טענת הפרת חוזה להקמת מערכות פוטו וולטאיות

בפניי תובענה ותובענה שכנגד בעניין הסכם להקמת מערכות פוטו וולטאיות אשר נחתם בין הצדדים ביום 19.07.2010 (סומן כנספח א' לכתב התביעה). (להלן: "ההסכם"). רקע ועובדות: 1. הנתבע (התובע שכנגד) (להלן: "רייך") ביקש להקים על המקרקעין שבבעלותו שתי מערכות סולאריות לצורך ייצור אנרגיה חשמלית בעזרת אנרגית השמש (להלן: "המערכות") ולצורך ביצוע העבודה התקשר בחוזה עם התובעת (הנתבעת שכנגד) באמצעות מנהלה - מר דרור פיכמן (להלן: "דרור"). 2. החוזה אמנם נחתם עם "רייך" בלבד ואולם במהלך הדיון הוברר כי שתי המערכות נועדו לרייך ולחתנו - מר יורם גומרשטט (להלן: "יורם"). 3. על פי ההסכם התחייב רייך לרכוש ישירות מחברת "גדות" את הציוד הדרוש להקמת לוחות המתכת של תאים פוטו וולטאים (להלן: "הקונסטרוקציה") לרבות רכישת ממירים, מערכת ניטור ופאנלים (סעיפים 4.6, 4.7 וסעיף 4.1.5 לחוזה). 4. דרור התחייב לעומת זאת להשלים את כל עבודות התקנת המערכת בסינכרון לרשת החשמל עד לא יאוחר מ - 80 יום מיום רכישת הציוד הנ"ל (סעיף 5 להסכם). (להלן: "מועד הביצוע"). 5. ברם, עוד בטרם החלה העבודה, החליט רייך שלא לבצע את הקונסטרוקציה בהתקנה שטוחה, כפי שסוכם מלכתחילה, אלא בהתקנה זוויתית. (לטענתו, אילולא עשה כן, הרי שקרוב לוודאי שהיתה מוגשת תביעת נזיקין בגין רשלנות מקצועית ואולם, אין הוא עומד כעת על כל טענה בעניין זה). 6. לצורך ביצוע הקונסטרוקציה הזוויתית שהינה מורכבת יותר מקונסטרוקציה שטוחה, סוכם בין הצדדים כי ישולם סך נוסף של 88,000 ₪. העבודה בוצעה על ידי קבלן משנה מטעם דרור - מר אלימלך מרדכי (להלן: "קבלן המשנה"). הקונסטרוקציה היתה עבור 460 פאנלים (ר' המייל מיום 27.12.2010 אשר סומן כנספח 8 לכתב ההגנה). 7. בפועל התקנת המערכת הראשונה הושלמה ביום 05.04.2010 והשניה ביום 03.05.2010. 8. על פי ההסכם סוכם כי התמורה תשולם בארבעה תשלומים: תשלום ראשון על סך 25,000 ₪ - ביום החתימה על החוזה. תשלום שני על סך 25,000 ₪ - לאחר קבלת הזכיון מחברת חשמל. תשלום שלישי בסך המהווה 90% מהתמורה הכוללת (בסך 110,000 ₪) - לאחר השלמת התקנת המערכות (להלן: "תשלום שלישי"). יתרת התמורה - כשבוע לאחר אישור וחיבור המערכות על ידי חברת החשמל. 9. אין חולק כי לדרור שולמו שני התשלומים הראשונים בלבד. משלא שולמו שני התשלומים הנותרים - עתר דרור לחיובו של רייך באמצעות הגשת התובענה דנן. רייך טוען כי דרור אינו זכאי לקבלת התשלומים הנותרים ולחילופין עותר לקיזוז בגין הפסדים, הוצאות ונזקים שנגרמו לו שבגינם אף עתר בתובענה שכנגד. 10. להשלמת התמונה, יובהר כי דרור עתר לחיובו של רייך בסך של 50,000 ₪ בלבד, כאשר יתרת התמורה על פי החוזה עומדת על הסך של 60,000 ₪ (49,000 ₪ - בגין התשלום השלישי ו- 11,000 ₪ בגין התשלום הרביעי). בכותרת התביעה צויין כי סכום התביעה הינו "לצרכי תביעה בסדר דין מהיר בלבד". טענות רייך בתמציתן: 11. לטענתו, בכתב ההגנה, אין התובעת זכאית לקבלת יתרת התמורה משלא עמדה במלוא התחייבויותיה על פי ההסכם - כפי התחייבותה בסעיף 4.1 להסכם. להלן פירוט ההפרות: א. התובעת לא עמדה בהתחייבותה להשלמת ביצוע המערכות תוך המועד שנקבע בהסכם. ב. התובעת לא סיפקה את כמות העובדים הנדרשת לביצוע העבודות, דרור הירבה "להיעלם מהשטח", ואי-לכך נאלץ לספק עובדים על חשבונו, הן במהל ביצוע עבודות הקונסטרוקציה והן לצורך הרמת הפאנלים על הגג. ג. התובעת העבירה את עבודת הקונסטרוקציה לקבלן משנה ללא הסכמתו מראש ובכתב. ד. העבודה היתה בלתי מקצועית וחלק מהפאנלים הותקנו בצורה לא ישרה. ה. חוסר מקצועיותה של התובעת התבטא גם בעניין הזמנת כמות החומרים, משעה שנותר עם כמות גדולה של כבלי חשמל, שלא ניתן להחזירה. ו. התובעת לא השלימה את כל כמות הפאנלים הדרושה ונותרו עוד 20 פאנלים מתוך 460 הפאנלים. ז. התובעת לא המציאה תכנית AS MADE חתומה על ידי מהנדס. ח. התובעת לא סיפקה תעודת אחריות ומסמכים נוספים בניגוד להתחייבויותיה על פי סעיפים 5.5 ו- 17.5 להסכם. ט. התובעת ניתקה אותו ממערכת הניטור. לבסוף נטען כי לאחר שהמערכות הותקנו וחוברו לרשת החשמל, נדרש דרור לתקן ולהשלים את כל הדרוש אך הלה סירב. 12. טענות הקיזוז והתובענה שכנגד: א. על פי סעיף 7 להסכם, נקבע פיצוי מוסכם של 100 ₪ ליום בגין כל יום איחור בביצוע. אי-לכך, זכאי איפוא רייך לפיצוי או לקיזוז סך של 5,800 ₪ בגין 58 ימי איחור. ב. אובדן הכנסה של תקבולי חשמל בגין איחור של 58 ימים, בשיעור של 450 ₪ ליום ובסה"כ - 26,100 ₪. ג. הקצאת מלגזה לשני עובדים עבור 5 ימי עבודה ותשלום עבור עבודתם - 5,072 ₪. ד. ההפרש בין מה ששולם לתובעת (88,000 ₪) לבין מה ששולם בפועל לקבלן המשנה (50,000 ₪) - בסך של 38,000 ₪. ה. הזמנת כמות עודפת של כבלי חשמל - בסך של 4,350 ₪. ו. אי השלמת הקונסטרוקציה ל - 20 פאנלים - 3,820 ₪. ז. אי המצאת אישור מהנדס - 5,000 ₪. ח. אי המצאת תעודת אחריות - 11,000 ₪. ט. בזבוז ימי עבודה ונסיעות לצורך קבלת מסמכים מחברת חשמל - 4,000 ₪. י. אי תיקון הפחת הראשי של המערכת והתקנת מחברים לא תקניים - 3,000 ₪. יא. 50 שעות עבודה בגין הקמת פורטל אינטרנטי לצורך ניטור ובקרה של המערכת - 5,000 ₪. סה"כ סכום הקיזוז/התביעה שכנגד הועמד על הסך של 109,142 ₪. לטענתו, אף אם יימצא כי התובעת זכאית לסכום הנתבע על ידה, הרי שעליה לשלם לו את סכום העודף בסך של 59,142 ₪ (סעיף 25 לכתב התביעה שכנגד). טענות דרור בהתאמה: 13. דרור מכחיש מכל וכל כל טענה בדבר הפרה נטענת: א. העיכוב בביצוע נוצר בעטיו של רייך בשל שינוי תכנית הקונסטרוקציה - דבר אשר גזל זמן רב יותר ודרש ביצוע עבודות מסגרות בלתי מתוכננות ובשל עיכובים בקבלת המימון הבנקאי לצורך רכישת הציוד והתשלום לקבלן המשנה. רייך עיכב את התשלום עבור הפאנלים לחברת "גדות" ואלו הועברו לרשותו רק ב - 15.01.2011. כן עיכב התשלום עבור ציוד חשמל מחברת "ראש חשמל" ורק בסוף מרץ 2011 קיבל את הפריטים החשמליים הדרושים להתקנה. אי-לכך, לטענתו, עמד הוא בלוח הזמנים. כן לטענתו, במועד בו הוסדרו הפיגורים, היתה החברה מחוייבת בביצוע פרויקטים אחרים - דבר אשר גרם לעיכוב נוסף של מספר ימים (סעיף 4 סיפא לכתב ההגנה) ב. מוכחשת הטענה בדבר אי פיקוח על העבודה משעה שמנהל העבודה מטעם החברה - מר עידן קרן - היה נוכח במהלך כל ביצוע העבודות. קבלן המשנה היה אמון על ביצוע העבודה בכללותה, לרבות הפעלת מספר העובדים - כפי שיקול דעתו. מכל מקום, ככל שאכן נעזר הקבלן בפועלים נוספים מטעם רייך, הרי ששילם הוא עבור עבודתם באמצעות עסקת חליפין עם רייך (סעיף 21 לכתב ההגנה). באשר לסיוע הנוסף לצורך הרמת הפאנלים אל הגג, הרי שאלה ניתנו בהסכמה - כפי שנעשה אצל כל מזמיני המערכות במושב פארן. ג. דרור מכחיש כי התחייב לבצע באופן אישי את עבודות הקונסטרוקציה. רייך הסכים לשלם תוספת זו ושילם מרצונו ולא "תחת מחאה". ד. דרור מכחיש מכל וכל טענה בדבר חוסר מקצועיות ולתמיכה בטענתו, מצרף תצהיר המהנדס - מר נחום ניסים, אשר ליווה אותו ב - 12 פרויקטים נוספים אשר בוצעו כל כולן לשביעות רצונם של הלקוחות. ה. בעניין הכמות - כתב הכמויות תמיד מכיל רזרבה. בתום העבודה, הוחזר כל הציוד הארוז לספקים וניתן בגינו זיכוי. באשר לציוד שנפתח/נחתך - הודע לרייך שהחברה יכולה לרכוש אותם לטובת פרויקטים אחרים. ו.ז.ח. ביחס להשלמת כמות הפאנלים - סוכם כי רק לאחר קבלת אישור חברת החשמל וקבלת התשלום השלישי, תוגש בקשת הגדלה ותושלם הקונסטרוקציה. משלא עמד רייך בתשלום זה, הקפיא הוא את השלמת הביצוע, כמו גם עיכב תחת ידו מסמכים אחרים וזאת על מנת "להמריץ את רייך לכבד את התחיבויותיו" (סעיף 8 לכתב ההגנה). עם זאת, "מסמכים מרכזיים" כהיתרים ותעודות אחריות נמסרו לרייך ויש בידו להמציא את היתר - ככל שיעמוד רייך בהתחייבויותיו. כך גם באשר להשלמות ולתיקונים - המדובר ב"פעולה זניחה" ביחס לכלל הפרויקט (סעיף 34), אשר לא זו בלבד שהיו אמורות להתבצע רק לאחר קבלת אישור חברת החשמל - וכנגדם לקבל את עשרת האחוזים הנותרים - אלא שאף הודע לרייך כי יהיה מוכן לבצעם ככל שישולם לידו התשלום השלישי. ט. מוכחש מכל וכל הטענה בדבר הניתוק ממערכת הניטור. המדובר במערכת תקנית ואמינה ומכל מקום, הוצע לרייך לשלוח עובד מטעמו לבדיקת התלונה בכפוף לתשלום השלישי, אך הלה סירב. י. כך או כך, לטענתו, משבסופו של יום, אין חולק כי המערכות הושלמו וחוברו למערכת החשמל, תוך שהן מפיקות חשמל - הרי שאין בכל טענה מטענותיו כדי לפטור את רייך מלשלם ולו את התשלום השלישי בסך של 49,000 ₪. יתר על כן, אילו שולם תשלום זה, הרי שלא היה מלכתחילה כל צורך בקיזוז הנטען בסעיפים 12 ו' עד יא' לעיל. מנימוק זה ומהנימוקים שפורטו לעיל, יש לדחות איפוא את כל טענות הקיזוז הנטענות, כמו גם את התובענה שכנגד - הן לגופו של עניין והן בהעדר כל תימוכין לגובהן. 14. בפניי העידו דרור ורייך וכן העיד מטעם דרור - המהנדס מר נחום ניסים, ומנהל עבודה - מר עידן קרן, ומטעם רייך - העיד חתנו מר יורם בומרשטט והמסגר - מר אלימלך מרדכי. דיון והכרעה: 15. התובע עותר לחיוב הנתבע בסכום יתרת התמורה בגין העבודה. כטענת הגנה, טוען הנתבע לקיומן של הפרות שבגינן פטור הוא מקיום התחייבותו לתשלום על פי החוזה. שורת ההפרות הנטענות בכתב הגנתו, ביחס לאיחור במועד הביצוע, חוסר מקצועיות, העברת העבודה לקבלן משנה - כמפורט בסעיף 11 א' עד ה' לעיל, אין בהן כשלעצמן כדי לפטור את הנתבע מחיובו על פי ההסכם, שהרי התרופות העומדות לו בגין הפרות אלה הינן: הזכות לאכיפת חוזה, הזכות לביטול, הזכות לתבוע פיצויים והזכות לקיזוז. משעתר הנתבע מנגד בתובענה לפיצויים, וכן עתר לקיזוז - כעתירה חלופית - הרי שלא קמה לו איפוא כל טענת הגנה. השאלה היא האם טענת "הפטור" תעמוד לו ביחס ליתר ההפרות הנטענות המפורטות בסעיף 11 ו' עד ט' (שבקיצור, תכוננה - "אי מסירת מסמכים, אי ביצוע ההשלמה"). כדי לעמוד על שאלה זו, יש לעמוד תחילה על אופיים של החיובים של כל אחד מהצדדים להסכם. 16. בחיובים חוזיים, מקובל להבחין בין חיובים עצמאיים לבין חיובים מותנים שעליהם חל סעיף 43 (א) (2) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג - 1973 (להלן: "חוק החוזים") ובין חיובים מקבילים או שלובים עליהם חל סעיף 43 (א) (3). חיוב עצמאי הוא חיוב חד-כיווני, ללא תלות בחיוב הנגדי וגם אם הצד השני אינו מקיים את חיוביו. חיוב מותנה משמעו שהתחייבותו הנגדית של צד לחוזה היא מאוחרת ומותנית בכך שהצד השני יקיים תחילה את חיובו. חיובים מקבילים משמעם שעל הצדדים לקיים חיוביהם בד בבד. איזהו החיוב החל בענייננו? מפאת חשיבותו, יצוטטו להלן סעיפי ההסכם הרלוונטיים ביחס לחובת התשלום השלישי והרביעי: "4. התמורה: 4.1 ביום סיום והשלמת התקנת כל המערכות על גג המבנים והשלמת סכום התשלום לסך כולל המהווה סה"כ 90% מהתמורה. שבוע לאחר אישור וחיבור המערכות ע"י חברת החשמל לישראל, והשלמה מלאה של כל המערכות ומערכות הניטור, ישלם רייך לדי.אנ.די את יתרת התשלום". מלשון סעיף 4.1 (3) נלמד, כי המדובר בחיוב המותנה בתנאי של: "סיום והשלמת התקנת כל המערכות על גג המבנים". אין חולק כי התקנת המערכות אכן הושלמה, האחת ב - 05.04.2010 והשניה ב - 03.05.2010. אין באף אחת מכל ההפרות הנטענות כדי לערער אחר הנחת היסוד כי תנאי המתלה התקיים. אף רייך בעצמו מודה כי המערכות הותקנו וחוברו לרשות החשמל, אלא שלטענתו היה על רייך לתקן ולהשלים את כל הדרוש, וכן "מאחר ולוח הזמנים היתה חריגה מאד גדולה שפגעה בי כספית, לא ראיתי לנכון לעמוד בהסכם" (עמ' 9, ש' 26 - 24). טענה זו יפה (אולי) לטענת הקיזוז ולכל הקשור למועד התשלום הרביעי, אשר אמור להיות משולם, על פי ההסכם, לאחר "השלמה מלאה של כל המערכות", ואין בה כדי לפטור את חיובו מלשאת ולו בתשלום השלישי - כפי התחייבותו. 17. אינני מקבלת את טענת רייך כי תנאי המתלה לתשלום הינו רק כנגד ביצוע "מלוא ההתחייבויות בחוזה" - כאמור בסעיף 4.1 להסכם: ראשית - סעיף זה מתייחס למלוא הסכום של 110,000 ₪, כאשר בסעיפים 4.1, (3) ו - (4) שצוטטו לעיל, נעשתה הבחנה בין מועד סיום התקנת המערכות - המזכה בתשלום השלישי - לבין השלמה מלאה של כלל העבודות - כנגד התשלום הרביעי. אף אם תמצי לומר כי חיוב זה הינו חיוב מותנה כנגד כל אחד מהתשלומים, הרי שלכל היותר רשאי היה רייך לדחות את קיום חיובו עד לביצוע החיוב שכנגד - כפי הוראות סעיף 43 (א) (2) לחוק החוזים. ברם, הזכות הינה להשעיה בלבד ולא לפטור, וגם אז תקופת ההשעיה צריכה להיות סבירה. לעניין זה יפים דברי ביהמ"ש בע"א 7938/08 האלי מונסנגו נ' מוריס מכביאן: "סעיף 43 לחוק החוזים חלק כללי שותק לגבי תקופת ההשעיה... לטעמי, כאשר המועד לקיומו של חיוב נדחה מחמת אי קיום חיובו של הנושה, יש להחיל על דרך ההיקש ומכח עקרון תום הלב את הוראת סעיף 41 לחוק החוזים חלק כללי, ולפיה חיוב שלא הוסכם על מועד קיומו יש לקיים זמן סביר לאחר כריתת החוזה. תקופת ההשעיה צריכה להיות סבירה, על מנת למנוע מצב בו הנושה יעמוד במצב של חוסר וודאות משך שנים רבות. דהיינו, בשלב מסויים, על החייב שחיובו הושעה "לרדת מהגדר" ולפעול באופן אקטיבי - לוותר על ההתקשרות החוזית או לראות בנושה שלא קיים את חיובו במועד, כמי שהפר את החוזה ולהגיש תביעה (השוו: מיגל דויטש "ביטול חוזה בעקבות הפרתו 98" ובה"ש 81 (1993)...". משמע: ככל שסבור היה רייך כי החברה לא קיימה את תנאי המתלה, הרי שהיה עליו להשתחרר מהחוזה או לעתור לאכיפת החוזה תוך הבעת נכונות לקיימו. במקרה דנן, התובעת היא זו אמנם אשר הגישה את התביעה אך מאידך לא הובעה כל נכונות מצד רייך לקיימו. 18. ואם תמצי לומר, מאידך גיסא, כי המדובר בחיובים שלובים/מקבילים, קרי: חיובים שיש לקיימם בד בבד, באופן שמלוא התמורה החוזית תשולם כנגד המצאת המסמכים והשלמת התיקונים, הרי שעל פי הפסיקה, די בנכונותו של הצד האחד לבצע את חיובו, על מנת להוליד את חובת הצד השני לקיים את חלקו הוא, וזאת "כדי למנוע היווצרותו של מעגל שוטה אשר היה נוצר אילו חוייב כל צד לקיים באורח מעשי את חבותו כתנאי לקיומה של חבות רעהו", כדברי כב' השופטת א. פרוקצ'ה בת"א (מחוזי-ים) 912/92 אליעזר בן יעקב נ' מ.ב.י.מ.ה בע"מ. וכן נאמר: "... המבקש לטעון בהצלחה כי הצד השני הפר חיוב מקביל, צריך על כן, להיות מסוגל להצביע על כך כי הוא עצמו פעל לקיום החיוב המקביל החל עליו, או הראה לפחות נכונות לכך". (ע"א 594/75 ג'רבי נ' היובלים, פ"ד ל (ד) 673). הנכונות של צד לחוזה לבצע את חיובו הוא, נכונות "לא רק נפשית אלא גם מעשית, כלומר לפי כוונתו ולפי יכולתו גם יחד" (ג. טדסקי, חיובים מקבילים, הפרקליט ל"ז (תשמ"ז) 293; ע"א 348/81 מנדל גלמן ובנו בע"מ נ' הנלורה טובול, פ"ד לח (3) 757). דומני, כי בענייננו התובעת גילתה נכונות של ממש לבצע את ההשלמות הנדרשות, כמו גם המצאת המסמכים החסרים וזאת כעולה מתכתובות המיילים אשר צורפו לכתבי בי-דין. כך למשל, במייל מיום 12.05.2011 (סומן כנספח 8 לכתב ההגנה) עותר יורם (בשם רייך) להמצאת אישורים וביצוע השלמות/עבודות כמפורט שם. בתשובה משיב לו דרור כי אם ישלים את התשלום ל - 90% אזי יימסרו לידיו המסמכים המבוקשים (תשובה מיום 13.05.2011). יורם משיב לו במייל מאותו יום כי "ראשית, החשבון שלך לא מקובל עלינו וכי לא נעביר שום סכום טרם קבלת המסמכים והשלמת העבודה". במכתב מאוחר יותר מיום 03.06.2011 (סומן כנספח ד' לכתב התביעה), מציע רייך לשלם סך של 18,325 ₪ בלבד (מתוך ה - 60,000 ₪ שנותרו), אשר יופקד בידי עו"ד שימשי, ב"כ התובעת- דאז - בנאמנות עד להשלמת העבודה ומסירת המסמכים. אין במכתב זה כל פירוט הכיצד הגיע לסכום הנטען ולא שמעתי כי הסכום הזה הופקד בסופו של יום. בתשובה, משיב לו עו"ד שימשי ביום 05.06.2011 כי הינו מציע להפקיד את סך של 50,000 ₪ "בידיו הנאמנות של צד ג' המקובל על הצדדים" ובכפוף להפקדה, תהא מוכנה החברה לבצע את כל העבודות כמפורט בסעיף 3 למכתב (סומן כנספח י'2 לכתב התביעה). מכתב נוסף נשלח לרייך ביום 09.06.2011 ולו צורף המכתב הקודם מיום 05.06.2011 (נספח י'3 לכתב התביעה). הצעה זו סורבה על ידי רייך כעולה ממכתבו מיום 17.06.2011 - (סומן כנספח 8 לכתב ההגנה). המסקנה העולה מן המקובץ היא, כי רייך הוא זה אשר הפר את ההסכם בכך שלא עמד בתשלומים כמחוייב. טענת הקיזוז/התובענה שכנגד: משטענות הקיזוז זהות לעלות הפיצויים בתובענה שכנגד, אתייחס אליהן במאוחד. 19. העיכוב: אין חולק כי אכן חל עיכוב של 58 ימים בהתאם למועד שנקבע בסעיף 5 להסכם כ"מועד הביצוע", וזאת על פי החשבונית אשר צורפה וסומנה כנספח 1 לכתב ההגנה. לא מצאתי לקבל את טענת דרור כי העיכוב נוצר בשל קשיי מימון של רייך. טענה זו הינה בלתי רלוונטית משעה שעל פי ההסכם, המועד הקובע הוא מועד רכישת הפאנלים. מועד זה כפי שהוכח על פי החשבונית - לא נסתר. אמנם שוכנעתי כי הפאנלים בסופו של יום הועברו לאתר רק ביום 15.01.2011, ואולם לא ניתן כל הסבר מדוע אלה הועברו רק במועד זה ולא בסמוך לרכישתם. אף הטענה כי העיכוב נוצר בגין השינוי בתכנית הקונסטרוקציה לא הוכח וככל שאכן היה שינוי בהסכמה, הדבר לא בא לידי ביטוי לא באמצעות שינוי התניה בחוזה ואף לא באמצעות התכתובת הענפה ביניהם. כך גם ביחס לטענה כי באותו מועד בו הוסדרו הפיגורים, היתה התחייבות קודמת לעבודות אחרות - הטענה לא הוכחה והיא אף לא נשנתה בסיכומי ב"כ התובעת ונראה כי זנחה. אשר על כן, אני קובעת כי הנתבע זכאי לקיזוז/לפיצוי בסך של 5,800 ₪ לפי 100 ₪ ליום כקבוע בסעיף 7 להסכם. 20. אובדן הכנסת תקבולי חשמל בגין האיחור הנטען של 58 ימים: רייך עותר לחיוב דרור (או לקיזוז) בגין רכיב זה לפי 450 ₪ ליום. ברם, לא הובאה כל ראיה ולא ראשית ראיה לתקבול הנטען. בהעדר ראיה, רשאי ביהמ"ש לאמוד את הנזק. אי-לכך, אני קובעת כי סכום הפיצוי של 100 ₪ ליום כפי שהוריתי בסעיף הקודם, מהווה סכום הנזק שנצפה מראש, בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה, והוא יהווה סכום הפיצוי בגין אובדן תקבולי החשמל. 21. הזמנת כמות עודפת של כבלי חשמל: לא הובאה כל ראיה באשר לכמות העודפת ובאשר למחירה. אין די בתמונה שהוצגה (נספח 7) כדי להוכיח את הנזק הנטען. לא זו אף זו: בסיכומיו, מודה רייך כי התובעת הציעה לקחת בחזרה את עודפי הכבלים ולזכותה בהתאם, ואולם לא הוכח כי רייך הסכים להצעה זו ו/או כי ביקש להשיב לידה את הכבלים וסורב. אי-לכך, טענה זו נדחית. 22. העברת עבודת הקונסטרוקציה לקבלן משנה: לא שוכנעתי כי נדרשה הסכמת רייך לקבלת הסכמתו מראש ובכתב, ולא הובאה בפניי כל ראשית ראיה בדבר הצורך בקבלת הסכמה זו. לא זו אף זו: משהבחין רייך כי העבודה מתבצעת על ידי אחר - הרי שהיה בידו לסרב לביצועה על ידי אותו אחר ולעמוד על כך כי תבוצע אך ורק על ידי התובעת - כפי ההסכמה הנטענת. לא הוכח בפניי כי היתה איזו שהיא מחאה על כך, בזמן אמת. באשר להפרש המחירים בין המחיר ששולם בפועל למסגר לבין המחיר ששולם לתובעת - לא מצאתי לחייב את התובעת הפרש זה, משעה שניתנה הסכמה מפורשת למחיר שהוצע כעולה מהמייל מיום 27.12.2010 - נשוא נפסח 8 לכתב ההגנה. לנוכח הסכמתו זו, הרי שאין נפקא מינא האם "הרוויח" דרור על חשבון רייך, אם לאו. רייך אף העיד כי אין הוא "פוסל את זכותו של דרור להרוויח על הקונסטרוקציה" (עמ' 12 ש' 21 - 20). ברי, כי לנוכח השינוי בהסכם בדבר בניית הקונסטרוקציה זוויתית - רשאי היה לשכור מטעמו כל גורם אחר, ומשבחר בתובעת, הרי שרשאית היתה לשכור קבלן משנה לצורך ביצוע העבודה ולסכם עמו על כל מחיר שתחפוץ. רייך - מאידך - היה רשאי לסרב לסכום שהוצע אך משניתנה הסכמתו - הרי שהיא מחייבת אותו. 23. אי המצאת אישור המהנדס/אי המצאת תעודת אחריות/בזבוז ימי עבודה/ אי תיקון הפחת הראשי/ הקמת פורטל אינטרנטי: כל הנזקים והעלויות המפורטות לא נתמכו בכל ראיה שהיא ולא בראשית ראיה, לא בדבר הימשכם, עלותם ו/או התרחשותם. רייך בעצמו מעיד כי הסכומים הללו ננקבו על פי "הערכה" (עמ' 13, ש' 5 - 13) מבלי לפרט על פי אלו מדדים בוצעה אותה "הערכה". אף באשר לתיקון הפחת - לא הובאה כל ראיה לצורך בתיקונו, מהות התיקון ולא צורפה כל חשבונית/ קבלה על ביצוע התיקון. מעבר לכך, בעניין זה מקובלת עליי גם טענת דרור כי כל העלויות האלו - ככל שקיימות - אכן היו נמנעות אילולא הפר רייך את התחייבותו לשלם את התשלום השלישי - כמפורט באריכות לעיל. כך גם באשר להשלמת הקונסטרוקציה של 20 פאנלים. מן התכתובת בין הצדדים עולה במפורש כי התובעת היתה מוכנה לבצע את ההשלמה ולעשות את כל התיקונים הדרושים - ככל שהיה עומד הוא בהתחייבותו. כך או כך, יש לזכור כי ככל שאכן נגרמו לרייך נזקים בגין רכיבים אלה, הרי שמכל מקום "קוזזו" הם מלכתחילה, בשים לב לגובה הסכום הנתבע (50,000 ₪) לעומת יתרת התשלום על פי ההסכם (60,000 ₪). 24. הקצאת מלגזה ועובדים: ביחס להקצאת העובדים - מקובלת עליי טענת דרור כי הדבר נעשה בהסכמה. בכך אף מודה רייך במהלך עדותו: "ש - האם זה נכון שכל החקלאים שרצו מערכות מותקנות על הגג היה להם עניין לסייע בכל דרך עם הפועלים והציוד כדי שזה יגיע במהירות לגג?. ת - זה נכון וגם לי היה אינטרס כזה ולכן עשיתי את זה". (עמ' 13, ש' 24- 26) אף חתנו יורם אישר בעדותו כי ניתנה הסכמתו לאספקת העובדים מטעמו, וכדבריו: "הפועלים ניתנו על פי בקשתו של המסגר ורצון שלי לקדם את העבודה" (עמ' 16, ש' 17). ברם לטענת רייך, על אף ההסכמה, הרי שלא התחייב כלל לספקה בחינם. לא מצאתי לקבל טענה זו: ראשית - הטענה בדבר ההסכמה התחילית לא אוזכרה כלל בכתבי בי-דין מטעמו. שנית - לא צויין כלל כי הבהיר הוא לדרור כי הסכמה זו הינה בכפוף לתשלום שכר העובדים ו/או עבור הקצאת המלגזה. אף במייל אשר נשלח מטעמו על ידי יורם מיום 27.01.2012 (סומן כנספח 8 לכתב התביעה) צויין כי "אנו נקצה 3 עובדים על מנת לקדם את העבודה..." מבלי שהוצגה כל דרישת תשלום לצידה. יתר על כן, יורם העיד כי ניתנה תמורה לאספקת העובדים בדמות ביצוע עבודה אחרת "בשווי העובדים שעבדו בשבילו" (עמ' 17, ש' 5 - 4). כך או כך, לא הובאה כל ראיה לעלות העובדים ודי אף בנימוק זה כדי לדחות דרישה זו. באשר לעלות למלגזה - אף כאן מקובלת עליי גרסת דרור כי לא סיכם על תשלום בגינה והדבר נעשה בהסכמת הצדדים ללא כל תשלום נוסף. גם בעניין זה לא הובאה כל ראיה באשר לעלות הנטענת ואין בנספח כנספח 5 לכתב ההגנה כדי להקיש הימנו את המחירון הנכון, שעה שלא פורט מהיכן נלקח ולא הוכח איזוהי המלגזה אשר שימשה את העובדים מבין כלל המלגזות המפורטות באותו מחירון. אי-לכך, מצאתי לדחות אף טענה זו. התוצאה: 25. מצאתי איפוא לקבל טענת קיזוז אחת ויחידה והיא הטענה בדבר האיחור במועד הביצוע והנובע הימנה- כפי האמור בסע' 19 ו-20 לעיל. אשר על כן ולנוכח האמור לעיל, הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך של 44,200 ₪ כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. מנגד - מצאתי לדחות את התובענה שכנגד (למעט הנזק בגין האיחור אשר קוזז מסכום התובענה הראשית). הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 7,500 ₪. הפרת חוזהחוזה