התובע מתגורר בכפ"ס, כנקוב ברישא לכתב תביעתו. הנתבעת 1 הינה תאגיד מים המספק מים לתושבי כפ"ס (להלן - "התאגיד"). הנתבעת 2 הינה המנכ"ל של התאגיד (להלן - "הריסן"). התובע טוען בכתב תביעתו כי התאגיד חישב את צריכת המים בדירתו על בסיס העובדה כי מדובר בשני צרכנים בלבד. לאחר שהתובע פנה לתאגיד וביקש לשנות את מספר המשתמשים ל- 5, הסכים התאגיד להעלות את מספר המשתמשים ל-4. דרישתו של התובע להוסיף משתמש חמישי נדחתה. בסיפא לתביעתו טוען התובע כי הריסן קראה לו נוכל ושקרן ואף כתבה זאת במייל. התובע לא צירף את המייל המדובר לכתב תביעתו. בשורה התחתונה מבקש התובע כי ביהמ"ד יספור את נפשות ביתו ויגיע ל- 5 נפשות וכן הוא עותר לפיצוי כספי בסך 5,000 ₪,נוכח טענתו שהריסן הוציאה עליו לשון הרע ופגעה בו בכך. הנתבעות טוענות, בפתיח לכתב הגנתן המכיל 68 סעיפים וצורפו לו 17 נספחים, כי התובע לא פרט פרוט עובדתי מינימלי את העובדות וכי אלו עמומות במקרה הטוב. ברי כי מי שערך את כתב ההגנה עבור הנתבעות הינו משפטן, שכן הכתב מנוסח כפי שהיינו מצפים לראות ממשפטן תוך אזכור הלכות משפטיות בזיקה לחיקוקים שונים. טענת הנתבעות בתמצית כי התובע התבקש על ידן לא אחת למלא טופס שבו יפרט את שמות הנפשות המתגוררות עמו בדירה ויצרף העתק מנספחי תעודות זהות של כ"א מהמשתמשים ובכך הבעיה הבסיסית תיפתר. לטענת הנתבעות, התובע לא עשה כן עד היום. הריסן טוענת כי מעולם לא כינתה את התובע נוכל ושקרן. התובע לא הוכיח "פרסום" כמשמעות המונח בחוק איסור לשון הרע תשכ"ה - 1965 (להלן: "חוק לשון הרע"). גם אם יסביר ביהמ"ש כי משלוח מייל שכזה או אחר הינו בבחינת פרסום, אזי יש לומר כי הריסן זכאית להגנת תום הלב הקבועה בחוק לשון הרע. הצדדים הופיעו בישיבת יום 18.6.12 ובה הציג התובע את המייל שבו הוא טוען כי כונה ע"י הריסן נוכל ושקרן. המייל סומן ת/1. בשל חשיבתו, יצוטט המייל בשלמותו. המייל יצא מהריסן ביום 25.5.11 ובו נכתב: "אזרח נרדף, לפחות היית רושם את הכתובת שלך.... בכל מקרה אינך מופיע כלל בקובץ המשלמים שלנו ולכן לא נוכל להתייחס לטענותיך המופרכות, מן הסתם". אין מחלוקת כי המייל יועד לתובע והגיע אליו. התובע הוסיף וטען כי שלח להם (לתאגיד - ד.ג) ת.ז וקוראים לו שקרן בפני אנשים. בתגובה לדברי התובע השיבה הריסן כי זה לא כונה על ידה שקרן, אלא טענה שטענותיו מופרכות. הריסן הפנתה לתקנות הדורשות כי הורים יציגו ת.ז שלהם בה מופיעים שמות של קטינים ולכן משהוצגה ת.ז שכזו, תקנו מיד ל- 4 משתמשים. לגבי המשתמשת החמישית היה על התובע להציג ת.ז של הבגירה בנפרד ומשלא עשה כן לא הכירו בה. התובע הגיב באומרו כי בביתו יש קטין אחד בלבד והם אישרו 4 משתמשים פרט אליו. הנתבע הציג ת.ז להוכיח שהוא קיים. הריסן הגיבה לאמור שעל התובע להמציא ספחים של כל בגיר בנפרד שבו מופיעה כתובתו ברוטשילד וכך יתוקן מספר המשתמשים. זכור לי כי בסיומה של הישיבה אמר התובע, ודברים אלו כבר לא נרשמו בפרוטוקול, שלגבי בגירה אחת זו איבדה את התעודה ולכן לא היה לו ספח להציג. אני מניח כי בחלוף הזמן נושא זה נפתר. כיוון שכך אני מורה לתובע להציג בפני התאגיד, עם העתק לביהמ"ש, העתק מספח שלו, שם ממילא נכללת רעייתו וילד קטין וכן שני נספחים עבור 2 ילדים בגירים שכתובתם ככתובת הנ"ל. הספחים יוצגו לתאגיד ולביהמ"ש עד יום 10.10.12 אז ממילא תרד מן הפרק שאלת מספר הנפשות בדירת התובע. בנקודת זמן זו יש לעבור ולדון בפשר המייל ששלחה הריסן לתובע. מעיון על פני הדברים, אם לא היתה מוגשת התביעה ומתקיים הדיון, לא ניתן היה לדעת שהמסמך מיועד לתובע דווקא. מי שיקרא את המייל לא ימצא בו פרט שיכול לזהות דווקא את התובע כנמען. ניתן היה כבר עתה לדחות ראש תביעה זה, שכן אין בו לא שם נמען ולא כתובת, או ראשית זיהויו של התובע כמי שהמייל מיועד לו. אולם גם אם נכנס לעובי הקורה ונפרש את המייל כמי שנשלח ומיועד לתובע דווקא, שומה עלינו לבדוק בקפידה את תוכנו. והנה, כפי שצוטט לעיל הריסן מודיעה לתובע כי שמו אינו מופיע כלל בקובץ המשלמים של התאגיד. אם בכך יש לומר שהכותבת מייחסת לתובע מצב של רמיה או שקר? לטעמי התשובה שלילית. הריסן ביצעה בדיקה ברישומי התאגיד ולא מצאה שם שמו של התובע. לפיכך, כתבה הריסן שלא תוכל להתייחס לטענותיו של התובע. הניסוח הפורמלי יבש ואין בו כדי להביא מאן דהוא למסקנה שהתובע אינו דובר אמת. לא זו אף זו, העובדה שהריסן כינתה את טענותיו כמופרכות, האם בכך יש לומר שהריסן יחסה לתובע תרמית, הונאה. תשובתי לכך שלילית. התוצר של המסקנה הקודמת כי למעשה אין במייל זה משום הוצאת לשון הרע כמשמעות המונח בחוק לשון הרע. הואיל ולטעמי אין בניסוח המייל כמות שהוא כדי לבזות או להשפיל את התובע, משמע אין לפנינו לשון הרע ואם אין לשון הרע, פיצוי בגין הוצאות לשון הרע כנתבע בכתב התביעה, דינו להידחות וכך אני מורה. חרף התוצאה ובשל הנסיבות, סבורני כי נכון יהיה שכל צד יישא בהוצאותיו וכך אני מורה. חוק המים / רשות המיםמים