סכסוך שכנים נזילה | עו"ד סכסוכי שכנים | רונן פרידמן

בית המשפט ציין בפסיקתו כי התנהגות אלימה במסגרת סכסוכי שכנים היא נפוצה ויש לפעול למיגורה. חדשים לבקרים אנו עדים למקרים של התנכלויות אלימות מילולית ואף פרצי אלימות קיצוניים שננקטים ללא פרופורציה, על רקע סכסוכי שכנים על נזילות, רעש, השתלטות על רכוש משותף, או תחושות כלליות של פגיעה בכבוד. סכסוכים אלו מסתיימים, לא פעם, בתוצאות קשות, נזקי רכוש הדדיים ואף בפגיעות גוף ממשיות, ותורמים תרומה שלילית לאווירת אלימות כללית, לתחושה מייאשת של הפקרת הביטחון האישי. בע"פ 4173/07 פלוני נ' מדינת ישראל, נאמר: "רבות נאמר בבתי המשפט על תופעת האלימות הפושה בחברה הישראלית ועל הצורך של איחוד כוחות של כל הרשויות לצורך מלחמה בתופעה זו. תפקידו של בית המשפט במאבק הוא הטלת עונשים מרתיעים ומשמעותיים על הנוקטים באלימות לפתרון סכסוכים, על מנת להעביר מסר, הן לעבריין האינדיווידואלי, והן לעבריינים הפוטנציאלים ולחברה כולה, כי אין החברה טולרנטית להתנהגויות מעין אלה." בעפ"ג 17413-09-15 שמחי נ' מדינת ישראל, בית המשפט המחוזי דחה ערעורו של המערער בביצוע עבירות של איומים, בכך שעל רקע סכסוך שכנים בגדרו הקימו שכניו רעש בלתי נסבל, כך לשיטתו, ולאחר שהמערער דרש משכניו לחדול ואלו לא שעו לבקשתו, הוא נטל רובה מסוג M16 צבאי שהחזיק כדין, ניגש לשכניו כאשר אחז בנשקו ודרש מהם שלא להרעיש. בעקבות מעשיו נסו השכנים בבהלה ונכנסו לביתם. בית המשפט השלום גזר על הנאשם מאסר על תנאי של 6 חודשים , ושל"צ 160 שעות . בת"פ 4373-09 מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' גרוס, הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירה של איומים בעקבות סכסוך שכנים, אשר עפ"י העובדות שהוכחו, איים הנאשם על שכנו באמצעות טוריה ובאמצעות סכין. בית המשפט גזר על הנאשם מאסר על תנאי של 4 חודשים, התחייבות בסך 2,500 ₪ . ##להלן פסק דין בתביעה בנושא סכסוך שכנים על נזילה:## הרקע והצדדים בתאריך 17.2.12 הבחין התובע בנזילת מים בתקרות דירתו, ולטענתו מקור הנזילה בדירה שמעליו, שהינה בבעלות הנתבעת. התובע עתר לפיצוי בסך של 32,700 ₪ בגין אלה: הוצאות שיפוץ בסך 4,650 ₪, נזקים לארון המטבח שהוערכו בסך 4,500 ₪, ופיצוי בגין עוגמת נפש במהלך השנים שבהם היו נזילות נוספות מאותה דירה. התובע טען כי חרף פניותיו לנתבעת, לא טופלו הנזקים בדירתו והוא נאלץ לשלם עבור תיקון הנזקים שנגרמו לאחר שנואש מקבלת סיוע ותיקון בפועל מנציגי הנתבעת. לטענת הנתבעת, נציגי הנתבעת ביקרו בנכס והעריכו את עלות תיקון לנזק בסכום שלא יעלה על 878 ₪ לשם תיקון וצביעת התקרה שניזוקה. הנתבעת ציינה כי ביקשה לתאם עם התובע מועד לתיקון אך הוא לא שיתף עימם פעולה וסירב לאפשר ביצוע התיקון על ידי נציגי הנתבעת. בשל כך טוענת הנתבעת כי התובע אינו זכאי לפיצוי כלל, ולחילופין כי לא הקטין את נזקיו. בדיון שנערך בפניי העידו התובע ונציג הנתבעת. התובע הכחיש נמרצות את הטענה כי סירב לאפשר ביצוע התיקונים על ידי נציבי הנתבעת, טען כי "מעולם לא הגיע אלי לתקן את הפגמים נציג של עמידר וסירבתי להכניס אותו" וכי התיקון שבוצע בביתו כלל גירוד הטיח שהתנפח והתקלף וביצוע עבודות הטיח מחדש. נציג הנתבעת חזר על הטענה כי היו מספר ניסיונות לפנות אל התובע אך הוא סירב לתת לקבלן להיכנס לדירתו לצורך ביצוע התיקונים הנדרשים. 5. המחלוקות בין הצדדים הן אלה: האם אכן סירב התובע לאפשר לנתבעת לתקן את הנזק שנגרם בדירתו; האם היתה לתובע חובה לאפשר לנתבע לבצע תיקון בסמוך לאחר התגלות הנזק (חודש פברואר 2012); והאם יש לחייב את הנתבעת בפיצוי התובע בעלות עבודות השיפוץ שביצע (בחודש יוני 2012) כאשר אין חולק כי לאחר 22.02.12 הנתבעת לא בדקה ולא ראתה את מידת הנזק שנגרם. דיון והכרעה 6. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, עיינתי בתמונות שהוגשו על ידי התובע ת/1 והנתבעת נ/1 ובמסמך נ/2, התרשמתי מהצדדים ושקלתי את מכלול נסיבות העניין, יש לדעתי לקבל את התביעה בחלקה כפי שיפורט להלן: ראשית, עדותו של התובע היתה מהימנה בעיני. אני מקבלת את טענת התובע כי הנזק הנראה לעין מספר ימים לאחר הטיפול בנזילה אינו בהכרח הנזק הסופי וכי המים הנמצאים מעל התקרה שבביתו ימשיכו ויגרמו לנזקים נוספים עד אשר יתייבשו במהלך הזמן. שנית, התמונות ת/1 ממחישות באופן בולט כי קיימים נזקי רטיבות ניכרים ביותר בתקרות החדרים בדירתו של התובע. הפער המשמעותי בנזק הנצפה בתמונות אלו השוואה לתמונה נ/1 שצולמה על ידי נציג הנתבעת ביום 22.2.12 תומך אף הוא בטענה האמורה. שלישית, לאור הכחשתו הנמרצת של התובע כי מעולם לא סירב לאפשר כניסת נציגי הנתבעת לדירתו לשם תיקון הנזק, היה על הנתבעת להביא כעדות את הקבלן שלטענתה ביקש לבצע את התיקון וסורבה כניסתו. כמו כן, הנתבעת לא דאגה להתייצבות רכז השטח ו/או המהנדס שביקר בדירת התובע כעדים מטעמה. עדים אלו היו יכולים לתמוך בעמדת הנתבעת ולהבהיר לבית המשפט את המקור לפער הנזכר לעיל בנזקי הרטיבות במהלך התקופה שלאחר תיקון הנזילה. נפסק לא פעם, בסוגיית אי העדת עד רלוונטי, כי ברגיל, אי העדת עד רלוונטי פועלת לרעת הצד שאמור היה להזמינו (ר' למשל, ע"א 641/87, קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציוד בע"מ פד"י (1) 239 , 245, וכן  ע"א 240/77 שלמה כרמל בע"מ נ' פרפורי ושות' בע"מ, פ"ד לד (1) .[(701 לטעמי, הנתבעת לא הוכיחה כי התובע סירב לאפשר תיקון הפגמים שנוצרו בשל נזילת המים לדירתו. כמו כן, אין חולק כי הנתבעת כלל לא ניסתה ליצור קשר נוסף עם התובע אחר תחילת חודש מרץ, וכי בשל עמדתה שהתובע סירב לכניסת הקבלן בסמוך לאחר שהתגלו הנזקים, וזאת כפי שמסר נציג הנתבעת בדיון: "מאז שהוא סרב לתת לקבלן להיכנס, לא פנינו אליו פעם נוספת". 7. עם זאת, לא אוכל לקבל את מלוא תביעתו של התובע כאשר צורפה לתביעה חשבונית מס בלבד ולא קבלה בנוגע לשיפוץ שבוצע ובחשבונית המס אין כל פירוט של העבודות שבוצעו ועלותה של כל עבודה, וכן לא הוגשה אסמכתא לנזקי ארון המטבח הנטענים. כמו כן אין כל מקום לפסוק לתובע בגין עגמת נפש "על כל השנים" כאשר התובענה דנן מתייחסת לאירוע אחד ולא לאירועים קודמים בגינם הוגשו תביעות נפרדות ונתנו הכרעות משפטיות. 8. מאחר ואין בידי נתונים מדויקים לקביעת העבודות שבוצעו בפועל בבית התובע ועלותן הכספית, אם כי אני מקבלת כי היה צורך בביצוע עבודות כאלה (לאור התמונות ת/1) שכן אין כל חוות דעת או מסמך הקובע את הקשר הישיר בין העבודות שבוצעו לבין אותה נזילה נשוא התביעה, אני קובעת על דרך האומדנה את הפיצוי לתובע בסכום של 4,500 ₪ בערכים להיום. 9. לאחר הדיון הוגשה בקשה לתיקון פרוטוקול כאשר הנתבע הבהיר כי הברז ממנו היה הטפטוף בחיבור היה מפלסטיק וזאת כאשר בסוף שנת 2009 בוצע בדירה שיפוץ והותקן ברז מתכת. כמו כן הובהר על ידי הנתבעת למרות האמור לאחר חיזוק הברז והפסקת הטפטוף הוחלף שוב הברז לברז מתכת. אין בעובדות אלו כדי לשנות את מסקנתי , כאשר אין חולק כי הברז בדירה בבעלות הנתבעת היווה את הגורם לטפטוף המים שהביא לנזקים בדירת התובע. סוף דבר 10. על הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסכום של 4,500 ₪ וכן הוצאות משפט בסך 300 ₪. סכומים אלו ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל. זכות ערעור בתוך 15 יום בבית המשפט המחוזי בלוד. נזקי מיםנזילהסכסוך שכניםסכסוך