עיקרי טענות הצדדים הנתבעים פנו אל התובעת על מנת שזו תכין בעבורם תוכנית לתכנון ורישוי תוספת בניה ושיפוץ בדירתם. סוכם כי התמורה עבור שלב התכנון (להלן: "השלב הראשון") תהיה 5,000 ₪ (לא כולל מע"מ), וזו שולמה על ידי הנתבעים. התובעת טענה כי עם סיום הכנת הבקשה להיתר, סרבו הנתבעים לשלם את התמורה עבור עבודתה. והיא עתרה לקבלת הסכום של 8,000 ₪ עבור הכנת הבקשה ובתוספת 1,500 ₪ נוספים עבור שינוי התכנון שהתבקש על ידי הנתבעים - ובסה"כ 9,500 ₪ (ובתוספת מע"מ לכל הסכומים). הנתבעים טענו כי התובעת לא ביצעה את עבודתה כמובטח, וכי טרם הגיע המועד לתשלום עבור הכנת הבקשה להיתר, שכן בהסכם נקבע כי התשלום יבוצע "עם ההגשה לוועדה", כאשר התוכנית בשלב דרישת התשלום לא הוגשה לוועדה. 4. הנתבעים הגישו תביעה שכנגד בה עתרו לקבלת החזר סך 5,800 ₪ בגין הכספים ששילמו לתובעת וכן פיצוי בגין 3,500 ₪ בגין הפסד שכ"ד של חודש ימים וזאת בשל עיכוב פעולותיה של התובעת, ו- 2,000 ₪ בגין עוגמת נפש, זמן בטלה ופיצוי על עיכוב. בסך הכל הועמדה התביעה שכנגד על סך של 11,300 ₪. דיון והכרעה 5. לאחר שנתתי דעתי למכלול כולו ולטיעוני הצדדים כפי שהועלו בכתבי הטענות, כמו גם לעדויות הצדדים בפניי, אני סבורה שדין התביעה להתקבל בחלקה, ודין התביעה שכנגד להידחות, הכל מהנימוקים המפורטים להלן. 6. מהעדויות כפי שהובאו בפני עולה, כי הנתבעים הם האחראיים לכך שהתוכנית המופיעה בבקשה להיתר בניה לא יכולה היתה לצאת לפועל בשל העדר הסכמת השכנים. התובעת טענה כי לא היתה טורחת ומכינה "גרמושקה" אלא אם קיבלה "אור ירוק" מהנתבעים שמסרו לה שאין בעיה עם השכנים. הנתבע בעדותו אישר דברים אלה, ומסר כי "כשהלכנו לשכנים עם החלופות והם הסתכלו עליהם אני לא בטוח שהם הבינו במה מדובר ולא אמרו שיש בעיה ולכן אישרתי את בחירת החלופה". ככל שהנתבעים הזדרזו לאשר את החלופה בלא להבין את המשמעות, ואת העבודה הכרוכה בכך מצד התובעת, אין להם להלין אלא על עצמם. 7. השתכנעתי כי התובעת ביצעה עבודה מקצועית תוך השקעת זמן ועל יסוד הנחיות ובקשת הנתבעים. אני מקבלת את טענת הנתבעים כי עד למועד הגשת התביעה - ולמעשה עד היום - לא הגיע באופן הטכני והפורמאלי המועד לתשלום שנתבע על ידה, שכן בהסכם נרשם כי מועד התשלום הוא "עם הגשת התוכניות לוועדה" והבקשה להיתר שנערכה על ידי התובעת לא הוגשה מעולם לוועדה. עם זאת, משבוצעה העבודה המעשית, אין די באי ביצוע הפעולה הטכנית של הגשת הבקשה להיתר כדי למנוע מהתובעת כל זכות לתשלום עבור עבודתה. ככל לא מגיע לתובעת תשלום על פי פרשנותו המילולית הדווקנית של החוזה, הרי שהוא מגיע לה "כשכר ראוי" עבור עבודתה להכנת הבקשה להיתר בתוכנית אותה אישרו הנתבעים. העובדה כי הנתבעים החליטו שאינם מקבלים שירות ראוי מהתובעת (שכן אינה עונה להודעותיהם בסוף השבוע) אינה פוטרת אותם מתשלום עבור עבודתה, אותה הזמינה ובגינה התחייבו לשלם. גם אם בסופו של דבר שילמו לאדריכלית אחרת עבור עבודה מקבילה, אין בכך כדי לאיין את זכותה של התובעת לקבל שכר ראוי עבור עבודתה. 8. עם זאת, לא שוכנתי שהתובעת זכאית לקבלת שכר נוסף עבור הכנת התוכנית הקודמת שבה מיקום גרם המדרגות לא אפשר הצבת שולחן אוכל רגיל וקבוע במקום, ולעניין זה אני מקבלת את טענת הנתבעים כי התוכנית לא היתה סבירה. בנסיבות אלה, לא היה על התובעת לבצע "גרמושקה" והיה עליה, ואפילו באופן יזום", לשקול את מיקום המדרגות ואת תכנון פינת האוכל כך שהנתבעים יפיקו ממנו את מירב התועלת, שכן זוהי המומחיות של התובעת בגינה התחייבו התובעים לשלם. 9. כדי לקבוע מהו הסכום המגיע לתובעת, שקלתי את מכלול נסיבות העניין הרלבנטיות, ועיקרן אלה: ראשית, בחוזה נקבעה התמורה עבור סעיף ב' שעניינו "הגשת בקשה לשינוי תוכנית בינוי ופיתוח", ביחד עם סעיף ג'  המתייחס ל"הגשת בקשה להיתר בניה". אין חולק כי המסמכים הנדרשים במסגרת הבקשה להיתר, המפורטים בסעיפים ג1 עד ג4 להצעת המחיר, או לפחות חלקם, לא היו בידי התובעת או בידי הנתבעים שכן לא ניתן היה לקבל חתימות שכנים לתוכנית כפי שהיתה. שנית, בהעדר חתימות השכנים לתכנית הקיימת, ומבלי להתייחס בשלב זה לסיבה בגינה לא ניתן לקבל את חתימות השכנים, היה נדרש מהתובעת לבצע "גרמושקה" חדשה לאחר תיקון התכנית כך שתוכל לקבל אישור השכנים או שניתן יהיה לקבל היתר גם ללא חתימות השכנים. שלישית, אין מחלוקת כי לצורך שינוי התוכנית כך שלא ייעשה שימוש בשטח הגג המשותף דרשה התובעת מהנתבעים שכר נוסף של 4,500 ₪. אני מסיקה מדרישה זו כי על פי גישת התובעת, הסכום של 4,500 ₪ מייצג את שווי העבודה הישירה לצורך התכנון והכנת הגרמושקה, מתוך כלל התמורה המוסכמת לצורך סעיפים ב+ג. 10. לאור האמור, אני קובעת כי התמורה והשכר המגיע לתובעת עבור הכנת ה"גרמושקה" אשר בגינה לא שולם לה דבר, הינו בסך של 4,500 ₪. סוף דבר 11. התביעה מתקבלת בחלקה. הנתבעים ישלמו לתובעת השלמת שכר עבודתה בסך 4,500 ₪ ובצירוף 17% מע"מ (השיעור החל היום), ובסה"כ 5,265 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין אצל הנתבעים, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 03.09.12 ועד לתשלום בפועל. כמו כן ישלמו הנתבעים את הוצאות התובעת בגין ניהול הליך זה, בסך של 500 ₪ נוספים. בסכום זה ישולם במועד האמור לעיל, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום 12. התביעה שכנגד נדחית.בניהתוספת בניה