1. מדובר בשתי תביעות שבמהותן הן תביעה ותביעה שכנגד ושרק בשל הוראות סדרי דין, הנוגעות לתביעות בסדר דין מהיר, הופרדו ונדונו לחוד.   2. בפועל, מאחר ומדובר באותם צדדים ובאותן שאלות שבמחלוקת, הסכימו גם הצדדים כי חקירה שנחקרו הצדדים בתיק אחד תהיה יפה גם לתיק השני והסתפקו בו רק בהשלמת חקירה.   3. מהצד הטכני, ראוי היה ליתן פסקי דין נפרדים, בכל אחד מהתיקים לחוד, אולם מאחר וכאמור מדובר באותן שאלות שבמחלוקת ובאותם צדדים, אני נותנת פסק דין אחד והוא יפה לשני התיקים.   4. התביעה הראשונה שהוגשה היא התביעה בת.א. 4342/01 שהגישה חב' שוורץ יוחאי ניהול פרוייקטים בע"מ (להלן: החברה), נגד הזוג עדני. התביעה היא לתשלום יתרת שכר הטרחה המגיע לחברה, לטענתה, בגין עבודות פיקוח שביצעה על בית שבנו עדני.   5. עדני הגישו כתב הגנה ובמסגרתו הכחישו חובתם לתשלום שכה"ט שנתבע מהם. בנוסף טענו לקיזוז בגין פגמים שנתגלו במבנה. בגין פגמים אלה גם הוגשה בסופו של דבר תביעתם כנגד החברה וכנגד מר שוורץ באופן אישי, וזאת בת.א. 2648/02.   6. לענין המחלוקת סביב שכר הטרחה, שיעורו והמועדים שנקבעו בין הצדדים לתשלומו, העידו הצדדים עצמם, היינו מר שוורץ ומר עדני, וכן אשתו של מר שוורץ.   7. לענין הפגמים הנטענים במבנה והנזקים שנגרמו לעדני, לטענתם, עקב פגמים אלה, העידו, בנוסף לצדדים גם מומחה מטעמו של כל אחד מהם וכן הקבלן מר דקה שכנגדו הוגשה גם הודעת צד ג' על ידי שוורץ. מר דקה העיד מטעמו של מר שוורץ.   8. לאחר ששמעתי את כל העדויות ועיינתי בכל המסמכים שצורפו על ידי הצדדים ובסיכומיהם, אני מחליטה לקבל את טענות החברה ומר שוורץ ולדחות באופן מוחלט את טענות עדני, הן בכתב ההגנה שהגישו והן בכתב התביעה שהגישו בתיק הנוסף.   לענין שכר הטרחה בגין הפיקוח -   9. מר שוורץ העיד בענין זה כי טרם שנקשר ההסכם בין הצדדים, העביר לעדני הצעת מחיר שצורפה על ידו כנספח א' לתצהירו בת.א. 4342/01.   לטענת מר שוורץ, מר עדני הסכים לתנאים שפורטו בהצעה וההתקשרות בין הצדדים נעשתה לכן על סמך האמור בה.   על פי אותה הצעה, נקבע מחיר כולל לעבודת הפיקוח בסכום של 6,500$ פלוס מע"מ, ונקבע כי זה ישולם ב - 12 תשלומים שווים החל מיום 1.5.00. מההצעה עולה כי משך תקופת הבנייה תוכנן ל - 12 חודשים אולם החברה לקחה בחשבון את האפשרות שהעבודות במבנה יתמשכו מעבר לתקופה זו.   10. מר עדני מצידו הכחיש כי זה הסכום שסוכם או כי זו הדרך שנקבעה לתשלומו. לטענת עדני, הסכום עבור עבודות הפיקוח, נקבע ל - 6,000$ ומע"מ בלבד.   בתצהיר העדות הראשית שמסר מר עדני בת.א. 4342/01, לא התייחס עדני לתנאי התשלום ורק טען שמאחר ששוורץ הפסיק את עבודתו בשלב השלד, מגיע לו שכר רק עד לשלב זה, וסכום זה שולם לו.   11. אינני מאמינה למר עדני, ועדותו לכל אורך הדרך הותירה, לצערי, רושם שלילי ביותר. העדות היתה מתחמקת ומתחכמת (כפי שיפורט להלן).   12. לעומת זאת, אני מאמינה למר שוורץ שהותיר רושם מהימן ביותר בעדותו (ואף ענין זה יפורט להלן).   13. מעבר לרושם האישי שהותירו שני עדים מרכזיים אלה על ביהמ"ש, הרי שבעוד שמר שוורץ הציג הצעת מחיר חתומה על ידו, לא היה בידי מר עדני כל מסמך שהוא על מנת לתמוך בגירסתו לגבי גובה שכר הטרחה שסוכם בין הצדדים.   מר שוורץ העיד כי מר עדני נוהג כשיטה שלא לחתום על הסכמים לענין תשלומים המגיעים ממנו, ועדות זו של מר שוורץ קיבלה למעשה אישור בעדותו של מר עדני עצמו, שהודה בחקירתו בביהמ"ש כי לא ערך הסכמים כתובים גם עם בעלי מקצוע אחרים.   לפיכך, אין בעובדה שמר עדני אינו חתום על הצעת המחיר שהוגשה על ידי שוורץ, כדי ללמד על כך שלא הסכים לתנאים שפורטו בה.   ההיפך הוא הנכון, התשלומים שביצע עדני על חשבון שכה"ט, תומכים דווקא בגירסתו של שוורץ. אין חולק שעדני שילם לשוורץ, על חשבון שכר הטרחה, 3 תשלומים, הראשון ביום 15.5.00 על סך 2,630 ₪, השני ביום 15.6.00 ע"ס 2,400 ₪ והשלישי ביום 15.7.00 ע"ס 2,834 ₪. מדובר בתשלומים חודשיים, בסכומים דומים, שמתאימים לתשלומים ולמועדי התשלומים שפורטו בהצעת המחיר ששלח שוורץ לעדני.   14. התוצאה היא שאני מאמינה לשוורץ וקובעת כי על פי ההסכם שבין הצדדים, התחייב עדני לשלם לשוורץ 6,500$ פלוס מע"מ ב - 12 תשלומים חודשיים רצופים, לפי שער הדולר היציג ביום התשלום.   מאחר שמר שוורץ עזב את הפרוייקט בחודש אוקטובר 2000, והוא תובע את התשלומים המגיעים לו עד למועד עזיבתו בלבד, על מר עדני להשלים לו את התשלומים עד למועד זה.   15. על פי התחשיב שצורף לכתב התביעה, נכלל בחישוב החוב גם תשלום לחודש נובמבר 2000 ומר שוורץ הודה בחקירתו כי לא היה מקום לכלול חיוב כזה. לפיכך יש להפחית סך של 2,772 ₪ (2,616 ₪ והריבית שחושבה על סכום זה), מסכום התביעה שבת.א. 4342/01.   אשר לליקויי הבנייה הנטענים והנזקים הנובעים מהם -   16. גם בענין זה אני מעדיפה את גירסת שוורץ והעדים מטעמו, על פני גירסת עדני והעד מטעמו.   17. לא עלה בידי עדני להוכיח כי נפל פגם בעבודתו של שוורץ, וכל הפגמים שטען להם בנוגע לעבודות השלד שבוצעו, הסתברו כפגמים רגילים לשלב זה של העבודה, באופן שאין ביניהם ובין עבודת פיקוח רשלנית, ולא כלום.   18. נראה כי תביעת עדני נועדה אך לשמש משקל נגד לתביעתו המוצדקת של שוורץ לתשלום יתרת שכה"ט המגיע לו בגין עבודתו ואני דוחה תביעה זו של עדני מכל וכל.           19. כפי שציינתי כבר, אינני מאמינה לעדני וקביעה זו מתבססת, מעבר לרושם המתחמק שהותיר עלי בעדותו, גם על העניינים הבאים:   א. עד להגשת התביעה על ידי שוורץ, לא עלתה מצד עדני כל דרישה או טענה כלפי שוורץ באשר לעבודתו כמפקח או באשר לטיב עבודות השלד שבוצעו תחת פיקוחו של שוורץ. (ראה פרוט' עמ' 20 ו- 21 בת.א. 4342/01).   ב. לא היתה לעדני תשובה מניחה את הדעת לשאלה מדוע, אם אכן נפלו פגמים כה חמורים בעבודת השלד, לא הגיש תביעה גם נגד הקבלן שבנה את השלד והסתפק בהגשת התביעה כנגד המפקח בלבד. תשובתו של מר עדני בענין זה היתה מגומגמת ומתחמקת. (פרוט' עמ' 22 שורה 10 בת.א. 4342/01).   ג. מר עדני התחמק ממתן תשובה ישירה לשאלה כמה שילם לשוורץ ומתי, וזאת מתוך נסיון להסתיר מביהמ"ש את העובדה כי אכן שולמו התשלומים הראשונים בדיוק לפי הצעת המחיר שנתן שוורץ, ואשר היוותה את הבסיס להתקשרות בין הצדדים.   ד. עדותו של עדני נסתרה על ידי עדות העד הנוסף מטעמו. בעוד שמר עדני העיד שלא אמר למהנדס יעקובי על קיומו של צו הפסקת העבודה (פרוט' עמ' 24 שורה 6 בת.א. 4342/01), העיד המהנדס יעקובי כי עדני כן אמר לו על קיום הצו (שם עמ' 25 שורה 16).   ועוד - בעוד שעדני אמר כי היוזמה לחוות הדעת של יעקובי, באה מיעקובי - שפנה והתריע על קיום פגמים, העיד יעקובי כי עדני הוא שפנה אליו - והוא שביקש כי יכין עבורו חוות דעת.   ה. לתצהירו של עדני בת.א. 2648/02, צורף כנספח ז' מכתב של מהנדס בשם ברמי. כשנשאל עדני על מסמך זה העיד תחילה שאין הוא יודע כלל מי הוא אותו ברמי. רק בהמשך העדות הודה עדני כי לא רק שהוא יודע על מי מדובר, אלא שאותו ברמי היה בנכס ובדק אותו לבקשת עדני. לא היתה לעדני תשובה מניחה את הדעת לשאלה מדוע לא הביא חוו"ד מסודרת של ברמי ובחר במקום זאת להגיש חוו"ד של המהנדס יעקובי, ותשובתו היתה מתחכמת ומתחמקת. (פרוט' עמ' 5 שורה 1).   ו. מר עדני נמנע בשיטתיות מלהביא ראיות שהיו, לכאורה, בשליטתו, ואשר לכאורה אמורות היו לתמוך בגירסתו לענין הפגמים והנזקים. מדובר ברשימה ארוכה של עדים שהוזכרו על ידי עדני במהלך עדותו, ובכל זאת אף לא אחד מהם הובא להעיד מטעם עדני. מדובר בגלעד כהן ובחנן שעדני הזכיר בעדותו בעמ' 19 שורה 17 בת.א. 4342/01, במהנדס מעיריית נתניה שעדני הזכיר בעדותו בעמ' 24 שורה 10 שם, וכן בקבלן הטיח שביצע את עבודות הטיח במבנה. העדר עדותו של קבלן הטיח מהותי במיוחד, לאור טענת עדני שהפגמים שנפלו במבנה, הכבידו מאוד על עבודות הטיח וגרמו לעלויות רבות בעבודות הטיח. (ר' עדות עדני בעמ'23 שורה 19 בת.א. 4342/01). כאמור, למרות שמדובר בעדות מהותית ביותר, לא הביא עדני את קבלן הטיח כעד מטעמו וגם לא יכול היה להציג הסכם שנחתם בינו ובין קבלן הטיח. עדני לא יכול היה גם למסור פרטים על זהותו של קבלן הטיח וטען בעדותו כי הוא אינו זוכר את השם (עמ' 23 שורה 18 בת.א. 4342/01).   ז. טענה זו של מר עדני תמוהה בלשון המעטה, שכן את עבודות הטיח ביצע, לטענתו, לאחר שידע כבר על הפגמים שנפלו במבנה. בנסיבות אלה מוזרה גם העובדה שעדני לא דאג להסכם כתוב בינו ובין קבלן הטיח, שבו יבואו לידי ביטוי המחיר והסיבות לקביעת אותו מחיר. למותר לציין כי אם אכן נקבע המחיר לעבודות הטיח בהתחשב בפגמים, כביכול, שהיו בשלד, אמור להיות לעדני ענין להעלות דבר זה על הכתב ולהציגו בביהמ"ש. כאמור דבר כזה לא נעשה ועדני אף הודה כי לא היה לו הסכם כתוב עם קבלן הטיח.       הלכה ידועה היא כי הימנעותו של צד מלהביא ראיה שבשליטתו, פועלת כנגדו של אותו צד וכן היא פועלת לחיזוק טענת הצד שכנגד. וראה: ע"א 2275/90 לימה חברה לתעשיות כימיות בע"מ נ' רוזנברג, פד"י מ"ז (2) 605, 614. וע"א 4015/95 פקיד שומה ירושלים נ' ברזני, פד"י נ"ב (2) 269.   ח. העובדה שעדני דאג להחתים את הגב' שוורץ על כך שקיבלה לידה את שני השיקים במהלך 2001 - מעידה כי הוא מבין היטב חשיבות מסמכים, ומביאה למסקנה כי הימנעותו מלהציג מסמכים בעניינים אחרים, כמו בענין הטיח, אינה מקרית אלא מכוונת.   ט. דוגמא לעדותו המתחמקת והמתחכמת של מר עדני, היא עדותו בענין המסמך שהוגש וסומן נ/1 בת.א. 2648/02. מר עדני הודה כי הוא מכיר את המכתב (שם בעמ' 7 שורה 18). בהמשך עדותו ולאחר שהתבררה לו משמעות מכתב זה, ביחס לצו הפסקת העבודה שהוצא מאוחר יותר לבנייה, הכחיש כי קיבל את המכתב וטען כי "הגיל עושה את שלו" (שם בעמ' 9 שורה 8-11). בהקשר זה ראוי להדגיש כי למרות גילו, התרשמתי כי מר עדני אדם פיקח היודע את שהוא עושה ולא היה שום שלב בעדותו שבו אפשר היה, לכאורה, לחשוב שמדובר באדם שהגיל משפיע על צלילות דעתו, כפי שניסה מר עדני להציע בעדותו הנ"ל ובמקומות אחרים בפרוטוקול. העדות שנתן מר עדני היתה שוטפת וברורה וענין גילו הוזכר רק בהקשר שלא היה לעדני נוח עם העובדות, כך במקרה שצויין למעלה וכך במקרים אחרים (שם עמ' 5 שורה 1, בענין ברמי).   י. מר עדני הסתיר בתחילה כי הסיבה להפסקת עבודתו של שוורץ היתה צו הפסקת עבודה שהוצא למבנה והעדיף להסתפק באמירה סתמית כאילו שוורץ עזב את העבודה ללא כל סיבה. תשובתו של עדני לשאלה מדוע לא הציג מסמך זה - ואף העלים קיומו מבא כוחו היתה "הוא לא ביקש את זה למה שאני אביא לו..." (פרוט' עמ' 24 שורה 14 בת.א. 4342/01). ודומה שאין דוגמא טובה יותר לעדות מתחמקת...   20. מר עדני הגיש מטעמו גם את חוות דעתו של המהנדס יעקובי אביחי. בחוו"ד זו קבע המהנדס יעקובי כי הבנייה בוצעה באיכות גרועה ביותר, ופרט בה את הפגמים שמצא בעבודת השלד ואת עלות תיקון הפגמים הללו שמסתכמת על פי חווה"ד בסכום של 60,000 ₪.   21. לאחר ששמעתי את המהנדס, שנחקר בחקירה נגדית בשני התיקים, אני דוחה את האמור בחוות דעתו ומעדיפה את חוות הדעת שהוגשה מטעם שוורץ.   22. ואלה נימוקיי:   א. למרות הדברים החמורים שכתב יעקובי בחוות דעתו ולפיהם "השלד נבנה ברמת ביצוע מהנמוכות ביותר שראיתי", הסתבר בחקירתו הנגדית של עד זה כי קודם שנתן את חווה"ד לא אמר מילה וחצי מילה בענין זה לעדני, וזאת למרות שביקר במבנה מספר פעמים בתוקף תפקידו כמתכנן המרפסת במבנה. לא היה לעד כל נימוק מניח את הדעת לכך שלא העיר בכל אותה תקופה דבר לענין טיב הבנייה, והוא הסתפק לענין זה בתשובה מתחמקת "לא התבקשתי לבדוק את הקירות ולכן לא אמרתי לו כלום על הקירות" (עמ' 25 שורה 26 בת.א. 4342/01). בהתחשב בקביעות החמורות שבחווה"ד, מוזרה העובדה שהעד, שהוא מהנדס, לא מצא מקום להפנות תשומת לבו של עדני לפגמים, בהנחה שהיו כאלה.   ב. בחקירתו הנגדית נאלץ עד זה להודות כי אכן הטיח מיישר ומסתיר את כל הפגמים וכי לאחר ביצוע עבודות טיח, לא יהיה ניתן עוד לראות את רוב הפגמים שהוזכרו בחוות דעתו (עמ' 10 שורה 1-8 בת.א. 2648/02). העד הודה גם כי למרות שבוצעו בינתיים עבודות טיח במבנה, לא הלך לבדוק אם אכן תוקנו בכך אותם פגמים.   ג. למרות שחלק מהפגמים שהוזכרו בחווה"ד נוגעים לקירות עקומים, לא נעשתה בדיקה עם אנך והעד הסתפק בשרטוט קו על גבי התמונות כשהקו אמור לייצג את הסטייה. דומה שאין צורך להסביר את ההבדל שבין שתי הדרכים.   ד. בסופו של דבר נאלץ עד זה להודות כי הליקויים, ככל שהיו, אינם בשליטת המפקח וכל טרוניותו כלפי המפקח מסתכמת בכך שהיה "צריך לפחות להעיר". עם זאת, העד הודה כי אין הוא יודע אם המפקח העיר על אותם פגמים, ככל שהיו, או לא. בנוסף הודה העד כי הכל תלוי גם בדרגת הפיקוח שהסכימו ביניהם הצדדים. למותר לציין שהעד לא יכול היה לדעת מהי רמת הפיקוח שסוכמה. (עמ' 27 ו - 28 לפרוט' בת.א. 4342/01).   ה. למרות שלכאורה על פי עדותו של המהנדס יעקובי, נפלו בבית פגמים רבים שתיקונם דורש עבודות טיח מיוחדות ויקרות, הסתבר כי המחיר שהשיג עדני לביצוע עבודות הטיח לא רק שלא היה יקר יותר מהרגיל, אלא שהיה זול יותר, כלומר עדני לא שילם בסופו של דבר יותר עבור עבודות הטיח ויש בכך כדי לתמוך דווקא בטענת שוורץ לפיה לא היו פגמים וליקויים חריגים בשלד.   ו. גם לענין המחירים שנקב בהם המהנדס יעקובי בחווה"ד, התגלו פערים גדולים מאוד בינם לבין המציאות עד שלא ניתן עוד לסמוך על ההערכה שלפיה חושב סכום תיקון הליקויים שנטענו בחווה"ד ולא ניתן לסמוך לכן על חווה"ד. יעקובי העריך את עלות עבודות הטיח לשלד בסכום שבין 25,000 ל-30,000 דולר בעוד שבפועל שכר עדני קבלן לביצוע עבודות הטיח בסכום של 55,000 ₪ בלבד (ראה עדות עדני, עמ' 7 שורה 5 בת.א. 2648/02). גם בנושא שאלת עלות עבודות השלד בכללותן התגלו פערים משמעותיים בין הסכום שסוכם בפועל לביצוע העבודות לבין הסכום שבו נקב המהנדס יעקובי. בעוד שעדני טען כי עבודות השלד עלו לו כ-135,000 ₪, העריך יעקובי את ביצוע עבודות השלד בעלות של 85,000$ ורק לאחר התערבותו של עדני שישב באולם - ציין כי יש להפריד בין חומר לעבודה. (ראה לענין זה ההערה בפרוט' עמ' 12 שורה 17 בת.א. 2648/02). ואולם גם לעבודה נקב בסכום של 40,000 דולר ששוויים בשקלים למועד תחילת העבודות, יותר מ - 160,000 ₪ וזאת כשבפועל שילם עדני, כאמור 135,000 ₪ בלבד.   ז. בהקשר זה, ראוי לציין כי בחקירתו הנגדית של המהנדס יעקובי הסתבר עוד כי תיקון הליקויים דורש רק כשבוע עבודה, אף לפי דעתו של יעקובי, ולא ברור על פי איזה חישוב נקב בסכום של 60,000 ₪(!) כעלות הנדרשת לצורך ביצוע עבודות תיקון אלה. (עמ' 12 שורה 1-5 בת.א. 2648/02).   ח. יוצא כי הסכומים שבהם העריך המהנדס יעקובי ביצוען של עבודות גבוה באופן משמעותי מעלות ביצוען בפועל, וגם מטעם זה לא ניתן לסמוך על חוות דעתו, ובפרט ככל שהיא נוגעת להערכת עלות ביצוע התיקונים לליקויים שפורטו בחוות הדעת.   23. לאור כל האמור, אינני יכולה לבסס כל ממצא על חוות הדעת של המהנדס יעקובי.   24. כפועל יוצא מכך, לא נותר עוד כל בסיס לטענות עדני, אם בדבר עצם קיום הליקויים בשלד ואם בדבר עלות תיקונם של אותם ליקויים.   25. לעומת עדויות אלה מטעם עדני, התגלו העדויות מטעם שוורץ כמהימנות ועקביות מאוד.   26. מעבר לרושם המהימן שעשה עלי מר שוורץ בעדותו, הרי שעדותו נתמכה גם בראיות אחרות:   א. מר שוורץ העיד שעד להגשת התביעה, לא שמע כל תלונה מעדני בקשר לטיב העבודות בשלד (פרוט' עמ' 11 שורה 20 בת.א. 4342/01). עדות זו נתמכת בעדותו של אבו דקה הקבלן, שאישר שעבודתו של שוורץ היתה מעולה וכי גם הוא לא שמע כל תלונה על טיב העבודה אם ממר עדני ואם מהמהנדס יעקובי (תצהיר מר דקה ס' 7).   ב. מר שוורץ העיד כי עדני נוהג כדבר שבשיגרה לא לחתום על הסכמים כתובים בנוגע לעבודות שנעשות עבורו (פרוט' עמ' 13 שורה 29 בת.א. 4342/01). מר עדני עצמו אישר עדות זו (שם בעמ' 20 שורה 19).   ג. מר שוורץ טען כי הסכום ששולם ע"י עדני ב - 2001, היה על חשבון החוב ולא בגין יתרת החוב ועדות זו נתמכה בעדות אשתו של שוורץ, שגם היא הותירה רושם מהימן ביותר ואני מאמינה לכל עדותה.   27. המומחה, המהנדס אדלר, שנתן חוו"ד מטעם שוורץ, העיד חד משמעית כי לא ראה כלל את הפגמים והליקויים שנטענו על ידי המהנדס יעקובי ובפרט את אותם פגמים שתוארו כ"בטן" בקירות ובקורות. העד העיד גם כי ככל שיש סטיות כאלה הטיח מתקן אותן וזו היא אחת ממטרות הטיח. עד זה בדק את הבנין לאחר טיח חוץ וחלק מטיח פנים, והעיד כי לא ראה כל פגם מהותי. העד העיד גם כי לא ראה חריגה בעובי הטיח שבוצע בבניין, וכן כי העובדה שלא ראה סדקים בטיח מעידה כי עוביו אינו חריג מאחר וטיח בעובי חריג נוטה להיסדק. (פרוט' עמ' 17 שורה 22 בת.א. 2648/02).   28. עד זה הותיר רושם מהימן ביותר ואני סומכת על עדותו. מעבר לכך - עדותו של עד זה מתיישבת גם עם עד נוסף מטעם התובע- הקבלן מר אבו דקה פרג'.   29. א. מר אבו דקה הותיר רושם מהימן ביותר כשהודה כי עודנו עובד בעניינים שונים עבור מר עדני (פרוט' עמ' 15 ש' 27 בת.א. 4342/01), ובכל זאת ציין כי עבודתו של שוורץ בנכס היתה מקצועית וכי כמפקח הוא היה זמין באתר בכל עת. (שם בעמ' 16 שורה 5).   ב. מר אבו דקה העיד גם כי כל הליקויים, כביכול, שעליהם הצביע המהנדס יעקובי הם בגדר עבודות שמבצעים עובר למסירת השלד והוא היה מבצע אותן אילולא הופסקה עבודתו בפתאומיות עקב צו הפסקת העבודה שהוציאה הוועדה המקומית. (שם בעמ' 16 שורה 7).     ג. יותר מכך, העד העיד גם כי בשלב מסויים, לפני הטיח, נתבקש על ידי עדני לבוא ולבצע עבודות תיקון אלה, אולם משהגיע למקום ראה כי העבודות בוצעו כבר על ידי קבלן הטיח, דבר שיש בו כדי לחזק את גרסת שוורץ כי מדובר בעבודות קטנות ושוליות ושעל כל פנים עלותן זניחה עד כדי כך שבסופו של דבר המחיר שסוכם עם קבלן הטיח היה נמוך מהמקובל למבנה בסדר גודל כזה. (שם בעמ' 16 שורה 8-11).   30. עדות נוספת שבאה מטעם שוורץ היא עדות אשתו, הגב' רחל שוורץ. עדה זו העידה לגבי נסיבות קבלת שני השיקים האחרונים מעדני. עדני טען כי שני צ'קים אלה היוו גמר חשבון ואילו שוורץ טען כי קיבל אותם על חשבון החוב ולאחר שעדני החליט על דעת עצמו לרשום את הסכומים הנקובים בצ'קים. עדותה של עדה זו היתה סדורה ועקבית והותירה רושם מהימן ביותר. העדה טענה, ואני מאמינה לה, כי בעת שקיבלה את הצ'קים אמרה לעדני מפורשות כי אין בכך כדי לכסות את כל החוב לשוורץ ומעולם לא הסכימה לראות בשיקים משום גמר חשבון. עוד העידה הגב' שוורץ כי לבקשת עדני אישרה לו בכתב קבלת השיקים אולם בשום אופן לא אישרה כי קבלתם מהווה גמר חשבון ואכן דבר כזה גם לא עולה מהאישור שמסרה לעדני. (ר' עדותה בעמ' 17 לפרוט' בת.א. 4342/01).   31. התוצאה היא שאני מקבלת את גירסת שוורץ, הן לגבי הסכומים שהגיעו לו מעדני והן בכך שאני דוחה את טענות עדני בכל הנוגע לקיומם של ליקויים במבנה או לזכותו לקזז עלות תיקונם של ליקויים כאלה כנגד הסכומים שהוא חב לשוורץ.   32. לאור התוצאה אליה הגעתי, לא ראיתי מקום לדון בשאלה אם היה מקום להגיש את התביעה כנגד מר שוורץ אישית, להבדיל מהחברה שבבעלותו. דבר נוסף, לאור אותה תוצאה, אין מקום לחייב את צד ג', הקבלן אבו דקה, בכל סכום שהוא.   33. סוף דבר שאני מחייבת את הזוג עדני, ביחד ולחוד, לשלם לחברה התובעת בתיק אזרחי 4342/01 את הסכום שנקוב בכתב התביעה בניכוי החיוב בגין תשלום חודש נובמבר 2000. אני דוחה את התביעה שהגיש עדני בתיק אזרחי 2648/02 וממילא אין חיוב כלפי צד ג' שנשלחה לו הודעה במסגרת אותו הליך.   עדני ישלמו ביחד ולחוד לשוורץ ולחברה (ביחד ולחוד), סכום של 10,000 ₪ ומע"מ כשכ"ט עו"ד בשני ההליכים, ובנוסף יישאו בהוצאות שוורץ והחברה (אגרה+שכר עדים) בשני ההליכים.  שכר טרחה