1. התובעים השתתפו בטיול מאורגן לדרום אמריקה שנמשך 28 יום . במקור אמור היה הטיול להתחיל ביום 13.2.12 ( ת/1) . בפועל הטיול החל ביום 2.2.12 והסתיים ביום 29.2.12 ( ת/2 ונספח א' לכתב ההגנה ) . הנתבעת 2 היא מארגנת הטיול ( להלן "הנתבעת") . הנתבע 1 ( להלן "עוזי") הוא מנכ"ל הנתבעת . התובעים הגישו תביעה ע"ס 10,000 דולר בגובה מחצית עלות הטיול , אותה צמצמו לסך של 32,700 ₪ , בהתאם לגבול הסמכות של בית משפט זה . 2. התביעה הוגשה ביום 4.6.12 במתכונת של כתב תביעה קצר בכתב יד אליו צורף מכתב מפורט ששלחה המטיילת גב' X X בשם חברי הקבוצה , המופיעים כמכותבים במייל , לעוזי ביום 27.3.12 ( להלן "המכתב") . במהלך הדיון התברר כי לא ניתנה תשובה בכתב ע"י הנתבעת למכתב . עוזי טען כי בעקבות המכתב הוזמנו נציגים מהקבוצה למשרדי הנתבעת ואף היתה הצעה לכנס את כל חברי הקבוצה לארוחת ערב על חשבון הנתבעת כדי לשמוע את הטענות , אך בטרם ניתנה תשובה להצעה התקבל כתב התביעה . התובעת אישרה כי חברי הקבוצה אביבה ומשה שטרייכמן נפגשו עם עוזי וסיפרו שעוזי דיבר אליהם לא יפה . עוד אמרה התובעת כי משפחת ארוך מוכנה להעיד שעוזי תקף אותם . 3. המכתב התיימר לשקף טענות המקובלות על כל חברי הקבוצה , עליה נמנים גם התובעים . בפועל התברר בדיון כי לא כל הטענות שהועלו במכתב מקובלות על התובעים ( ע' 5 לפרוטוקול , ש' 30 עד 32 ) . כמו כן , נותר ספק האם תוכן המכתב משקף את הנוסח הסופי שנשלח לעוזי , שכן התאריך של המכתב זהה לתאריך המייל בו הועבר נוסח מתקדם של המכתב לחברי הקבוצה לצורך קבלת הערות . 4. התובעים התרשלו בהכנת תביעתם ובהוכחת האמור בה . כתב התביעה נוסח על דרך ההפנייה למכתב שלא משקף במדויק את טענות התובעים . המכתב כולל מספר טענות הנוגעות באופן אישי לחברי קבוצה אחרים , שהתובעים אינם מוסמכים לייצג . התובעים הגישו תביעה באופן אישי נגד עוזי למרות שלא העלו כל טענה שיש בכוחה להקים עילה לחיוב אישי של מנכ"ל החברה . התובעים לא צירפו לכתב התביעה מסמכים רלוונטיים שהוצגו על ידם בדיון , בדמות שתי הגרסאות של תוכנית הטיול . התובעים סיפרו כי למרות שהיו מצוידים במחשב אישי , מצלמה ומצלמת וידאו ( ע' 12 , ש' 15 עד 16 ) לא טרחו להציג תיעוד של אף אחד מהפגמים הנטענים בכתב התביעה ואף טענו כי לצערם לא צילמו אף אחד מהליקויים ( ע' 3 , ש' 20 עד 21 ) . התובעים לא ביצעו את ההצלבה הנדרשת בין תוכנית הטיול המעודכנת ת/2 לבין הטענות שהועלו במכתב . לפיכך התברר בחקירה הנגדית כי חלק לא מבוטל מהטענות הן לגבי אתרים שאינם חלק מתוכנית הטיול , דוגמת הקרנבל בסלבדור . טענות אחרות היו לגבי אתר הפאבלה בריו שהוזכר בתוכנית כאתר אופציונלי , אליו תגיע הקבוצה אם הזמן יאפשר ( ע' 5 לפרוטוקול הדיון , ש' 19 עד 20 לעומת ע' 1 של התוכנית המקורית ת/1 ) . התובע לא ידע לומר מה היו השעות של טיסות הפנים למרות שבמכתב הלין על הזזה מתוכננת של טיסות פנים לשעות הצהריים כדי לחסוך בעלויות על חשבון תוכנית הטיול . למרות טענה זו לא ידעו התובעים להצביע על אף חלק בתוכנית שלא בוצע בפועל למעט שייט בסירות זודיאק במורד נהר הסרנו ( ע' 5 לפרוט' ש' 20 עד 21 לעומת ת/1 ע' 3 ) . דא עקא , גם שייט זה לא מופיע בתוכנית המעודכנת ת/2 . התובעים לא הביאו לעדות חברי קבוצה אחרים , לרבות כאלה שהיו מוכנים להעיד וניתן היה לזמנם לדיון , דוגמת אביבה ( ע' 7 , ש' 24 עד 26 , ע' 4 ש' 20 עד 21 ). 5. הנתבעים מצידם לא העלו כנדרש את טענות ההגנה שלהם ובכך פגעו פגיעה של ממש ביכולתם של התובעים להתכונן לדיון . משום מה , הנתבעים , שקיבלו את כתב התביעה ביום 7.6.12 , הגישו את כתב ההגנה רק ביום 13.9.12 , שבועיים לפני מועד הדיון , מבלי שביקשו אורכה להגשתו באיחור כה רב . הנתבעים הגישו את כתבי הטענות באמצעות עורך דין למרות שלא ביקשו קודם לכן היתר לייצוג באמצעות עורך דין . הנתבעים לא ידעו לומר האם כתב ההגנה נשלח על ידם לתובעים והסתמכו על משלוח כתב ההגנה ע"י בית המשפט . עיון בתיק מלמד כי כתב ההגנה אכן נשלח ביום 19.9.12 . כיוון שאישור המסירה טרם נסרק לתיק לא נסתרה טענת התובעים לפיה לא קיבלו את כתב ההגנה לפי הדיון כנדרש . הנתבעים הביאו לעדות עד רלוונטי בדמות מדריך הטיול אריה גלעד ( להלן "אריה") . משום מה , הנתבעים לא הודיעו לתובעים על כוונתם להביא עד זה כדי שיוכלו להכין את חקירתו . יחד עם זאת , יש לציין כי בשל רצף של תקלות ביום הדיון , לרבות שלוש הפסקות חשמל בהיכל המשפט , הדיון החל באיחור ניכר , במהלכו יש להניח כי התובעים הבחינו בנוכחותו של אריה . גם ההסבר שניתן לכך שלא ניתן מענה בכתב למכתב ,אינו מניח את הדעת.כאשר הנתבעת מקבלת מכתב כה מפורט ניתן לצפות לכך שתשלח מכתב תשובה מפורט . כפי שהעידה התובעת , לו היה נשלח מכתב שכזה , יתכן כי התביעה לא היתה מוגשת . הזמנת נציגי הקבוצה למפגש במשרדי הנתבעת אינו תחליף למפגש . כך בפרט , כאשר המכתב נשלח בשם קבוצה גדולה שכל חבריה זכאים לקבל מענה בכתב לטענות המפורטות שהועלו בשמם . כמו כן , לא ברור מדוע הפגישה וההצעה לכנס את כל הקבוצה לארוחת ערב על חשבון הנתבעת כדי לשמוע את הטענות , לא באו לידי ביטוי בכתב ההגנה . העלאת הגרסה בענין זה בשלהי הדיון , הקשתה לברר מדוע מצאה לנכון הנתבעת לכנס את הקבוצה לארוחת ערב על חשבונה כדי לשמוע את הטענות שרובן ככולן הוגדרו ע"י עוזי כקיטורים ( ע' 11 ש' 27 ) , למרות שטענות אלה פורטו במכתב והנתבעת סברה כי אין בהן ממש . 6. טענת התובעים לגבי רמת המלונות לא הוכחו כנדרש . אני מקבל את עדותו של אריה לפיה הסטנדרטים בדרום אמריקה נמוכים מהסטנדרטים להם רגיל מי שמטייל במדינות המערב . כך בפרט , כאשר מדובר באירוח בלודג' , שהוא מלון המצוי בתוך שמורת טבע ופועל כדי להתמזג בטבע תוך שימוש בגנרטור שפועל רק בחלק משעות היממה , על כל המשתמע מכך. התובעים אישרו כי הם יודעים מה זה לודג' . התובעים לא הוכיחו את טענתם לפיה ישנם לודג'ים שכוללים מזגן , חשמל ומים חמים 24 שעות ביממה . שמועות אינן תחליף להוכחות על בסיסן ניתן לפסוק פיצוי כספי . 7. חלק מטענות התובעים לגבי רמת האוטובוסים לא הוכחו כנדרש . טענה לגבי צפיפות באוטובוס ניתן לבסס בקלות ע"י תמונות וע"י עדויות של חברי קבוצה אחרים שאינם בעלי דין וקל יותר לבסס ממצא על עדותם . כמו כן , לא נסתרה טענת אריה לפיה גם בנוגע לאוטובוסים רמת השירות נמוכה מהרמה הנהוגה במערב . מהאמור במכתב לגבי יום 19.2.12 עולה כי תלונה לגבי אוטובוס שהכניס את גזי הפליטה לחלל הנוסעים והמיזוג בו מאד חלש , הועברה לנציגת הסוכנות המקומית ונענתה כי אין אוטובוסים פנויים אחרים באותו יום . חרף האמור לעיל , מצאתי כי לא ניתן מענה בכתב ההגנה לחלק מהטענות הנקודתיות לגבי רמת האוטובוסים . בנוגע לאוטובוס בו נסעה הקבוצה ביום 19.2.12 לא ניתן כל מענה בכתב ההגנה ולכן יש לראות את הנתבעים כמי שמודים בנכונות הטענה . גם אם אניח כי חולשת המיזוג היא ענין סובייקטיבי , ברי כי אין להשלים עם אוטובוס שמכניס את גזי הפליטה לחלל הנוסעים . כאן כבר מדובר בסכנה בריאותית של ממש , החורגת מאי נוחות גרידא ומהווה נזק בר פיצוי . כמו כן , לא מצאתי מענה מפורט כנדרש בס' 38 לכתב ההגנה לגבי הטענות בענין נהג האוטובוס ביום 14.2.12 , שנהג קרוב ליממה ברציפות בדרך חשוכה כאשר המדריך המקומי מדובב אותו שלא ירדם . הנתבעת לא פירטה את הבדיקות שערכה לגבי טיב השירות שניתן ע"י הספקים המקומיים בכל הנוגע לרמת האוטובוסים . חרף הקושי לבצע בדיקה לגבי רמת השירות של ספקים מקומיים רבים , דומני כי ישנה הצדקה להטיל על הנתבעת כמארגנת הטיול לוודא קיומם של סטנדרטים מינימליים שיבטיחו את בטיחות הנוסעים . משלא נמסרה כל גרסה בענין זה , למעט אמירה כללית בדבר הקצאת אוטובוס מתאים ( ס' 20 עד 24 לכתב ההגנה ) , יש לקבל בחלקה את הטענה לפיה הנתבעת לא עמדה בחובת הפיקוח על רמת האוטובוסים ותנאי העבודה של הנהגים . על כן , מצאתי לנכון לפסוק בענין זה לתובעים פיצוי בסך של 2,000 ₪. 8. הטענה לגבי רמת הארוחות לא הוכחה כנדרש . הטענות שהועלו במכתב הן טענות כלליות . חשוב לזכור שמלכתחילה לא מדובר בפנסיון מלא שאמור לספק את כל צרכי המזון של המטיילים במהלך הטיול ( ת/2 , עמוד אחרון , פרק "הערות") . כמו כן , לא נסתרה עדותו של אריה לפיה גם בנוגע לרמת המזון הסטנדרטים נמוכים מהמקובל במערב . אומנם אריה אישר כי התקבלו במהלך הטיול תלונות לגבי האוכל , אבל טען כי תלונות אלו התקבלו רק מחלק מחברי הקבוצה ( ע' 8 , ש' 15 עד 20 ) . הטענות שהועלו בנוגע ליום 13.2.12 בנוגע לכך שלא ניתנה האפשרות לבחור את התפריט , לא הוכחו ואינן מגבשות נזק בר פיצוי . אפילו חברי הקבוצה הכתירו במכתב את הארוחה בציון בינוני מינוס . באשר למקרה הספציפי של ארוחת הערב בסוף היום הראשון , התברר כי אירעה תקלה בלוח הזמנים שהביאה לכך שלא ניתן היה להביא את מרבית הקבוצה למלון בזמן בו מוגשת ארוחת הערב . הפתרון שנמצא בענין זה בדמות הכנסת מרבית חברי הקבוצה טיפין טיפין לחדר האוכל במלון בו שהו שלושת הזוגות , היה הרע במיעוטו . לא שוכנעתי כי עוגמת הנפש שנגרמה לחברי הקבוצה מהצורך להמתין "כקבצנים בפתח חדר האוכל " מבסס נזק בר פיצוי . כך בפרט כאשר רק בדיון הובהר כי הפיצול בין שני בתי המלון היה פועל יוצא של הצטרפות שלושה זוגות לטיול בשלב מאוחר יותר . 9. הטענה לגבי העדר שירותי סבלות במלונות , לא הוכחה . התובעים לא השכילו להצביע על סעיף בתוכנית הטיול או בכל מסמך אחר בו הובטחו להם שירותי סבלות . התובעים לא סתרו את עדותו של אריה , מדריך בעל 20 שנות ניסיון בדרום אמריקה , לפיה שירותים אלה קיימים במלונות בודדים . 10. הטענה לגבי החמצת הקרנבל בסלבדור לא הוכחה , בהעדר כל ציון של הקרנבל בסלבדור בתוכנית הטיול העדכנית ת/2 ואף לא בתוכנית המקורית ת/1 . 11. הטענות לגבי תכנון הטיסות לא הוכחו . התובעים לא ידעו להצביע על שעות הטיסה המתוכננות ושעות הטיסה בפועל . התובעים לא ידעו להצביע בדיון על אף אתר בו היו אמורים לבקר ולא ביקרו . לא נסתרה עדותו של אריה לפיה תוכנית הטיול בוצעה במלואה . הטענה לגבי הטיסה למנאוס שפוצלה לשלוש טיסות נמחקה בהסכמה מכתב התביעה , תוך הבהרה כי ניתן היה להגיש בגינה תביעה נפרדת . 12. מן המקובץ עולה כי התביעה ברובה לא הוכחה . יחד עם זאת , הנתבעים לא קיימו את כל חובותיהם כבעלי דין ובכך הקשו על התובעים בהוכחת תביעתם . התביעה נגד עוזי הינה חסרת בסיס מבחינה משפטית ולכן יש לדחותה . 13. על כן , אני מקבל באופן חלקי את התביעה נגד הנתבעת 2 ומחייב את הנתבעת 2 לשלם לתובעים פיצוי בסך של 2,000 ₪ וכן הוצאות משפט בסך של 500 ₪. הסכום הכולל בסך של 2,500 ₪ ישולם לתובעים תוך 30 יום מהיום , אחרת ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל . על פסק הדין ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 15 יום ממועד קבלתו . נופשסוכני נסיעות (תביעות)