1. בפני תביעה שעניינה פיצוי כספי בגין נזקים שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים. 2. העובדות הצריכות לענייננו הן כדלהלן: ביום 4.1.12 ארעה תאונת דרכים בין רכבו של התובע לרכב בבעלותה של הנתבעת 2. אין מחלוקת בין הצדדים בנוגע לאירוע התאונה ואחריותה של הנתבעת 2. הנתבעת 2 פיצתה את התובע בגין כל הנזקים המוכחים לרכב וכן בגין הפסד פרמיה. 3. התובע טען כי בתאונה ניזוקו פרטים נוספים שעל הנתבעת לפצותו בגינם: קניות מחצי חינם 392.40 ₪; טלפון מוטורולה 1,786.13 ₪; שעון יד 1,900 ₪; משקפי שמש רייבן 1,379 ₪; משקפי קריאה + עדשות 1,970 ₪; חולצה 250 ₪; שכירת רכב 4,350 ₪; הפעלת ביטוח חובה מחדש - 40 ₪; תשלום חניה (תו נכה) 150 ₪; שונות עוגמת נפש וטרחה 500 ₪. 4. הנתבעת טענה מנגד כי פיצתה התובע בגין כל הנזקים המוכחים והמכוסים בפרמיה ובאשר ליתר הנזקים, חלקם לא הוכחו, לא פורטו, לא הוכח גובה הנזק ועל כן אין לפצותו בגינם. 5. דיון - סעיף 62 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד - 1984, קובע כדלקמן : "בית משפט לתביעות קטנות אינו קשור בסדרי דין הנהוגים בבית משפט אחר, ובכפוף לסדרי דין שהתקין שר המשפטים לענין סימן זה, יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה." בתיק זה אין מחלוקת כי התובע היה מעורב בתאונה שהאחריות בגינה מוטלת על הנתבעת. כמו כן, בניגוד למקרים אחרים, אין חולק כי נגרמו לתובע כתוצאה מהתאונה נזקים לשעון ולטלפון הקבוע שהיה מותקן ברכב. נזקים שהוצגו בפניי במהלך הדיון. לפיכך, מצאתי לנכון עפ"י הסמכות המסורה לי ליתן הכרעה צודקת, לאפשר לתובע, לפנים משורת הדין, הזדמנות נוספת להציג קבלות בפני הנתבעת ביחס לשני הרכיבים. ואבאר. א. קניות מחצי חינם 392.40 ₪ : התובע צירף קבלה מיום 4.1.12 בה מופיעה רשימת מצרכים שנרכשו על ידו באותו היום ואשר לטענתו היו ברכב בעת התאונה. סבורה אני כי אין לצפות מהתובע שיחלץ מן הרכב לאחר התאונה את המצרכים. לפיכך, על הנתבעת לפצות התובע בגין רכיב נזק זה בסך 392.40 ₪. ב. טלפון מוטורולה 1,768.13 ₪ : התובע הציג בפניי בדיון את מכשיר הדיבורית בגינו מבקש תשלום עבור רכישת מכשיר חדש. בנוסף, הציג התובע חשבון פרופורמה המעיד שרכש מכשיר חדש בסכום של 1,436 ₪. ברם, אין בחשבון פרופורמה זה כדי להעיד כי התובע אכן משלם בעבור רכישת מכשיר חדש. כמו כן, הסכום המופיע בחשבון הפרופורמה נמוך מהסכום הנתבע ע"י התובע. בנוסף, לא הוכח כי המכשיר הקודם ניזוק שכן על פניו נראה כי יצא בשלמותו ורק הפלסטיק המחובר אליו נקרע. לפיכך, אף שמצאתי את הנתבעת אחראית לנזק שנגרם לטלפון המוטורולה כתוצאה מהתאונה, הרי שבהעדר הוכחת גובה הנזק, לא ניתן לפצות את התובע בגין ראש נזק זה. לאור העובדה כי בתביעות קטנות עסקינן ואין חולק כי הטלפון ניזוק בתאונה והנתבעת אחראית לנזק זה, מצאתי לנכון לבוא לקראת התובע ולפנים משורת הדין, אני מורה כי במידה ויציג התובע בפני הנתבעת אישור מחברת התקשורת המאשר כי הטלפון ניזוק ולא ניתן לתיקון וכן אישור כי התובע משלם בעבור מכשיר טלפון חדש - כל זאת בתוך 20 יום מהיום - תשלם הנתבעת לתובע סכום הנזק בהתאם לחשבון שהוצג בסך של 1,436 ₪. ג. שעון יד 1,900 ₪ : התובע הציג בפניי בדיון את השעון הניזוק, אך לא הציג קבלה בגין קניית שעון חדש, אלא הצעת מחיר לקניית שעון בלבד. כך, שאין וודאות כי התובע ירכוש שעון ובאיזה מחיר. בנוסף, מעיון בהצעת המחיר עולה כי מדובר בהצעה לרכישת שעון ג'ורג'יו ארמאני בסכום של 1,900 ₪. ברם, השעון שניזוק בתאונה מיוצר על ידי חברה אחרת. לפיכך, הצעת המחיר איננה משקפת את מחירו של השעון שניזוק לטענת התובע בתאונה. לא זו אף זו. הנתבע לא הוכיח כי השעון לא ניתן לתיקון ובאיזה עלות. לפיכך, אף שמצאתי את הנתבעת אחראית לפגמים שנוצרו בשעון כתוצאה מהתאונה, בהעדר הוכחת גובה הנזק, לא ניתן לפצות את התובע בגין ראש נזק. לאור העובדה כי בתביעות קטנות עסקינן ואין חולק כי השעון ניזוק בתאונה והנתבעת אחראית לנזק זה, מצאתי לנכון לבוא לקראת התובע ולפנים משורת הדין, אני מורה כי במידה ויציג התובע בפני הנתבעת קבלה בגין תיקון השעון שנפגם או לחילופין חוו"ד המאשרת כי השעון לא ניתן לתיקון וקבלה המעידה על רכישת שעון זהה, כל זאת בתוך 20 יום מהיום, תשלם הנתבעת לתובע את סכום הנזק בהתאם לקבלה שתוצג. ד. משקפי שמש רייבן 1,379 ₪ , משקפי קריאה +עדשות 1,970 ₪ : התובע טען כי שני זוגות המשקפיים שהיו ברשותו בעת התאונה ניזוקו כתוצאה ממנה. התובע צירף הצעת מחיר בלבד מרשת אופטיקנה לרכישת שני זוגות משקפיים. התובע לא הציג בפניי במהלך הדיון את שני זוגות המשקפיים שניזוקו. בנוסף, שותפה אני לתמיהה שהעלה נציג הנתבעת, באשר לשאלה הכיצד ניזוקו שני זוגות משקפיים בעת התאונה. משלא הוצגו בפניי המשקפיים לא ניתן לומר כי התובע הוכיח כי המשקפיים ניזוקו כלל בתאונה; במידה וניזוקו לא הוכח כי הצעת המחיר מתייחסת לדגמים זהים לדגמים שניזוקו; ובנוסף, אין וודאות כי התובע ירכוש משקפיים חדשים ובאיזה מחיר. לפיכך, סבורה אני כי התובע לא הוכיח כלל כי נגרם נזק ולא הוכיח את עלות השבת המצב לקדמותו במידה ואכן נגרם הנזק. ה. חולצה 250 ₪ : התובע טען כי חולצתו הוכתמה בדם בתאונה ולא היתה ניתנת לניקוי. התובע הציג קבלה על רכישת חולצה אחרת. לפיכך, מצאתי לנכון לחייב הנתבעת בתשלום בסך של 250 כנתבע. ו. שכירת רכב 4,350 ₪ : הנתבעת טענה כי בהתאם לחובת הקטנת הנזק על התובע היה להוכיח שאיננו זכאי עפ"י תנאי הפוליסה לרכב חלופי וכן טענה כי לא היתה הצדקה לשכירת רכב למשך כחודש. הנתבעת טענה כי הסכום הנתבע גבוה מהמקובל וכן לא הוצגה קבלה לתמיכה בטענותיו. בדיון שנערך בפניי הודה התובע כי למעשה לא שכר כל רכב וכי השתמש ברכב של בנו. סבורה אני כי משלא הוכיח התובע שאיננו זכאי לרכב חלופי מחברת הביטוח שלו ובהעדר הוכחה לסכומים ששילם בפועל התובע בגין שימוש ברכב שכור, אין לפצותו בגין רכיב זה. ז. הפעלת ביטוח חובה מחדש בסך 40 ₪ ותשלום חניה (תו נכה) 150 ₪ : התובע לא צירף כל אסמכתא להוכחת ראש נזק זה. לפיכך, אין הנתבעת חבה בגינו. ח. שונות עוגמת נפש וטרחה 500 ₪ : משבתביעות קטנות עסקינן, לרכיב זה תינתן התייחסות במסגרת פסיקת ההוצאות. 7. סוף דבר - התביעה מתקבלת בחלקה. הנני מורה לנתבעת לשלם לתובע סך של 642.40 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 2.7.12 ועד לביצוע התשלום בפועל. בנוסף, בכפוף להצגת אישורים בתוך 20 יום כמפורט בסעיפים 5 ב ו ג - תישא הנתבעת בנזקי התובע בגין טלפון מוטורולה ושעון יד. בהתחשב בנסיבות העניין, תישא הנתבעת בהוצאות משפט בסך 200 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל. בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים. רכבפיצוייםתאונת דרכים