תובענה זו, עניינה תאונת דרכים אשר אירעה לתובע ביום 11.5.97 [להלן: "התאונה"]. אין מחלוקת על הכיסוי הביטוחי לפי הפוליסה אשר הוציאה נתבעת מס' 2, והמחלוקת הינה על גובה הנזק. המצב הרפואי לאחר התאונה, הועבר התובע לבית החולים "תל השומר" ואובחנו שני שברים ימין פריטאליים בגולגולת והוא אושפז למשך שלושה ימים ולאחר מכן, הופנה לטיפול בקופת חולים. בית המשפט מינה את פרופ' עדנה קוט, מומחית בנוירולוגיה ובפסיכיאטריה, לבדוק את התובע ולקבוע את נכותו הצמיתה. פרופ' קוט הגישה את חוות דעתה מיום 14.5.00 [מ/1] וקבעה את נכותו הצמיתה של התובע בשיעור של 10%, לפי סעיף 34ב' לתקנות המל"ל, ובסיכום חוות דעתה, קבעה כדלקמן: "בסיכום מדובר בגבר צעיר שנחבל בראשו עם שברים פאריטאלים ועדות לקונטוזיה של המוח מימין פרונטאלית. כיממה היה בהכרה מעורפלת. במיפוי מוח נמצאה הפרעה בפרפוזיית רקמת המוח הקדמית, דו צדדית. באזורים טמפוראלים תחתונים נמצאה ירידה בפרפוזייה. נמצא בטיפול שיקומי קוגניטיבי נוירופסיכולוגי תוך כדי חזרה לעבודה בתפקיד פחות דורש. עיקר ליקוייו הם בתחום הזכרון, קשב למידה תפיסה וכן קיימת רמת חרדה גבוהה. על פי לוח הביקורים אני מתרשמת שהקפיד לבוא לטיפולים. חזר ללמודים באוניברסיטה תוך בקשה לתנאים מיוחדים. קיימת מוטיבציה, הכשיר עצמו בטכניקות הרפיה ומנסה בכל כוחו להתמודד עם הקשיים בכל המישורים. קיימת בעיה חברתית, הסתגרות מסוימת סטיה סמויה יותר לדכאון ומאידך אימפולסיביות והתפרצויות. אני מעריכה את נכותו לצמיתות, נכות נירופסיכיאטרית ב 10% לפי סעיף 34ב' של תקנון המוסד לביטוח לאומי. עליו להמשיך בטיפול נוירופסיכולוגי וקוגנטיבי לפחות עוד שנה בהתאם להמלצות המטפלים ובמחנים שיעבור". פרופ' קוט נחקרה ארוכות ע"י ב"כ התובע, והמליצה לבדוק את התובע בדיקה נוספת לאחר ויעבור מבדקים נוירופסיכולוגיים. פרופ' קוט בדקה את התובע בשנית, ביום 11.2.02, לאחר ועיינה בדו"ח המכון הלאומי לשיקום נפגעי רכש - מרכז רקנאטי לשיקום, אשר הגיש הערכה נוירופסיכולוגית [ת/16], והגישה חוות דעתה השניה, מיום 25.3.02 [מ/4], בה חזרה וקבעה את נכותו של התובע בשיעור של 10% בלבד, כדלקמן: "אני מעריכה את נכותו של אלון ב - 10% לצמיתות לפי סעיף 34 ב' לתקנות המוסד לביטוח לאומי, ואני קובעת שהוא זקוק להמשיך טיפול נוירופסיכולוגי שיקומי פעם בשבוע לפחות 3 שנים מעכשיו, הטיפול יכלול את כל הפגישות הדרושות בתחום הקוגנטיבי והאישי על מנת לסייע לו כאדם בעל מוטיבציה גבוהה לסיים לימודים שיאפשרו לו לרכוש מקצוע ולהתפרנס". יש לציין, כי פרופ' קוט, בעדותה בביהמ"ש [עמ' 9-10 לפרוטוקול], לאחר ועיינה בסיכום המחלה של המחלקה הפסיכיאטרית של בית החולים תל השומר, ת/1, היתה מוכנה להסתייג מלקבוע קשר סיבתי בין מצבו של התובע לבין התאונה, אך מאחר ולאחר בדקה את התובע פעם נוספת חזרה וקבעה את נכותו בשיעור של 10% כתוצאה מן התאונה, אני מאמץ את חוות הדעת מ/4 וקובע כי נכותו הרפואית של התובע כתוצאה מן התאונה הינה בשיעור של 10%. הנכות התפקודית הנכות הרפואית אינה זהה לנכות התפקודית ועל ביהמ"ש לקבוע את סוג הנכות התפקודית בהתאם למכלול הראיות שמובא בפניו, בשים לב לסוג הנכות ולמקצועו של התובע. בע"א 646/77 לוי נ' עמיאל, פ"ד כרך ל"ב(ד), עמ' 589, נקבע כדלקמן: "הלכה פסוקה היא שאחוזי נכות רפואית אינם מצביעים בהכרח על אבדן מקביל של הכושר לבצע עבודה, הכל תלוי בטיב עבודתו והתעסקותו של המערער ובטיב הפגיעה בבריאותו...יתכן והפגיעה היא חמורה אך בכל זאת מסוגל הניזוק להמשיך בעיסוקו ללא הגבלה". בע"א 516/86 אררט נ' אזולאי, פ"ד כרך מ(4) עמ' 690, נקבע כדלקמן: "יש שקיים פער, לפעמים פער של ממש בין מגבלותיו של הנפגע מבחינה רפואית, המתבטאת בדרגת הנכות הרפואית שנקבע לו, לבין יכולתו של אותו נפגע לתפקד, לעבוד ולקיים את עצמו". כב' השופט קציר בספרו פיצויים בשל נזקי גוף, מהדורה רביעית, עמ' 191, קובע כדלקמן: "נכויות בשיעור נמוך של 5% או אפילו 10% מטבען שאינן עלולות להשפיע על כושר התפקוד בנוגע להשתכרות אצל אדם מן הישוב: במקרים כאלה הנטיה היא שלא לפסוק את הפיצוי לפי אחוז הנכות, אלא מקום שבית המשפט משתכנע שאפשר שהנכות תהיה בעלת משמעות תפקודית, הוא עשוי לפסוק סכום גלובלי בפריט נזק זה". וכן בע"א 586/84 מקלף נ' זילברברג מ"ג(1) בעמ' 157, קובע כב' השופט בייסקי, כדלקמן: "אך העיקר הוא, כי נכות בשיעור 5% מהסוג שנקבע אצלה אין לה כל השפעה או השלכה על תפקוד בעבודה ואף רופא לא קבע אחרת. בפריט נזק זה של הפסד שכר בעבר בעתיד דין ערעור המערערים להתקבל ואת החיובים בנדון יש לבטל". 14. כב' השופט לוין, בע"א 516/86 אררט נ' אזולאי, פ"ד כרך מ(4) 687, קובע כדלקמן: "כדי לקבוע שיעור הנכות התפקודית לענין קביעת שיעור נזקיו של הנפגע לפי חוק הפיצויים שומע השופט הדן במשפט, ראיות לענין תפקודו של הנפגע, כישוריו וסגולותיו, רמת השכלתו, תחומי עיסוקו ועוד כיוצא באלה היבטים שאינם תחום מגבלותיו הרפואיות דווקא. על פי המכלול והמגוון המרכיבים יקבע השופט, בסופו של דבר, שיעורה של הנכות התפקודית של אותו נפגע. אכן, הנכות הרפואית, כפי שנקבע על ידי המומחים הרפואיים, היא מרכיב מאוד חשוב בקביעת הנכות התפקודית, אך אינה ייחודית והשוני בדרגות הנכות למיניהן יכול, כאמור, שיהיה רב". 15. במקרה הנוכחי, נכותו הרפואית של התובע יכולה לגרום לו אי-נוחות בעבודה, בהיותו מדריך סיורים וסטודנט לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן, ויש להניח כי נכותו הרפואית תפגע קלות בכושר עבודתו ובתפקודו בעתיד, לפחות במשך שלוש שנים, עד חודש פברואר 2005, תקופה בה מקבל טיפול נוירופסיכולוגי. 16. פרופ' קוט, בחוות דעתה מ/4, מצאה שיפור קל במצבו של התובע ובעמ' 2 לחווה"ד הנ"ל, קבעה כדלקמן: "כאשר ערכתי השוואה בין הבדיקה הנוירופסיכולוגית שנערכה לו ב 1998 וכיום, הרי אותם תחומים מצויינים כלקויים פה ושם קיים שיפור קל כנראה בגין הטיפול שהוא מקבל". 17. בהתאם לנ/4, מסתבר כי רמת ציוניו של התובע באוניברסיטה הינה 87 והוא נחשב לסטודנט טוב. 18. בית המשפט יקח בחשבון את השפעת נכותו של התובע על תפקודו בראש נזק של אבדן הכנסה בעתיד. 19. מטעם התובע, העידו 7 עדים והוגשו 17 מוצגים, ומטעם הנתבעים הוגשו 6 מוצגים ולא הובאו עדים. 20. בהתאם ל - ע"א 185/88 אמנה אבו-געפר נ' מוסה, פ"ד מה(3) 117, בתביעה לפי חוק הפלת"ד, מותר להעיד עדים רק על הטיפול שניתן לתובע ועלותו ואין לקבל עדויות הקשורות למצבו הרפואי של התובע כאשר מונה מומחה רפואי, כך שיש להסתייג מעדותם של עדי התובע בקשר למצבו הרפואי. הפסד שכר בעבר 21. 10 חודשים לפני התאונה, שוחרר התובע מצה"ל ועבר קורס מדריכי ידיעת הארץ שארך כחודשיים, ועבד כמדריך טיולים מטעם "יד בן-צבי" ומטעם חברת הטיולים "צבעוני" ובשני המקומות עליהם יש אישורים, השתכר חודשית סך של 2466 ₪ [2500 ₪ - עגול]. 22. בהתאם לעדותו של התובע, לא היה מסוגל לעבודה לאחר התאונה במשך חודשיים וחצי, והוא זכאי לסך של 6250 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום 1.7.97 [תקופה ממוצעת] ועד היום. 23. התובע לא המציא אישורים על הכנסתו כקורא בבית הכנסת, ולא אוכל לקחת הכנסות אלה בחשבון. 24. לאחר שובו לעבודה, המשיך התובע בעבודתו כמדריך ב"יד בן-צבי". כמו כן, המשיך ללמוד באוניברסיטת בר אילן ואף העביר בחודשים יולי-ספטמבר 5 הדרכות במסגרת המדרשה למורשת הציונות, במזכרת בתיה. 25. התובע העיד בפני ומסר שלושה תצהירים [ת/5,ת/14 ו - ת/15], עליהם נחקר ע"י ב"כ הנתבעים. 26. התרשמתי, כי התובע מגזים ביותר בנזקיו כתוצאה מן התאונה, וזאת בייחוד לאור העובדה שבהופעתו בפני לא הבחנתי בכל מגבלה או קושי כלשהם במהלך התשובות אשר נתן בחקירתו הנגדית. 27. מאחר ונכותו של התובע כפי שנקבעה ע"י פרופ' קוט הינה בשיעור של 10% בלבד, נכות שלא היתה עשויה להשפיע על כושר השתכרותו בעבר, לא אוכל לכן לקבל את חישובי בא כוחו אודות הפסדיו כתוצאה מן התאונה, ועד היום. 28. למען הזהירות, אני נכון לפסוק לתובע בגין ראש נזק זה סך של 30,000 ₪. הפסד השתכרות לעתיד 29. התובע יליד 7.3.1974, ונכותו הרפואית נקבעה בשיעור של 10% בלבד. 30. התובע, כאמור, הינו סטודנט בפקולטה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן, ולדעתי, נכותו הרפואית עשויה לגרום לו לאי נוחות בעבודה ולהגבלה קלה בלבד, בייחוד בתקופה של שלוש שנים בה מקבל טיפול נוירופסיכולוגי. 31. לא אוכל לקבל את בקשת ב"כ התובע לחשב את אבדן הכנסתו על בסיס נכות תפקודית בשעור 30% עד הגיעו לגיל 67, בשל העובדה שנכותו הרפואית של התובע בשיעור של 10% הינה נכות קטנה אשר אינה יכולה להשפיע באופן משמעותי על כושר השתכרותו, ולכל היותר, יכולה לגרום לו אי נוחות בעבודה. 32. במקרה הנוכחי, אין בפני מספיק נתונים אובייקטיביים המאפשרים לי לקבוע את אבדן כושר השתכרותו של התובע לפי חישוב פונקציונלי. לדעתי, נכון יהא ללכת לפי שיטת האומדן הגלובלי, בייחוד כאשר הנכות הרפואית קטנה ואין לי נתונים וודאיים ביחס להשפעת הנכות הרפואית בשיעור של 10% על תפקוד התובע לאחר קבלת הטיפולים הנוירופסיכולוגיים במשך שלוש שנים [ראה בנדון: ע"א 18/81 קליר נ' גולדברג, פ"ד ל"ז(4)656, וכן ע"א 384/87 פורת נ' כלל, פ"ד מ"ז(3)656]. 33. אני מעריך את הפגיעה בכושר השתכרותו בעתיד של התובע, בסכום גלובלי של 100,000 ₪. עבור כאבים וסבל 34. התובע, כאמור, יליד שנת 1974, נכותו הרפואית נקבעה בשיעור של 10% והוא היה מאושפז במשך שלושה ימים. 35. עבור ראש נזק זה, אני פוסק לתובע סך של 20,000 ₪, כולל ריבית, נכון להיום. הוצאות בעבר עבור טיפול נוירופסיכולוגי 36. לתובע נגרמו הוצאות עבור הטיפולים הנוירופסיכולוגיים והצדדים הגיעו להסכם פשרה, לפיו שולם לתובע הסך של 70,000 ₪ עבור הוצאות אלה [נ/5]. 37. הנתבעים התחייבו לתת התחייבות ליחידה הנוירופסיכולוגית לטיפול ושיקום ולמימון הטיפול הרפואי, לפי קביעת פרופ' קוט בחוות דעתה מ/4, אחת לשבוע - למשך שלוש שנים, עד יום 11.2.05, שלוש שנים מיום מועד בדיקת התובע, ועל הנתבעים לעמוד בהתחייבותם. 38. בהתאם להלכה שנפסקה ב-ע"א 2985/96 סיון מדלסי נ' אבנר גוני ואח', פ"ד כרך נ(2)81, המומחים הרפואיים, ורק הם, יכולים לקבוע את צרכיו הרפואיים והשיקומיים של התובע ובמקרה הנוכחי, זכאי התובע להחזר הוצאות עבור טיפולים אך ורק לפי קביעתה של פרופ' קוט, והנתבעים עמדו בהתחייבותם. הוצאות רפואיות ותרופות 39. התובע זכאי לקבל את כל הטיפול הרפואי ואת התרופות במסגרת חוק הבריאות הממלכתי [ראה בנדון: ע"א 5557/95 סהר נ' אלחדד, פ"ד נא(2)721]. 40. התובע ציין בתצהיריו כי שילם סך של 5068 ₪ עבור תרופות, ולא ברור מדוע היה צריך לשלם עבור התרופות ולא לקבלן במסגרת חוק הבריאות הממלכתי. 41. אני מניח כי קיימת השתתפות של כל חבר קופ"ח במימון התרופות, ואני נכון לפסוק לתובע סכום של 10,000 ₪ עבור השתתפותו בעלות התרופות בעבר ולעתיד. נסיעות בעבר ובעתיד 42. אין לי ספק, כי היו לתובע הוצאות עבור נסיעות לשם טיפול רפואי, אולם לא הוגשו קבלות על כך, המבססות את דרישת ב"כ התובע בסיכומיו. 43. אני מעריך את הוצאות התובע בעבר ולעתיד עבור נסיעות, בסך של 3000 ₪. עזרת הזולת 44. לתובע נקבעה נכות רפואית בשיעור של 10% בלבד, ולא הוכח כי נאלץ להעסיק עוזרת או שהעסיק בפועל עוזרת בשכר. 45. התובע קיבל עזרה באמצעות בני משפחתו [אמו], ואני מעריך עזרה זו בסכום של 3000 ₪. סוף דבר 46. לאור האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע את הסכומים הבאים: סך של 6250 ₪, עבור הפסד הכנסה בעבר, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום 1.7.97 [תקופה ממוצעת] ועד היום; סך של 30,000 ₪, עבור אבדן הכנסה נוספת, עד היום; סך של 100,000 ₪, עבור הפסד השתכרות בעתיד; סך של 20,000 ₪, עבור כאבים וסבל; סך של 10,000 ₪, עבור הוצאות רפואיות בעבר ולעתיד; סך של 3000 ₪, עבור נסיעות בעבר ובעתיד; סך של 3000 ₪, עבור עזרת הזולת. 47. לסכום פסק הדין יש להוסיף שכר טרחה כחוק [13%+מע"מ], וכן הוצאות המשפט. 48. פסק הדין ישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום, 1.7.04, ועד יום התשלום המלא בפועל. 49. בהתאם לסעיף 37 לפסק הדין, על הנתבעת מס' 2 לתת התחייבות ליחידה הנוירופסיכולוגית לטיפול ושיקום, כמתחייב מחוות דעתה של פרופ' קוט מיום 25.3.02 [מ/4], אחת לשבוע, למשך שלוש שנים, עד ליום 11.2.05.גולגולתנכותשבר