ביום 03.02.10 חתם מר X X, בעלה של הנתבעת (להלן:"X") , על שטר חוב לשיפוי התובע, בסך של 156,000 ₪ (במילים:מאה חמישים וששה אלף ₪), (להלן:"השטר"), וזאת במסגרת משחקי הימורים בהם היה מעורב האחרון מבוא בפניי תביעה כספית לפיה תובע מר X ניר (להלן:"התובע") מגב' X מירב (להלן:"הנתבעת"), הסך של 156,000 ₪, וזאת מכוח הסדר תXים מיום 21.07.10 (להלן:"ההסדר"). תחילתו של הליך זה בהתנגדות שהגישה הנתבעת לביצוע שטר, אשר הוגש לביצוע ביום 05.05.10, בלשכת ההוצאה לפועל ברמלה (תיק מס' 34-02626-10-8) (להלן:"תיק ההוצל"פ"), וזאת בגין חוב לבעלה של הנתבעת, כאשר לאחר מכן, התובע הוסיף אותה כחייבת שנייה בתיק ההוצל"פ, מכוח ההסדר הנ"ל. לציין כי בעלה של הנתבעת נמצא בהליכי פש"ר, וביום 29.06.11 ניתן נגדו צו כינוס נכסים, ע"י ביהמ"ש המחוזי בנצרת. רקע עובדתי וטענות הצדדים בקליפת אגוז ביום 03.02.10 חתם מר X X, בעלה של הנתבעת (להלן:"X") , על שטר חוב לשיפוי התובע, בסך של 156,000 ₪ (במילים:מאה חמישים וששה אלף ₪), (להלן:"השטר"), וזאת במסגרת משחקי הימורים בהם היה מעורב האחרון, ואשר אורגנו ע"י התובע בארץ ובחו"ל (להלן:"ההלוואה"). משלא החזיר X את הסך הנ"ל לתובע, הוגש השטר לביצוע בלשכת ההוצל"פ. כחלק מההליכים בהם נקט התובע לגביית החוב מX, בוצע ביום 21.07.10 הליך הוצאת מעוקלים בכתובת עסקו של האחרון, שם גם נכחה הנתבעת. טרם בוצעה הוצאת המטלטלין, הגיעו הצדדים להסכמה לסילוק החוב בתXים, וכנטען ע"י התובע, ההסכמות הושגו בטלפון עם ב"כ התובע, שוגר בפקס הסדר לסילוק החוב שנחתם על ידי X והנתבעת כערבה בנוכחותם של בעלי התפקיד שנשלחו לצורך ביצוע הליך הוצאת המעוקלים. לימים, ובהעדר עמידה בתנאי ההסדר, הוספה הנתבעת כחייבת נוספת לתיק ההוצל"פ. ביום 10.04.11 הגישה הנתבעת התנגדות לביצוע שטר, והארכת מועד להגשתה, בה טענה לזיוף חתימה על השטר, וכי אינה חייבת מאומה לתובע. בתגובתו להתנגדות, טען התובע כי חיובה של הנתבעת הינו מכוח ההסדר עליו היא חתומה, ולא מכוח השטר. עוד טען התובע, כי במעמד חתימת ההסדר, מסרה הנתבעת לב"כ התובע את מספר טלפון הנייד שלה, והיתה אשת הקשר לצורך בירור העברת תXים על פי ההסדר. בתאריך 30.06.11 התקיים דיון בהתנגדות במסגרתו החליטה כבוד הרשמת על קבלת ההתנגדות, וזאת בתנאי לתX הסך של 3,000 ₪ ע"י הנתבעת. מששולם הסך הנ"ל ניתנה החלטת כבוד הרשמת המקבלת את ההתנגדות, שעם קבלתה הועבר התיק לדיון בפניי. בתאריך 08.02.12 התקיימה ישיבה לשמיעת הראיות בתיק. מטעם התובע העיד התובע עצמו, וכן מר ז'ק ז'רמון, אשר שימש בזמנים הרלוונטיים לתביעה כבעל תפקיד מורשה, לצורך ביצוע והוצאה לפועל של הליכים (להלן:"ז'ק"), וכן מר יורם עזרן, אשר שימש בזמנים הרלוונטיים לתביעה כמלווה לבעל תפקיד, לצורך ביצוע והוצאה לפועל של הליכים (להלן:"יורם"). מטעם הנתבעת העידה הנתבעת בעצמה, וכן גב' X סיגל, גיסתה של הנתבעת, אשר שהתה בזמנים הרלוונטיים לתביעה, במכולת בה עבדה הנתבעת (להלן:"סיגל"). בתום הדיון סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל פה. דיון ומסקנות מקור החיוב של הנתבעת טרם אדון לגופה של התביעה, אתייחס למקור החיוב אשר הוביל לנקיטת ההליכים נגד הנתבעת. מעיון במסמכים שבתיק עולה כי נקיטת ההליכים כנגד הנתבעת מקורם בחוב של X, בעלה של האחרונה, לתובע. חוב זה מקורו בשטר חוב עליו חתום X, לזכות התובע, לתX הסך של 156,000 ₪. בתצהיר שהוגש על ידי X ביום 02.11.11, ציין האחרון כי חובו לתובע נובע מכספים אותם הפסיד במשחקי הימורים בארץ וחו"ל (עובדה שאושרה על ידי הנתבעת בדיון בפניי ביום 02.11.11), אשר אורגנו ע"י התובע ואביו, כאשר חלק ממנו נפרע. הוסיף X בתצהירו כי, להבטחת תX חוב זה חתם תחילה, ביום 03.02.10, על שטר חוב לזכות התובע. לאחר מכן, ועת לא עמד בתX הסך הנקוב בשטר החוב, חתם ביום 21.07.10, על הסדר חוב, אשר העתק ממנו צורף לתצהיר (ס' 2 לתצהיר). עיון בסעיף 1 להסדר הנ"ל, עולה כי X מודה בחוב, המפורט בשטר החוב, עליו הינו חתום. יוצא אפוא, כי לצורך פירעון חוב בגין הימורים, העמיד התובע לזכות X הלוואה בסך של 156,000 ₪. כאשר סכום הלוואה הנ"ל לא נפרע, הוגש שטר החוב לביצוע בלשכת ההוצל"פ. השאלה היא האם חל על הלוואה זו חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, התשנ"ג - 1993 (להלן:"החוק"). סעיף 1 לחוק - סעיף ההגדרות- קובע: "לווה" - למעט תאגיד; "מלווה" - מי שנותן הלוואה, למעט תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותו ב חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981". כאמור, התובע העמיד את סכום הכסף נשוא התביעה לX כהלוואה, וזאת לאחר הפסדיו של האחרון במשחקי ההימורים, כפי שהצהיר X, והחזרתם הובטחה ע"י כך ששולם חתם על שטר החוב הנ"ל. במצב דברים זה, נחשב התובע כ "מלווה" כמשמעות מונח זה בסעיף 1 לחוק הנ"ל שכן, אינו בגדר "תאגיד בנקאי" או "תאגיד עזר. סעיף 2 לחוק קובע: "עריכת חוזה בכתב 2. חוזה הלוואה בין מלווה ללווה טעון מסמך בכתב". סעיף 15 לחוק מסייג את הוראת סעיף 2 וקובע: "15.(א) הוראות סעיפים 2,3 ו-7 לא יחולו על מלווה שנותן הלוואה שלא דרך עיסוק". (ההדגשה שלי א.ד.ש.). על פי הוראת סעיף 2 לחוק, חוזה הלוואה טעון מסמך בכתב, ועל כן יש לבחון האם חל בעניינינו ס' 15(א) הנ"ל. כבר עתה אציין כי, משלא נטען ו/או הוכח בפניי כי, התובע נתן את ההלוואה בדרך של עיסוק, אזיי חלים בעניינינו הוראות סעיף 15(א) הנ"ל, ואין מקום במקרה דנן, לדרישת הכתב הקבועה בסעיף 2 לחוק. יתרה מזו הנני מקבלת את גירסת התובע כי ההלוואה ניתנה במסגרת משחק הימורים, בו השתתפו התובע וX, בעלה של הנתבעת, ובמסגרתו הלווה התובע לX את הסכום הנקוב בשטר החוב. אך גם בהנחה והתובע נתן את הלוואה על דרך עיסוקו, האם התובע עמד בדרישות סעיפים 2 ו- 8 לחוק? בסעיף 8 לחוק, קבע המחוקק סדרי דין מיוחדים למקרים בהם מבקש המלווה להגיש תובענה כנגד הלווה בבית המשפט, או שמבקש הוא להגיש כנגדו בקשה ללשכת ההוצאה לפועל לביצוע פסק דין או לביצוע שטר, כשגדר המחלוקת הינה ההלוואה שניתנה. תנאי הסף הפרוצדוראלי להגשת תביעה, הינה בצירוף העתק של חוזה ההלוואה, וכן על המלווה לפרט את אותם פרטים שנקבעו בחוק. במילים אחרות, המחוקק קבע למעשה, כי בטרם תיבחן תביעתו של המלווה או תידון בקשתו לביצוע שטר, עליו יהיה להציג בפני בית המשפט או בפני לשכת ההוצאה לפועל את חוזה ההלוואה, על כל פרטיו השונים. הפסיקה קבעה כי סעיף 8 לחוק אינו נוגע בהיבט הפרוצדוראלי בלבד אלא יש בו גם נגיעה בהיבטים מהותיים (ראו לעניין זה ע"א (ת"א) 1834/06, קי גי' צ'ינג' בע"מ נ' בס ארנון תק-מח 2006 (2) 2628). כאשר מוגשת בקשה לביצוע שטר, שהחוק חל עליה אין כאן עילה שטרית רגילה המנותקת מעסקת היסוד, אלא בית המשפט יבחן גם את עסקת היסוד. עילות ההגנה הן לא עילות שטריות אלא עילות הגנה נוכח עסקת היסוד. רציונל זה תואם את דרישת המחוקק מהתובע, כחלק מעילת תביעתו, לצרף את המסמכים הקשורים לעסקת היסוד, תוך פירוט מלא של מכלול הפרטים הקשורים להלוואה. בהתאם בית המשפט בוחן את עסקת היסוד ומברר אם אכן בהתאם לה ובכפוף להוראות החוק, רשאי התובע להיפרע מהנתבע את השטרות נשוא הבקשה לביצוע (ראה ע"א (ת"א) בס ארנון נ' אברהם אריה (ניתן ביום 21/1/09); תאק (חיפה) 9027/06, איתן גולדברג נ' אליעזר נבנצהל) בהתאם לסעיף 8 הנזכר, היה על התובע להציג ולצרף את המסמך היסודי - חוזה ההלוואה כאמור בסעיף 2 לחוק. חוזה ההלוואה הוא זה שיוצר את חיוב הנתבע במסגרת עסקת היסוד, ובהעדרו, לכאורה לא קמה עילה לפי עסקת היסוד. יחד עם זאת, וכפי שנקבע בפס"ד ארנון הנ"ל: " אכן, ייתכנו מקרים ובהם אין מחלוקת בין הצדדים שאכן ניתנה ההלוואה אלא שחלוקים הם על תנאיה. במקרה שכזה אכן יכול ולא יהיה בהעדר מסמך בכתב משום שלילת זכותו של המלווה להיפרע. לכן ייתכן והמלווה יוכל להשלים את החסר בתצהירו, ובלבד שאכן אין חולק כי ניתנה אותה הלוואה שפירעונה מתבקש". (ע' 14, ליד פיסקה 22 לפסק הדין) . מעיון במסמכים שצורפו בתמיכה להתנגדות של הנתבעת לביצוע השטר, עולה כי אין בנמצא מסמך בכתב המפרט את ההלוואה ותנאיה. אך, בעניינינו חל המקרה אשר תואר ע"י כב' השופט שנלר בפסק דין בס ארנון הנ"ל. X, בעלה של הנתבעת, אינו חולק על כך כי הוא קיבל את ההלוואה מאת התובע, וכי הוא מסר לו את שטר החוב בתמורה להלוואה. השאלה היא, האם ניתן לרפא את הפגם באמצעות השלמת החסר בדרך אחרת, לרבות במהלך הדיון, קרי הגשת חוזה ההלוואה והפרטים שחסרו בבקשה לביצוע. כאמור לעיל, X , בעלה של הנתבעת לא התנגד לביצוע השטר ע"י התובע. גם אין מחלוקת כי בעקבות נקיטת הליכים לביצוע השטר, הליך של הוצאת מעוקלים מעיסקו של X, חתמו X והתובע על הסדר חוב, המפרט מהו סכום החוב, בכמה תXים הוא ישולם, המקום שנועד לביצוע התXים. הסדר החוב עליו חתום X, יכול להוות חוזה ההלוואה, שמכוחו קמה לתובע עילת התביעה. יוצא אפוא, כי התובע ריפה את הפגם של צירוף המסמך היסודי שיוצר את חיוב X במסגרת עסקת היסוד, ובכך קמה עילת תביעה כנגד X, בהתאם לעסקת היסוד. משהגעתי למסקנה הנ"ל, אבחן עתה האם הנתבעת חבה בהתאם לשטר החוב הנ"ל, או שמא חיובה נובע מההסדר, שנטען כי עליו היא חתומה? אין חולק כי הנתבעת אינה חתומה על שטר החוב, וכי הוספתה כחייבת לתיק ההוצאה לפועל, נעשתה לאחר חתימתה על הסדר החוב, כנטען ע"י התובע. כאמור, במסגרת נקיטת ההליכים נגד בעלה של הנתבעת, הגיעו מעקלים לעסק בו עבדה האחרונה, בזמנים הרלוונטיים לתביעה, יחד עם בעלה. במעמד זה, הגיעו הצדדים להסדר חוב, לסילוק החוב נשוא תיק ההוצל"פ, כאשר עיון בסעיף 1 להסדר הנ"ל, מעלה כי החייב מודה בחוב נשוא תיק ההוצל"פ, והמפורט בשטר החוב, בעוד בסעיף 6 להסדר זה, הוסכם על צירוף הנתבעת בתיק ההוצל"פ נשוא ההסדר. השאלה הניצבת בפנינו היא באם הנתבעת חתומה על הסדר זה, או שמא אין היא חתומה, ואין לחייבה בהתאם להסדר הנ"ל?! ראיות התובע בתצהיר עדותו הראשית, תיאר התובע את השתלשלות האירועים אשר הביאו להוספתה של הנתבעת כחייבת בתיק ההוצל"פ נשוא ההתנגדות (סעיפים 2-5), כאשר התנגדותה נסובה סביב שטר החוב ולא סביב ההסדר עליו חתמה (סעיפים 6-9), אשר נערך עת ביקרו המעקלים במכולת בה עבדה (סעיפים 15-16). התובע ציין כי, בהתאם להסדר, שילמה הנתבעת שני תXים ע"ח החוב (סעיף 18). עוד ציין התובע בתצהירו כי לצורך עריכת ההסדר, מסר X לב"כ התובע, פרטים מזהים של אשתו, לרבות מס' ת.ז (סעיף 39 לתצהיר). בתצהירי עדותם הראשית הן של ז'ק והן של יורם, תיארו האחרונים את ההליך אותו ביצעו ביום 21.07.11 לצורך הוצאת מעוקלים, ואת ההסדר לסילוק החוב שנערך בפניהם, אליו הגיעו הנתבעת ובעלה X אל מול ב"כ הזוכה, עליו חתמו הנתבעת ובעלה, בנוכחותם. ראיות הנתבעת בתצהיר עדותה הראשית של הנתבעת, ציינה האחרונה כי אינה חתומה על ההסדר עליו חתום בעלה לפירעון החוב בתיק ההוצל"פ, ואף לא עיינה בו, וכי חתימתה זויפה (סעיף 3,8 לתצהיר). עוד ציינה כי, עד התביעה ז'ק, כלל לא נכח במכולת, בה כביכול בוצעה החתימה (סעיף 7 לתצהיר). בתצהיר עדותה הראשית של סיגל, טענה האחרונה כי שהתה בתאריך 21.07.11 במכולת בה עבדה הנתבעת ובעלה. הוסיפה סיגל וטענה כי ז'ק לא הרגיש בטוב, שהה מחוץ למכולת, ולא נכנס בשום שלב למכולת. התובע נחקר בפניי חקירה נגדית על תצהירו. בחקירתו אישר כי היכרותו עם X, בעלה של הנתבעת, נולדה עת נסעו לחו"ל למשחקי הימורים. עובדה זו אושרה על ידי הנתבעת בדיון המקדמי שנערך בפניי : "כל הבלגן הוא עקב קזינו. הם לקחו את בעלי כל הזמן לקזינו וגמרו לנו את הכסף..". (עמ' 4 ש' 20-21). מעיון בהסדר החוב שצורף לתצהירו של התובע עולה כי, מופיעה חתימה, במקום המיועד לחתימת הנתבעת, כאשר טענתה של הנתבעת, כפי שזו עולה מדיון בהתנגדות שנערך בעניינה, כי חתימתה זו זויפה על ידי מאן דהוא. בחקירתו הנגדית של ז'ק, העיד האחרון כי הגיע במסגרת צו עיקול לעסקו של X, החייב העיקרי בתיק (עמ' 6 ש' 15-16), שם הגיע האחרון וב"כ הזוכה להסדר פשרה (עמ' 6 ש' 24-27). הוסיף ז'ק כי על הסכם זה חתמו X והנתבעת (עמ' 7 ש' 8-11). לשאלת ב"כ הנתבעת השיב ז'ק כלהלן: "ש:אתה מסכים שלא יכולת לדעת שמדובר במירב? ת: אני יכול לדעת שזו הנוכחת באולם (הנתבעת) היא זו שחתמה ולא זיהיתי אותה באותו זמן על פי תעודת זהות". (עמ' 7 ש' 16-18). כמו כן, נחקר בפניי יורם, אשר התלווה למר ז'ק בביצוע צו העיקול. בחקירתו הנגדית ציין יורם כי לאחר שנערך הסכם בין ב"כ התובע וX, חתמה הנתבעת עליו. "ש:הבאתם את ההסכם ונכנסתם, פניתם למירב? ת: אני לא מכיר את שמה, אבל כן. ש: הצגתם בפניה את ההסכם? ת: הבעל ישב. ז'ק ישב עם הבעל בחוץ שמה התנהל כל הדין ודברים. הוא חתם ואז האישה שישבה ליד הקופה גם היא חתמה. (עמ' 8 ש' 17-21). ובהמשך; "ש:אם אני אומר לך שלא יכולת לדעת מי חתמה הגברת X או גברת אחרת, מה תגיד? ת:היא הזדהתה באותו אקט של הגעה למקום כגברת X וידענו שזו הגברת שיושבת פה. אנו מכירים אותה מהאירוע. יש לי זיכרון מצוין. אני אומר לך שהיא ישבה ליד הקופה והיא חתמה על התצהיר" (צריך להיות ההסכם) (עמ' 8 ש' 24-27). עוד ציין יורם בחקירתו כי לולא חתימתה של הנתבעת, לא היה אפשר להוציא את ההסכם לפועל (עמ' 8 ש' 36-37). הנתבעת נחקרה בפניי חקירה נגדית. בחקירתה טענה כי לא חתמה על מסמך כלשהו (עמ' עמ' 12 ש' 12 , 15 , 17, 21). כאשר עימתה ב"כ התובע את הנתבעת בחתימתה התחמקה האחרונה ממתן תשובה, באם חתימתה זויפה, והסתפקה בלטעון טענה כללית, כי לא חתמה. "ש:אני מראה לך את החתימה, זו חתימה שלך? ת: אני לא חתמתי. ש: אני מקריאה לך שכתוב, את לא טוענת שזה מזויף? ת: אני לא חתמתי". (עמ' 12 ש' 27-31) על אף שבחקירתה הנגדית טענה הנתבעת כי לא ידעה על ההסדר, אישרה האחרונה כי נכחה בעסק בתאריך 21.07.11, עת הגיעו המעקלים ז'ק ויורם בלוויית שוטר (עמ' 12 ש' 41-48), אישרה תX הסך של 10,000 ₪ ע"י סיגל (עמ' 13 ש' 15-19), וכי "שמעה שחלק מההסדר זה תXים של 7,000 ₪ בכל 21 לחודש החל מתאריך 21.08.10" (עמ' 13 ש' 24-26). לשאלת ב"כ התובע באם שילמה הנתבעת תXים לפי ההסדר ענתה: "בעלי אולי שילם....אולי הוא שילם. אני והוא זה אותו דבר" (עמ' 13 ש' 27-30). בנוסף, לשאלה באם המעסיק אצלו עובדת שילם תX שני של ההסדר "מה זה חשוב מי שילם? קיבלת את הכסף מה אכפת לך מה שילם" (עמ' 13 ש' 34). כמו כן, אישרה הנתבעת בחקירתה כי, את ההתנגדות לביצוע השטר, נשוא התיק עסקינן, הגישה היות ואין ביכולתה לשלם את החוב, וזאת לאחר שהגישה בקשה לצו תXים ע"ס של 100 ₪ לחודש (עמ' 14 ש' 25-28). בנוסף, נחקרה בפניי סיגל, גיסתה של הנתבעת. בחקירתה העידה סיגל כי בזמן הגעת המעקלים שהתה בביתה, ורק לאחר שהנתבעת קראה לה, הגיעה לעסק (עמ' 17 ש' 32-33). הוסיפה סיגל וציינה כי לא ראתה את המעקלים עת הגיעו לעסק (עמ' 17 ש' 15-16). בעניין עריכת ההסדר העידה סיגל : "הם אמרו לי,לאחי ולגיסתי לתת 10,000 ₪ בכדי שהם לא יעקלו, ולאחר מכן נגיע להסדר" (עמ' 17 ש' 27). סיכומם של דברים לאחר ששמעתי את עדויותיהם של הצדדים, עיינתי במסמכים, הגעתי למסקנה כי יש לתת אמון בעדותו של התובע והעדים מטעמו על פני עדותה של הנתבעת והעדה מטעמה. ראשית אציין כי עדותם של ז'ק ויורם הייתה עדות אמינה, ישרה ועקבית, ללא סתירות כלשהן. הנני נותנת אמון בעדותם של העדים הנ"ל, אשר אין להם אינטרס כלשהו בתביעה, והינם עדים נייטרלים, המבצעים תפקידם עפ"י דין. העדים תיארו את אשר אירע בתאריך 21.07.11 עת הגיעו לעסקו של החייב לבצע את העיקול. מעדותם בפניי, אשר לא נסתרה בחקירתם הנגדית, עולה כי הנתבעת אכן חתמה בפניהם על ההסדר נשוא התביעה, במיוחד כאשר הצליחו לזהותה באולם ביהמ"ש כאישה שחתמה בפניהם על ההסדר. גם עדותו של יורם, לפיה הנתבעת שהתה ליד הקופה, דברים שמתיישבים עם עדותה של הנתבעת עצמה, לפיה היא שהתה ליד הקופה עת הגיעו המעקלים (עמ' 17 ש' 3-4) מחזקת את המסקנה כי הנתבעת היא זו שחתמה על ההסדר עסקינן. כאמור, עדותם של ז'ק ויורם היו עדויות קוהרנטיות ועקביות, שיש לתת בהם אמון. מנגד, חקירתה של הנתבעת העלתה סתירות ותהיות שלא ניתן להן מענה. ראשית אציין כי, הנתבעת לא השיבה באופן ענייני לשאלות שהופנו אליה בחקירה, וחזרה על תשובותיה כי לא חתמה על מסמך כלשהו, ללא קשר לשאלה עצמה. תשובות מעין אלו, יש בהן כדי להטיל ספק באמינות גרסתה של הנתבעת. בנוסף, איני מקבלת את טענתה של הנתבעת כי לא ידעה על ההסדר אליו הגיע בעלה עם ב"כ הזוכה. מהעדויות ששמעתי, הוכח בפניי כי הנתבעת שהתה בעסק עם הגעת המעקלים, ונשארה במקום כל הזמן בו שהו המעקלים בעסק. "הכל היה לידי ושאלתי מה קרה.......אני ראיתי מעקלים עם משאית". עוד אוסיף כי, איני נותנת אמון בגרסתה של הנתבעת שמחד טוענת כי לא שאלה את בעלה לעניין ההתרחשות בעסק: "אני לא נכנסת לדברים האלה" (עמ' 13 ש' 14), כאשר מאידך, היא מאשרת, ששולם חלק מהתX בהתאם להסדר (עמ' 13 ש' 21-23). תימוכין למסקנה כי הנתבעת כן ידעה על ההסדר של בעלה X עם ב"כ הזוכה, ניתן לראות בדברי סיגל שציינה כי אמרו לה לאחיה ולגיסתה, לאמור הנתבעת, שיש לשלם סך של 10,000 ₪ טרם הגעה להסדר. זאת ועוד, בחקירתה הנגדית מאשרת הנתבעת כי המעסיק שלה עונה לשם ויצמן ניסים (עמ' 12 ש' 33-34). אף שהנתבעת לא ידעה להגיד באם מעסיקה הנ"ל שילם את התX השני בהתאם להסדר, אלא שעיון בטופס העברה בנקאית שצורף לתצהירו של התובע, עולה כי ביום 29.08.11, בוצעה על ידי המעסיק הנ"ל, העברה בנקאית ע"ס 6,600 ₪ לפקודת ב"כ התובע, עו"ד בר תנחום. הנני נוטה להאמין כי אין המעסיק מבצע תX כזה ללא בקשתה של הנתבעת, במיוחד ולא הועלתה על ידי הנתבעת כל סיבה אחרת לביצוע העברה זו על ידי המעסיק לזכות ב"כ התובע. מבלי לגרוע מהאמור לעיל אדגיש, כי העובדה שהנתבעת אישרה כי הגישה את התנגדותה בתיק ההוצל"פ בו צורפה כחייבת מכוח ההסדר הנ"ל, בשל חסרון כיס לטענתה לתX החוב, ואף הגישה לאחר מכן בקשה לצו תXים בתיק, מובילה למסקנה כי החייבת מודה בקיום החוב מכוח ההסדר, ואין ממש בטענתה כי התנגדותה נולדה בשל זיוף חתימתה, אם כי בשל קשייה הכספיים לשלם חוב זה. לבסוף אציין כי, מחקירתה של סיגל בפניי, לא הוכח כי נכחה האחרונה כל הזמן בו שהו המעקלים בעסק, כאשר היא מאשרת שלא ראתה את המעקלים מגיעים לעסק, וכי רק עם הגעתם קראה לה הנתבעת "לרדת למטה", היות והינה גרה מרחק כמה מטרים ליד המכולת, כאשר לאחר מכן חזרה לביתה להבאת הכסף. משמע, סיגל לא שהתה כל זמן האירוע בעסק, ובכך יש להטיל ספק בגרסתה לפיה היתה עדה לכל האירוע שהתרחש בעסק, לרבות חתימת הנתבעת על ההסדר. מכל האמור לעיל, הגעתי למסקנה, כי הנתבעת היתה מודעת להסדר התXים אליו הגיע בעלה עם ב"כ התובע, מודעת לפרטיו, חתמה על הסדר זה ופעלה על פיו, ורק לאחר שלא יכלה לשלם, החליטה להגיש התנגדות. סוף דבר סיכומם של דברים, הנני קובעת כי התובע הצליח להרים את נטל ההוכחה הנדרש לתביעתו, בכך שהנתבעת חתומה על הסדר החוב, ויש לחייבה בתX הסכום הנתבע במסגרת ההסדר. אי לכך, הנני מקבלת את התביעה, וקובעת כי התובע ראשי להמשיך בגביית החוב בתיק ההוצאה לפועל. כן אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 3,914 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 15,600 ₪. הימוריםשטר חובחובשטר