בפני תביעה לתשלום 14,000 ₪ בגין עלות תנור שבידי התובעים, אשר לטענתם לא תוקן כראוי על ידי הנתבעים. הנתבעת 1 (להלן: "או.קיי.") היא חברה הנותנת שירותי תיקון לתנורים מסוג לה קוצ'ינה, סוג התנור שיש לתובעים. או.קיי. לדבריה, איננה מוכרת תנורים ואין טענה כי היא מכרה את התנור לתובעים. הנתבעת 2 (להלן: "פל") היא חברה הנותנת שירותי תיקון למוצרי חשמל ללקוחות חברת כלל ביטוח ובמסגרת זאת מספקת שירות לתובעים. רקע כללי וטענות הצדדים טענתם של התובעים היא כי לאחר הליך קודם שהתנהל בין הצדדים (או.קיי. והתובעים), בו הושגה פשרה אשר קיבלה תוקף של פסק דין, היו הנתבעות אמורות לתקן את התנור של התובעים אולם לא עשו זאת כראוי ועל כן עליהן לשלם את עלות התנור. התובעים העידו בפני כי בלית ברירה ומשהנתבעות לא הצליחו להביא את התנור למצב תקין, הם רכשו ממש לאחרונה תנור חדש. התובעת טענה כי רכשה אותו ביום 21.10.12. פסק הדין בהליך בין הצדדים, ניתן במסגרת ת.א.מ. 51214-01-12. באותו עניין, תבעה או.קיי., את התובעים בהליך שבפני, בקשר עם תשלום בגין תיקון שביצעה עבורם לתנור. בסופו של יום, הושגה פשרה, אשר כללה גם את פל (והיה מעורב בה גם סוכן הביטוח של התובעים), על פיה או.קיי. תקבל תחילה 2,900 ₪ מן התובעים או מפל. לאחר מכן יגיע נציג מטעם או.קיי. לתיקון התנור של התובעים ולאחריו ישלמו התובעים לאו.קיי., 1,200 ₪ נוספים. במסגרת הסדר הפשרה האמור נקבע, כי או.קיי. תיתן לתובעים אחריות על התיקון שתבצע, כפי שהיא נותנת בדרך כלל. כפי שעלה מכתב ההגנה של הנתבעות, או.קיי., להבדיל מן פל, איננה קשורה בהסכם שירות עם התובעים. פל הפנתה את התובעים לאו.קיי., בהיות או.קיי. חברת השירות המורשית למתן שירות לתנורי לה קוצ'ינה. לטענת פל, היא דרשה מן התובעים כי לאחר שיקבלו הצעת מחיר מאו.קיי., יקבלו אישור של פל לביצוע התיקון תוך שהיא מבהירה להם כי אם תידרש החלפת חלקים בתנור אשר אינם כלולים בכיסוי הביטוחי, על התובעים יהיה לשאת בעלות החלפתם. לטענת פל, התובעים לא הביאו לאישורה את הצעת המחיר כנדרש וביצעו את התיקון באמצעות או.קיי. על דעתם. לאחר מכן, התובעים לא שילמו עבור התיקון ודרשו כי פל תשלם עבורו. פל, הסכימה, למרות שלא אישרה את הצעת המחיר, לשאת בחלק מן התשלום, וזאת לגבי החלקים שהוחלפו וכלולים בכיסוי הביטוחי. סכסוך זה היווה את הרקע להליך הקודם שהתנהל בין הצדדים, אשר כאמור הסתיים בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין ביום 5.4.12 (להלן: "פסק הדין"). במסגרת פשרה זו, הסכימה פל לשאת בסכום של 2,900 ₪ מתוך עלות התיקון. לטענת פל בכתב ההגנה שהגישה, הסכום שולם כנגד חתימה של התובעים על טופס העדר תביעות, אולם עקב תקלה, איננה יכולה להציג טופס זה והוא אכן לא הוצג בפני. אין מחלוקת בין הצדדים, כי לאחר פסק הדין, הגיע טכנאי של או.קיי. ותיקן את התנור. על ההתרחשויות לאחר מכן, הדעות חלוקות בין הצדדים. לגרסת או.קיי., אשר גובתה במסמכים שצורפו לכתב ההגנה שהגישה, טכנאי מטעמה הגיע לבית התובעים, עוד פעמיים נוספות לאחר הביקור הראשון, וזאת במסגרת אחריות של שלושה חודשים שנותנת או.קיי. לתיקונים שהיא מבצעת. לטענת או.קיי., כשפנו אליה התובעים באוגוסט, היינו לאחר חלוף תקופת האחריות לתיקון, הם לא היו מוכנים לבוא ללא תשלום נוסף. נציגת פל בדיון, אף היא תמכה בעמדת או.קיי. על פיה, לאחר התיקון שנעשה בעקבות פסק הדין, התובעים פנו שוב בעניין התנור רק באוגוסט. פל, אשר מספקת שירות למוצרי החשמל בבית התובעים, אינה מתכחשת לחבותה לפעול לתיקון התקלות בתנור, אלא שטוענת, כי על התובעים לשלם השתתפות עצמית ולכך התובעים מסרבים. התובעים טוענים כי או.קיי. לא שעתה לכל פניותיהם והותירה אותם עם תנור לא תקין וזאת עוד בטרם חלפה תקופת שלושת החודשים לאחר התיקון שנעשה בעקבות פסק הדין. בגרסת התובעים תמך סוכן הביטוח מר מאיר אסולין שהעיד בפני. לגרסתו, הוא פנה לנתבעת 2 בסמוך לאחר התיקון הראשון שלאחר פסק הדין, אולם לא נענה על ידם. הוא מסכים כי פנה אל פל בכתב רק באוגוסט, אולם טוען כי פנה בעל פה עוד קודם לכן. עוד העידו לפני שני טכנאים, אחד מטעם כל אחת מן הנתבעות. הטכנאי מטעם פל, מר צבי עיראקי, העיד כי לא היה בבית התובעים אחרי פסק הדין, אלא רק לפניו. לדבריו, כשהגיע למקום בפעם האחרונה (לפני פסק הדין, בשנת 2011), התנור של התובעים היה מחוץ לבית, במטבחון פתוח בחצר, מתחת לפרגולה ובמטבח התובעים היה תנור חדש. הטכנאי מטעם פל אף העיד, כי באותה הזדמנות התובע אמר לו כי הוא יוציא מן החברה תנור חדש. מטעם או.קיי. העיד הטכנאי מר רמי מרדכי. לדבריו, כשהגיע לתקן את התנור של התובעים בפעם הראשונה, לפני פסק הדין, בשנת 2011, התנור עמד בחוץ ובמטבח היה תנור חדש. לטענתו, התובעים הסבירו לו שהם קנו תנור חדש משום שלא היו מרוצים מן התנור נשוא הליך זה. מר מרדכי העיד, כי הוא עובד כבר 20 שנים באו.קיי. ומעולם לא נתקל בתנור שעומד בחוץ והסיבה לתקלות הרבות בתנור היא רטיבות . דיון והכרעה אומר כבר עתה, כי הליך זה, לא עוסק ולא יכול לעסוק בכל תולדות התנור, שכן באפריל שנה זו, הוסכם בין הצדדים על דרך פעולה שקיבלה תוקף של פסק דין. כל הטענות שהיו לצדדים טרם פסק הדין, נבלעו בו ועל כן הליך זה יכול לעסוק רק בהתרחשויות שלאחר פסק הדין. קיימת סתירה בגרסאות בין התובעים לבין הטכנאים שהעידו מטעם הנתבעות, בשאלה מתי נרכש על ידי התובעים תנור חדש. התובעים טענו כי רכשו תנור חדש לפני חודשיים, בעוד הטכנאים מטעם הנתבעות שביקרו במקום בשנת 2011, טענו כי כבר אז התנור של התובעים עמד בחוץ והיה בביתם תנור חדש. אינני נדרשת להכריע בשאלה זו, משום שהתובעים הם שבחרו להגיע לפשרה בהליך הקודם, על פיה סוכם על תיקון התנור. אילו כבר אז סברו התובעים, כי אין תוחלת לתנור והם זכאים לשיפוי על מלוא עלות התנור, היה עליהם להגיע אז לפשרה שונה מזו שהגיעו אליה. עמדה בפניהם האפשרות באותו הליך קודם להגיש תביעה שכנגד, או לפתוח הליך משלהם כפי שעשו כעת. במקום זאת, כל שעשו התובעים באותה עת הוא להגיש כתב הגנה בו העלו טענות שונות לגבי טיב התיקון (כתב ההגנה צורף על ידי או.קיי. כנספח ד' לכתב ההגנה שלה). על כן, השאלה בפני היא, אם ההתרחשויות שאירוע לאחר פסק הדין, מצדיקות חיוב הנתבעות בעלות של תנור לה קוצ'ינה חדש, שלטענת התובעים העלות היא של 14,000 ₪. אציין כי מחיר של תנור לה קוצ'ינה חדש לא הוכח בפני והנתבעת בעדות שלה טענה כי התנור נשוא הליך זה שווה 20,000 ₪, כך שמבחינה זו לא ברור על בסיס מה תבעו התובעים בכתב התביעה סכום של 14,000 ₪. אתייחס תחילה לאו.קיי. או.קיי. לא הייתה מחויבת כלפי התובעים, מעבר לתיקון כפי שנקבע בפסק הדין ואחריות כמקובל אצלה (שכפי שהובהר בדיון, היא של שלושה חודשים מיום התיקון). אני מקבלת את טענת או.קיי. כי נתנה את האחריות כדין וביקרה אצל התובעים בעקבות התיקון שעשתה, פעמיים. טענתה זו של או. קיי. גובתה במסמכים ונתמכה בעדות של מנהלה. (נספחים ב' וג', לכתב ההגנה הם דוחות על קריאת שירות מיום 16.5.12 ומיום 11.6.12). אני מקבלת גם את טענת או.קיי. כי לקריאה באוגוסט, לא הייתה מחויבת להגיע על פי פסק הדין, אלא מדובר בקריאה חדשה, שלא כלולה באחריות על התיקון שנעשה בעקבות פסק הדין והיא זכאית לתת שירות לקריאה זו, על פי התנאים המקובלים בהם היא נותנת שירות, היינו תשלום מלא. אשר על כן אין כל בסיס לתביעה של התובעים כלפי או.קיי ואני דוחה אותה. אשר לפל. פל אכן קשורה עם התובעים בהסכם שירות, אולם להסכם זה תנאים שונים הכוללים השתתפות עצמית וכן קובעים חלפים מסוימים עליהם נדרש הלקוח לשלם בעצמו וחריגים מסוימים שאינם כלולים באחריות, כמו קורוזיה, רטיבות, שימוש לא נכון וכיו"ב. פל הסכימה מיד בתחילת הדיון, כי על פי הסכם השירות, היא מחויבת לתקן את התנור של התובעים, אולם טענה כי ככל שלא מדובר בתיקון חוזר, על התובעים לשלם השתתפות עצמית וככל שהתקלה מוחרגת מן האחריות, עליו לשלם על השירות כולו. גם בנוגע לפל, אני מקבלת את גרסתה של פל, כי התובעים פנו אליה שוב באוגוסט ועל כן אין מדובר בתיקון חוזר. לפל לא היה כל אינטרס "לחסוך" לאו.קיי. מתן שירות במסגרת תקופת האחריות לתיקון בה מחויבת או.קיי. נהפוך הוא. לפל היה קל יותר אילו יכולה הייתה לדרוש מאו.קיי. לבצע תיקון נוסף אצל התובעים במסגרת תקופת האחריות. יתר על כן, סוכן הביטוח, כפי שהעיד בפני, היה מעורב בכל שלבי התהליך, גם בניסוח הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין. הוא הבין טוב מאוד את פסק הדין וחזקה עליו, כי אילו פנה טרם חלוף תקופת האחריות לפל ולא קיבל שירות, היה פונה אליה בכתב עוד לפני שהסתיימה תקופת האחריות ולא מסתפק בפניות בעל פה. על כן, אני מקבלת עמדת פל, כי לא נעשתה אליה פניה של התובעים בתוך תקופת האחריות לתיקון של או.קיי. וכי את פניית התובעים באוגוסט יש לראות כפנייה חדשה לשירות והיא הייתה זכאית לדרוש השתתפות עצמית מן התובעים לצורך תיקון התנור. אשר על כן, אני דוחה את התביעה גם נגד פל. למעלה מן הצורך אוסיף, כי מן העדויות שהיו בפני, התרשמתי כי התנור של התובעים החל משלב מסוים, לפחות מאז פסק הדין, אינו נמצא בתוך ביתם, אלא במטבחון חיצוני שיש להם. אין התובעים יכולים לצפות כי תנור המוחזק מחוץ לבית יתפקד היטב ואין הם יכולים לבוא בטענות לנתבעות אם בתנור תקלות חוזרות ונשנות. אשר על כן, אני דוחה את תביעת התובעים ומחייבת אותם לשלם 400 ₪ הוצאות משפט לכל אחת מן הנתבעות ובסך הכל 800 ₪. על התובעים לשלם את ההוצאות בתוך 30 יום מיום קבלת פסק דין זה שאם לא כן יישאו סכומים אלה, הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל. ניתן לבקש רשות ערעור בתוך 15 יום. מוצרי חשמל (הגנת הצרכן)