הסכם בניית אתר אינטרנט

1. עניינה של התביעה שלפני הינו תביעה כספית חוזית על סך 32,700 ₪ בעטיין של הפרות נטענות של הנתבע לביצוע התחייבויות חוזיות שנטל על עצמו במסגרת הסכם שנכרת בין הצדדים לבניית אתר אינטרנט ומתן שירותים נוספים. 2. לטענת התובע ביום 30/12/10 התקשרו הצדדים בהסכם, אשר במסגרתו, התחייב הנתבע, כבעלים של עסק הידוע בשמו המסחרי "X", להקים לתובע אתר אינטרנט ולהעלותו לרשת האינטרנט תוך זמן נתון. במסגרת הסכם זה, התחייב הנתבע להקים את האתר עד לחלוף שלושים ימים מיום העברת העיצוב על ידי התובע. בסעיף 15 לטופס ההזמנה העוסק באפיון אתר לוח רכב, קיים תנאי, כי הקמת האתר והעלאתו לרשת תבוצע תוך 45 יום מיום "אישור העיצוב על ידי המתכנת". במועד החתימה, התובע שילם לנתבע מקדמה על חשבון התמורה בסך 6,800 ₪ וכן, מסר בידו שישה שיקים בגין יתרת התמורה למועדי פירעון עתידיים על סך 2,000 ₪ כ"א. לטענת התובע, ביום 22/3/11 נבחרה הסקיצה הסופית על ידי התובע ולמרות זאת, הנתבע לא עמד במועדים הקבועים בהסכם ולא העלה את האתר לרשת האינטרנט בהתאם ללוח הזמנים לו התחייב, כאמור. רק ביום 6/6/11, החל הנתבע באמצעות עובד מטעמו במילוי תכני האתר. במהלך חודש אוגוסט 2011 התקיימה פגישה בין הצדדים, בה נכח איש מחשבים מטעם התובע בשם יואב חרמון. לטענת התובע, מר חרמון ביצע בדיקה מקצועית של האתר ומצא ליקויים רבים. כך למשל, היו באתר שדות בנויים למראית עין בלבד, כגון: רישום שם משתמש לאתר. הנתבע התחייב לתקן את כלל הליקויים ולהעלות לרשת אתר תקין. תחת זאת, כאמור, למרות פניות חוזרות ונשנות מטעם התובע, הליקויים לא תוקנו וביום 22/11/11 הודיע התובע לנתבע על ביטול ההסכם. עוד נטען על ידי התובע, כי בשל הפרות הנתבע נגרמו לו נזקים כלכליים בדמות החמצת הזדמנויות עסקיות לא מעטות וכן, השקעותיו באתר ירדו לטמיון. לטענת התובע, סעיף 6 להסכם בין הצדדים, שעניינו, הגבלת אחריות של הנתבע כלפי התובע לסכום ששולם על ידי התובע בפועל עבור הקמת האתר - הינו תנאי מקפח בחוזה אחיד ומשכך, לטעמו, יש להצהיר על העדר תקפותו. 4. לטענת התובע, הנתבע הפר הפרה יסודית את הסכם ההתקשרות ועל כן, הינו עותר להשבת הכספים ששולמו עד כה לידיו על חשבון התמורה וכן, להשבת השיקים שהופקדו אצל הנתבע לצורך תשלום התמורה. בנוסף, על יסוד סעיף 15 לטופס ההזמנה עותר התובע לחייב את הנתבע לפצותו בסך 10,000 ₪, זאת, בגין איחור בהקמת האתר וכן, בגין נזקים עקיפים בדמות אובדן הכנסות בסך נוסף של 13,900 ₪. 5. הנתבע מכחיש בכתב הגנתו את טענות התובע וטוען, כי העיכוב שחל בבניית האתר נבע מבקשתו של התובע עצמו מייד עם התחלת העבודה המשותפת לעכב את העבודה על הפרוייקט, זאת, בשל תקופת מאסר שעליו היה לרצות בדרך של "עבודות שירות" ואשר בעטייה נבצר ממנו לעסוק בפיתוח האתר. כמו כן, התובע ביקש מהנתבע שלא להפקיד את השיקים המעותדים שנמסרו לו על חשבון התמורה, זאת, בעטיין של בעיות כלכליות. חרף האמור, הנתבע המשיך לעבוד על האתר על מנת לקיים את חלקו בהסכם ואולם, התובע מצידו הערים קשיים בכך שנעלם לתקופות שונות ולא דאג לקדם את עניינו. לבסוף, הנתבע סיים את עבדותו והעלה את האתר לרשת האינטרנט כשהוא במצב תפעולי מצויין ואולם, בשל אי תשלום יתרת התמורה חסם את גישתו של התובע לאתר, זאת, עד לתשלום מלוא התמורה. העלאת האתר לרשת האינטרנט נעשתה למרות שהתובע לא המציא לידיו סקיצה סופית של האתר ולמרות שלא שילם את מלוא התמורה עד עצם היום הזה. ביום 4/7/122 החליט התובע לפנות לנתבע ודרש כי יוספו שדות נוספים באתר. כמו כן, ביום 21/9/11 פנה התובע אל הנתבע בדרישה לביצוע מס' תיקונים מינוריים. תיקונים אלה בוצעו, ככל הניתן, על ידי הנתבע לשביעות רצונו של התובע. ביום 17/11/11 פנה הנתבע לתובע על מנת שיסדיר את תשלום יתרת שכ"ט ומשבושש התובע להסדיר את חובו הגיש הנתבע את השיקים שנמשכו לטובת יתרת תשלום שכ"ט לבנק. השיקים לא כובדו על ידי הבנק מהסיבה שניתנה הוראת ביטול. לאחר מספר ימים קיבל הנתבע מכתב מעורכי דינו של התובע בה הודיע התובע לנתבע על ביטול ההסכם בשל הפרה יסודית. 6. ביום 21/10/12 התקיים דיון בפני במעמד הצדדים, במהלכו, שבו הצדדים על טענותיהם. דיון ומסקנות : המסגרת הנורמטיבית: 7. עסקינן בתביעה לביטול הסכם המבוססת על הפרות נטענות של החוזה על ידי הנתבע. סוגיה זו מוסדרת באופן חלקי בחוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974 ( להלן: " חוק חוזה קבלנות") אשר חוקק כחוק משלים ומיוחד בתחום חוזה הקבלנות על בסיסו של חוק החוזים ( חלק כללי), תש"ל-1970. 8. על פי סעיף 2 לחוק חוזה קבלנות, הקבלן חייב לעשות את המלאכה או לתת את השירות והמזמין חייב לשלם את השכר, הכל לפי המוסכם בין הצדדים. על פי סעיף 3 (א) לחוק חוזה קבלנות, באם לא היו המלאכה או השירות בהתאם למוסכם, על המזמין להודיע לקבלן על הפגם זמן סביר לאחר שגילה אותו או שהיה עליו לגלותו ואם הפגם ניתן לתיקון, לתת לקבלן הזדמנות נאותה לתקנו. בהתאם לסעיף 3 (ב) אין המזמין זכאי להסתמך על הפגם אם לא קיים את המוטל עליו לפי סעיף קטן (א) זולת אם ידע הקבלן על הפגם או אם בא הפגם מסיבה שהמזמין אחראי לה. מן הכלל אל הפרט: 9. בהתאם לנספח א' לכתב התביעה [הסכם ההתקשרות בין הצדדים] הנתבע התחייב להקים לתובע אתר "לוח רכב" בהתאם לאיפיונים השונים כפי שפורטו בהסכם, זאת, בתמורה לסך של 20,800 ₪. אין חולק, כי הנתבע הקים אתר "לוח רכב" לתובע, אלא, שלטענת התובע, חל איחור בהעלאת האתר לרשת האינטרנט, איחור שגרם לו נזקים. כמו כן, לטענתו, נפלו פגמים מהותיים במוצר אשר בעטיין דורש הוא ביטול ההסכם, השבת כספו ותשלום פיצויים בגין אובדן הכנסה. לתמיכה בפגמים הנטענים במוצר צירף התובע את נספח ה' לכתב התביעה שהינו תצהיר של מר יואב חרמון. התובע לא טרח לזמן את מר יואב חרמון למתן עדות בבית המשפט, זאת, הגם ועיקר עילת תביעתו נתמכת בחוות דעתו. כמו כן, עיון בתצהיר מלמד, כי הינו כללי וסתמי ולא ניתן ללמוד ממנו אודות היקף הפגמים ומהותם. יתרה מכך, ניתן ללמוד מהאמור בתצהירו של מר חרמון, כי נפלו פגמים בהפעלת האתר אשר בסופו של יום תוקנו על ידי הנתבע. אף באשר ליתר הראיות שהוצגו על ידי התובע בדמות חילופי דואר אלקטרוני בין הצדדים, התרשמתי, כי עסקינן בראיות כלליות וסתמיות שלא ניתן ללמוד מהן את אשר התובע מבקש ללמוד. בהתאם להוראות הדין, כפי שפורטו לעיל, על התובע היה להמציא חוות דעת מומחה ככל שהינו טוען, כי עדיין קיימים פגמים במוצר שבמסגרתה תינתן התייחסות אף לעלות תיקונם. 10. מכל מקום, בהתאם לחוק חוזה קבלנות, ככל שבוצעה המלאכה או ניתן השירות לא ניתן עוד לבטל את ההסכם. האפשרויות היחידות העומדות בפני התובע במקרה זה הינן לדרוש תיקון המוצר או לקזז מהתמורה שהתחייב לשלם עבורו. 11. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובראיות הצדדים ולאחר ששמעתי את עדויות הצדדים לא שוכנעתי, כי עלה בידי התובע להרים את נטל ההוכחה הדרוש במשפט אזרחי להוכיח את תביעתו. במהלך הדיון הציג הנתבע את האתר שהוקם על ידו עבור התובע ובית המשפט התרשם, כי הנתבע מילא אחר התחייבויותיו. 12. מטבע הדברים, ככל שעסקינן בהקמת אתר אינטרנט, הרי שהקמתו דורשת עבודה משותפת בין הצדדים לצורך הפעלתו המיטבית. התובע לא הוכיח, כי פנה לנתבע באופן יומיומי והעמיד את עצמו ואת כספו לצורך כך. ההפך הוא הנכון, מהראיות שבאו בפני הנני מעדיף את גירסת הנתבע, כי התובע נעלם לתקופות שונות והזניח את הטיפול בהקמת האתר וכן, לא טרח לשלם את יתרת התמורה בהתאם להתחייבותו. משכך, סבורני, כי בכל הנוגע לאיחור הנטען בהקמת האתר יש להחיל את סעיף 3 (ב)(1) לחוק חוזה הקבלנות. 13. משלא שוכנעתי, כאמור, כי התובע עשה כל אשר לאל ידו בכדי להפעיל את האתר, אין בידי אף לקבל את טענותיו באשר ליתר הנזקים העקיפים הנטענים על ידי התובע. בהקשר זה, יוער, כי הצגת פניות בהן מובעת התעניינות גרידא על ידי משקיעים/מפרסמים פוטנציאליים לעבודה משותפת, כשלעצמה, אינה יכולה לגבש עילת תביעה נזיקית. כמו כן, התובע לא נתן כל טעם מדוע חלוף הזמן, כשלעצמו, הסב לו נזקים. התובע לא הוכיח את נזקיו וככל שנגרמו לתובע נזקים, סבורני, כי התנהלותו היא זו אשר גרמה במידה מכרעת לנזקיו ואין לו להלין אלא על עצמו. 14. כמו כן, סבורני, כי לנתבע קיימת זכות עכבון מכוח סעיף 5 לחוק חוזה קבלנות וזאת, עד לתשלום מלוא התמורה המגיעה לו מהתובע בהתאם להסכם שנכרת בין הצדדים. 15. סוף דבר- דין התביעה להידחות. התובע ישא בהוצאות הנתבע בסך 500 ₪. חוזהמחשבים ואינטרנטבניהאתרי אינטרנטדיני אינטרנט