התובעים הזמינו מהנתבע 1 שירותי הובלה. בהתאם לנטען, במהלך ההובלה ניזוקו רהיטים רבים. עניינה של התביעה בדרישה לפיצוי התובעים בגין הנזקים לרהיטים. הערכת הנזקים מבוססת על חוות דעת של שמאי שהעריך את הנזקים בסך כולל של 27,600 ₪, כאשר התביעה כוללת דרישה לתשלום הוצאות עריכת חוות דעת השמאי (סך של 928 ₪) וכן פיצוי כללי בגין עוגמת נפש, עיכוב בביצוע ההובלה והשפלה בפני דיירי הבית המשותף ע"ס כולל של 4,000 ₪. הנתבע 1 מכחיש את היקף הנזק. נטען שהוצע לתובעים לתקן את הנזקים על ידי בעל מקצוע, הובאה התייחסות לנסיבות שהאריכו את משך עבודות ההובלה והועלו הסתייגויות מחוות דעת השמאי. כמו כן, נטען שהסמכות המקומית לדון בתביעה מסורה לביהמ"ש לתביעות קטנות בחדרה, במסגרת תניית שיפוט הקבועה בהסכם ההתקשרות. עוד ובנוסף, מפנה הנתבע 1 לדמי ההשתתפות העצמית ע"ס 1,160 ₪, כקבוע בסעיף 18 לתקנון. בהתאם למצוין, דמי ההשתתפות העצמית ישולמו במידה והנתבע 1 יידרש להפעיל את הביטוח. הנתבעת 2 - המבטחת את פעילות הנתבע 1 - טוענת שהנתבע 1 טרם הודיע על אירוע המזכה בתשלום דמי ביטוח, עובדה המונעת ממנה לבדוק את שאלת החבות. שאלת הסמכות המקומית: אין בתקנון שהעתקו צורף לכתב ההגנה סעיף שמספרו 18.3 המתייחס לשאלת הסמכות המקומית. מעבר לאמור, בהתאם להוראת תקנה 2 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, אין תוקף להסכם בין בעלי הדין בסוגיית הסמכות המקומית. התובעים מתארים בכתב התביעה מסכת מפורטת של אופן ביצוע ההובלה: רהיטים הוצבו מחוץ לבית זמן רב; פסנתר ומזנון הורדו במדרגות כשהם אינם עטופים כראוי ונגררו על סדינים במקום להרימם (נטען שהמובילים אישרו שלא ידעו שההובלה כוללת פסנתר ולא הגיעו עם רצועות הרמה) ומספר רהיטים נותרו בלובי הבניין במהלך לילה שלם (ר' סעיפים 7, 9 ו - 15 לכתב התביעה); כתוצאה מאופן ביצוע עבודות ההובלה, רהיטים רבים ניזוקו (ר' סעיפים 10 ו - 18 לכתב התביעה). לא עלה בידי הנתבע 1 לקעקע את גרסת התובעים באמצעות חקירתה הנגדית של התובעת 1 (בדיון העידה התובעת 1, אשר טיפלה בנושא ההובלה והייתה עדה לביצוע עבודות ההובלה), ובהיעדר גרסה עובדתית נוגדת בדיון (הנתבע 1 נמנע מלזמן לעדות את המובילים עצמם, כאשר עובדה זו נזקפת לחובתו; ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד(4) 595, 602; ע"א 27/91 קבלו נ' ק' שמעון, עבודות מתכת בע"מ, מט (1) 450, 457), בשים לב לתמיכה שניתן למצוא בתמונות שהוצגו בעמדת התובעים ובעדותו של עד ההגנה מר שמעון ולד, לפיה נצפו נזקים ברהיטים רבים שאופיים נזקי הובלה (עמ' 4, ש' 12 - 17; עדות זו עדיפה עלי על התשובה לשאלה בחקירה חוזרת, עמד 5, ש' 10 - 11) - אני קובע כי עלה בידי התובעים להוכיח שעבודות ההובלה בוצעו באופן לא מקצועי תוך גרימת נזקים לרהיטים שונים. שיעור הנזק: בנסיבות העניין, כאשר הערכת הנזקק מבוססת על חוות דעת של שמאי, היה על התובעים לדאוג להתייצבות השמאי מטעמם בדיון או לעתור בבקשה לקביעת דיון נוסף לצורך התייצבות השמאי ומתן אפשרות לנתבע 1 לחקור את השמאי כמו גם לאפשר לביהמ"ש להפנות אל השמאי שאלות הבהרה. התובעים, עם זאת, לא רק נמנעו מלזמן לדיון את השמאי מטעמם, אלא עמדו על קיום דיון במועד שנקבע ללא נוכחות השמאי. התובעים בחרו לנהוג באופן כאמור על אף הסתייגויות שונות שהעלה הנתבע 1 בכתב ההגנה מטעמו ביחס לרהיטים המפורטים בחוות הדעת וביחס להערכת הנזק. כמו כן, התובעים בחרו לנהוג באופן כאמור על אף הערת ביהמ"ש (עמ' 1, ש' 11 - 22); בנסיבות כאמור, על אף האמור בחוות הדעת, כל רכיב הנזכר בחוות הדעת ושיש לגביו מחלוקת של ממש - לא יובא בחשבון, באופן שהימנעות התובעים מלזמן לדיון את השמאי תיזקף לחובתם. פריטים הנזכרים בחוות דעת השמאי ופסיקת ביהמ"ש לגביהם: סלון 3,500 ₪ קרע בריפוד הסלון, כאשר מדובר בקרע בגב הספה, אשר צמודה לקיר (ר' עדות עד ההגנה, מר שמעון ולד, עמ' 4, ש' 30) אינו מצדיק החלפה של הסלון בכללותו (לא צוינו פרטים מספקים אודות הסלון, מועד רכישתו המשוער, טיבו, איכותו וכיוב'); אני מאשר פיצוי על דרך האומדן בגין תפירת הבד ע"ס 400 ₪. ביצוע תיקוני צבע ושריטות במזנון 800 ₪ עד ההגנה, מר שמעון ולד, אישר שנגרמו נזקים למזנון ("דיבורית של הטלוויזיה", בלשונו; עמ' 4, ש' 14); שיעור הפיצוי סביר ואני מאשר אותו. ביצוע תיקוני צבע ושריטות בשולחן הסלוני 400 ₪ עד ההגנה, מר שמעון ולד, אישר שנגרמו נזקים לשולחן הסלון (עמ' 4, ש' 13); שיעור הפיצוי סביר ואני מאשר אותו. החלפת דלתות בדופן המקרר 2,300 ₪ עד ההגנה, מר שמעון ולד, אישר שנגרמו נזקים לדלתות דופן המקרר (עמ' 4, ש' 14); שיעור הפיצוי סביר ואני מאשר אותו. ביצוע תיקוני שריטות וצבע בשולחן פינת האוכל 800 ₪ עד ההגנה, מר שמעון ולד, אישר שנגרמו נזקים לפינת האוכל (עמ' 4, ש' 14); שיעור הפיצוי סביר ואני מאשר אותו. החלפת בסיס ישיבה 2 כסאות פינת אוכל 400 ₪ עד ההגנה, מר שמעון ולד, לא ציין בעדותו שהבחין בנזקים לכיסאות פינת האוכל והשמאי לא הציג אפילו תמונה של הכיסאות; איני מאשר פיצוי בגין ראש נזק זה. פיצוי בגין נזקים שנגרמו להליכון 2,000 ₪ אין מחלוקת שבעת הובלת ההליכון נגרם להליכון נזק משמעותי. תמונה של ההליכים המפורק הוצגה. אני מעדיף את עמדת התובעת 1, לפיה לא נאמר לה שקיים חשש שייגרמו נזקים להליכון בעת הובלתו (מאחר ו"הצג שלו רקד"; עמ' 2, ש' 31 - 32 עד עמ' 3, ש' 1 - 2), על פני עדות הנתבע 1, אשר העיד כי היו ברגים שבורים בהליכון ונאמר לתובע 2 שלא ניתן להובילו, כאשר הוא הורה למובילים להוביל את ההליכון (עמ' 3, ש' 19 - 20), הן מאחר והתובע 2 כלל לא נכח בעת ההובלה (עמ' 3, ש' 23) והן מאחר והמובילים עצמם לא התייצבו להעיד (עדותו של הנתבע 1 אינה אלא עדות שמיעה); מעבר לאמור, לא שוכנעתי שלא ניתן היה להוביל הליכון עם "צג רוקד" בבטחה ללא שייגרמו לו נזקים (לאחר קיבוע "הצג הרוקד"). אני מאשר את שיעור הפיצוי בגין ראש נזק זה. ביצוע תיקוני שריטות וצבע במיטה זוגית ושידות 600 ₪ עד ההגנה, מר שמעון ולד, אישר שנגרמו נזקים למיטה הזוגית ולשידות (עמ' 4, ש' 14); שיעור הפיצוי סביר ואני מאשר אותו. החלפת דלת זכוכית ארון עבודה ויטרינה כולל תיקונים בעץ 900 ₪ עד ההגנה, מר שמעון ולד, העיד כי הוא לא ראה זכוכית שבורה (עמ' 4, ש' 30). בהיעדר נוכחות של השמאי בדיון, אשר יכול היה לאשר קיומו של נזק לוויטרינה ולמסור פרטים נוספים לגבי אופן הערכת שיעור הנזק (עובי הזכוכית, איכות הזכוכית, גודל הזכויות שיש להחליף והעלות לכל 1 מ"ר וכיוב'), איני מאשר פיצוי בגין ראש נזק זה (על אף שהוצגה תמונה של זכוכית שבורה). פיצוי בגין נזקים לתמונת שמן 6,000 ₪ לא הוצג צילום של התמונה, השמאי לא הבהיר אילו נזקים נגרמו לתמונה (האם מדובר בנזקים לתמונה עצמה או רק למסגרת וכיוב') ולא פירט כיצד העריך את שווי התמונה (מיהו הצייר, באיזו שנה היא צוירה) ומהו ניסיונו - אם בכלל - בהערכה של תמונות. כבר מהטעם כאמור (מעבר להוראה בתקנון לפיה אין אחריות לחפצי אומנות) איני מאשר פיצוי בגין ראש נזק זה; אציין, שאין די בהבהרה שניתנה בדיון ביחס לתמונה, בעדותה של התובעת 1. פיצוי בגין נזקים שנגרמו למזנון עץ ויטרינה 3,500 ₪ המזנון נמצא בכפר נטר, כאשר השמאי לא ראה אותו ולא בחן אותו בעיניו; מעבר לאמור, לא הוצגו תמונות מספקות מהן ניתן ללמוד על היקף הנזק למזנון, סוג העץ וכיוב', והיעדרותו של השמאי מהדיון לא אפשרה לחקור אותו ולהבהיר ולהשלים את חוות הדעת. איני מאשר פיצוי בגין ראש נזק זה. ביצוע תיקוני שריטות בפסנתר, כולל הובלה 2,800 ₪ הפסנתר נמצא בכפר נטר, כאשר השמאי לא ראה אותו ולא בחן אותו בעיניו; מעבר לאמור, לא הוצגו תמונות מספקות מהן ניתן ללמוד על היקף הנזק לפסנתר, והיעדרותו של השמאי מהדיון לא אפשרה לחקור אותו ולהבהיר ולהשלים את חוות הדעת. איני מאשר פיצוי בגין ראש נזק זה. פיצוי בגין הובלה לצורך ביצוע עבודות תיקון 3,600 ₪ השמאי לא התייצב לחקירה ולא ניתן היה לקבל הבהרות ביחס לראש נזק זה ולהכרח לפיו עבודות התיקון יתבצעו מחוץ לבית, באופן המחייב הובלה; איני מאשר פיצוי בגין ראש נזק זה. סה"כ הפיצוי שאושר: 7,300 ₪. אציין, למען השלמת התמונה, כי ביקור עד ההגנה בדירת התובעים נערך לאחר ביקור השמאי בדירה. בעת הביקור האמור ביצע עד ההגנה מספר תיקונים, אשר התובעת 1 טוענת שהם לא בוצעו במקצועיות. בנסיבות העניין, כאשר לא הוצגה חוות דעת נגדית ועד ההגנה לא צילם את הרהיטים לאחר התיקון (עמ' 4, ש' 25 - 26), לא מצאתי מקום להביא בחשבון - במסגרת הערכת שיעור הנזקים - את העובדה שנעשה ניסיון לתקן חלק מהרהיטים. בסיכומו של דבר, זכאים התובעים לפיצוי ע"ס של 7,300 ₪, כאמור לעיל, החזר חלקי ע"ס 500 ₪ בגין עלות עריכת חוות דעת שמאי (איני מאשר פיצוי מלא, מאחר וחלקים ניכרים בחוות הדעת לא אושרו על ידי), וכן פיצוי כללי בגין טרחה ועוגמת נפש שנגרמה לתובעים כתוצאה מאופן ביצוע עבודות ההובלה, ע"ס כולל של 1,000 ₪. איני מבצע הפחתה כלשהי בגין השתתפות עצמית, כל זאת ללא שהוכח באופן מספק שהתובעים חתומים על הוראות התקנון ובשים לב לעובדה שהנתבע 1 לא הודיע על כניסת הביטוח לתוקף (ר' עמדת נציג הנתבעת 2 בדיון). אשר על כן, אני מחייב את הנתבע 1 לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, בתוך 30 יום מהיום סך של 8,800 ₪, בצירוף אגרת בימ"ש ע"ס 90 ₪ (בשיעור יחסי לסכום שנפסק) ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל; כמו כן יישא הנתבע 1 בהוצאות התובעים ע"ס 500 ₪. התביעה כנגד הנתבעת 2 - נדחית, ללא צו להוצאות. זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי - בתוך 15 יום. רהיטים (תביעות)הובלות