התובעת שעוסקת במתן שירותי ניקיון למוסדות ורשויות התקשרה ביום 26.7.06 עם הנתבעת בהסכם להזמנת שירותי ניקיון למוסדות חינוך בתחומי השיפוט של הנתבעת (להלן: "ההסכם"), לאחר זכייתה במכרז. בהמשך נערך נספח להסכם הנ"ל שבו הוארכה תקופת ההסכם והוגדל היקף השרותים ביחס לניקיון בניין המועצה לנוכח בניית קומה נוספת בבניין. הנתבעת התחייבה על פי ההסכם לשלם לתובעת עבור שירותי הניקיון עפ"י ההסכמים הנ"ל בתנאי שוטף + 45 יום. לטענת התובעת, לאחר התחלת העבודה על ידה ביום 1.7.06 ובגין כל העבודות שביצעה הגישה לנתבעת חשבוניות לתשלום, אולם הנתבעת לא סילקה את מלוא יתרת החוב ובחרה לבצע קיזוזים שונים על דעתה בלבד. למרות פניות אל הנתבעת וקיום מפגש במשרדי הנתבעת בחודש ספטמבר 08' לא סולק החוב, וביום 1.6.08 הודיעה הנתבעת לתובעת על הפסקת עבודתה. לפיכך, ביקשה התובעת לחייב את הנתבעת בסילוק יתרת החוב בסך של 166,675 ₪ כשהיא משוערכת. 4. לטענת הנתבעת, אין התובעת זכאית לכספים שתבעה, ובעיקר לאחר שבוטלה ההתקשרות עמה משהתברר לנתבעת כי שירותי התובעת היו לקויים, בלתי סבירים ומבלי שהתובעת עשתה דבר לתיקון מחדליה. לא זו אף זו, החשבוניות שהוגשו לתשלום כללו דרישות תשלום עבור עבודות שלא בוצעו כלל והתובעת קיבלה הסברים אודות התמורה המגיעה לה לרבות הגריעות, הקיזוזים וההפחתות, והסכימה להן. טענות הצדדים 5. לטענת ב"כ התובעת הוכחה מלא זכאותה לתשלומים שנגרעו מחשבונות שהגישה באמצעות עדויות עדיה שהיו כנות, שיטתיות ואמיתיות שמהן עלה כי הנתבעת התנהגה בחוסר תום לב עת שבחרה שלא לשלם עבור השירות שקיבלה בלא ששלחה מכתב כלשהו ליידע את התובעת בטענותיה לרבות בעניין אי ביצוע עבודות. מנגד טענה הנתבעת כי הוכח ואף התובעת יודעת כי השירותים נשוא התביעה לא ניתנו על ידה בפועל כלל ועיקר ומשכך דין התביעה להדחות. עוד נטען כי התובעת כשלה כשלון חרוץ להוכחת תביעתה ובחרה להשתית תביעתה על מסמכים שהופקו אך על ידה והסתירה מסמכים המצויים בשליטתה כמו פירוט העבודות שבוצעו לאשורן. לעומת זאת הנתבעת שהתאמצה יותר ממנה הצליחה להוכיח כי התובעת אינה זכאית לכספים. המחלוקת 6. אין חולק כי הנתבעת לא מילאה אחר כל דרישותיה הכספיות של התובעת. הצדדים חלוקים בדבר זכאות התובעת לכספים הנ"ל בכל הנוגע לביצוע העבודות בבניין המועצה, וטיבן. לטענת ב"כ הנתבעת עלה מכתבי הטענות ותצהירי התובעת כי המחלוקת מצומצמת לעבודות ניקיון בנין המועצה ולכן ניסיונו של ב"כ התובעת בסיכומיו לתקן את הנטען בתצהיר בהגנבת מילה מרחיבה דינו להיכשל. יתר על כן, אין לתובעת כל טענה בדבר שיעור ההפחתות של הסכומים שהופחתו כי אם באשר לעצם הפחתתם. מניתוח הראיות נראה שהצדק עם הנתבעת כפי שיובהר להלן. הראיות 6. נציג התובעת ומנכ"לה מר אלברט X הצהיר, כי התובעת עמדה בכל חיוביה כלפי הנתבעת, ביצעה וסיפקה את שירותי הניקיון למוסדות החינוך ובניין המועצה וכן עבודות מיוחדות על פי דרישת הנתבעת ולשביעות רצונה. התובעת הגישה את החשבונות לנתבעת וחרף קליטתן אצלה בכרטסת הנה"ח מיאנה לשלם את כל המגיע הימנה. העד אלברט הודה כבר בתצהירו כי הנתבעת שילמה עבור ניקיון בתיה"ס את מלא הסכום הנקוב בחשבוניות לעומת זאת בכל הנוגע לתשלום בניין המועצה הועברו סכומים בחסר בלא הבהרה לסיבת הקיזוז ומבלי לשייכם לחשבונית מסוימת. עוד הצהיר העד כי הוא פיקח "פיקוח על " על ביצוע עבודות הניקיון בחבל מודיעין וקיים קשר עם מבצעי העבודה כך שידע לומר כי התובעת סיפקה את מלא השירות שנתבקש. לא זו אף זו, בעת שהנתבעת ביצעה שיפוצים בבניין המועצה, נתבקש לטפל בבעיות אבק שנוצרו, והתובעת פעלה מעל ומעבר לביצוע הניקיון בתנאים הקיימים. 7. על פי עדותו בשנים 06'-08' נתנה התובעת שירותים למספר רב של רשויות והעסיקה כ250-300 עובדים אותם הקצתה למקומות שונים. לגבי כל מקום עבודה העמידה גורם שניהל או פיקח מטעמה לרבות מנכ"לה שהיה נוכח מידי פעם. גם אצל מוסדות הנתבעת נהגה שיטה דומה, והתובעת העמידה מספר מפקחים בשם לודמילה או דורון שנכחו בדר"כ מידי יום או יומיים, ואילו הוא היה מופיע ומבקר את המקומות הנ"ל כ-3 פעמים בשבוע. נציג התובעת לא זכר את כל שמות המפקחים שמינה אך אישר כי התובעת העסיקה גם קבלן משנה בשם אוריאן במוסדות הנתבעת ומבנה המועצה. למרות ששני העדים הנ"ל קיימו עם התובעת קשר טוב גם לאחר התביעה לא טרחה התובעת להזמינם לעדות. לגרסת העד, הגב' לודמילה עובדת גם כיום עם התובעת אולם לא היה לו הסבר מניח את הדעת לאי העדתה. 7. אין חולק, כי עפ"י ההסכם היה על התובעת להגיש אישור חודשי של מנהל ומפקח מטעמה ושל אישור מנהל המוסד שמאשר את ביצוע העבודות. אולם לטענת נציג התובעת, שיטת העבודה בפועל הייתה אחרת ונהגה עוד מאז 02'. הוא מצידו לא שם לב לשינוי סעיפי ההסכם בעניין וממילא הנתבעת לא דרשה אישורים ודו"חות כנ"ל מעולם, והתשלום נעשה באופן גלובאלי. את הדרישה הכיר אמנם ברשויות אחרות, אולם הדבר היה נעשה לאחר שנמסר בידו דוח להחתמת מנהלת המוסד. נוהל זה לא קוים לדבריו אצל הנתבעת. יתר על כן, לא נדרש ממנו ע"י הגב' לפידות להגיש דוחות נוכחות יומיומיים. כדבריו (עמ' 16 לפר'): ש. אתה יודע שלפי ההסכם הייתם צריכים להגיש כל חודש חשבון עם אישורים של מנהל שלכם, של מפקח שלכם, עם חתימה של אותו אחראי או מנהל של אותו מוסד ששם ביצעתם את העבודה? ת. ......לא ביקשו ממני. מהחודש הראשון שהתחלתי לעבוד יכלו לומר לי. אני לא ידעתי, עבדתי על חוזים אחרים ותוך כדי הפסקה עשו לי חוזה אחר במקום שלא היה במכרז הקודם הכניסו את הסעיפים שהכניסו, משנת 2002 עבדתי בשיטה הזאת , כל חודש אני מגיש חשבונית ואם היו מבקשים ממני הייתי מגיש להם, אבל לא ביקשו ממני חוץ מזה, האם אני צריך להגיש להם? הן צריכים להגיש לי ולומר לי מה עשיתי ומה עבדתי. חוץ מזה אני עבדתי גלובאלית." עוד הוסיף והסביר כי (בעמ' 16 שם): "קודם כל לא שמתי לב. שנית, אם הגשתי בחודש הראשון והשני והשלישי חשבונית וזה נרשם ונקלט בכרטיסיה והכל בסדר, חובתם גם היתה לומר לי מהחודש הראשון איפה הדוחות. מעולם לא אמרו לי דבר כזה." העד הכחיש כי קיבל דרישות פירוט או הגשת דוחות מנציגת הנתבעת הגב' לפידות והוא הדין במכתבי התראה. לדבריו, לכשפנה אליה בשל אי תשלום מלא החשבוניות שהגיש, נענה כי יסיר דאגה מליבו ועל כך סמך ולכן הניח כי התשלום החלקי היווה מקדמה על החשבון. 8. עפ"י עדותו, רוב העבודה בוצעה בבניין המועצה שכלל מרתף, 3 קומות נוספות, 2 קרוואנים בחצר, מועדון קשישים ומרכז שיקומי. ביצועה נעשה בעיקר בשעות אחה"צ בין השעות 15:00-18:00 ולא בבוקר שאז רק נוקו שירותים. מר אלברט הודה כי נודע לו בשלב מאוחר שקרוואן אחד היה סגור ולכשהודע לו על כך ע"י הגב' לפידות - עדת ההגנה הפסיק לדרוש בעבורו תשלום וזאת החל משנת 07'. לטענתו המחיר המוסכם נקבע כמחיר גלובאלי ללא הפחתה, אולם כשנאמר לו שחלק מהמקום סגור לא חייב בחשבוניות שהוגשו וזאת מיוזמתו. כדבריו (בעמ' 19 לפר'): ש.לפי מה שאתה מספר לנו יוצא,שאתה אומר שהמועצה היתה צריכה לשלם לך סכום גלובאלי בין אם עבדת או לא עבדת, האם זה נכון? ת.המחיר של המכרז נקבע גלובאלית, לא כתוב להוריד או להפחית. אם חדרים סגורים ואין לי מפתחות, אני לא אשם....ברגע שראיתי שהמקום סגור לגמרי ואין פעילות, באתי לרינה לפידות ולא חייבתי אותה." בהמשך כבר התרצה והודה כי התובעת אינה זכאית לתשלום בעבור האגף הנ"ל כדבריו (עמ' 20 לפר'): "ש. היום אתה מודה שעבור מרכז השיקומי ואתה אומר הנכים היה סגור ולא מגיע לך כסף. ת. לא עשיתי עבודה, אז למה שיהיה מגיע לי כסף.......באמת ובאמונה לא ידעתי שסגור וחוץ מזה אני מגיש את החשבונית לפי המכרז." מר אלברט הודה כי ידע שמידי חודש נגרעו כספים שמגיעים לו מהנתבעת אולם לשיטתו הרגיעה אותו הגב' לפידות והבטיחה לו כי הדבר יוסדר לידיו. מנה"חש של התובעת חזרה גם כן על גרסת אביה על פיה לא ידעה התובעת מה פשר התשלום החלקי שבוצע ע"י הנתבעת. עוד העידה כי אביה היה מגיע לעיתים קרובות לצורך הפיקוח הגם שהיו לו אזורים שונים בהם סיפק שירותי ניקיון. היא אישרה כי זכות התובעת לקבלת כספים נובעת מההסכם הנ"ל והתובעת אכן עמדה בו וביצעה את המוטל עליה. כמו כן טענה כי דרישות התשלום של התובעת התבססו על עבודה שבוצעה בפועל וכי מעולם לא ביקשה לעצמה כספים בעבור עבודות שלא ביצעה. מנגנון הדיווח לחיוב נעשה ע"י הגשת דוחות ע"י אביה או לודמילה ועל פיהם נעשתה הדרישה. ברם, שעה שהתבקשה להמציא דוח כנ"ל לא היה בידה להציגו, הגם שטענה כי קיים דוח בכתב. לכשעומתה עם תשובות נציג התובעת בשאלון על פיהן לא מוכר מסמך כנ"ל לא היתה בפיה תשובה מניחה את הדעת. היא עמדה על דעתה כי הנפיקה חשבונית על פי דווח אביה בגין כל עבודה שבוצעה בפועל. יחד עם זאת לא ידעה לומר אם בוצעו עבודות במרכז השיקומי, אם חויבה הנתבעת בעבורו ומי היו כל העובדות שעבדו מטעם התובעת בבנין המועצה. העדה עומתה עם דוחות נוכחות של עובדי התובעת ומטעמה, ועל פיהן עולה לכאורה, כי לא עבדו בשעות אחה"צ בבניין המועצה, ואז השיבה כי (עמ' 29 לפר'): ש. הוא מדבר על העובדים הערבים האלה ....וטענת המועצה היא שגם הם לא עבדו אחה"צ לפי מסמכים אמיתיים. למה את מתעלמת גם מאמירה זו שלו וגם מהמסמכים מזמן אמת? ת. אני יודעת שגם הצעת המחיר במשרד לא היתה לפי שעת עבודה, אנחנו סגרנו עם העובדים על מחיר גלובאלי, היו עובדים של בוקר והיו אחה"צ . יש המון מסמכים שאנחנו לא ראינו מעולם וחשבוניות שאף פעם לא קיבלנו מהמועצה בזמן אמת" גם לדבריה לא נדרשה התובעת ע"י הנתבעת להגיש חשבון הכולל פירוט העבודה מאושר ע"י מפקח או מנהל מוסד חינוכי כפי שנהוג ברשויות אחרות. 9. הנתבעת העידה בביהמ"ש שורת עדים מטעמה להוכחת הביצוע החלקי של העבודות ע"י התובעת וטיבן הלקוי. הגב' לפידות ששימשה בתפקיד מזכירת המועצה עד לשנת 08 העידה כי קיבלה את חשבוניות התובעת לאחר שאלו נלקטו במחלקת הנהח"ש, כנהוג עם חשבוניות ספקים המוקלדות שם ומועברות לאישור הממונה. היא בדקה את אופן השירות, כמותו השעתית בהתאמה להסכם ובהתאם לכך העירה הערותיה.התשלום ע"י הנהח"ש נעשה לאחר מכן. לדבריה התובעת ידעה כמה שולם לרבות מה היו ההפחתות שכן החשבוניות עם הערותיה בכתב ידה היו מועברים אליה. כמו כן בדר"כ נשלח מכתב ע"י מח' הנהח"ש ובו מפורט מה קוזז ומה שולם. גם היא ניהלה שיחות עם נציגי התובעת אודות הקיזוז וההפחתה בתשלום עקב אי ביצוע העבודה, לרבות זימונם לשיחה עם ראש המועצה. לדבריה חזרה ושנתה בשיחות טלפוניות באזני מר אלברט והגב' חדווה מטעם התובעת אודות העבודות במרכז השיקומי והכחישה את טענתו של מר אלברט כי הודיעה לתובעת על הפחתה בגין כך לראשונה רק לאחר כשנה. כן אישרה, כי במשך 4 חודשים לא אושר לתשלום 4,200 ₪, והודע על כך לנציג התובעת. לדבריה, הסכים נציג התובעת לקיזוז הנ"ל משום שלא היה לו כ"א. העדה ציינה כי אמנם ההסכם לא בוטל הן משום שמדובר בהתקשרות במכרז וההערכות לשינוי קבלן כנ"ל היא ארוכה והן מכיוון שבקסמו הרב הבטיח נציג התובעת כי ישפר את טיב הביצוע, לאחר שקיבל הערות נוקבות על אי ביצוע העבודה אחה"צ בבניין המועצה. גם מידיעתה האישית יכלה להעיד כי בשעות שהיא עבדה בבניין המועצה לא היו עובדי ניקיון אחה"צ בין השעות 16:00 ל-19:00. העבודה בוצעה בבוקר ע"י עובדי הניקיון, וגם זאת לאורך זמן כשהבניין נותר לעיתים מלוכלך. כדבריה (בעמ' 32 לפר'): "אלו ההערות שלי נשלחו לש.אלברט, לא פעם אחת וכן לחדווה ואני חוזרת על כך, מכתבים מהנהלת החשבונות נשלחו ...ושיחות טל היו לא פעם אחת על שאנו מקזזים להם כיוון שהעבודה לא בוצעה.......היו הרבה מכתבים על חוסר תפקוד, ועל חוסר שביעות רצון, גם בהארכת ההסכם הוא הבטיח לי באופן אישי בשיחה אישית, שהוא יעשה הכל שיביא עובדים לצהריים, אחר הצהריים, קומה שלישית." העדה הכחישה כי הרגיעה את מר אלברט בנוגע לכספים המופחתים ולטענתה אין זה סגנונה משום שהיא נוהגת ליתן תשובות ענייניות ולאחר שנבדקו הנתונים התברר כי לא בוצעה עבודה אחה"צ,וגם אם לעיתים הושלמה למחרת בבוקר הרי הדבר נעשה באופן חלקי. לטענת העדה חלף חובת התובעת לפרט את שעות העבודה ושבה לא עמדה טרחה העדה ובדקה את ביצוע העבודות במקומה ומצאה כי (עמ' 38 לפר'): "כל מה שלא בוצע,נתתי הוראה לא לשלם." זאת ועוד, העדה הצהירה כי בבנין המועצה הייתה קיימת מערכת אלקטרונית המאפשרת מעקב אחר שעות הכניסה והיציאה של העובדים בבנין. על פי מעקב אחר עובדי התובעת התברר כי עובדות מסוימות שבשמן נקבה לא נתנו את השירות אחה"צ ועזבו את הבניין כבר בין השעות 15.00 - 16.00. בהשוואת דוחות הנוכחות לחשבוניות התובעת עולה כי האחרונה דרשה תשלומים עבור שירותים שכלל לא ניתנו. יתר על כן לדבריה עובר לסיום עבודתה ועזיבתה את הנתבעת נערכה פגישה בין הצדדים לרבות בנוכחות מזכיר המועצה החדש מר אלימלך ביום 24.2.08, בה התובע קבל רק על חישובים שגויים ולא טען כי מגיעה לו כל התמורה. הצדדים הגיעו להסכמה שהועלתה על הכתב בפרוטוקול הישיבה כי החל ממועד זה יוצבו ע"י התובעת 3 עובדים בשעות אחה"צ בבניין המועצה שכן עד למועד הנ"ל לא פעלה כך. 10. הנתבעת הסתייעה גם בעדות הגזברית ומזכיר המועצה החדש. העדה גב' נימני שעובדת כגזברית הנתבעת מאז משנת 87 , תיארה את שיטת העבודה למן הגעת חשבונית שהוגשה ע"י התובעת ועד לאישורה וביצוע התשלום. לדבריה היתה מעבירה לאישור ולאחר ההערות שנרשמו היתה מבצעת את ההוראה. את החשבוניות עם ההערות העבירה לתובעת, שהייתה מקבלת מכתב מידי חודש על אופי התשלום. לכשנתבקשה להמציא אישור על כך, חזרה בה והודתה שלא שלחה העתק חשבונית, אולם לדבריה, היה נציג התובעת במשרדה והודע לו על כך. מזכיר המועצה מאז 08' הסביר, כי החשבוניות היו מגיעות אליו, היה מברר עם כל מוסד אם התובעת ביצעה את עבודות הניקיון אם לאו.לדידו, המחלוקות היחידות היו בעניין העבודות בבניין המועצה, כי כל החשבוניות שהוגשו לענין העבודות במוסדות החינוך אושרו. לדבריו בעשרות שיחות בע"פ במשרדו הודיע לתובעת על אי ביצוע העבודה בעיקר אחה"צ. העסקת התובעת הופסקה לטענתו בתום ההסכם וכתוצאה מחוסר שביעות רצון. מידיעתו האישית העיד כי מיום שנכנס לעבוד במועצה ועד לתום ההסכם, לא ניקתה התובעת את מבנה המועצה באופן שיטתי, לכן הופחת הסכום הנדרש באופן אוטומטי. עוד העיד כי ביום 24.2.08 התקיימה ישיבה עם התובעת ושם עלו הדברים פעם נוספת עת ידעה התובעת בעבר מהי סיבת ההפחתה. לשיטתו, לא היה צורך לציין דבר העדר הזכאות מכיוון שנערכו הבהרות ודיונים עם התובעת. 11. כבר בתצהיר הגב' לפידות צוין כי קיבלה פניות ותלונות רבות מגורמים שונים בתחומי הנתבעת על עבודתה הלקויה של התובעת ובאלה יש כדי להפריך את האישורים שהציגה התובעת מגורמים שונים אודות שביעות רצון מעבודתה. לפיכך העידה הנתבעת מנהלי מוסדות שפעלו בתחומה כדי לבסס טענה זו בניסיון להפריך את טענת התובעת. העדה הגב' תמר נווה שימשה מנהלת ביה"ס לפיד הצהירה כי רמת השירות שסיפקה התובעת ביו השנים 06'-08' הייתה מתחת לכל ביקורת והיא פנתה עשרות פעמים למנהל אגף החינוך בתלונות בעניין. לא זו אף זו היא פנתה למר אלברט והתלוננה באוזניו על כך וזכתה להבטחות לשיפור רמת השירות.אמנם נוכחה כי בחודש דצמבר 06' נתן בידי התובעת אישור על ביצוע עבודות ניקיון לשביעות רצונה אולם לדבריה לא ברור כיצד ניתן האישור והסיבה כנראה נעוצה בכך שפנו לאב הבית ולא אליה.בחקירתה היתה פחות נחרצת ,לא הצליחה לזכור את כל הפרטים והודתה כי יתכן שאז ביצעה התובעת את העבודה כפי שצריך. גם זיכרונן של עדות ההגנה הגב' מרים דקל, מנהלת בי"ס בית שמן עד לשנת 09' וגב' דבורה גיל, מנהלת בי"ס עטרות לא צלח להן בהתייחס לטיב העבודה של התובעת אולם שתיהן אישרו כי התובעת לא נדרשה למלא דוחות נוכחות או פירוט ביצוע העבודות. גם הגב' מיכל כליל החורש מנהלת בי"ס עמלנית לחינוך מיוחד ,שהצהירה על רמה ירודה של עבודות התובעת ותלונות הורי התלמידים ,לא זכרה פרטים ניכרים ועל כן הסתמכה על מכתבים ששלחה בזמנו לרבות לתובעת בעניין. העד מר עדיאל אסולין מנהל בי"ס ממלכתי דתי העיד כי לא זכורה לו דרישה מהתובעת למלא דוחות נוכחות למעט בסוף הקיץ שאז היה נדרש אישור מביה"ס על ביצוע העבודה. גם המסמך שהוציא המאשר לכאורה את ביצוע העבודה נועד לטענתו על רקע מסירת סעיפי תיקונים טעוני ביצוע, כנגד הבטחה לתקן את הדרוש שבה התובעת לא עמדה. העד מר ריגלר - מנהל אגף החינוך העיד, כי ניהל הרבה שיחות עם נציג התובעת לגבי העבודה במוסדות החינוך, וכן עם המפקחת מטעמו. אולם התברר כי הוא למעשה היה מופקד על אישור החשבוניות בהקשר לבתי הספר בלבד ולא לבניין המועצה ולא היה אחראי לתשלומים. דיון 12. אין ספק כי עול ההוכחה ונטל השכנוע חל על התובעת בבחינת המוציא מחברו עליו הראיה. התובעת עשתה מאמץ קטן מאד להרמת הנטל ולטעמי לא צלחה את הרמה הנדרשת לצורך הוכחת תביעתה על פי מאזן ההסתברויות האזרחי. כאמור התובעת סמכה את טענותיה על חשבוניות שהגישה ולא יספה. לא רק שלא ביקשה להשלים ראיותיה לאחר פירוט מלא של טענות ההגנה בתצהירי עדות הראשית של העדים מטעמה כי אם נמנעה באופן מתמיהה להציג ראיות פוזיטיביות להוכחת מתן השירותים באופן מלא . התובעת לא הציגה דוחות או יומני עבודה, אישור כלשהו על ביצוע העבודות או כל ראיה מתאימה אחרת בעניין. אמנם ניתן לקבע כי הוכחה גרסת התובעת מפי חלק מנציגי ההגנה כי לא נדרשה להמצאת דוחות עבודה חודשיים למרות ההוראה הנקובה בהסכם. יחד עם זאת לא די בכך להוכחת ביצוע העבודה בפועל. התובעת הודתה כי חלק מהעובדים שעבדו בתקופה הרלבנטית היו בהישג ידה ובקשר רציף עמה ובכל זאת נמנעה מהעדתם. במיוחד הדברים נכונים עת שצורפו דוחות נוכחות ע"י הנתבעת ובנקל יכולה הייתה התובעת להפריכן באמצעות העדת מבצעות העבודות ששמן צוין - לו רצתה בכך. כלל הוא כלל ידוע הוא, כי כאשר נמנע בעל דין מהבאת ראיות שיש בהן כדי לתמוך בגירסתו - יזקף הדבר לחובתו וכנאמר ב ע"א 548/78 שרון ואח' נ. לוי ואח' פ"ד לה(1) 736 בעמ' 760: "כלל הנקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הדבר סביר, ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה, היתה פועלת נגדו". ובע"א 465/88 בנק למימון ולסחר בע"מ נ. מתתיהו ואח' פ"ד מ"ה (4) 651, בעמ' 658: "אי הבאתו של עד רלוונטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד כי יש דברים בגו וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד". (כמו כן ראה גם ע"א 641/87 קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציון בע"מ פ"ד (!) 239, 55/89 קופל נ. טלקאר, פ"ד מ"ד (4) 595 שצוטטו וע"א 2275/90 לימה חברה ישראלית לתעשיות כימיות בע"מ נ. רוזנברג ואח' פ"ד מ"ז (2) 605). 13. במבחן טענות הצדדים מצאתי להעדיף את עדות חלק מנציגי הנתבעת. ראשית, שני עדי התביעה הרשו לעצמם להסתפק בידיעה מצומצמת ביותר למרות שעליהם היה להביא בפני ביהמ"ש תמונה עובדתית רחבה ביותר. עוד בחרו להישען על אמרה שלשיטתם יצאה מפי הגב' לפידות עליה הסתמכו כביכול חלף בירור עניני בכל הנוגע להפחתת כספים שוטפת. בעניין זה גם כן יש לקבל את טענת הנתבעת כי אין כתב התביעה מפרט עילת תביעה שעניינה מצגים והבטחות ברי הסתמכות. ממילא גם לא הוכיחה התובעת כי שינתה מצבה לרעה כתוצאה מאותה הסתמכות. מר אלברט לא הצליח להותיר רושם של אדם תמים שאינו יודע כלל מדוע הנתבעת מתנהלת באופן בלתי ברור לטעמו. הוכח מפיו כי היה קשור עסקית עם רשויות נוספות ומן הסתם ידע דבר התנהלות מקובלת במגזר זה. עוד אני מטילה ספק ניכר בטענותיו על העדר פניות של מי מנציגי הנתבעת בעניין טיב העבודה והיקפה. הוא שהודה כי התחוור לו לבסופו של דבר כי לא מתבצעות עבודות במרכז השיקומי ולעומת זאת בחר לחייב בעבורן ולזכות רק כעבור שנה לכאורה רק לאחר שנעשתה אליו פנייה בעניין. יש בכך כדי להעיב על מהימנות הפיקוח שהוא טען כי ביצע על העבודות ואופן ביצועו. התובעת אף לא תיקנה את דרישתה המפורטת בכתב התביעה לעניין העבודות במקום הנ"ל למרות הודאה זו . מנגד הציגה הנתבעת ראיות למכביר על מנת לשכנע כי עבודת התובעת לקתה בחסר. גם אם חלק מעדי ההגנה לא תמכו באופן מלא בהצהרתם הרי הוכח כי הנתבעת בדקה את חשבוניות התובעת, נציגיה ציינו בזמן אמת את הליקוי והחסר ופעלו בהתאם לממצאים אלו.אני מקבלת את טענת הנתבעת כי התובעת ידעה בזמן אמת אודות אי התשלום או ביצועו בחסר ולבסופה של עדות אף הודה מר אלברט בכך באי רצון. גם בתו אישרה כי קיבלה מסמכים שביקשה מהגזברית לצורך הבהרת ההפחתות שבוצעו. יוצא איפוא כי התובעת פעלה בהנפקת החשבוניות מטעמה באופן מנותק מביצוע העבודה בפועל, סמכה על גרסה לא מוכחת ומנוגדת להסכם כי התשלום שסוכם הוא גלובאלי ואף לא פעלה לתיקון הביצוע או גם החיוב מקום שהודתה כי היה שגוי. התנהלות כנ"ל שומטת עוד יותר את הקרקע תחת תביעת התובעת. לסיכום 14. מכל האמור, התביעה נדחית. אני משיתה על התובעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 10,000 ₪.סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל. חוזהשירותי ניקיון