בספרו של המלומד טדסקי, פירוש לחוקי החוזים חוק המכר, תשכ"ח-1968, בעמ' 186-187, נאמר בענין זה :   "כבר עמדנו על כך שהמסירה בחוק המכר היא פעולה חד צדדית שאינה דורשת שיתוף פעולה מצד הקונה. ראיית המסירה כפעולה חד צדדית מצריכה להתייחס לעניין ההודעה על המסירה ... לא ייתכן שהמוכר יקיים את חיוב המסירה בלי ידיעת הקונה; ידיעת הקונה והסכמתו הם חלק מהקיום. לעומת זאת, הגדרת המסירה כפעולה חד צדדית דורשת להטיל על המוכר חיוב נלווה, להודיע לקונה על כך שהממכר עומד לרשותו, להודיע לו שהוא רשאי לבוא ולקבלו ... כל עוד לא מסר המוכר לקונה הודעה על העמדת הממכר לרשותו, אין לראותו כמי שהעמיד את הממכר לרשות הקונה. אי מתן ההודעה היא הפרת החיוב למסור, שכן תכלית המסירה לאפשר לקונה ליטול את הממכר, ואם אין הוא יודע שהממכר הועמד לרשותו, אין לה משמעות". ##להלן פסק דין בנושא תביעה בגין הפרת הסכם רכישת מערכת טיפול במים:## פתח דבר התביעה המונחת בפני, הינה תביעה להשבת סכום בסך 271,313 ₪, ששילמה התובעת לנתבעת, תמורת רכישת מערכת לטיפול במים מהנתבעת (להלן - מערכת המים). התביעה הוגשה מן הטעם, כי מערכת המים לא סופקה לתובעת, ועל כך אין חולק, כמפורט בהמשך. ביום 23.12.08, ניתנה לנתבעת על ידי כב' הרשמת (כתוארה אז) עדי אייזדורפר, רשות להתגונן והתביעה עברה להתברר בסדר דין רגיל. נקבע שהתצהיר, התומך בבקשת הרשות להגן, ישמש ככתב הגנה.   רקע עובדתי  אין מחלוקת בין הצדדים בדבר העובדות הבאות:   התובעת הינה חברה שנוסדה והוקמה בקפריסין, אשר ביקשה לרכוש מערכת לטיפול במים, למרפאת דיאליזה הנמצאת בבית חולים באוקריאנה.   הנתבעת הינה חברה העוסקת בתחום מערכות המים.   ביום 28.10.04, שלח המנוח אריה X ז"ל- מבעלי מניותיה של הנתבעת וממנהליה (להלן - מר X ז"ל), לבוריס - נציג התובעת (להלן-בוריס), הצעת מחיר ופירוט טכני לייצור והרכבת מערכת המים. הצעת המחיר צורפה כנספח א לתצהיר עדותו של אלכס וולפוביץ', המשמש כדירקטור אצל התובעת (להלן - מר וולפוביץ').   ביום 3.11.04, שלח מר X ז"ל לתובעת, פירוט בדבר מחירה של המערכת ותנאי תשלום. מכתב זה צורף כנספח ב לתצהירו עדותו הראשית של מר וולפוביץ'.   ביום 4.11.04, נחתם בין התובעת לנתבעת, באמצעות מר X ז"ל מצד אחד, ובוריס ואיגור - נציגי התובעת - מצד שני, הסכם, לפיו רכשה התובעת מהנתבעת את מערכת המים (להלן-הסכם הרכישה). הסכם הרכישה צורף כנספח ג לתצהיר עדותו הראשית של מר וולפוביץ.   על פי סעיף 8 להסכם הרכישה, תמורת מערכת המים התחייבה התובעת לשלם סך 62,300$ (להלן - התמורה). בסעיף 11 להסכם הרכישה, נקבעו שלבי תשלומים בהתאם להתקדמות ביצוע העבודה. הנתבעת מאשרת, כי קיבלה מהתובעת עד כה סך כולל של 58,541$ תמורת מערכת המים [סעיף 35 לתצהירו של גיל כרמל, מבעלי ומנהלי הנתבעת (להלן-מר כרמל) ].   בסופו של יום, נותרה מערכת המים בחצרי מפעלה של הנתבעת ולא הגיעה לידי התובעת.   מכאן התביעה שבפני. התובעת עותר לחיוב הנתבעת בהשבת הכספים ששילמה לה התובעת.   טענות הצדדים  טענות התובעת  התובעת טוענת, כי חרף תשלום התמורה מצדה בהתאם להוראות ההסכם, ולמרות פניות חוזרות ונשנות לקבלת מערכת המים, הנתבעת לא סיפקה לה את המערכת. בהקשר זה, מפנה התובעת למכתב מיום 14.8.07 בו דרשה מהנתבעת את אספקת מערכת המים או השבת התמורה, ולמכתבים דומים נוספים שנכתבו לנתבעת, לאחר מועד זה. לטענת התובעת, הנתבעת נמנעה ממתן מענה ענייני לפניותיה.   לטענת התובעת, הנתבעת מבקשת להחזיק במקל משני קצותיו - מחד, לא לספק את מערכת המים ומאידך להותיר את תשלום התמורה בידה.   התובעת טוענת, כי הנתבעת הפרה התחייבותה למסור את מערכת המים ועל כן, התובעת זכאית להשבת הכספים ששולמה על ידה בגין רכישתה, בסכום כולל של 271,313 ₪.   טענות הנתבעת מנגד, הנתבעת טוענת, כי בין הצדדים הוסכם, שמערכת המים תימסר לידי התובעת בחצרי הנתבעת במהלך חודש פברואר 2005, והתובעת היא שתהא אחראית להעמסת מערכת המים למכולה שבבעלותה, ולהובלתה לאוקראינה.   לטענת הנתבעת, למרות שהיא העמידה את מערכת המים לרשות התובעת כשהיא מוכנה וארוזה, התובעת לא הגיעה לחצרי הנתבעת, במועד המוסכם, לשם קבלת המערכת. זאת בניגוד גמור להתחייבותה של התובעת לעשות כן. הנתבעת טוענת, כי ניסתה ליצור קשר עם התובעת אך כל נסיונותיה עלו בתוהו. למרות זאת, הנתבעת איחסנה ושמרה על מערכת המים בחצרי מפעלה.   הנתבעת טוענת, כי במועד מאוחר יותר, התקיימו מספר שיחות טלפוניות בין מר X ז"ל לנציגי התובעת, בהן עמד מר X ז"ל על נזקי הנתבעת, עקב הפרת התחייבויות התובעת לבוא ולקבל מערכת המים לידיה, ודחק בנציגי התובעת לאסוף את מערכת המים ממפעלה של הנתבעת. הנתבעת טוענת, כי כחודש ימים לאחר שיחת הטלפון האחרונה שהתקיימה בחודש ספטמבר 2005 או בסמוך לכך, נאלצה להוציא את מערכת המים אל מחוץ למפעלה, והיא הונחה במגרש חניה פתוח, סמוך למפעל.   מוסיפה הנתבעת וטוענת, כי היא מצידה מילאה אחר כל התחייבויותיה על פי הסכם הרכישה, בעוד התובעת, באי נטילת מערכת המים מממפעלה של הנתבעת במועד שנקבע, הפרה בהפרה יסודית הסכם זה. לטענת הנתבעת, הפקרת מערכת המים על ידי התובעת, כאמור לעיל, במשך זמן כה רב, הסבה למערכת המים נזקים בלתי הפיכים, הואיל והמערכת בנויה, בין השאר, מרכיבים מתכלים. בנוסף, באי נטילת המערכת יש כדי להעיד על כך שהתובעת התכוונה להפקיר את מערכת המים, ובכך יש כדי להפקיע את בעלותה בה ולקעקע את עילת תביעתה. עוד טוענת הנתבעת, כי התובעת אף לא שילמה לה את מלוא תמורת מערכת המים המוסכמת ולא שילמה לה עבור המע"מ החל בגין העסקה.   מטעמים אלה, הנתבעת טוענת, כי התובעת אינה זכאית להשבת הכספים ששולמו לנתבעת עבור מערכת המים , וממילא סעד ההשבה הינו בלתי צודק בנסיבות הענין. הנתבעת טוענת עוד, לקיזוז בסך 260,000 ₪ בגין נזקיה והוצאותיה כמפורט להלן: סך 235,000 ₪ בגין עלויות רכישת חלקי המערכת, עלויות עבודה שהושקעה בבנייתה ועלויות אריזתה; סך 25,000 ₪ נוספים בגין אחסנת ושמירת מערכת המים במפעלה של הנתבעת; כן טוענת הנתבעת לקיזוז סכום בסך 43,597 ₪ בגין המע"מ החל על העסקה שלא הועבר לנתבעת על ידי התובעת. דיון והכרעה טענות הצדדים כפי שנפרשו בפני מלמדות, כי בין הצדדים נטושה מחלוקת בשאלה, האם מערכת המים לא סופקה, כטענת התובעת, או שמא ננטשה ונזנחה, כטענת הנתבעת. במילים אחרות, המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה, לפתחו של מי מהצדדים רובצת האחריות לאי הגעת המערכת לידי התובעת.   לשם הכרעה במחלוקת זו, יש להידרש תחילה לשאלה, מה הוסכם בין הצדדים בכל הנוגע למסירת מערכת המים, היינו, למסירת הממכר.   בסעיף 9.6 להסכם הרכישה נאמר:   "חברת LALILA MEDICAL LTD (המזמין) (התובעת-נ"ש), אחראית על הובלתה, המהירה ככל האפשר, של המערכת מחצר מפעלו של המוכר (הנתבעת-נ"ש) עד מקום התקנה בעיר לבוב באוקראינה"   נוסחו של סעיף 9.6 הנ"ל מלמד, כי הצדדים התכוונו שמקום מסירת מערכת המים לידי התובעת, יהיה במפעלה של הנתבעת, קרי, המוכרת. הדברים תואמים גם את הוראות סעיף 10 (א) לחוק המכר, תשכ"ח-1968 (להלן-חוק המכר), שם נקבע:   "המסירה תהא במקום עסקו של המוכר, ובאין למוכר מקום עסק-במקום מגוריו הקבוע".   הוראה זו משקפת את הנוהג המסחרי והחוזי המקובל בעיסקאות מכר, נוהג המהווה סטייה מהעקרון הכללי ביחס לכלל החיובים, בדבר הליכת החייב אחר הנושה (ג. טדסקי, פירוש לחוקי החוזים חוק המכר, תשכ"ח-1968, תשמ"ז-1987, בעמ' 224).   הואיל ועסקינן במכר לחברה, שמקום עסקה במדינה זרה (קפריסין). יצוין, כי הוראה דומה להוראת סעיף 10(א) לחוק המכר מצויה גם בחוק המכר (מכר טובין בין לאומי), תש"ס - 1999 (להלן - חוק המכר טובין בין לאומי), בסעיף 31(3), שם נאמר:   "לא היה המוכר מחויב למסור את הטובין במקום מסוים אחר, חיובו למסירה הוא - ... (3) במקרים אחרים-בהעמדת הטובין לרשות הקונה, במקום שבו נמצא מקום עסקו של המוכר בעת כריתת החוזה".   עתה, יש לבחון כיצד יוצא המוכר ידי חובת מסירת הממכר כלפי הקונה.   בענין זה, קובעת הוראת סעיף 8(א) לחוק המכר כדלהלן:   "מסירת הממכר תהא בהעמדת הממכר לרשות הקונה".   הוראת סעיף 19 לחוק המכר קובעת:   "הקונה חייב לשלם למוכר את המחיר ולקבל את הממכר".   גם בחוק המכר טובין בין לאומי נקבעו הוראות דומות. אשר לחיובי המוכר נקבע בסעיף 30 כדלקמן:   "על המוכר למסור את הטובין וכל מסמך הקשור בהם ולהעביר את הקניין בטובין, כנדרש בחוזה ובאמנה זו".   אשר לחיובי הקונה נאמר בסעיף 53:   "הקונה חייב לשלם את מחיר הטובין וליטול אותם לידיו כנדרש בחוזה ובאמנה זו".   העולה מן הדברים הוא, כי חובתו של המוכר להעמיד את הממכר לרשות הקונה וחובתו של הקונה -לקבלו.   לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמסמכים והראיות שהובאו בפני בענין זה, באתי לכלל מסקנה, כי הנתבעת לא הוכיחה העמדת מערכת המים לרשות התובעת.   הסכם הרכישה אינו נוקב בתאריך יעד כלשהו למסירת המערכת. מר כרמל העיד בענין זה בסעיף 13 לתצהיר עדותו, כי "בעקבות הפגישה נקבע מועד למסירת המערכת לידי לליה (התובעת-נ"ש) בחצרי מי טק (הנתבעת-נ"ש) במהלך חודש פברואר 2005 או בסמוך לכך". בעדותו בבית המשפט, חזר והעיד מר כרמל: "בפועל בפגישה האחרונה של הפעלה והדמיית הפעלת המערכת במפעל סוכם על מועד שהמשיבה (התובעת-נ"ש) תבוא ותיקח את המערכת מהמפעל. זה היה הסיכום המקורי" (עמ' 7 לפרוטוקול מיום 7.10.08, שורות 14-15).   יחד עם זאת, מחקירתו של מר כרמל עולה, כי הנתבעת לא שלחה לתובעת כל מכתב ו/או הודעה, המזמינה את התובעת לבוא ולקבל את מערכת המים (עמ' 2 לפרוטוקול מיום 7.10.08, שורות 1-2; עמ' 4 לפרוטוקול מיום 7.10.08, שורות 21-25; עמ' 6 לפרוטוקול מיום 7.10.08, שורות 12-13).   מר כרמל העיד, שהנתבעת ניסתה ליצור קשר עם נציגי התובעת, על מנת לברר את פשר אי הופעתה לנטילת מערכת המים, אך כל מאמציה לא נשאו פרי (סעיף 17 לתצהיר עדותו של מר כרמל). ברם, הובהר כי גם לשיטתו של מר כרמל "מאמצים" אלו הסתכמו בנסיון ליצור קשר טלפוני בלבד. זאת, לטענתו של מר כרמל , מן הטעם, שכתובתה של התובעת בקפריסין, היתה כתובת לצורך הקמת החברה בלבד ומשום שלמר כרמל או למי משותפיו, לא היה ידוע על משרדים אחרים של התובעת בארץ ו/או בעולם (סעיפים 17.1-17.4 לתצהיר עדותו של מר כרמל). טענה זו אינה עולה בקנה אחד, בלשון המעטה, עם מכתבה של הנתבעת לנציגת התובעת מיום 10.11.04, בדבר פרטי חשבון בנק של הנתבעת לשם העברת תמורת מערכת המים - נספח ה לתצהיר עדותו של מר וולפוביץ' - מכתב שנשלח לנציגת התובעת באמצעות מספר פקס מקומי, כאמור במכתב עצמו. במילים אחרות, נראה, שכאשר ביקשה הנתבעת לאתר את התובעת - לשם הבטחת קבלת התמורה - ידעה גם ידעה לעשות כן.   הנתבעת מבקשת להסתמך, איפוא, על שיחות טלפוניות בודדות בלבד, שניהל מר X ז"ל עם נציגי התובעת בהן, לטענתה של הנתבעת, הפציר בתובעת לבוא וליטול את מערכת המים כמתחייב ממנה (סעיפים 21, 26 לתצהיר עדותו של מר כרמל). אלא שמר X ז"ל ,למרבה הצער, נפטר בסוף שנת 2006 (סעיף 2 לתצהיר עדותו הראשית של מר כרמל) וכל עדות בענין זה, מפיו של מר כרמל, הינה בבחינת עדות שמיעה בלבד, כאשר מר כרמל אינו טוען כלל, כי הוא היה זה שניהל את שיחות הטלפון.   הנה כי כן, ברשות הנתבעת אין כל ראיה לכך שבמהלך כל התקופה, החל מהמועד בו מערכת המים היתה מוכנה למסירה - לטענת הנתבעת - ועד לקבלת פנייתה של התובעת בשנת 2007 בדבר אי אספקת המערכת, אכן פנתה והודיעה לתובעת שמערכת המים ממתינה עבורה בחצריה, כטענתה. זאת, חרף קבלת רוב רובה של התמורה מידי התובעת (עדותו של מר כרמל בעמ' 2 לפרוטוקול מיום 7.10.08, שורות 5-6 ושורות 26-28). בנסיבות אלה הנתבעת לא הוכיחה, כי עמדה בחובתה להעמיד את הממכר לרשות התובעת. משלא עשתה כן הנתבעת, ולא סיפקה את מערכת המים לתובעת, למרות שקיבלה את רובה המוחלט של התמורה, הפרה הנתבעת את הסכם הרכישה.   לחובתה של הנתבעת יש לזקוף גם את העובדה, כי כ- 10 חודשים לאחר המועד, שנקבע - לדבריה של הנתבעת - לאספקת מערכת המים לתובעת, הוציאה הנתבעת את המערכת מחצריה, והיא הונחה במגרש חניה פתוח בסמוך למפעל (סעיף 28 לתצהיר עדותו של מר כרמל).   מר וולפוביץ אמר, כי התובעת מוכנה גם היום לקבל את מערכת המים לרשותה בשלמותה (סעיף 32 לתצהיר עדותו של מר וולפוביץ' ; עמ' 8 לפרוטוקול מיום 18.5.11, שורה 28). אכן, על פי הוראת סעיף 3 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 (להלן-חוק החוזים תרופות), הנפגע זכאי לאכיפת חוזה. אלא שבמקרה דנן, מר כרמל העיד, כי מערכת המים "איננה" עוד. לדבריו, מערכת המים הונחה בחצר המפעל וסביר כי מישהו "לקח אותה" (עמ' 4 לפרוטוקול מיום 7.10.08, שורות 8-11). בנסיבות אלה, ברי כי "החוזה אינו בר ביצוע" עוד, כאמור בסעיף 3(1) לחוק החוזים תרופות, וסעד האכיפה בלתי אפשרי.   אשר להשבת כספי התמורה. הוראת סעיף 9(א) לחוק החוזים תרופות קובעת:   "משבוטל החוזה חייב המפר להשיב לנפגע מה שקיבל על פי החוזה..."   השבה הינה, איפוא, סעד תוצאת ביטולו של חוזה. הוראת סעיף 8 לחוק קובעת:   "ביטול החוזה יהיה בהודעת הנפגע למפר תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על ההפרה"   הוכח בפני, כי במשך כשנתיים וחצי, התובעת לא יצרה כל קשר עם הנתבעת, ולא מסרה לה כל הודעת ביטול עקב אי הספקת מערכת המים. יחד עם זאת, בתי המשפט כבר ראו גם בעצם הגשת תובענה, משום הודעת ביטול (ראה בענין זה דבריו של המלומד ד.קציר, תרופות בשל הפרת חוזה, חלק ב' עמ' 692-693). לא נעלמה מעיני העובדה, כי כתב התביעה הוגש רק באפריל 2008. הווה אומר, עסקינן בהודעת ביטול שניתנה, שלא תוך זמן סביר לאחר שנודע לנפגע על ההפרה, כאמור בהוראת סעיף 8 לחוק. ואולם, הדעת אינה סובלת הותרת כספי התמורה בידי הנתבעת מקום שאין מחלוקת כי מערכת המים - בפועל - לא נמסרה לתובעת, לא הגיעה לרשותה והיא לא נהנתה ממנה, וכלל לא הוכח, שהנתבעת הזמינה התובעת לשם הספקת מערכת המים. בענין זה יש לקחת בחשבון, כי הנתבעת לא עמדה על מסירתה של מערכת המים לתובעת, ונראה כי לאחר קבלת התמורה היתה אדישה לחובתה למסרה לידי התובעת. בנסיבות אלה, אין מנוס מחיוב הנתבעת בהשבת כספי התמורה בסך 271,313 ₪.   משהופר הסכם הרכישה על ידי הנתבעת בכך שלא סיפקה את מערכת המים לתובעת עליה להשיב לתובעת את מלוא התמורה שקיבלה, ואין היא זכאית לקיזוז כלשהו בגין הנזקים הנטענים על ידה.   סוף דבר הנתבעת  תשלם לתובעת סך של 271,313 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה, 1.4.08, ועד התשלום המלא בפועל. בנוסף תשא הנתבעת בהוצאות התובעת בסך 3,392 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה, ובסך 3,763 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 20.1.11, והכל עד לתשלום המלא בפועל. כמו כן תשא הנתבעת בשכ"ט ב"כ התובעת בסך 19,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. הפרת חוזהחוזה