טעות בהבנת הסכם שכר טרחה עם עורך דין

1. התובע , עו"ד במקצועו , נתן לנתבע שירותים משפטיים במסגרת תיק הוצל"פ מס' 02-14287-10-9 שהתנהל נגד הנתבע כחייב . שירותים אלה כללו יצוג בחקירת יכולת בפני רשם ההוצל"פ , חמש בקשות שונות שהוכנו עבור הנתבע לשם הגשה באופן עצמאי ללשכת ההוצל"פ , הכנת אישור חשבונאי עבור רואה החשבון של הנתבע ומכתב שנשלח לב"כ הזוכה בתיק ההוצל"פ . כבר בס' 3 לתביעה שכנגד טען הנתבע כי התובע בד"כ הכין עבורו את הניירת . הנתבע לא ידע לפרט אלו מהמסמכים שצורפו לכתב התביעה לא הוכנו עבורו . על כן , אני קובע כי כל המסמכים שצורפו לתביעה הוכנו עבור הנתבע ע"י התובע . 2. אין מחלוקת כי בין הצדדים נחתם הסכם שכר טרחה בכתב בתחילת הטיפול במסגרתו התחייב הנתבע לשלם לתובע שכר טרחה בסך של 4,000 ₪ . אין מחלוקת כי הנתבע שילם במזומן 2,000 ₪. על פי סעיף ט' להסכם ( נספח א' לכתב התביעה ) סכום זה אינו כולל מע"מ . הנתבע אישר כי לא קרא את ההסכם לפני שחתם עליו , למרות שהוא יודע לקרוא עברית . הנתבע טען כי כאשר חתם על ההסכם היה כתוב רק הסכום ופרטיו של הנתבע . הנתבע אף טען כי התובע ביקש כי יוסיף את הסכום בכתב ידו . הנתבע טען כי סוכם בע"פ בין הצדדים שהתובע יטפל עבור הנתבע בתיק ההוצל"פ תמורת סכום כולל של 4,000 ₪. התובע טוען כי סוכם שכר טרחה באותו שלב רק לגבי חקירת היכולת והסכמה זו קיבלה ביטוי בכתב בהסכם . במחלוקת זו אני מעדיף את גרסת התובע על פני גרסת הנתבע . אין זה מתקבל על הדעת כי עו"ד מנוסה כמו התובע ( לטענת התובע הוא בעל למעלה מ 20 שנות ותק , טענה המתיישבת עם מספר רישיון עורך הדין שלו X- נ.ז. ) , יתחייב לטפל בתיק הוצל"פ ללא הגבלת זמן ומספר הליכים תמורת סכום של 4,000 ₪ . בהליכי הוצל"פ לא משולמת אגרה בגין בקשות . בפרקטיקה ישנם חייבים המגישים בקשות רבות ויצוגם עלול להיות כרוך בעבודה רבה ולאורך זמן רב . בנוסף , לא אוכל לקבל את הסברו של הנתבע כי לא הבחין בכך שההסכם אינו מפרט את תוכן הטיפול במקום המיועד לכך והסכים לכך שלא יכתב דבר בענין זה לאור יחסי החברות בינו לבין התובע . הנתבע עצמו אישר בחקירתו הנגדית כי לא היה לו קשר עם התובע לפני תחילת הטיפול למעט היכרות שערך בין התובע לבין חברה של אשתו ( ע' 6 , ש' 21 עד 22 ) הנתבע אף לא ידע להסביר מדוע לא טען כי חתם על הסכם שכר טרחה ללא כל פירוט בדבר תוכן הטיפול לו התחייב התובע , לא במסגרת כתב ההגנה ולא במסגרת התביעה שכנגד . 3. התובע טען כי כבר בתחילת הטיפול הבהיר לנתבע כי כל מסמך שיכין עבור הנתבע כרוך בתשלום ע"ס 1,500 ₪ בצירוף מע"מ עבור כל מסמך . לטענת התובע , הנתבע הסכים לכך ואף נתן ביטוי להסכמתו במסגרת תצהיר , נספח ב' לכתב התביעה , בו אישר את המסמכים שנערכו עבורו והתחייב להסדיר החוב בגינם תוך שנה . הנתבע טען כי חתימתו על נספח ב' זויפה ואף הגיש על כך תלונה במשטרה נגד התובע ביום 1.7.12 . בחקירה הנגדית הציג התובע לבקשת הנתבע שני מסמכים מקוריים של התצהיר הנ"ל שכל אחד מהם נחזה להיות חתום ע"י הנתבע בחתימות שיש שוני בולט ביניהן . הנתבע אישר בחקירתו הנגדית כי אינו יודע לזהות את חתימותיו אבל הוא יודע על מה הוא חותם והתצהיר נספח ב' לתביעה לא נחתם על ידו . טענת הנתבע כי אינו יודע לזהות את חתימותיו נתמכה בכך שלא ידע לזהות את חתימתו על כתב ההגנה , לאחר שזו הוצגה לו תוך הסרת תוכן המסמך . לאחר ששקלתי טענות הצדדים לענין זה , לא אוכל לקבוע כי עלה בידי הנתבע להוכיח כי התובע זייף את חתימתו על התצהיר נספח ב' . הנתבע עצמו אמר שאינו טוען כי התובע זייפן אלא שלא חתם על התצהיר שכן אין זה סביר שיעשה כן לאור תוכן המסמך ( ע' 7 , ש' 28 עד 30 ) . יחד עם זאת , לא אוכל לקבל את טענת התובע לפיה חתימת הנתבע על התצהיר נספח ב' מבטאת הסכמתו לתוכן המסמך . מדובר בהתחייבויות לתשלום שכר טרחה שהן גבוהות מהמקובל ובחלק מהמקרים אינן סבירות . הדוגמא הטובה ביותר לענין זה היא המכתב על התובע לב"כ הזוכה בתיק ההוצל"פ , נספח 7 לכתב התביעה . מדובר במכתב בו מלין התובע בפני ב"כ הזוכה כי לא קיבל בקשות שהוגשו לתיק ההוצל"פ ומבקש לקבלן במהלך השבוע הנוכחי . אין זה מתקבל על הדעת כי הנתבע שכבר היה שרוי במצוקה כלכלית יתחייב לשלם 1500 ש"ח פלוס מע"מ עבור מכתב שכזה . אין זה מתקבל על הדעת כי הנתבע , שפנה לתובע כדי להפחית צו תשלומים ע"ס 1,000 ₪ , יתחייב לשלם 1,500 ש"ח פלוס מע"מ עבור כל מסמך שיכין עבורו התובע ללא קשר לתוכנו ומהותו ואף יתן ביטוי בכתב להתחייבות זו בצירוף רשימת המסמכים . 4. הנתבע טוען בתביעה שכנגד כי ביצע עבור התובע עבודות הקשורות בהתקנת מערכת לקליטה מלוויינים . לטענת הנתבע סוכם עם התובע כי התמורה המגיעה לנתבע בגין העבודה תקוזז מהחוב של הנתבע לתובע בגין הייצוג המשפטי בתיק ההוצל"פ . הנתבע טוען כי לאחר ביצוע הקיזוז נותר התובע חייב לנתבע 900 ₪. בכל זאת , הסכים הנתבע לוותר לתובע על סכום זה ואף לשלם סכום נוסף של 1,000 ₪ , מעבר לסכום שכבר שולם בסך של 2,000 ₪. הנתבע הסביר כי הציע הצעה זו במענה למכתבו של התובע בו דרש לצורכי פשרה תשלום נוסף של 3,500 ₪ פלוס מע"מ . במסגרת התביעה שכנגד מבוקש לחייב את התובע לשלם 900 ₪ וכן 2,000 ₪ בגין עוגמת נפש ו 1800 ₪ ששולמו לעו"ד אחר , אשר סיים את הייצוג של הנתבע בתיק ההוצל"פ בהסכם פשרה . התובע טוען כי הנתבע לא ביצע את העבודות להן הוא טוען ומכחיש כל הסכמה לעסקת ברטר במסגרתה יקוזז תשלום עבור עבודות שביצע הנתבע בבית התובע משכר הטרחה לו זכאי התובע בגין הייצוג בתיק ההוצל"פ . 5. לאחר ששקלתי טענות הצדדים בענין זה , אני קובע כי לא עלה בידי הנתבע להוכיח את טענותיו במידה הנדרשת לקבלת התביעה שכנגד . על פי ס' 9(א) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) אסור לעו"ד לקבל שכר טרחה בדרך שאינה תשלום כספי . אין זה מתקבל על הדעת כי התובע יסתכן בהפרה של כללי האתיקה . בפרט , כאשר מדובר בסכומים כה נמוכים . הנתבע לא ידע לומר בתביעה שכנגד או בדיון מה היה הסכום אותו נדרש התובע לשלם בגין העבודות שביצע עבורו . הנתבע אישר כי במועד ההסכמה הנטענת לא ידע כלל מהו שווי אותן עבודות . הנתבע אישר כי חשבוניות בגין העבודות הוצאו על ידו רק בשנת 2012 במענה למכתב הדרישה של התובע . 6. כעת יש להכריע בשאלה מהו הסכום לו זכאי התובע בגין המסמכים הנוספים שהכין עבור הנתבע , לאחר שדחיתי את האפשרות להסתמך לענין זה על התצהיר נספח ב' לכתב התביעה . במצב דברים זה , בו לא מצאתי כי ההסכמה בתצהיר מהווה בסיס ראוי לחיוב , יש לקבוע סכום לחיוב לפי שכר ראוי . לאחר שעיינתי בבקשות , באישור החשבונאי ובמכתב לב"כ הזוכה אני קובע כי התשלום הראוי לו זכאי התובע בגין כל המסמכים הנ"ל עומד על סך של 2,000 ₪ . 7. לאור האמור לעיל אני מקבל בחלקה את התביעה ומחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 4,640 ₪ וכן הוצאות משפט בסך של 360 ₪ . התביעה שכנגד נדחית . הנתבע ישלם לתובע את הסך של 5,000 ₪ לא יאוחר מיום 25.11.12 , אחרת ישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל . עורך דיןחוזהשכר טרחת עורך דיןשכר טרחההסכם שכר טרחה