##האם אפשר לשלם אגרת בית משפט בתשלומים ?## תשלום אגרת בית משפט בתשלומים אפשרי במקרים חריגים. בהחלטה להלן, בית המשפט פסק כי אמנם אין מקום לפטור את המבקשת מתשלום אגרת בית משפט, עם זאת, משיקולי של צדק ורצון לבוא לקראת המבקשת וליתן לה את יומה בבית המשפט, האגרה תשלום ב- 2 תשלומים. התשלום הראשון בסך של 325 ש"ח ישולם תוך 30 יום מהיום והתשלום השני בסך של 326 ש"ח ישולם 30 יום לאחר מכן. ##להלן החלטה בנושא חלוקה לתשלומים - אגרת בית משפט:## 1. מונחת בפני בקשת התובעת [להלן :"המבקשת"] לפטור מתשלום אגרה, העומדת ע"ס של 651 ₪. המסגרת העובדתית וטענות הצדדים: טענות המבקשת מחד: 2. המבקשת טוענת, כי אין ביכולתה לשלם האגרה , בהיות החברה בגירעון של 1,051,275 ₪ . 3. לטענת המבקשת ביום 17.8.11 מימש בעצמו בנק דיסקונט את חוב החברה, וגבה מהם את מלוא פיקדונות ניירות הערך של הערבים, וגבה מהם כמעט 420,000 ₪, מפיקדונותיהם הפרטיים (מצ"ב מכתב מאגף הייעוץ המשפטי של הבנק, וכן דף חשבון). 4. למבקשת אין הכנסות בחודשים האחרונים (מצ"ב דו"ח ריכוז חשבוניות לשנת 2010, של המבקשת וכן דו"חות מע"מ לשנת 2011 שהגישה המציגים- 0 הכנסות). 5. למבקשת חשבון נוסף בבנק הפועלים, המצוי בטיפול משפטי, בשל אי יכולתה לשלם יתרת חובה, על כן אין למבקשת, לטענתה, אפשרות להנפיק את דפי החשבון לצורך הגשתם. גם שם עומדת יתרת חוב של מאות אלפי שקלים, וזאת לאחר שהבנק מימש דירה שהייתה בבעלות ילדיה של בעלת המניות, ומכר אותה במסגרת הליך מימוש משכנתא בהוצל"פ (מצ"ב פירוט גובה החוב עפ"י רישומי הבנק). 6. למבקשת חובות בהיקף ניכר בתיקים המתנהלים נגדה בהוצאה לפועל. כשהחוב הגדול ביותר הינו בגין תשלומי משכנתא בהם לא עמדה, אשר בגינו ניתן כנגדה פס"ד שמינה כונס נכסים מטעם הבנק הממשכן, וכן משרדי המבקשת הועברו לכינוסו (לפי דפי החשבון של המבקשת המצ"ב, ניתן לראות כי הוראות הקבע של המשכנתא, אינן מכובדות). 7. למבקשת אין כל רכוש שיכולה לממשו עכשיו תמורת כסף. 8. גם מצבה הכלכלי של בעלת המניות, הגב' אביבה יניב- בכי רע, אין ברשותה כל מקורות כספיים לסיוע, בהיותה מתפרנסת מקצבאות המל"ל בלבד (מצ"ב אישור הקצבאות) ואף לאחרונה בשל מצבה הקשה, הוכרה גם כזכאית לסיוע משפטי ממשרד המשפטים (מצ"ב). 9. הגב' יניב, התאלמנה מבעלה אשר היה מנהל המבקשת עד לפטירתו, ואילו עתה נותרה ללא כל הכנסה ובעיות כלכליות קשות למדיי בשל היותה ערבה אישית לחובות המבקשת, ולמעט הקצבאות הנ"ל, אין לה כל הכנסה ולא נותרו לה חסכונות. 10. בשל כך נאלצה המבקשת לפטר את כל עובדיה ולעצור את פעילותה העסקית. 11. מנהלה של המבקשת, מר מידד יניב, אשר מיצגה בבקשה ובתביעה העיקרית, אינו מקבל שכר מהתובעת זמן רב. 12. במהלך ההסתבכות הכלכלית, נאלצה המבקשת גם לפנות את משרדיה בהם שכנה ב13 השנים האחרונות, ובאמצע 2009- פונו החפצים למחסן והמבקשת שכרה משרד קטן אשר גם אותו נאלצה לפנות. 13. המבקשת אף נושאת באמתחתה חובות לרשויות המיסים בגובה של עשרות אלפי שקלים (מצ"ב העתק מכתבם), בגינם אף רובץ על מנהלה סיכון ממשי להיתבע במישור הפלילי באופן אישי, ואין למבקשת כיום כל אפשרות למנוע זאת. 14. למבקשת אף חובות בגין הלוואות שנטלה גם ממלווים ב"שוק האפור", עסקאות שמטבען- אינן מלוות באסמכתאות. 15. המבקשת טוענת כי אם לא יינתן לה הפטור המבוקש, תסוכל כל אפשרות לתביעה זו, וייגרם לה ולבעליה נזק בלתי הפיך. 16. לטענתה, לתובעת יש עילה טובה מאוד בדין וסיכויים טובים לזכות בתביעה העיקרית שהגישה. 17. תביעתה העיקרית מבוססת על אי תשלום סכום קצוב, עליו הוסכם בהסכם בכתב, עבור סחורה שסיפקה התובעת לנתבעת. 18. כמו כן, לתובעת ניתן פטור מתשלום אגרה זו, ע"י ביהמ"ש בהרצליה, על כן עומדת התובעת בתקנה 14, לתקנות בית המשפט, ופטור זה מהווה ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש( מצ"ב ההחלטה לפטור). 19. המבקשת טוענת כי לפי התיקון לתקנות לעיל, על המבקשת לפרט את רכוש הוריו של מבקש הפטור רק אם הוא סמוך על שולחנם. אולם בשל היות המבקשת- חברה, אין לה קרובים או בני משפחה לפנות אליהם, אלא אם הוצגו ראיות לכאורה כי נכסי התובע/ת נמצאים אצל אותו צד. 20. כמו כן מסתמכת המבקשת על הלכות פסוקות וטוענת כי אף לפני התקנות החדשות, היו בפסיקה גישות שונות לשאלה- האם ישנה חובה לבעלי המניות של החברה לשאת בתשלום האגרה בכלל, ע"כ לא חבה המבקשת בהצגת יכולתה הכלכלית של בעלת המניות בה - אולם אע"פ כן, פירטה היא והניחה תשתית מספקת למתן הפטור. טענות המשיבה מאידך: 21. המשיבה טוענת כי בקשת המבקש/ת נעדרת תמונה מספקת אודות מצבה הכלכלי של המבקשת. הבקשה אינה מפורטת דיה ואינה נתמכת במסמכים מספקים, אשר הפסיקה הכירה בנחיצותם, כגון: חסכנות, רכב בבעלותם, מקורות הכנסותיה, הוצאותיה, פניות שנעשו(אם נעשו) על מנת לגייס את סכום הכסף הנדרש, (מסתמך על רע"א 4126/01 שולמית לפיד נ' עזרא לפיד). 22. המבקשת לא הראתה כי בעלי מניותיה וכל אשר היא נסמכת על שולחנם, גם כן משוללים יכולת כלכלית. על מנת לפרוש תמונה מלאה בדבר היעדר יכולת כלכלית על המבקשת לצרף: אישורים מהבנקים הרלוונטיים של כל חשבונות הבנק של המבקשת, תדפיסי כרטיסי חיוב, נסח החברה המלא מרשם החברות, חשבונות הבנק של כל בעלי המניות שהמבקשת "סמוכה על שולחנם", תצהיר מפורט מאילו מקורות ניסתה המבקשת לגייס הלוואות, כולל תוצאות הבקשות, תצהיר מפורט על רכוש המבקשת וכן מאזן דו"חות כספיים של החברה. 23. המבקשת הגישה במהלך שנת 2011, שש תביעות במקביל. 24. מעיון במסמכי המבקשת, עולה כי הפירוט אודות ההכנסות הינו חלקי בלבד ולא כולל ביאורים, משכך הרי שההפקדות המצויות בו- ייחשבו כהכנסות. המבקשת משיבה על טענות המשיבה: 25. בתגובת היועמ"ש, נטענו טענות נגד יכולתה הכלכלית של המבקשת, אולם לא נטען מאום כנגד עילת התביעה. 26. ציטוטי המשיבה מפס"ד וכן הסתמכות עליהם, הינה מוטעית, כיוון שמדובר בפס"ד ישנים- טרם התקנת התקנות החדשות 2007, ומטעם זה אינה רלוונטית. 27. המבקשת הגישה השלמת פרטים. 28. מסתבר כי נציג היועמ"ש אינו מתייחס לפרטים הנוספים שהמבקשת השלימה ונראה כי מדובר בנוסח קבוע של תגובה (מביא כראיה תיק אחר שבו אותו נוסח) מילה במילה, ללא התייחסות עניינית למצוקת המבקשים והדבר נראה כדרך סיסטמתית וקבועה. 29. המבקשת צירפה אסמכתאות משלושה בתי משפט שונים שפטרו אותה מאגרה, אף על נתונים פחות גרועים, שכן חלה החמרה במצב המבקשת (המבקשת נתבעה ע"י הבנק , האשראי הועמד לפירעון מיידי, וכן חשבונה השוטף נחסם לכל פעילות). 30. תקנות ביהמ"ש אגרות 2007 מראות כי, החלטה על פטור מאגרה שניתנה בשנתיים הקרובות מהווה ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה. קל וחומר כשהחלטה כזו ניתנה בשלושה בבתי משפט שונים. 31. המבקשת מציינת כי בהסתכלות מציאותית על הדברים והנתונים שהציגה, אי אפשר להגיע למסקנה שמצב המבקשת "מאפשר" תשלום האגרה. 32. המבקשת טוענת כי אכן נאלצה בשנה האחרונה להגיש כמה וכמה תביעות כנגד חברות סרבניות תשלום כמו הנתבעת, ובתביעות בהן האגרה מינימאלית, הצליחה המבקשת בעזרת בעלת המניות ומנהל המבקשת, לגייס סכומים נמוכים לתשלומן- ולא נתבקש הפטור. 33. מן הצדק ליתן פטור בשל עמידת המבקשת בתנאים מצטברים: חוסר יכולתה הכלכלית- הוכחה בתיק זה וכן ב3 החלטות נוספות. התביעה "מגלה עילה" - ואף הרבה מעבר לכך. המבקשת הדגישה כי בעניין העילה אף נציג היועמ"ש לא ניסה לטעון להעדר עילה. 34. על אף האמור לעיל, המבקשת אינה מבקשת פטור במובנו המלא של אי תשלום מוחלט, אלא פטור מתשלום האגרה עד לאחר מתן פסק דין, באשר לטענתה בסבירות גבוהה למדיי תתקבל תביעתה. דיון והכרעה: 35. פטור מאגרה - המסגרת הנורמטיבית 36. יכולת כלכלית מעיון בנספחי הבקשה וכן הנספחים שצורפו לאור הבקשה להשלמת הפרטים, נלמדים נתונים אלו: א. בבנק דיסקונט, סניף בן יהודה, ת"א- יש למבקשת חוב בסך של- 1,418,375 ₪. ב. פירוט תנועות בח-ן ממרץ עד אוגוסט 2008 מעלה כי חיוב עבור המשכנתא לדיסקונט, אכן לא מכובד וחוזר וכי ב17.8 פרעו דיסקונט את ההלוואה בסכום של- 544,175 ₪. ג. מפירוט החוב בבנק הפועלים, חוב החברה עומד על כ- 673,853 ₪. ד. מדו"ח ריכוז חשבוניות לשנת 2010, עולה כי למבקשת הכנסה בסך של 77,499 ₪ ללא מע"מ. ה. העתקי דו"חות מס לחודשים ינואר- יוני 2011, מעלים כי למבקש/ת לא הייתה הכנסה. ו. אישורים על קצבת גמלת זקנה וכן שארים, מעידים על הכנסה כללית בחודש של- 3,529 ₪. ז. לגב' אביבה יניב, הוחלט להעניק סיוע משפטי לדיון בביהמ"ש שלום בכפר סבא. ח. לפי דו"ח מס ניכויים לפעלים בע"מ ראשון לציון, נכון ל14.10.10, ישנו חוב לתשלום של 66,273 ₪. כן צורף מכתב חוב מרשות המיסים לפעלים בע"מ ראשון לציון, נכון לתאריך דצמבר 2010, המעיד על חוב בסך של- 111,320 ₪. וכן לפעלים בע"מ קריית אונו, חוב בסך- 70,643, נכון ל יולי 2010. ט. המבקש מצרף החלטה מביהמ"ש השלום בהרצליה ובה אישור על דחיית האגרה לאחר מתן פס"ד, מרץ 2011 וכן החלטה מביהמ"ש השלום, כפר סבא- על דחיית תשלום האגרה עד לאחר מתן פס"ד, אוקטובר 2011 וכן החלטת ביהמ"ש השלום ברמלה, על פטור מתשלום אגרה, נובמבר 2011. י. צורף אישור מבנק דיסקונט שממנו עולה כי אין למבקשת כרטיסי אשראי, תיקי ניירות ערך ומוצרים פנסיוניים בחשבון. יא. פירוט תנועות בחשבון לחודשים יולי2011 עד ינואר 2012 מעיד על עניין פירעון ההלוואה ע"י דיסקונט וכן יתרה חוב שהולכת וגדלה. סיכום יכולת כלכלית מעיון בנספחי הבקשה נראה כי- בשנת 2010 למשך 3 חודשים קיבלה בעלת המניות בחברה קצבת גמלאות וקצבת שארים, מכאן שעומדת לה לכאורה החזקה כי אינה יכולה לשלם את האגרה, וכן החלטת ביהמ"ש ברמלה לתת פטור מתשלום האגרה, שניתנה בשנה האחרונה והחלטת ביהמ"ש בכפר סבא ובהרצליה- לדחות את תשלום האגרה לאחר מתן פס"ד- עומדות למבקשת ומהוות ראיה לכאורה בדבר אי יכולתו של המבקש לשלם את האגרה הנ"ל. כמו כן המבקשת הציגה חשבון בנק בו מוערכת יתרת חובה ביותר ממיליון ₪, חובות למס הכנסה, וכן אי הכנסות לשנת 2010. אולם, לא מצאתי להיעתר לבקשת המבקשת, וזאת בעיקר מהסיבה שלא שוכנעתי בקיומו של מצב כלכלי שאינו מאפשר תשלום האגרה, על פי עובדות וניירת מתאימה שהתבקש להביא ואשר לא הובאה כנדרש, ואפרט. א. בתדפיסי בנק דיסקונט שהביא המבקש כראיה- קשה להתעלם ממספר העברות שמתבצעות מיניב מידד או אביב או כרמית בסכומים של 21,550 ₪, 239,610 ₪, 178,447 ₪. וכן על הפקדות של מספר צ'קים בסכומים שבין 2,81 ₪ ל 7,350 ₪. ב. מפירוט החוב בבנק הפועלים, ציינה המבקשת כי החשבון הינו בראשל"צ, בעוד שעפ"י המסמך, החשבון הינו בסניף בית דגן וכן כי שם הערב, המצוין בראש הדף, מתייחס לחיים יניב, שמו לא הוזכר כלל ע"י המבקשת ולא הוכח כי הערב לא שילם חובו וכן לא נטען לגביו דבר על מצבו הכספי וקשייו לשלם את החוב. ג. . המבקש הביא אישור מבנק דיסקונט כי אין למבקשת כרטיסי אשראי, תיקי ניירות ערך ומוצרים פנסיוניים בחשבון, אולם לא ברור מדוע לא הובאו אישורים אלו גם מבנק הפועלים וכן כל בנק רלוונטי שבו יש לחברה או למנהליה או בעלי מניותיה חשבון. ד. המבקש הביא לכאורה פירוט תנועות בחשבון לחודשים יולי2011 עד ינואר 2012 (כפי שמצוין בראש הדף(, אולם הדף המצורף מביא תנועות רק עד ספטמבר 2011 ולא צורפו הדפים המעידים על תנועות בחשבון עד ינואר 2010, דבר תמוה שכן מדוע לא ירצה המבקש לצרף את הדפים על מצב החשבון בחודשים אלו. ה. למרות טענות המבקשת כי בתיקים בהם האגרה נמוכה הם שילמו את האגרה ולא ביקשו פטור, מעיון בתיקים נראה כי בכל 6 התיקים ביקשה התובעת פטור מאגרה. על שלוש מתוכן אכן סיפר המבקש ובהם נדחה תשלום האגרה (2 מהן) או ניתן פטור, אולם ישנן עוד 3 תביעות בהן נדחתה בקשתו. ו. למרות בקשותיו של היועמ"ש בדבר המצאת חסכונות, רכב, מקורות הכנסה, הוצאות, פניות שנעשו לגיוס הסכום הנדרש וכן אישורים רלוונטיים של כל חשבונות בנק המבקשת, תדפיסי כרטיסי חיוב (מכל הבנקים ולא רק מדיסקונט), נסח החברה המלא מרשם החברות, חשבונות הבנק של כל בעל המניות שהמבקשת "סמוכה על שולחם", תצהיר המפרט רכוש של המבקשת וכן ומאזן דו"חות כספיים של החברה- לא צירף המבקש נספחים אלו, ולא הביא הסבר שמניח את הדעת על כך. 8. אי הצגת מסמכים אלו בכלל ואי הצגת דו"חות מאזן כספי של החברה בפרט כמוהם כהצגת תמונה לא שלמה ולא ברורה בדבר מצב החברה ויכולתה הכלכלית לעמוד בתשלום האגרה. כמו כן אי מתן הסבר בדבר הפקדת הצ'קים לחשבון המבקשת בבנק דיסקונט, ע"י מנהל המבקשת ובעלת המניות בה- משאירה תמונה עמומה ולא ברורה בדבר מצבם הכלכלי של אלו, במיוחד בשל העובדה שצ'קים אלו כובדו והוזרמו לחשבונה של המבקשת. הנטען בדבר מצבו הכלכלי של מנהל המבקשת אינו מניח את הדעת כי אין באפשרות המנהל לסייע במימון האגרה. לכל הפחות היה על המבקשת להביא אסמכתאות המאמתות זאת, ומאשרות כי אכן נכונים הדברים וכי אין בידו של מנהל המבקשת ובעלת המניות בה- לממן את תשלום האגרה. יש לזכור כי ההלכה היא, כי כלל נקוט בידי בית המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו ואין לכך הסבר ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה, היתה פועלת כנגדו. 9. כמו כן טענותיו של המבקש כי ליועמ"ש מבנה קבוע ואחיד לתגובה לבקשה, אין בה ממש, שכן ברור שלכל אדם הנדרש להשיב לבקשות חוזרות ונשנות כאלו, יהיה נוסח אחיד, ואין הדבר מעיד על אי התייחסות לפרטי המקרה ובחינת הדברים חלילה , מה גם שהיועמ"ש בתגובתו פירט את טעמי ההתנגדות (אציין כי גם בבקשותיו של המבקש לפטור מאגרה בבתי המשפט האחרים, הבקשה הינה באותו נוסח ובאותן מילים). אציין כי, בתגובת המבקשת על טענות המשיבה- טוענת המבקשת לביטול האגרה או לחלופין דחייתה לאחר נתינת פס"ד- בקשה זו, הינה בקשה חדשה שכן למרות טענותיה, כי ביקשה חלופה זאת מההתחלה, מעיון בבקשתה של המבקשת לא מצאתי דבר על חלופה זו ויש בכך שינוי מהבקשה הראשונית שלה. 37. " עילת תביעה" עיינתי בכתב התביעה, נספחיה ותגובת הנתבעת, ומצאתי כי- למבקשת קיימת עילת תביעה, ואבאר; ראשית אציין כי אין מחלוקת כי לא שולם מלוא הסכום שסוכם ע"י הצדדים. המבקשת טוענת כי סיפקה למשיבה את הסחורה ועל כן אי תשלום מצד המשיבה הינו בניגוד לדין ובניגוד להסכם בכתב שחתמו עליו הצדדים ולהוראות הנקובות בו. מנגד טוענת המשיבה כי הסחורה אשר הוזמנה לא הגיעה במועדה וגרמה לה נזק כלכלי, וביטול עבודות עם לקוח מרכזי שלה. המשיבה טוענת, כי למרות הפצרותיה ולחציה על המבקשת לאספקת המוצרים בזמנים שנקבעו- לא עמדה המבקשת בהתחייבותה ועל כן, לא תשלם את מלוא הסכום. המבקשת מנגד טוענת כי בהסכם שנערך בניהן, מאפשרות הוראות ההסכם גמישות באספקת הסחורה ללא כל תשלום מצד המבקשת על כך, עד 10 ימים. כמו כן הוראות ההסכם אינן מאפשרות ביטול הזמנה, בשל ייצור ייחודי וספציפי ללקוח. כמו כן, בשל מלחמת הלבנון השנייה, התעכבו עובדי המשיבה מלשלוח אישור להזמנה ועיצוב גרפי סופי דבר שעיכב את תחילת העבודה ואת זמן אספקתה. כמו כן המבקשת טוענת כי לא נדרשה ע"י המשיבה ביום ספציפי לאספקה וכי אם היה הדבר כה חשוב לה, ראוי היה שהייתה מציינת זאת על גבי ההסכם ומדגישה זאת. מעבר לכך, אי אספקת המוצרים בזמן אינה מייתרת אותם ולראיה המבקשת מספקת מוצרים דומים ללקוחות נוספים, אף לאחר המועד שסופקו המוצרים אל המשיבה. סיכום "עילת התביעה": במקרה זה נחה דעתי כי קיימת למבקשת עילת תביעה כנגד המשיבים. תביעת המבקשת מסתמכת על הסכם עבודה, קבלות בדבר ייצור ומשלוח, וכן מכתבים מב"כ הנתבעת אליה ובחזרה, מהם עולה כי אין חולק על כך כי הנתבעים לא שילמו את מלוא חובם, כפי שהוסכם, כאשר לכל צד- הצדקות משלו וטענות בנדון שיש לבררן ולהכריע בהן. כמובן, אין בכך כדי לקבוע מסמרות בדבר, וייתכן כי בסופו של יום תוכל ההגנה לדחות את התביעה כנגדם. אולם, בשלב זה די למבקשת להוכיח כי נימוקיה אינם מופרכים מעיקרם ויש לה אפילו סיכוי קלוש בתביעה ( רע"א 321/07 רבינוב- גושן נ' עו"ד יורם אבי- גיא). איריס ארבל אסל כאמור, בנטל זה היא עמדה. התרשמתי גם כי גובה הסעד הנדרש על ידה אינו מופרז והוא מבוסס ברובו על הוצאות מוכחות ואם יעלה בידי המבקשת להוכיח את תביעתה, יש סיכוי שהיא תזכה בסכום הנתבע על ידה. וכן אף מכתבו של היועמ"ש אינו חולק על קיום עילה זו. .  38. סוף דבר התנאים למתן פטור מאגרה הינם תנאים מצטברים וגם מקום בו מתקיימים תנאים אלו נותר שיקול הדעת בידי ביהמ"ש. במקרה דנן, המבקשת הניחה תשתית להעדר יכולת כלכלית אך שוכנעתי כי לא הניחה תשתית מספקת וזאת לאור כל שפורט לעיל. מנגד שוכנעתי בקיומה של עילת תביעה. בנסיבות אלו, סבורה אני כי אין מקום לפטור את המבקש/ת מתשלום האגרה ומשכך דין הבקשה להדחות. עם זאת, משיקולי של צדק ורצון לבוא לקראת המבקשת וליתן לה את יומה בביהמ"ש וברי המסמכים שכן צורפו והובאו לעיוני, הנני מורה כי האגרה בסך של 651 ש"ח תשולם ע"י המבקשת, ב- 2 תשלומים. התשלום הראשון בסך של 325 ש"ח ישולם תוך 30 יום מהיום והתשלום השני בסך של 326 ש"ח ישולם 30 יום לאחר מכן. מתוך התחשבות במבקשת איני עושה צו להוצאות.שאלות משפטיותאגרת בית משפטאגרה