בפני תביעה לתשלום 2000 ₪ . התובעים רכשו באתר הנתבעת מכשיר DVD אשר על פי הנתונים הטכניים שפורסמו באתר הוגדר כמכשיר מולטי-זון היכול לקרוא דיסקים מכל האזורים, תכונה טכנית שהייתה חשובה לתובעים בגלל מגוון הדיסקים שברשותם. התובעים טוענים כי ביקשו מכשיר כסוף וקיבלו מכשיר שחור בעוד המכשיר באתר הוגדר וגם נראה כסוף. כשגילו התובעים כי המכשיר איננו מנגן דיסקים מארה"ב קרי איננו מולטי-זון, פנו לשירות הלקוחות של הנתבעת ואלו הפנו אותם ליבואן כשהם מציינים שמדובר בפעולה פשוטה. בדיעבד הסתבר להם לטענתם שכדי לפתוח את המכשיר ולהפכו למולטי-זון, יש להביאו למעבדות היבואן בתל אביב, דבר הכרוך בטרחה או בהוצאות בגין משלוח בדואר שליחים. התובעים לא ביקשו לבטל את העסקה אלא הגישו תביעה זו. הנתבעת טוענת כי היריבות היא מול התובעת 2 בלבד שביצעה את הרכישה ומלינה על כך שהתביעה הוגשה כ-8 חודשים לאחר ביצוע העסקה. עלות העסקה עמדה על 570 ₪. הנתבעת טוענת כי הוסבר לתובעת שהיא רשאית להחזיר את המוצר תוך 14 יום. אשר לעניין קידוד אזורי הצפייה אכן הופנתה התובעת 2 ליבואן ולאחר מכן נותק הקשר עד הגשת התביעה. לאחר הגשת התביעה נשלח טכנאי לבית התובעת 2 אשר קידד את המכשיר ואין חולק כי היום המכשיר מתפקד כמכשיר מולטי-זון. לגופו של עניין טוענת הנתבעת כי האחריות למכשיר רובצת על היבואן וכי התמונות באתר ביחס לצבע היו להמחשה בלבד ומי שמספק את המכשיר בפועל זהו היבואן. הנתבעת טוענת כי התובעת היתה יכולה להגיע לכל נקודת שירות של היבואן-גם בחיפה ע"מ לתקן את הקידוד במכשיר הספציפי או אפילו לתאם הגעת נציג לביתה (על פי מכתב מהיבואן) אלא שהתובעת לא באמת רצתה למצוא פתרון, לא רצתה לבטל את העסקה והמתינה פרק זמן בלתי סביר עם התביעה וכיום תובעת רק נזק בלתי ממוני. הדיון היה טעון מאד, הצדדים התפרצו האחד לדברי השני ברם כשהדברים מגיעים לראיות, דבר לא הוגש. ראשית, צודקת הנתבעת בטענתה לפיה לתובע 1 אין מעמד בתביעה. משכך נמחקת תביעתו. התובעת 2 לא התייצבה לדיון. למרות זאת, אפשרתי לתובע 1 לשמש עד מטעמה. הנטל להוכחת התביעה רובץ לפתחה של התובעת והיא לא עמדה בו, לא מהפן העובדתי ולא מהפן המשפטי. משקיבלה התובעת מכשיר שלא תאם את ציפיותיה או את הזמנתה או את תיאורו באתר הנתבעת עמדה בפניה הזכות והברירה להחזירו לנתבעת. אין בפני שום ראיה שכך התבקש לעשות, למעשה התובעת מודה שהיא החליטה להחזיק במכשיר היות והוא נדרש לה עבור התינוקת שלה ולכן כל שביקשה הוא קידוד המכשיר על מנת שיהפוך למולטי זון. מרגע שהתובעת החליטה שהיא לא מעוניינת בביטול העסקה ומרגע שהנתבעת הפנתה אותה או למצער נתנה לה תעודת אחריות ואת פרטי הגורם המעניק אחריות למכשיר, מסתיים תפקידה של הנתבעת. הרי הנתבעת היא הסוחר ולא היבואן או היצרן. תעודת האחריות למכשיר והמפרט המגיע עמו יוצרים חבות של היבואן, במקרה דנן היבואן הרשמי. לנתבעת אין טכנאים המומחים בתיקון עשרות סוגי המוצרים שהיא מוכרת ולכן אם נדרשת פעולה טכנית במכשיר שאיננה החלפתו או החזרתו עקב ביטול העסקה, הכתובת היא כאמור היבואן. אין בנמצא טענה שעובדת מתן האחריות או השירות ע"י היבואן הוסתרה מהקונים/התובעת או שלא נתנה להם תעודת אחריות. המצב המשפטי מוסדר ע"י תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה) התשס"ו-2006. מעיון בתקנות עולה כי את הליקוי, הפגם קרי בעניינו אי היכולת לקרוא דיסקים מכל האזורים היה אחראי לתקן היבואן והיבואן בלבד מכוח היותו נציג היצרן. תקנה 2 קובעת כי האחריות לתקן כל ליקוי ללא תמורה חלה על היצרן (וכשהיצרן איננו בישראל-היבואן שהוא נציגו של היצרן). התקנות גם מטילות על היצרן חובות בדבר הקמת תחנות שירות בפריסה ארצית או נשיאה בעלויות משלוח הכל לפי העניין והנסיבות. החובה היחידה שמטילות התקנות על הספק-הסוחר שמכר את המכשיר/הטובין היא למסור לצרכן תעודת אחריות מלאה וברורה. רק במקרה בו היצרן או היבואן נעלם, רק אז יהיה הספק-הסוחר אחראי כלפי הצרכן במקומו של היבואן/יצרן. היות ובמקרה דנן והיבואן קיים ופעיל והיות ואין טענה כי לא ניתנה תעודת אחריות או שהאחריות פקעה בגלל הנתבעת הרי שאין לתובעת עילת תביעה כנגד הנתבעת. הנתבעת איננה יצרן, איננה יבואן, את הסחורה ואת תעודת האחריות היא סיפקה לתובעת והתובעת לא הוכיחה הפרת חובה חקוקה כלשהי מצד הנתבעת. זאת ועוד, הנתבעת צירפה מכתב של היבואן הראשי-חברת ט.ר. אלקטרו סטריאו בע"מ על פיו הם אכן משנים את מפרט המכשיר בתיאום עם היצרן והופכים אותו למולטי-זון ללא כל עלות נוספת. השינוי נעשה באמצעות חברה חיצונית ובמסות גדולות ולעיתים יכול לקרות כי הקידוד לא נקלט במכשיר פרטני כזה או אחר. במקרה כזה מציע היבואן להגיע למעבדות שירות הפרושות ברחבי הארץ שם מקודד המכשיר חינם ותוך מספר שניות. לחילופין מוצע ללקוחות להמתין לסוכן מכירות שיגיע לביתם ויבצע את הקידוד. היבואן טוען שהתובעת סירבה עד הגשת התביעה לאפשר את הגעת הסוכן. המסקנה אם כן כי על הנתבעת לא רובצת חבות כלשהי, היבואן אישר כי המפרט שצוין באתר הנתבעת נכון והמכשיר שנמכר בישראל אכן מכיל את תכונת המולטי-זון וזאת בתיאום עם היצרן כך שגם אין "מצג שווא" או הטעיה צרכנית מצד הנתבעת, כל שקרה היא תקלה בקידוד המכשיר- דבר שבאחריות היבואן על פי דין והיבואן כלל לא נתבע בתיק זה. מעבר לצורך, הנזק הנתבע איננו עומד בשום פרופורציה לערך העסקה, על ניזוק רובצת חובה להקטין את נזקו, התובעת הייתה יכולה להחזיר את המכשיר במסגרת ביטול עסקה או לדרוש את החלפתו או לשלוח אותו לתיקון או לרכוש מכשיר אחר עם תכונת מולטי-זון ואח"כ לתבוע החזר והוצאות על המכשיר ה"תקול" או על הוצאות המשלוח אם אכן היו נדרשות. לא לעשות דבר מאלה, לצפות במכשיר במשך 8 חודשים ואח"כ להגיש תביעה בגין עוגמת נפש שערכה פי 4 מערך המכשיר לא עולה בקנה אחד עם עקרון הקטנת הנזק. התביעה נדחית. היות ואין חולק כי המכשיר שסופק לתובעת לא היה מקודד בהתאם למפרט ודבר זה כשלעצמו איננו תקין, לא ראיתי מקום לחייבה בהוצאות. מוצרי חשמל (הגנת הצרכן)