך למשל, לא פירטו התובעים כי הטיול לבית הלבן, בעת ערב, היה טיול מעבר למתוכנן. כך, למשל, לא פירטו התובעים כי ל"גבעת התאומות" הגיעו המטיילים פעמיים בשל הערפל (מצב דברים שכלל אינו בשליטתה של הנתבעת).

עוד, למשל, לא פירטו התובעים כי קיבלו ארוחה נוספת בשל אירוע דליפת הביוב במלון לוקסור בלאס וגאס.

לטעמי, הסכמה לקבלת פיצוי כזה או אחר משמעה ויתור על זכות תביעה מאוחרת בגין אותו אירוע.

ויודגש, לא כל דבר פעוט או תקלה בטיול יש לייחס לנתבעת או למדריך מטעמה.

"כפי שנקבע בעבר בפסיקה, טיול מאורגן הוא טיול ארוך, הקבוצה אינה תמיד הומוגנית וקיימים אתגרים לוגיסטיים רבים. בטיול עצמו נוצרת דינאמיקה קבוצתית. לעיתים הדינמיקה הנוצרת חיובית ואז הטיול מוצלח ולעיתים שלילית ואז הטיול נפגם (ת.א. (ת"א) 25746/89 זרקו נ' רז).
הנאת מטיילים בטיול מאורגן תלויה ברצון טוב של שני הצדדים, הן של המדריך והן של המטיילים. ייחוס חשיבות יתר לכל דבר פעוט, אשר יכול לקרות בטיול מאורגן או לכל טעות אשר יכולה לקרות לכל מדריך ודינאמיקה קבוצתית שלילית נגד מדריך, יכולים לפגום בהנאת המטיילים מהטיול, גם כאשר המדריך עושה את מירב המאמצים.
(מתוך תא 37814-05-10 (ת"א) טובה אהרונוביץ נ' נוה אקדמיה (2001) בע"מ, פורסם בפדאו"ר-גוגל – ההדגשות שלי – י.ב.).

מאידך, אין להתעלם מן העובדה כי חלק (אם כי מועט) מהתקלות שהתרחשו במהלך הטיול, יכולות היו להימנע על ידי תכנון מוקדם ובדיקה מבעוד מועד, הן של נתיבי הנסיעה והעומסים בהם (כך באיחור בהגעה לקניון ברייס); הן של מידת מוכנות המלונות או המסעדות; והן של הנתיבים הטובים ביותר להגעה (כך ברכבת התחתית).

ברם, סבורני כי בהתחשב באלמנטים השונים של מהות הפגיעה, עוצמתה, משך הפגיעה האם רגעית או צמיתה, היקף הפגיעה, והאינטרס שנפגע, קרי האם קיימת פגיעה פיסית נפשית או רק אי נוחות, המדובר, ברוב אירועים, על אי-נוחות ובתחושה של דינמיקה קבוצתית בעייתית, שאין להפריז בה, כפי שניסו התובעים בעדותם, ולומר כי "טוב שלא היה משהיה הטיול כולו".

לאור כל האמור לעיל, ובשקלול הפגיעה המסויימת בהנאה מהטיול שנגרמה לתובעים, אל מול המאמצים הניכרים שעשה המדריך – מר נח ארליך, לפצותם ולהחזיר את הטיול למסלולו ברוח טובה ותוך הוספת סיורים מעבר למתוכנן, אני פוסק כי על הנתבעת לשלם לכל אחד מהתובעים פיצוי בסך של 2,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 10/12/2012, ועד לתשלום המלא בפועל.
עוד אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, סך של 500 ₪, בגין הוצאות המשפט, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום המלא בפועל, וכן שכר בטלה לעד מטעמם, מר רפי בניון, בסך 200 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

פסק הדין יישלח לצדדים על ידי המזכירות.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע בתוך 15 ימים מיום קבלת פסק הדין.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק התיירות

  2. חופשה לא שגרתית

  3. תאונה במרכז נופש

  4. תאונה בטיול מאורגן

  5. פיצוי על הפלגת נופש

  6. ארנונה על מרכז נופש

  7. חוב על טיול לארה''ב

  8. פיצוי על חבילת נופש

  9. תביעה נגד הדקה ה-90

  10. ליקויים בחבילת נופש

  11. עידוד התיירות לישראל

  12. עורך דין דיני תיירות

  13. תביעה נגד וואלה טורס

  14. תביעה נגד מארגן טיול

  15. תביעה נגד איסתא ליינס

  16. נופש בחו''ל בעיר אחרת

  17. תביעה נגד סוכן נסיעות

  18. תביעה נגד מדריך טיולים

  19. חוב בגין שירותי תיירות

  20. ביטול הזמנת חבילת נופש

  21. כניסה ללא ויזה לטורקיה

  22. תאונת אופנוע בטיול טבע

  23. איחור רכבת מעל 30 דקות

  24. ביטול קניית יחידת נופש

  25. פציעה בטיול מטעם העבודה

  26. ביטוח טיול לדרום אמריקה

  27. תאונה בטיול עובדים לחו''ל

  28. השתחררות מעסקת יחידת נופש

  29. הצעת חוק סיוע לענף התיירות

  30. זכויות יוצרים במסלול טיול

  31. ביטול חוזה יחידת נופש בארץ

  32. תביעה נגד חברת הדני נסיעות

  33. הסכם שדרוג יחידת נופש בחו"ל

  34. ביטול חוזה יחידת נופש באילת

  35. פיצוי עבור ביטול חבילת נופש

  36. פיצוי על חבילת נופש לטורקיה

  37. תלונות על טיול בדרום אמריקה

  38. חבילות נופש בחו''ל - פסק דין

  39. לידה מוקדמת במהלך טיול בחו"ל

  40. חיוב שגוי על מספר לילות נופש

  41. פיצויים על הזמנת נופש באיטליה

  42. תלונות על טיול מאורגן לארה''ב

  43. ביטול קניית יחידת נופש בתאילנד

  44. טיפול רפואי למטייל בטיול מאורגן

  45. ניצול קשישים - מכירת יחידת נופש

  46. הצעת חוק ביטול רכישת יחידת נופש

  47. פיצויים על עוגמת נפש בחופשה במצרים

  48. ביטוח ציוד אלקטרוני בנסיעה לחו''ל

  49. הסכם לרכישת יחידת נופש ע''י קשישים

  50. פיצוי על "איבוד" יום אחד של טיול בחו"ל

  51. תביעת פיצויים בגין חבילת נופש למצרים

  52. תביעה נגד איסתא בגין חבילת נופש בורנה

  53. נפילה במהלך טיול בחו"ל - כסף מהביטוח ?

  54. ביטול נסיעה לחו''ל - מחלה של קרוב משפחה

  55. ביטול נסיעה לחו''ל בגלל פטירת קרוב משפחה

  56. ביטול הזמנת חופשה בגלל דרישת תוספת תשלום

  57. חוק היטל על נסיעה לחוץ לארץ, התשמ"ג-1983

  58. האם צריך לשלם על פיצול זכות ביחידת נופש ?

  59. תקנות שירותי תיירות (מורי דרך), תשכ''ז-1967

  60. תקנות שירותי תיירות (סוכנויות), התשס''א-2000

  61. ביטוח גניבת ציוד של מטייל במהלך טיול בדרום אמריקה

  62. תקנות שירותי תיירות (משרדים לתיור), התשמ''א-1981

  63. חוק היטל על נסיעה לחוץ לארץ (ביטול), התשנ"ב-1992

  64. ביטול טיול לחו"ל עקב בעיה בלב - ביטוח ויזה כ.א.ל

  65. זכאות נוסע לפיצוי בגין תקלות ושיבושים בטיול מאורגן

  66. מבחנים למתן תמיכות של משרד התיירות למוסדות ציבור

  67. תקנות שירותי תיירות (חובת גילוי נאות), התשס''ג-2003

  68. לא הוצאה לה אשרת כניסה לסין, ולכן לא יכולה הייתה להצטרף לטיול

  69. תקנות היטל על נסיעה לחוץ לארץ (העלאת סכום ההיטל), התשמ''ז-1987

  70. תקנות שירותי תיירות (מלווי קבוצות בסיורים לחוץ לארץ), התש''ן-1990

  71. תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - חיקוקי תיירות), התשס''ה-2004

  72. תקנות שירותי תיירות (מלווי קבוצות בסיורים לחוץ לארץ) (ביטול), התשנ''ז-1997

  73. חוק הרשות לפיתוח ולקידום התרבות, התיירות וקשרי החוץ של ירושלים, התשס"ו-2005

  74. תקנות שירותי תיירות (מלווי קבוצות בסיורים לחוץ לארץ) (הוראת שעה), התשנ''ב-1991

  75. צו לעידוד השקעות הון (קביעת תחומי אזורים מיוחדים לענין מפעלי תיירות), התשס"ז-2007

  76. צו לעידוד השקעות הון (קביעת תחומי אזורים מיוחדים לענין מפעלי תיירות), התשס"ג-2002

  77. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון