אין חולק כי הנתבעת נשכרה על ידי התובע לבצע עבודות שינויים ועיצוב פנים בחדרי השינה שבביתו של התובע בזכרון יעקב. לטענת התובע, כמפורט בכתב תביעתו המקורי, סוכם בחודש מאי 2012 כי הנתבעת תבצע עבורו עבודות תכנון במחיר מוסכם של 16,240 ₪. התובע מסר לנתבעת 4 שיקים, כל אחד על סך של 4,060 ₪, החל מחודש מאי 2012 וכלה בספטמבר 2012. שניים מהשיקים נפרעו על ידו ואילו את 2 השיקים האחרונים ביטל התובע, בטענה כי "ביצועיה" של הנתבעת היו דלים מאוד, כי שגתה במהלך עבודתה וכי הסתבר לו שאינה כלל ארכיטקטית ואף לא מעצבת פנים מוכרת, דבר שהעלימה מידיעתו של התובע. כן טען התובע עוד כי הנתבעת לא השלימה את שסוכם בין הצדדים וכי עד מועד הגשת התביעה, יולי 2012, לא מסרה לו כל תוכניות או שרטוטים. בגין כך, עתר התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו את הסך של 12,000 ₪ (מתוך סה"כ הסכום של 16,240 ₪). כחודשיים לאחר הגשת כתב התביעה המקורי, הגיש התובע כתב תביעה מתוקן. בכתב תביעה זה, טען כי ביקש לשכור את שירותיה של הנתבעת כ"אדריכלית" והנתבעת אף הציגה את עצמה ככזאת ועל בסיס כך - נשכרה על ידו. כאשר הנתבעת לא הציגה לתובע כל תוכנית וזאת במשך 3 שבועות מאז עריכת ההסכם , למרות שהתחייבה לעשות כן תוך שבוע - בירר התובע אם אכן הנתבעת רשומה כאדריכלית בפנקס האדריכלים והסתבר לו כי אינה רשומה כך. לכן, פנה אל הנתבעת והודיע לה כי הינו מבקש להפסיק את התקשרותו עמה ולקבל בחזרה את כספו (2 שיקים על סך 4,060 ₪ כל אחד) ששילם לה. בתגובה, הודיעה לו הנתבעת כי הכל מוכן, סירבה לדרישתו והפקידה את 2 השיקים הראשונים מתוך ה-4 שמסר לה ואלה אכן נפרעו. הנתבעת מסרה לו רק חשבונית אחת בגין אחד מהשיקים. בכתב תביעתו המתוקן, טען עוד התובע כי התקיימה רק פגישה אחת עם הנתבעת בביתו של התובע וכי הצעותיה לתכנון המיועד היו שגויות ובלתי אפשריות. בנסיבות אלה, ביטל התובע את 2 השיקים הנותרים. על כן, עותר התובע לחייב את הנתבעת להחזיר לו את הסך של 16,240 ₪, חלקו של הסך הנ"ל שולם על ידו וחלקו, כאמור, טרם שולם, אך השיקים מצויים בידי הנתבעת וכן פיצוי בגין עוגמת נפש והוצאות נוספות בסך של 8,000 ₪ ובסה"כ 24,240 ₪. בכתבי ההגנה שהוגשו, גורסת הנתבעת כי התובע כלל לא התקשר עמה אלא עם חברה הנקראת "אבנים ועוד בע"מ". לטענתה, אין זו הפעם הראשונה שהתובע התקשר עם אותה חברה לצורך ביצוע עבודות עבורו, כאשר הפעם הראשונה היתה ביום 3.4.12 ואילו ההתקשרות נשוא ענייננו הינה מיום 23.5.12. הנתבעת הכחישה את כל טענות התובע כפי שפורטו, תוך שהינה מצהירה כי ביצעה את מלוא העבודה שהוזמנה וכי העבודה בוצעה כהלכה. עם זאת, אישרה הנתבעת כי לא מסרה לתובע את רשימת החלונות המפורטת שהכינה ואת התוכניות הסופיות וזאת מחמת שהתובע ביטל את שני השיקים האחרונים. הנתבעת טענה עוד כי נפגשה עם התובע ואשתו בביתם 6 פעמים, כאשר כל פגישה מתארכת זמן רב וכאשר הינה מציגה בפני התובע ואשתו תוכניות ושרטוטים של כל אחת מהאפשרויות שהכינה עבורם, לרבות תוכניות משנה ותוכניות חשמל ונערכו דיונים בין הנוכחים באיזו אופציית שיפוץ יפעלו. כן קישרה הנתבעת את התובע עם בעלי מקצוע שונים, מעבר לנדרש הימנה. הנתבעת טענה עוד בכתב הגנתה כי ימים מספר לאחר פגישתה האחרונה עם התובע ואשתו, היא הפגיעה מיום 18.7.12 וכאשר בשלב זה כבר "העבודה הושלמה ונגמרה מבחינת הנתבעת" (סע' 14 לכתב ההגנה) - חזרו בהם התובע ואשתו מההסכם ודרשו את כספם בחזרה. בנסיבות אלה, ועל בסיס מכלול טענותיה, עותרת הנתבעת לדחות את התביעה כנגדה. לאחר שנשמעו בביהמ"ש מלוא העדויות והובאו מלוא הראיות, הנני קובעת כדלקמן: טענותיה של הנתבעת כאילו ההתקשרות של התובע היתה עם החברה אבנים ועוד בע"מ ולא עמה - נדחות על ידי. בעוד שההתקשרות הקודמת מיום 3.4.12 אכן נערכה עם החברה, כעולה מהמסמך שנחתם בין הצדדים וצורף לכתב ההגנה, הרי שההתקשרות מיום 23.5.12 נערכה בין התובע לנתבעת, כעולה מהצעת המחיר מיום 23.5.12, מסמך הנושא את הלוגו של הנתבעת ואף חתום על ידה. העובדה כי השיקים שמסר התובע לנתבעת נרשמו, לפי בקשתה, לפקודת החברה - אינה הופכת את ההתקשרות שבין הצדדים לאחרת מזו העולה מהמסמך מיום 23.5.12. הנני דוחה את טענות התובע כאילו הטעתה אותו הנתבעת כאשר הציגה עצמה בפניו כאדריכלית בניין הרשומה כדין, בקובעי כי טענה זו לא הוכחה במידת ההוכחה הנדרשת. כרטיס הביקור של הנתבעת, כפי שהוצג בפני התובע, אינו מצביע, חד משמעית, על כך שהנתבעת הינה אדריכלית במקצועה והתובע לא הוכיח כי מלכתחילה שאל את הנתבעת, מפורשות, אם הינה אדריכלית רשומה, אם לאו, אלא סמך על המלצות חברו. עם זאת, הנני מקבלת את טענות התובע כי הנתבעת לא השלימה את כל אשר התחייבה לבצע, כאשר אף הנתבעת עצמה מודה בכך שלא מסרה לתובע את מלוא התוכניות שהיה עליה למוסרן לו, כמפורט לעיל. אם אכן בפגישת הצדדים האחרונה ביום 18.7.12, מועד שבו טרם ביטל התובע את השיקים, אכן השלימה הנתבעת את כל העבודה, כדבריה, לא ברור הוא מדוע זה בשלב זה לא היו עדיין ברשות התובע מלוא התוכניות שהיה על הנתבעת ליתן לו. יש לזכור כי הנתבעת טענה שלא מסרה לתובע את מלוא התוכניות הואיל וכבר ביטל את השיקים וטענה זו אינה מתיישבת עם האמור לעיל. הנני מקבלת כי הנתבעת ביצעה חלק מהעבודה שסוכם כי תבצע ודוחה את טענות התובע כי נפלו פגמים בתכנון ובהצעות הנתבעת. התובע לא העיד מטעמו את מי שתיכנן את העבודות פעם נוספת ואף לא הביא כל ראיה מקצועית אחרת שיהא בה כדי לאפשר קביעה כי עבודתה של הנתבעת היתה חסרת כל ערך. בנסיבות אלה, הנני מעריכה את החלק שביצעה הנתבעת במכלול העבודה שסוכם עליה בשיעור של 40%. משמע, הנתבעת זכאית לתשלום הסך של 6,496 ₪ בלבד. מהסכום ששילם התובע לנתבעת, בסך של 8,120 ₪, ינוכה הסך של 6,496 ₪ והיתרה בסך של 1,624 ₪ תוחזר לתובע, כאשר התובע אינו חייב עוד בתשלום 2 השיקים שבוטלו על ידו. אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבעת, לשלם לתובע את הסך של 1,624 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. כן הנני מחייבת את הנתבעת, לשלם לתובע את הסך של 600 ₪ בגין הוצאות המשפט, לרבות אגרת הגשת התביעה. אף סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל. יש זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה וזאת תוך 15 יום ממועד המצאת פסק דין זה. מזכירות ביהמ"ש תמציא עותק פסק הדין לצדדים. עיצובעיצוב פניםשיקים