ביטול חוזה עם קבלן לא רשום

1. בפני תביעה כספית על סך 31,200 ₪ בטענה כי הנתבעת- עיריית צפת, אשר הזמינה מהתובע עבודות של הנחת קו ביוב (כמפורט בהצעת המחיר ובהזמנה שצרופה לתביעה), ביטלה את ההסכם עימו לאחר שהתחיל בביצוע העבודות. לטענת התובע, בעקבות קבלת הצעת מחיר שהגיש לנתבעת, הזמינה הנתבעת ממנו את ביצוע העבודות, וזאת בהתאם להזמנת עבודה מיום 5.7.09. לטענת התובע, לאחר שרכש חומרים והחל בביצוע העבודות, הודיעה לו הנתבעת על ביטול ההזמנה. לאחר מכן, חזרה בה מהודעתה ואולם כעבור זמן, שבה והודיעה לתובע להפסיק את ביצוע העבודות. התובע טען כי נגרמו לו נזקים כדלקמן: א. 18,000 ₪ -אבדן רווחים ו/או מניעת שכר ראוי בשל ביטול ההזמנה. ב. 3,000 ₪- בגין גניבת חומרים מאתר עבודה. ג. 15,000 ₪- פגיעה במוניטין. ד. 9,000 ₪- עוגמת נפש. ה. 1,500 ₪- הוצאות משפט. על מנת להגיש את תביעתו בבית המשפט לתביעות קטנות, צמצם התובע את סכום התביעה לסך של 31,200 ₪. 2. לטענת הנתבעת ההזמנה בוטלה על ידה מאחר ועל פי דין, היא מחויבת בקבלת הצעות מחיר מקבלנים רשומים והתובע אינו קבלן רשום. לטענת הנתבעת, המדובר בהזמנת עבודה מוטעית שכן לא היה מקום לקבל את הצעת התובע שאינו קבלן רשום. לאור האמור טענה הנתבעת כי מדובר היה בהסכם פסול, הבטל מעיקרו. בנוסף, טענה הנתבעת כי הודיעה לתובע על ביטול ההזמנה עוד בטרם התחיל לבצע את העבודות וכי לא הוכיח את הנזקים הנתבעים. 3. בתאריך 12.7.11 העידו התובע ונציג הנתבעת בפני. בעקבות מסמכים שהגיש התובע (תעודת משלוח וחשבוניות וכן בקשה לאישור חפירה ומפות שטח בחתימת מהנדס הנתבעת), ביקשה הנתבעת כי תינתן לה שהות לזמן להעיד את המהנדס וכן לזמן לעדות את מוציא החשבוניות. בדיון שהתקיים ביום 2.9.12 בפני כב' השופט גולדקורן, הודיע נציג הנתבעת כי הנתבעת אינה חפצה בהעדת עדים נוספים מטעמה. לפיכך, מאחר שהעדויות נשמעו בפני, הוחזרה אלי התביעה למתן פסק דין. דיון: 4. לאחר ששמעתי את הצדדים, עיינתי במסמכים שבפני ושקלתי טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את התביעה באופן חלקי: אין חולק כי בין הצדדים נכרת הסכם מחייב, וזאת בעקבות קבלת הצעת המחיר שהגיש התובע וכמפורט בהזמנת העבודה מטעם הנתבעת, מיום 5.7.09. יודגש כי בהזמנה התקיימו התנאים הנדרשים על פי סעיף 203 לפקודת העיריות למתן תוקף מחייב (ההזמנה חתומה על ידי ראש העירייה והגזבר בצד חותמת העירייה). לא מצאתי כל תמיכה בטענת הנתבעת כאילו מאחר שהתובע אינו קבלן רשום, המדובר בהסכם בלתי חוקי: סכום ההזמנה עמד על 32,880 ₪, אשר הינו סכום הנמוך מהסכום הקבוע בדין לעבודה המחייבת ביצוע על ידי קבלן רשום. ראה בעניין זה סעיף 14 (א) לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות תשכ"ט- 1969, על פיה נאסר על ביצוע עבודות הנדסה בהיקף כספי או מהותי, החורג מהתחום שנקבע בתקנות, אלא על ידי קבלן רשום. בהתאם לסעיף 1 לתקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (היקף כספי ומהות מקצועית) תשמ"ד- 1984: "היקפן הכספי של עבודות הנדסה בנאיות באתר בניה אחד לענין סעיף 14 לחוק הוא (1) בכל ענף עבודה- 76,616 ₪ (2) בכל ענף משנה- 40,039 ₪". כן נקבע כי עבודות הנוגעות לשלד של מבנה יבוצעו בכל מקרה על ידי קבלנים רשומים בלבד. במקרה דנן, המדובר על ביצוע עבודות של הנחת קו ביוב, דוחות בקרה וחיבור לשוחות ביוב קיימות. בהתאם לתוספת לתקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (קביעת ענפים וחלוקת ענפים לענפי משנה) תשנ"ג- 1993, המדובר בענף משנה: "הנחת קווי ביוב, ניקוז ומים (המצוי תחת הענף הראשי של "כבישים תשתיות ופיתוח"). הנה כי כן, בהתאם למהות העבודה וסכומה (32,880 ₪), אין המדובר בעבודה אשר על פי הדין הייתה חובה כי יבצע אותה קבלן רשום. התובעת לא צרפה את פנייתה לקבלת הצעות מחיר לביצוע העבודות ולא הוכיחה כי תנאי להגשת ההצעות לביצוע העבודות, היה היות המציע קבלן רשום (למעשה, הנתבעת אף לא טענה כלל כי התובע הציע הצעתו למרות שלא עמד בתנאי הסף שפרסמה להגשת ההצעה, אלא רק טענה כי הייתה חייבת על פי הדין, לקבל הצעות מקבלנים רשומים בלבד). הנתבעת לא הצביעה על כל הוראה בדין המחייבת ביצוע העבודות הספציפיות בהיקפן כמפורט, על ידי קבלן רשום. לפיכך, מאחר שכאמור, על פי התקנות אין המדובר בעבודה המחייבת ביצוע על ידי קבלן רשום, ומשאף לא הוכח כי הודע לתובע כי היותו קבלן רשום יהווה תנאי להגשת, או קבלת הצעתו, לא הייתה לנתבעת כל הצדקה לבטל את הזמנת העבודה ובעשותה כן, הפרה הנתבעת את ההתקשרות עם התובע. 5. משבחרה הנתבעת להפר את ההתקשרות עם התובע, הרי היא חייבת בפיצוי התובע בגין הנזקים שנגרמו לו, בין היתר, בגין אבדן רווחים. בנוסף, הנתבעת חייבת בתשלום שכר ראוי בגין עבודות שביצע התובע עד מועד הביטול (מכח עקרון ההשבה אשר בא למנוע התעשרות שלא כדין). יחד עם זאת, התובע לא הוכיח את מלוא הנזקים שנתבעו על ידו, או את סכומם המדויק: הטענה לפגיעה במוניטין- התובע לא העיד ולו עד אחד אשר יעיד כי עניין ביטול ההתקשרות, פורסם, או נודע בציבור הלקוחות הפוטנציאליים של התובע. הטענה לנזק בגין גניבת החומרים- לא רק שלא הוכחה הגניבה, אלא שהתובע אף לא טען כי הנתבעת, או מי מטעמה, ביצעה את הגניבה. לפיכך, לא ניתן להטיל על הנתבעת אחריות למעשה פלילי (הגם כלל לא הוכח), של מאן דהוא. יחד עם זאת, זכאותו של התובע לשכר ראוי וכן לפיצוי בגין הפסד רווח, הוכחה. טענת התובע כי הודעת הביטול נמסרה לו לאחר שכבר החל בביצוע העבודות (וכי גם לאחריה הודיעה לו הנתבעת כי הוא רשאי להמשיך בביצוע העבודות ורק לאחר מכן הורתה לו להפסיקן), לא נסתרה. הנתבעת בחרה שלא להעיד את המהנדס מטעמה ובעניין זה אפנה להלכה הפסוקה לעניין אי העדת עד רלוונטי כמעוררת חשד כי בעל הדין שנמנע מהבאתו חושש מעדותו וחשיפתו לחקירה, ראה ע"א 2275/90 לימה חברה ישראלית לתעשיות כימיות בע"מ נ. פרץ רוזנברג ואח' פ"ד מ"ז (2) 605, וכן ע"א 548/78 אלמונית ואח' נ. פלוני פ"ד ל"ח (1) 736). זאת ועוד, משהפרה הנתבעת את ההתקשרות, זכאי התובע לפיצוי גם בגין הפסד הרווח שנמנע ממנו ואשר ברי כי היה מרוויח אילו לא היתה ההתקשרות מבוטלת. בצד האמור, על התובע הנטל להוכיח גם את שיעור השכר הראוי (להוכיח איזה חלק בעבודות ביצע עד מועד הביטול), וכן את שיעור הרווח שהיה צפוי להרוויח (להמציא תחשיב נתמך באסמכתאות לענין ההוצאות שיש לקזז מהתמורה, על מנת לחשב את הרווח שהיה צפוי). בהעדר אסמכתאות וחישוב מפורט, אינני מקבלת את טענת התובע להפסד רווח, או שכר ראוי, בסך של 18,000 ₪. 6. יחד עם זאת, המדובר בתביעה קטנה, אשר במסגרתה בית המשפט אינו כבול לדיני הראיות ולבית המשפט הסמכות להכריע גם על דרך האומדנה. אין ספק שכתוצאה מביטול ההתקשרות נגרם לתובע הפסד הרווח שהיה אמור להרויח ואשר דרך חישובו, הינה הפחתת הוצאות מהתמורה המוסכמת. מאחר שידוע לפחות על הוצאה לרכישת חלק מהציוד בסך 7,895 ₪ (ראה קבלה שהגיש התובע), הרי שבתוספת הוצאות סבירות נוספות הנדרשות לביצוע עבודה מהסוג הנ"ל (בין היתר, לרכישת ציוד נוסף), ניתן להעריך את שיעור הרווח על דרך האמדן. בהערת אגב אציין, כי אמנם הקבלה לענין סכום רכישת הציוד שהגיש התובע הינה מיום 3.8.09. יחד עם זאת, משהנתבעת בחרה שלא להעיד את המהנדס מטעמה, לא נסתרה טענת התובע כי במשך תקופה לאחר הודעת הביטול (מיום 28.7.09), אפשרה לו הנתבעת להמשיך בביצוע העבודות. אדגיש כי בכל מקרה, יש בקבלה כדי ליתן אינדיקציה לענין עלות חלק מהציוד הנדרש לביצוע העבודות. 7. לאור כל האמור, לאחר ששקלתי מה הסכום שישקף את הפסד התובע בתוספת פיצוי בגין הנזק הלא ממוני שנגרם לתובע (לו הינו זכאי על פי סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א- 1970), אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 17,000 ₪ בצירוף הוצאות משפט בסך 500 ₪. סכומים אלו ישולמו לתובע תוך 30 יום, שאם לא כן, ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל. חוזהביטול חוזהקבלן