הרקע לתביעה 1. הנתבע, X ניסים הוא אביו של יואב X (צד ג' 1). אלידר יחיאל ונאוה הם חברים אישיים של יואב X הבעלים ומנהלים של עסק בענף ההסעדה בשם הנבחרים. יואב היה ביחד עם גיסו, אייל X, בעלי מניות בחברת נכסי אוראל בע"מ ואוראל תעשיות מזון 1994 בע"מ (להלן: אוראל) שעיסוקן בענף ההסעדה, כאשר יואב X וX אייל ערבים אישית לחובות אלה.   2. להבטחת פרעון חובות אוראל לתובע, נרשמה משכנתא לטובת הבנק על נכסי מקרקעין שבבעלות אוראל, וביניהם על בית בו מתגורר יואב ("וילה מפוארת" בלשון סיכומי ב"כ הנתבע) בגוש 6193 חלקה 559.   3. בשלב מסויים, בשנת 1997 נוצר חוב של חברות אוראל לבנק התובע בסך של 2.5 מיליון ₪. לפיכך קרסו עסקי חברות אוראל וב"כ הבנק, עו"ד מרים זפט מונתה כונסת נכסים לעסקיהם של חברות אוראל, ופתחה בהליכים למימוש הבטוחות וביניהן הוילה.   4. יואב ביקש "להציל" את הוילה מהליך המימוש על ידי כונסת הנכסים, ועל כן הגיע להסדר עם הבנק התובע, באמצעות כונסת הנכסים, לפרעון חלקו 50% בערבויות האישיות לחובות אוראל ולפיו ישולם לבנק התובע סכום של 1,175,000 ₪ כאשר הוסכם כי לגבי המחצית השנייה של החובות יפעל הבנק מול השותף השני בחברות אוראל, מר אייל X.   5. על פי ההסדר בין הבנק לבין יואב - נדרש יואב לשלם סך של מיליון ₪ במזומן, ואת היתרה בסך 175,000 ₪ בפריסה של 48 תשלומים חודשיים. 6. יואב שילם את הסך של מיליון ₪ לתובע, באמצעות מכירת הבית לאלידר יחיאל ונאוה צד ג' מס. 2 ו-3 כאשר 800,000 ₪ שולמו במזומן מתוך כספי מכירת הבית, ויתרת הסכום בסך 175,000 ₪ אמורה היתה להשתלם ב- 48 תשלומים כאמור.   7. הבנק התובע דרש כתנאי להסכמתו לפריסת יתרת החוב, כי ייחתם כתב התחייבות. אין מחלוקת, כי כונסת הנכסים, בשם הבנק, עמדה על כך שאחד החותמים יהיה - ניסים X - הנתבע - אביו של יואב, שהינו בעל נכסים ואשר על פי עדותו היה מעורב ומעורה בעסקי חברות אוראל. יואב פנה לאביו ניסים וכן לאלידר יחיאל חברו כי יסכימו לחתום יחד עימו על כתב ההתחייבות. הללו נתנו את הסכמתם וחתמו עליו ביום 16.2.97. מפאת חשיבותו אביא את נוסחו להלן:   "אנו הח"מ מתחייבים בזאת יחד ו/או בנפרד לשלם לבנק סך של 175,000 ₪, בצרוף הריבית הנקובה לעיל, ב-48 תשלומים חדשיים שווים ורצופים בהתאם ללוח הסילוקין שיוכל ע"י הבנק.   ידוע לנו ומקובל עלינו כי אי פרעון מי מהתשלומים במועד ו/או בסכום המדויק יעמיד לפרעון מיידי את מלוא הסכום האמור בצרוף ריבית בנקאית בשעור המירבי שיהא נוהג מדי פעם, בניכוי כל תשלום שנפרע על חשבון הסכום מיום חתימת הסכם זה ועד הפרעון בפועל.   אנו מאשרים כי ידוע לנו כי רק תשלום סך 1,000,000 ₪ בתוך 7 ימים מתאריך חתימת מסמך זה, ופרעון מלוא הסכום של 175,000 ₪ בצרוף ריבית ב-48 תשלומים חדשיים שווים ורצופים כמפורט במסמך זה, יגרום להפטרתו של יואב X מהחוב.   אנו מאשרים כי האמור במסמך זה אינו גורע מזכות הבנק לנקוט בכל הליך כנגד כל חייב אחר ו/או נוסף לאכיפת פרעון כל יתרת חוב הרשומה ו/או שתהא רשומה בספריו בגין חובן של החברות דלעיל ו/או מי מהן, בצרוף הוצאות ובשכ"ט עו"ד ומע"מ.   התחייבויותינו אלו לא יפגעו באם הבנק יתן לנו ו/או למי מאתנו ארכה.   התחייבויותינו אלו לא יפגעו באם הבנק יתן למי מאתנו הקלה ו/או הנחה ו/או ויתור בגין הסכום נשוא מסמך זה, כולו או מקצתו.   אנו פוטרים את הבנק מהצורך במשלוח מכתב דרישה או התראה.   התחייבויותינו דלעיל ניתנות יחד ו/או בנפרד.   ולראיה באנו על החתום היום 16.2.97:   יואב X נסים X אלידר יחיאל X 8. טוען אלידר כי תנאי לחתימתו על כתב ההתחייבות היה כי הנתבע, ניסים X, אביו של יואב, יחתום על כתב ההתחייבות כפי שהעיד אלידר בבית המשפט בעדות מהימנה:   "אני אמרתי שאני חותם בתנאי שניסים חותם. כי אני ידעתי על המצב של יואב בהיבט הפיננסי. יתרה מכך - באותו מעמד ומזה מספר פעמים הוא חזר על זה, שהוא ניסים ימכור דירה ויוציא את יואב מכל הבעיות שלו" (עמ' 12 ישיבת יום 3.6.01 מול שורות 23 - 25).   9. לאחר שניסים X, יואב X ויחיאל אלידר חתמו על כתב ההתחייבות - הם חדלו מפרעון התשלומים המתחייב ממנו, ומכאן התביעה.   10. אומר כבר עתה, כי איש מן החתומים לא חלק על עובדת חתימתו על כתב ההתחייבות, ובהתאם ניתן פסק דין על פי התביעה שהגיש הבנק, על יסוד כתב ההתחייבות הן כנגד יואב X והן כנגד יחיאל אלידר.   11. ניסים X - הנתבע 2 בתביעה - חולק על חבותו מכח כתב ההתחייבות. בהתאם הוגשה על ידו בקשת רשות להתגונן, ועל פיה נטל רשות להגן. הנתבע ניסים X הגיש כנגד יואב X בנו, וחברו יחיאל אלידר הודעת צד ג'.   עילות ההגנה של ניסים X 12. עילת הגנתו של ניסים X כנגד תביעת הבנק פורטה על ידו בסעיף 5 לתצהירו התומך בבקשתו לרשות להתגונן וכך הוא מעיד:   במועד החתימה על כתב ההתחייבות, סמכתי בעיניים עצומות על בני אשר בתקופה זו חשבתי שהוא איש עסקים מצליח שנקלע זמנית לקשיים קלים, ובני הבטיח לי כי ההתחייבות הינה עניין "טכני" ו"פורמלי לחלוטין" והצביע על הסעיפים בכתב ההתחייבות בהם נכתב במפורש שהחוב הינו של בני וכי הוא אשר נושא בכל האחריות לפרעון החוב לבנק".   13. בסעיפים 6 ו-7 לתצהירו מעיד ניסים X ואומר:   "עורכת הדין מטעם הבנק אשר אישרה את החתימות ואשר נכחה במועד חתימת כתב ההתחייבות, הניחה לבני להסביר לי את משמעות כתב ההתחייבות - אשר היתה לדבריו נטולת סיכונים לגבי, ובדיעבד אני יודע כי היתה עליה חובה להסביר לי היא עצמה את פרטי ההתחייבות ואת הסיכונים שאני אטיל על עצמי אם אחתום על התחייבות. במעמד חתימה על כתב ההתחייבות, סברתי כאמור שבני הינו איש עסקים מצליח שנקלע זמנית לקשיים קלים, ובדיעבד התברר לי כי לא רק שני היה כבר במעמד החתימה על ההסכם בקשיים - אף הבנק ידע על קשיים אלה, ולא גילה לי על קיומם".   14. לשון אחר: עילת ההגנה מניחה קיום כתב התחייבות ומודעות של הנתבע לחתימה על כתב ההתחייבות. על יסוד הנחה זו, טוען הנתבע ניסים X כי הונע להאמין: (א) כי ההתחייבות היא עניין טכני ופורמלי. (ב) כי הבנק לא נתן הסברים בדבר פרטי ההתחייבות והסיכונים הגלומים בה. (ג) כי הנתבע האמין שבנו, איש עסקים מצליח, עובדה שלא היתה נכונה באותה עת.   15. בכתב הגנתו המתוקן כמו גם בסיכומיו מעלה הנתבע גרסה שונה לאמור: "מעדותו של הנתבע בבית המשפט עולה באופן ברור כי היה זה בנו אשר הוליכו שולל בנסיון להפיל על כתפי הנתבע את החובות בהם הוא חב, וזאת כאשר הציג את ההתחייבות בפני אביו כערבות ו/או כהתחייבות אישית (עמ' 2 לסיכומים). העובדה שהנתבע חתם על ההתחייבות כאשר אינו מודע לטיבה, וכשהוא במצב בריאותי ירוד ביותר, ולאחר מספר אירועים מוחיים - יש בה כדי להוות חתימה על התחייבות, בניגוד לסעיף 12 ולסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973 על כן יש לראות בנסיבות החתימה על ההתחייבות - כמצדיקות את ביטול חבותו של הנתבע, על פי ההתחייבות הנידונה"..   16. עינינו הרואות: אין כל קשר בין הנטען בכתב הגנתו המתוקן ובסיכומי הנתבע לבין גרסתו המקורית, כפי שפורטה בתצהירו, המהווה את המסגרת הדיונית. דא עקא שב"כ הבנק התובע לא התנגדה לשנוי גרסה זה שחל בכתב ההגנה המתוקן לעומת הבקשה לרשות להגן ועל כן נדחית טענתו בדבר שנוי החזית.   17. השוני בין הגרסאות, מתייחס הן לזיהוי המסמך - והן למהות הפגמים הנטענים לגבי ההתקשרות והן לעיתוי היווצרותם. לכתחילה בבקשת הרשות להגן זוהה המסמך ככתב התחייבות על ידי הנתבע ניסים X. בכתב ההגנה המתוקן ובכתב הסיכומים ההתייחסות לאותו מסמך היא כאל כתב ערבות. הפגמים הנטענים - הוגדרו כחוסר גמירות דעת, טעות ו/או הטעייה שבאה בבקשת הרשות להגן. בכתב ההגנה המתוקן ובסיכומים - הוגדרו הפגמים הנטענים כ"חוסר תום לב". עיתוי הפגמים יוחס בבקשת הרשות להגן למועד ההתקשרות; בגרסת כתב ההגנה המתוקן יוחס לשני שלבים חלופיים: לשלב הטרום חוזי ולשלב הבתר- חוזי. בסיכומים (שלא כבכתב ההגנה המתוקן) טוען הנתבע להחלת הוראות סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי) הדן בחובת תום לב בשלב המשא ומתן, להחלת הוראות סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) הדן בחובת תום הלב בשלב ביצוע ההתחייבות החוזית.   18. אומר מייד: לאחר שהנתבע ניסים X נטש את הגרסה המקורית של הגנתו, בבקשתו לרשות להגן - לא אזקק אליה ופסק הדין ינתח את עילות ההגנה "העדכניות" כעולה מכתב ההגנה המתוקן ומהסיכומים.   19. כאמור - עילת הגנתו "המעודכנת" של ניסים X מתייחסת לטענה כי הנתבע הונע להאמין שהוא חותם על כתב ערבות בעוד שהמסמך הוא כתב התחייבותו. אציין כי מר X, עובר למסירת עדותו בבית המשפט, עבר לטענתו, אירוע מוחי בפעם השלישית בחודש אוגוסט 1999, התגלה גידול ברגל שמאל: מר X ניסים העיד בבית המשפט ביום 23.2.00:   "ש. אני מראה לך את נספח א' לכתב התביעה, האם אתה מזהה את חתימתך. ת. אני חושב שזה חתימתי. הבן שלי היה לוקח אותי ככה ואולי לי בוא תעשה לי טובה ותחתום. עו"ד זפט לא אמרה לי מה לחתום והבן שלי אמר לי תעשה לי טובה תחתום לי פה. זה שום דבר אבא והייתי מאמין לו… לא הבנתי שום דבר" (עמ' 2 ישיבת יום 23.2.00).   20. בעדותו זו של מר X אין כדי לבסס את טענת ההגנה ולפיה הנתבע הונע להאמין שהוא חותם על כתב ערבות, בעוד שהמסמך הינו כתב התחייבות.   21. לעומת עדותו זו בבית המשפט, הרי בתצהירו מיום 15.3.98 התייחס הנתבע באופן עקבי ורציף אל המסמך כאל "כתב התחייבות", בסעיפים 2, 4, 5, 6 ו-7. באותו אופן התייחס הנתבע אל מהות ההתקשרות כאל "התחייבות". כך הוא מציין בתצהירו מיום 15.3.98 - בסעיף 2:   "במועד הרלוונטי לתביעה הייתי בן 77 וחתמתי לבקשת בני על מספר רב של מסמכים, בהם התברר לי בדיעבד כי בני ניצל את האמון שהיה לי בו. בין השאר, חתמתי על התחייבות נשוא התביעה דנן נספח "א" לכתב התביעה".   בסעיף 5 לאותו תצהיר הוא חוזר ומבאר:   "במועד החתימה על כתב ההתחייבות סמכתי בעיניים עצומות על בני אשר בתקופה זו חשבתי שהוא איש עסקים מצליח, שנקלע לקשיים קלים, ובני הבטיח לי כי ההתחייבות הינה בעניין טכני ופורמלי לחלוטין, והצביע על הסעיפים בכתב ההתחייבות בהם נכתב במפורש שהחוב הינו של בני, וכי הוא אשר נושא בכל האחריות לפרעון החוב לבנק".   22. בחקירה על תצהירו אשר תמך בבקשתו לרשות להגן (בעמ' 12 מול שורות 14-15, ישיבת יום 22.6.98) מדגיש הנתבע דווקא כי המסמך שחתם עליו איננו ערבות:   "כן זה המסמך היחיד שחתמתי אצלך במשרד, אבל לא חתמתי ערבות".   23. כאמור הנתבע אשר בשלב עדותו בבית המשפט איננו משיג על עובדת חתימתו על כתב ההתחייבות, איננו מעלה כל טענה של הטעייה ביחס למהות המסמך ואינו טוען שהונע להאמין שמדובר בערבות - המובחנת מהתחייבות.   24. עדותו של ניסים X בבית המשפט כי לא חשב על מה הוא חותם וכי הוא לא הבין "שום דבר" כעת חתימתו על המסמך איננה מהימנה עלי.   25. בעדותו בשלב ההוכחות - הפגין הנתבע ניסים X זכרון וידע בעסקי הבן יואב, אף הוכיח ידיעתו בדבר קשייו העסקיים של הבן יואב, ופירט ותיאר את רמת מעורבותו בעסקי הבן והעזרה שהגיש לבן במצוקתו, על חובותיו של יואב X לבנק התובע, ושיעבוד נכסיו, כפי שהעיד גם בשלב חקירתו על תצהירו בבקשתו לרשות להגן.   26. עדותו בבית המשפט היתה מתחמקת:   "ש. כשבאת למשרד שלי וחתמת על ההתחייבות שעליה אנחנו מנהלים את המשפט הזה, מה חשבת שזה. ת. הבן שלי אמר לי: בוא תחתום, למה לא חשבתי על מה אני חותם" (עמ' 6 סייפא ישיבת 23.2.00).   27. אני דוחה את טענת הנתבע בדבר חוסר המודעות של הנתבע למהות ההתחייבות והשלכותיה נוכח עדויותיו האחרות בבית המשפט. התרשמתי מן הנתבע כי חרף גילו (כבן 77) ומצבו הרפואי - הוא ידע והבין בדיוק את מהותו של המסמך על פי תוכנו. הרי כאמור כבר בתצהירו מיום 15.3.98 העיד (ס' 2) "בין השאר חתמתי על ההתחייבות נשוא התביעה ... ובני הבטיח לי כי ההתחייבות היא עניין פורמלי".   28. כתב ההתחייבות מתייחס להסרת משכנתא רשומה להבטחת חובותיהן של שתי חברות אוראל אשר יואב X ערב להן. כך מבואר במבוא למסמך מעבר לאיזכור ערבותו של יואב X לחובות המובטחים במשכנתאות אין במסמך כל הגדרה משפטית של מהות ההתחייבות אשר יואב X או יחיאל אלידר או ניסים X נטלו על עצמם בעת חתימת המסמך המבאר בשפה פשוטה את הרקע לחתימתו ואת תכליתו.   29. על פי תכליתו של המסמך, גם על פי מהות טענותיו המשפטיות של הנתבע, אין כל נפקא מינה אם מכנים את ההתחייבות "ערבות" או "התחייבות". משהגעתי למסקנה כי גרסת הנתבע כי הונע כביכול להאמין שמדובר בערבות דווקא ולא בהתחייבות נדחית - הרי לא נותר עוד כל בסיס לטיעון בדבר הפגמים שנפלו בהתקשרות.   30. למעלה מן הדרוש אציין כי הנתבע נמנע ממתן כל אינדיקציה בדבר הפגמים בהם היתה ההתקשרות נגועה אליבא דידו. הנתבע ניסים X לא פירט מתי או על ידי מי התרחשו הפגמים המיוחסים על ידו להתקשרות והוא איננו מפרט מה הבטוי לאותם פגמים. כל שטען כי חתימת ההתחייבות ארעה כאשר הוא אינו מודע לטיבה וכשהוא במצב בריאותי ירוד ביותר ולאחר מספר אירועים מוחיים - ועל כן יש בה כדי להוות על התחייבות בניגוד לסעיפים 12 ו-39 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973.   כפי שציינתי לעיל, הוכח כי הנתבע היה מודע היטב למהות ההתחייבות. הוא היטיב לדעת כי מדובר בהתחייבות המיועדת לשרת את מטרותיו של יואב להסרת המשכנתא בגין חובות לתובע. כך בסעיפים 5 ו-7 לתצהיר התומך בבקשת הרשות להגן.   31. וכך בעדות הנתבע, בישיבת 22.6.98:   "ש. הבן שלך יואב נמצא בעסקי הסעדה וקייטרינג כ-10 שנים לפחות. ת. כן. ש. במשך אותם 10 שנים סייעת לו. ת. אני סייעתי לו בהתחלה. .... ש. אתה גם כן עבדת בעסק. ת. כן. עזרתי לו כמשגיח עבורו. ש. אתה היית בא ראשון והולך אחרון. ת. נכון (עמ' 8). ש. תזכור שאתה מעיד בשבועה, אתה ידעת בצורה הכי ברורה שנשאר חוב 175,000 ₪ מתוך כל הסכומים שהבנק מתחייב להסיר את המשכנתא ואתה התחייבת לשלם את החוב בתשלומים חודשיים שווים. ת. ידעתי. למה הזמנת אותם. ש. החתימה שלך היתה על התחייבות של 175,000 ₪. ת. החתימה שלי" (עמ' 12 שורות 20 - 25).   32. הנתבע ניסים X היה מודע לקריסת עסקן של חברות אוראל, את מודעותו לקיום חובות בסכומים נכבדים - כפי שהעיד בעמ' 9 לפרוטוקול, כי החוב היה 3 מיליון ₪ ואת העובדה כי נכסיו של יואב היו משועבדים לבנק לרבות הבית והמגרש - ואף ידע כי חתימתו על ההתחייבות התייחסה לסכום חוב של 175,000 ₪.   33. הגם שהנתבע העיד כי עבר אירועים מוחיים - לא הביא בפני בית המשפט ראיות התומכות במצבו הבריאותי, ועל פי עדותו הברורה והצלולה כפי שהתרשמתי בישיבת 23.6.98 - אני קובעת כי מצבו הבריאותי של הנתבע בעת החתימה על נספח א' לתביעה לא עלה לדיון כלל. לא היתה מחלוקת כי בעת חתימת ההתחייבות היה הנתבע אדם פעיל אשר עזר לבנו בעבודתו, עזר לו בהשגת מימון, השאיל לו את שמו לפתיחת חשבון בבנק, אף שיעבד את דירתו להשגת סך 100,000 דולר כדי לסייע לבנו יואב.   34. הנתבע לא העלה כל טיעון בדבר מצבו הבריאותי בעת החתימה על ההתחייבות. הוא טען רק זאת כי כחצי שנה לאחר חתימת כתב ההתחייבות, לקה באירוע מוחי, וכי עובר לחתימת המסמך, ובעת חתימתו - חש כאבים בחזהו. אין באלה כדי לבסס טיעון של פגמים בהתקשרות בשל מצב בריאותי בעת חתימת הנתבע על ההתחייבות והטענה נדחית.   35. כך גם נדחית טענת הנתבע כי החתימה עצמה נגועה בחוסר תום-לב - לאחר שלטיעון זה לא הונחה כל תשתית עובדתית וגם לא הוכחו פגמים אחרים. הוכח כי הנתבע ידע היטב בעת חתימתו על נספח א' - ובכל מועד רלוונטי אחר - את מהות ההתחייבות ו/או החתימה ונפקותה.   36. הדברים נתמכים אף מעדותו של הבן יואב X. בעדותו (עמ' 1 לפרוטוקול ישיבת 3.6.01) מתאר הוא את מאמציו למנוע את מכירת ביתו המשועבד לבנק; וכיצד פנה לאביו בבקשת עזרה:   "כיוון שאבי היה בסוד העניינים, כמובן שפניתי אליו, הוא היה האיש היחיד שהיה יכול מהמשפחה לתת לי עזרה".   37. בהמשך - מתאר העד כיצד קיבל בנוסף את הסכמתו של אלידר לחתום על המסמך נוכח העובדה:   "כי הוא ידע שאבא שלי אמר לו כמה פעמים כי הוא ימכור דירה כדי להוציאני מהבוץ". "ש. אביך ידע שתנאי להשגת הסכם זה חתימת ערבות שלו על אותם 175,000 ₪. ת. לא רק זה, הוא ידע גם שאלידר חותם על הערבות בתנאי שהוא חותם על יד. שאם הוא לא היה חותם אלידר לא היה חותם כי אלידר ידע שנפלתי בעסק".   38. כך גם הודיעה עו"ד זפט לבית המשפט בישיבת 17.9.00 - בהצהרתה שניתנה בהסכמה במקום עדות הבנק התובע - שם, בעמ' 10-11 - הובהר כי הסכמת הבנק להפטרת המשכנתא על ביתו של יואב X כנגד מיליון ₪ במזומן ופריסת 175,000 ₪; הותנה בחתימת ניסים X, זאת על סמך האימון שהבנק רחש כלפיו, על סמך היותו בעל נכסים ונוכח מעורבותו בעסקי הבן, כולל השקעת כספים.   39. כהודעתה של עו"ד גב' מרים זפט:   "ביום שנחתם המסמך הזה - ישב במשרדי ניסים X וידע על בוריין את ההסכמות שלו את מהות ההתחייבות שלו ואת העובדה שיהיה עליו לשלם 175,000 ₪ בפריסה של 48 תשלומים. בשום פנים ואופן (אני) לא מאמינה שניסים X חושב בכנות שמישהו לא הסביר לו את מהות החתימה שלו. לפני שנחתם ההסכם, בפברואר 97, היה ניסים מעורב בפרטי ההסכם - אולי לא עד הפרטים הקטנים של מועדי תשלום - אבל הוא ידע את מהות ההסכם, הוא ידע שמקבלים מיליון ₪ מידית, כנגד שחרור המשכנתא וכנגד היתרה בסך 175,000 ₪ - הוא ערב".   40. הטענה כי חתימת הנתבע על מסמך ההתחייבות הושגה מבלי שהוסבר לו והובהר לו תוכן המסמך ומהות ההתחייבות נדחית אף נוכח עדותו של הנתבע עצמו אשר בכאבו ובאכזבתו מבנו יואב X - שקיבל הכל וזנח את אביו, הנתבע, בזקנתו ובחוליו:   "ש. אתה היית מאד מסור לבן שלך יואב. ת. הייתי מסור לו. עבדתי איתו כל הזמן ולא קיבלתי ממנו גרוש. עבדתי גם איתך עו"ד זפט. ש. הבן שלך יואב הוא בן יחיד בין שתי בנות. ת. הוא לא בן שלי יותר. ש. אתה נתת כל מה שהוא רצה. ת. נכון כל שהוא רצה. כל מה שביקש אותי אפילו משכנתי את הבית ונתתי לו 100,000 דולר. מכרתי שתי דירות עבורו ונתתי לו ועכשיו אני חולה, ואין לי שיניים, והבן לא מבקר אותי" (עמ' 3 ישיבת 23.2.02 שורה 2 - 9).   גם האם אמרהלבית המשפט: אנחנו ריחמנו עליו ומישכנו את הבית. אבל לא בצורה כזו. זרק אותנו לכלבים" (עמ' 10 ת/3).   41. מן העדויות הללו עולה כי אין בסיס לטענות הנתבע כנגד חבותו על פי מסמך ההתחייבות. ביחסים שבין התובע לבין הנתבע - אין ספק כי הנתבע נתן התחייבות מודעת ומושכלת לשלם לבנק את יתרת החוב, נשוא נספח א' דהיינו 175,000 ₪. התובע שיחרר בטוחה טובה על יסוד ההתחייבות בין היתר התחייבותו של הנתבע לשלם את החוב בפריסה.   42. האכזבה שהנחיל יואב X הבן, לאביו הנתבע ניסים X - איננה משחררת את האב מחובתו כלפי הבנק. על אף הצער הכרוך בכך: אין בנסיבות העניין כדי להפקיע את ההתחייבות או להפטיר את הנתבע מחבותו. הנתבע לא הצביע על כל עילת הגנה של ממש, המפטירה אותו מן החוב - או מפקיעה את ההתחייבות מעיקרה (ראה: ע.א. 1548/96 בנק איגוד לישראל בע"מ נ. זהבה לופו, פד"י נד'(2) 559.   43. משלא כפר הנתבע בחתימתו על המסמך, ואף לא כפר בחוב, ומאידך גירסתו הופרכה - זכאי הבנק התובע לפסק הדין על פי התביעה כנגד הנתבע.   44. לאחר שכאמור ניתנו כבר פסקי דין על פי כתב התביעה כנגד הנתבעים האחרים - הרי התביעה כנגד הנתבעים מתקבלת ואני מחייבת את הנתבע סולידרית עם הנתבעים האחרים.   תביעת צד ג' 45. עילת תביעתו של הנתבע כנגד צד ג' היא כי מלכתחילה דרש התובע כתנאי להסכמתו לפריסת יתרת החוב בסך 175,000 ₪ - קבלת ערבות מטעם צד ג' - כאשר בשלב מסויים, מתחמקת נאוה מהתחייבותה ומגלגלת את החתימה לפתחו של התובע.   46. בנוסף טוען שולח ההודעה כי צדדי ג' קשרו קשר לעשוק את הנתבע, וליצור בפניו מצג תרמית - לפיו הנתבע חותם על מסמך ערבות להתחייבויות בנו - כאשר הערבים הם כביכול הנתבע ויחיאל.   47. לאחר ששבתי ועיינתי במסכת הראיות שהובאה בפני בית המשפט - לא ראיתי לקבל את תביעת שולח ההודעה לצד ג' ואלה טעמי.   48. הנתבע עצמו מעיד כי עובר לחתימתו על נספח א' לתביעה, לא ראה לא את אלידר ולא את נאוה אשתו אשר גם לא אמרו לו מאום, אלא רק את יואב ואשתו. ובלשונו:   "את אלידר לא ראיתי. לא אמר לי שום דבר. הייתי לבד עם יואב, אישתו לא היתה. לא בא אלי אלידר. אשתו של אלידר לא באה אלי. אני רואה את אשתו של אלידר כל הזמן אצל יואב, ראיתי אותה, הם חברים. לא אמרו לי שום דבר. כי הכל סוד ביניהם. הם רמאים" (עמ' 8 שורות 5-3 ישיבת 23.2.00).   49. נראה כי הנתבע עצמו אינו טוען כי הוצג בפניו מצג תרמית על ידי אלידר ונאוה אשתו - כאמור בס' 10 להודעה לצד ג' - כאשר הנתבע עצמו מודה בחקירתו הנגדית כי לא ראה את בני הזוג אלידר והם אף לא אמרו לו מאום.   50. בהמשך עדותו, מעיד הנתבע כי על העובדה שנאוה אמורה היתה להיות ערבה שמע מיואב, וכך גם שמע מיואב על סירובה לחתום כערבה, וזאת, בניגוד לאמור בסעיף 9 להודעה לצד ג', ממנה עולה לכאורה כי התובע דרש את חתימת הערבות של נאוה - וזאת חזרה בה לאחר מכן מהתחייבותה לחתום וגלגלה את החתימה לפתחו של הנתבע. טענה זו לא הוכחה והיא נדחית. עדותו של הנתבע סותרת את טענותניו בהודעה לצד ג', שכן הו מודה שעל דבר דרישת התובע לחתימת נאוה על כתב התחייבות שמע לראשונה מיואב. זוהי עדות שמיעה פסולה - ומשלא הובאה כל ראיה אחרת לתמוך בטענה זו היא נדחית אף לנוכח עדויותיהם המכחישות של נאוה, אלידר ויואב - המכחישים את טענת דרישת הנתבע להחתמתה של נאוה על נספח א' לתביעה (עמ' 2 שורות 17,18 לפרוטוקול מיום 3.6.01, עמ' 11 שורות 7 - 12, עמ' 12 שורות 17 - 23).   51. הטענה כי הנתבע הולך שולל באמצעות מעשה תרמית של צד ג' אשר הטעו אותו לחשוב כי הוא חותם על כתב ערבות לחובות יואב ולא על התחייבות נפרדת, סותר הנתבע בעדותו כאשר הוא מודה שאת אלידר ונאוה כלל לא ראה והם לא אמרו לו מאום. מכאן שהנתבע לא הרים את הנטל להוכיח את טענותיו כלפי צדדי ג' בהודעה אשר נשלחה להם מטעמו. הטענה נדחית.   52. מכל המקובץ עולה כי התביעה של הבנק כנגד הנתבע מתקבלת. הודעת צד ג' נדחית. הנתבע לא הוכיח כי לא ידע על מה הוא חותם כשחתם על ההתחייבות. הנתבע לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו ולא הוכיח את טענות העושק, הקנוניה ומצגי התרמית מצד צדדי ג' ואשר בגינם חתם על ההתחייבות.   בנסיבות העניין ולאור מצבו הבריאותי של הנתבע לא ראיתי לחייבו בהוצאות המשפט וכל צד ישא בהוצאותיו.בנקמשכנתאמקרקעיןחוב