1. א. בשיחה טלפונית שניהל התובע עם נציג הנתבעת ביום 12.4.12 הוא רכש בריכת שחיה מהנתבעת בעלות של 5,790 ₪ ובמעמד הרכישה שילם התובע מקדמה בסך 1,790 ₪. במעמד ההזמנה נאמר לתובע, שזמן האספקה יהיה בין 30- 35 ימים. לטענת התובע, למרות פניות רבות אל הנתבעת, לא סופקה הבריכה עד יום הגשת תביעה זו. רק בסוף חודש יוני 2012 נאמר לתובע, שאין ביכולת הנתבעת לספק את הבריכה ואין היא יכולה להתחייב על זמן אספקה. ב. א) מאחר והתובע ביקש לרכוש את הבריכה בעונת הקיץ על מנת שתשמש את ילדיו ועל מנת שלא לאכזב את ילדיו, שהמתינו לבריכה והיות והילדים כבר יצאו לחופשת הקיץ, רכש התובע מוצר אחר בחנות אחרת בירושלים ובשל עבור הזמן מהרכישה הקודמת, נאלץ התובע לשלם סכום גבוה יותר ושילם סך של 7,000 ₪. ב) בשל כל האמור לעיל, פנה התובע בכתב ביום 24.6.12 אל הנתבעת, אך לא נענה על מכתב זה. ג. לאור העובדה, שהתובע לא קיבל המוצר המוזמן ושעליו כבר שילם מקדמה והיות הוא נאלץ לרכוש מוצר אחר, מבקש התובע לחייב הנתבעת לשלם לו סך של 3,833 ₪, הכולל בחובו: השבת המקדמה ששילם בסך 1,790 ₪, סך של 1,210 ₪, שהוא הפרש הסכום בין המוצר שרכש מהנתבעת (5,790 ₪) ובין הסכום ששילם בעד המוצר החדש (7,000 ₪), עבור עוגמת נפש בשל אי אספקת המוצר סך 750 ₪ ואגרת בית משפט בסך 83 ₪. 2. הנתבעת סבורה שיש לדחות תביעת התובע ולהצדקת טענה זו, מעלה היא את הטענות העיקריות הבאות: א. התובע מנסה לקבל כספים שאינם שלו - אם כי הנתבעת אינה מכחישה את זכאותו של התובע לקבל השבה של הסך של 1,790 ₪ ואכן, לשם השבת סכום זה, ניסה נציג הנתבעת ליצור קשר עם התובע, אך התובע סירב לקבל הסך הנ"ל ללא קבלת הסך הנוסף של 1,210 ₪, הנ"ל. הנתבעת סירבה להיעתר לבקשת התובע לשלם לו גם את הפרש הסכום של 1,210 ₪. ב. בהמשך כתב ההגנה, מסבירה הנתבעת את סיבות היעדר האפשרות לספק את הבריכה ובין היתר הוסבר לו, שמוצר זה אינו במלאי ולכן זמן האספקה המשוער הוא 30- 35 ימים וגם הוסבר לו שהייבוא תלוי בגורמים רבים הן בחו"ל והן בארץ ולא ניתן להתחייב על זמן האספקה המשוער. לאור זאת, הוסבר לתובע, שאם המוצר לא יסופק במועד המשוער, יהיה זכאי להשבת סכום המקדמה. 3. לאחר שבחנתי את עובדות המקרה ואת חומר הראיות ולאחר ששמעתי את הצדדים, אני מחליט כדלקמן: א. למעשה, העובדות אינן שנויות במחלוקת, שכן מוסכם על ידי שני הצדדים על מועד ההזמנה, עלות המוצר, המקדמה ששולמה ואף מוסכם בין הצדדים, שנציג הנתבעת הבטיחה לספק המוצר בזמן משוער של 30- 35 ימים. ב. אין בית המשפט סבור, שתביעה זו הוגשה על ידי התובע על מנת לקבל כספים שאינם שלו, שכן העולה מהעובדות הוא, שהנתבעת התחייבה למכור לתובע בריכה בעלות מוסכמת ואף גבתה מקדמה והובטח לתובע לספק את המוצר תוך 30- 35 ימים. כאשר נציג הנתבעת לקח על עצמו לספק מוצר ואף גבה מקדמה, סמך התובע על נציג הנתבעת שגם יוכל לספק המוצר במועד שנקבע - אם כי בהיות המועד משוער קיימת אפשרות של הקדמה או איחור באספקה, ברם נראה היה שמלכתחילה ידע נציג הנתבעת, שאספקת המוצר כרוכה בגורם אחר - יבואן מחו"ל- ואם הנתבעת טוענת ש:"לא ניתן להתחייב על זמן האספקה המשוער.." אזי מדוע להתחייב ולהשלות את הלקוח ולגרום לו להמתין זמן בלתי מוגבל? ג. אני מקבל את טענת הנתבעת, שבשלב מסוים היא הסכימה להשיב לתובע את המקדמה וטענה זו מאשר גם התובע בעדותו בבית המשפט - אם כי התובע מוסיף שהצעה זו הוצעה לו למעלה מחודשיים לאחר שרכש את הבריכה. (עמ' 1 לפ',ש' 23- 24). הנתבעת אף היא מציינת בכתב ההגנה, שההצעה להשיב את המקדמה באה לאחר שהיא קיבלה את המכתב מיום 24.6.12 ואגב, על המכתב הודפס בטעות תאריך 24.6.11. (ראה סעיף 2 לכתב ההגנה). ד. מאחר והתובע הגיע למסקנה, שהנתבעת אינה יכולה לספק לו את המוצר ומאחר והייתה בכוונתו של התובע לרכוש מוצר כזה בחודשי הקיץ וכוונה זו באה לידי ביטוי בעצם ההזמנה, הרי שאי אספקת המוצר, גרמה לתובע לרכוש מוצר אחר ושילם בעדו סכום העולה על הסכום ששילם לנתבעת עבור המוצר שרכש. 4. העולה מהעובדות שפורטו בכתבי הטענות ואשר הובאו לעיל הוא, שאין ספק, שהתובע לא קיבל תמורה בעד כספו וגלל כן, על הנתבעת להשיב לתובע את הסכום ששילם כמקדמה. יחד עם זאת, לא מצאתי שיהיה זה נכון להעניק לתובע את הפרש המחיר בין עלות המוצר שהזמין אצל הנתבעת ובין המוצר שרכש בפועל - זאת משני הטעמים הבאים: ראשית, התובע לא הוכיח, שרכש את אותה בריכה בעלת אותם נתונים ואותם אביזרים אשר הזמין מלכתחילה אצל הנתבעת ושנית, אני מסכים לטענת הנתבעת, שבעוד שהעסקה עם הנתבעת לא בוטלה בפועל, הוא רכש את הבריכה החלופית ביום 21.6.12 ורק לאחר מכן, ביום 24.6.12, הוא פנה בכתב אל הנתבעת. 5. א. על כן, לאור האמור לעיל, אני מחליט לבטל את העסקה ומאחר וממילא התובע לא קיבל את המוצר המוזמן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע המקדמה בסך של 1,790 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום תשלום המקדמה- 12.4.12- (ראה קבלה שצורפה לכתב התביעה) ועד התשלום בפועל. ב. לאור הנימוקים שפורטו בסעיף 4 לעיל, אין אני מחייב את הנתבעת לשלם לתבוע את הפרש הסכום בסך של 1.210 ₪. ג. עם זאת, אין לי ספק, שבעקבות אי אספקת הבריכה, נאלץ התובע לבזבז זמן בפניות רבות אל הנתבעת וחיפוש אחר מקום אחר שם יוכל לרכוש את הבריכה על מנת שניתן יהיה עדיין להשתמש בה בימי הקיץ ובגין התרוצצות זו, בזבוז הזמן והטרחה, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתבוע פיצוי כספי בסך של 500 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. ד. כמו כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 350 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. יתרת סכום התביעה נדחית - מהנימוקים שפורטו לעיל. הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים. בריכת שחיה / בריכת מים