עיקרי העובדות פורטו בהחלטותיו הקודמות של בית משפט זה ובהחלטת בית המשפט העליון בבש"פ 2034/12, החלטה מיום 22/3/12. נגד המבקש הוגש כתב האישום, המחזיק חמישה אישומים, ומייחס לו שתי עבירות של הלבנת הון; שתי עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות; זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות; שתי עבירות מרמה לפי פקודת מס הכנסה; ועבירה של גניבה בידי מורשה. בתמצית ייאמר, כי על פי כתב האישום, המבקש, עורך דין במקצועו, ייצג שני בנקים מצריים - בנק מצר ובנק אלקעארי. המבקש הציג לבנקים מצג שווא, לפיו בכוונתו להגיש בשמם תביעות כספיות בסכומים גבוהים בישראל, ולשם כך דרש מהם מיליוני שקלים, לכאורה לצורך מימון הגשת וניהול ההליכים (אגרות משפט וכו'). בפועל, המבקש לא נקט בהליכי תביעה ונטל לעצמו, בדרכי תחבולה ומרמה, את הכספים שיועדו לניהול התביעות הכספיות. נטען, כי בדרך זו עלה בידי המבקש לשלשל לכיסו סכום של כ-18 מיליון ש"ח. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו של המבקש עד תום ההליכים המשפטיים. בדיון שהתקיים בבקשה, הסכימה באת כוחו דאז של המבקש לקיומן של ראיות לכאורה ולקיומה של עילת מעצר, אך ביקשה כי ישוחרר לחלופת מעצר. בהחלטתו מיום 15.2.2012 (להלן: ההחלטה הראשונה) עמד בית המשפט על חומרת מעשיו של המבקש - מעשי מרמה מתוחכמים, בהיקף כספי נרחב, שנמשכו על פני זמן. צוין, כי אמנם עבירות רכוש אינן מקימות, בדרך כלל, עילת מעצר, אך על-פי הפסיקה במקרים בהם העבירות הן משמעותיות בהיקפן ובחומרתן, כבענייננו, החשש להישנות המעשים מקים עילת מעצר. יחד עם זאת נקבע כי אין מדובר בחשש שלא ניתן לאיינו באמצעות שחרור לחלופת מעצר בתנאים מגבילים. לעניין החשש לשיבוש הליכי חקירה ציין בית המשפט כי אף שמעשיו של המבקש מלמדים כי אין מורא החוק עליו, נראה כי אין מדובר בחשש משמעותי, בהתחשב באופי הראיות הקיימות בתיק, הכוללות מסמכים רבים, עדויות ותצהירים בכתב. לבסוף התייחס בית המשפט לסירובו של המבקש למסור פרטים על מקום החזקת כספי המרמה. בית המשפט ציין, כי קיים חשש שהכספים, שסכומם מצטבר לכדי יותר מ-18 מיליון ש"ח, ישמשו כאמצעי וכתמריץ להימלטות המבקש מן הדין נוכח חומרת ההאשמות נגדו. בסופו של יום, הוחלט על שחרורו של המבקש למעצר בית מלא בתנאים, כמפורט להלן. צוין, כי ניתן לאזן את החשש מהימלטות באמצעות ערובות כספיות, וביניהן בטוחה כספית בגובה פירות מעשי הגניבה והמרמה המיוחסים לו, קרי 18 מיליון ש"ח במזומן, או, לחלופין, הפקדה של 10 מיליון ש"ח במזומן ושעבוד נכסים, ששוויים לא יפחת מ-15 מיליון ש"ח. מגבלות נוספות שנקבעו כללו, בין היתר, פיקוח אלקטרוני ואנושי מלא, ניתוק מקום מעצר הבית מכל אמצעי תקשורת אינטרנטי וטלפוני (למעט קו טלפון שישמש את הפיקוח האלקטרוני), הפקדת דרכון וצו עיכוב יציאה מהארץ. על פי החלטה זו המבקש היה יכול להשתחרר ממעצרו בכפוף להפקדת הערבויות ואישור כתובת חלופת המעצר והמפקחים על-ידי בית המשפט. ביום 4.3.12 התקיים דיון נוסף בעניינו של המבקש, בו נטען כי אין ביכולתו להעמיד את הערבון שנקבע בהחלטה הראשונה, ולכן התבקשה הפחתת הסכום או המרתו בהטלת עיקולים על נכסי המקרקעין של בני משפחה וחברים. בית המשפט דחה את הבקשה והחלופה שהוצעה. ראשית נקבע, כי בית המשפט לא שוכנע שהמבקש לא יכול לעמוד בסכום הערבון שנקבע; ולעניין הטלת העיקולים נאמר כי מדובר בנכסים שמימושם מורכב ורצוף קשיים. נוכח האמור, הורה בית המשפט על המשך מעצרו של המבקש עד תום ההליכים, בציינו כי למבקש שמורה הזכות לפנות בבקשה לעיון חוזר, ככל שלא יעלה בידו להמציא את הערבון. (להלן: "ההחלטה השנייה"). על החלטות אלו הוגש ערר לבית המשפט העליון, בש"פ 2034/12. בהחלטה מיום 22/3/12 אישר למעשה בית המשפט העליון את המתווה שבהחלטות בית המשפט בהחלטה הראשונה במובן זה שאושר שלמעשה עילת המעצר היא החשש להימלטות מהדין וכן אושרו עקרונות הפיקוח על המבקש בחלופת מעצר, כמפורט בסעיף 1-9 להחלטה הראשונה. עם זאת מצא בית המשפט העליון לנכון לשנות את הרכב הבטוחות הכספיות במובן זה שסכום הבטוחה במזומן או בערבות בנקאית שיהיה על המבקש להפקיד יעמוד על 4 מליון ₪ ומנגד נקבע כי על המבקש לשעבד לטובת המשיבה את ביתו ועוד ארבעה בתים של בני משפחה וחבר, כפי שפורט בסעיף 12 להחלטת בית המשפט העליון. למען הסדר גם יודגש כי בית המשפט העליון הבהיר בהחלטתו כי הוא מודע לקשיים הצפויים במימוש שעבודים על בתים אלו ותוך שהוא מביא בחשבון את הקשיים הורה על שינוי הרכב הבטוחות להבטחת תנאי השחרור כמפורט לעיל. ביום 5/4/12 ניתנה החלטה נוספת ע"י בית משפט זה שהורה לרשום שעבוד בלשכת רישום המקרקעין על זכויות הבעלים בדרגה ראשונה, כתנאי להבטחת שחרורו של המבקש למעצר בית מלא, על הנכסים המפורטים להלן:   ביתו של אשרף ג'סאר - אשר נבנה במקרקעין הידועים כגוש 8830 חלקה 7 - בעלים: X- חלקו במקרקעין: ½. ביתו של X- אשר נבנה במקרקעין הידועים כגוש 8830 חלקה 2 - חלקו במקרקעין: 542/9321. ביתה (שלד בית בבנייה) של X - אשר נבנה במקרקעין הידועים כגוש 8830 חלקה 2 - חלקה במקרקעין: 6420/111852. ביתו של X - אשר נבנה במקרקעין הידועים כגוש 8830 חלקה 5 - חלקו במקרקעין: 750/2218. ביתו של X אשר נבנה במקרקעין הידועים כגוש 8841 חלקה 19 - חלקו במקרקעין: 23540/169928. יצוין כי על פי הערכות שמאים שהוצגו לבית המשפט העליון עומד שווי נכסים אלו כשווי במימוש מהיר על כ - 15.2 מליון ₪. המבקש פנה בבקשה נוספת לבית משפט זה (זאת לאחר שפנה בבקשה דומה לבית המשפט העליון אשר הנחה אותו לפנות לבית משפט זה (בש"פ 2023/12, החלטה מיום 17/4/12). במסגרת בקשתו טוען המבקש כי אין בידו לגייס את הבטוחה במזומן כפי שקבע בית המשפט העליון. בהתאם מבקש הוא לאשר את שחרורו בכפוף להפקדת ערבויות בנקאיות בסכום כולל של 2,175,000 ₪ כאשר בנוסף לשעבוד הבתים שכבר נרשם כמפורט לעיל ישועבד נכס מקרקעין נוסף, ביתו של מר סמיח מואסי הידוע כמגרש 34/10 בגוש 8765 חלקה 34 המצוי בעיר באקה אלגרביה. מדובר בבית מגורים ששטחו כ 487 מ"ר. על פי הערכת שמאי שהוצגה לבית המשפט שווי הנכס הבנוי עומד על 3,695,320 ₪ ושווי זכויות הבניה הבלתי מנוצלות בנכס עומד על 419, 397 ₪. יצוין עוד כי בידי המאשימה תכשיטים שנתפסו בבית המבקש ששוויים הוערך ע"י שמאי בסכום של כ- 76,000 ₪. בית המשפט העליון אישר בהחלטתו, כמפורט לעיל, את שעבוד בתי המגורים תוך שהוא מציין את הקושי הצפוי במימוש השעבוד. בנסיבות אלו לא מצאתי עילה שלא לאשר את שעבוד הבית הנוסף המביא את סה"כ הבטוחות לסכום הגבוה מזה שקבע בית המשפט העליון. לעניין זה אני גם מביא בחשבון כי המבקש כבר עצור מיום 10/1/12. למעשה ניתנה כבר ההחלטה הראשונה על שחרורו ביום 15/2/12 ומאז לא בוצע השחרור עקב הקושי בהסדרת הבטוחות הכספיות. עם זאת, ומאחר ולגישתי הקושי במימוש הבטוחות המשועבדות צפוי במדרג גבוה, אוסיף לתנאים שנקבעו בסעיף 1-9 להחלטה הראשונה מיום 15/2/12 גם ערבויות אישיות גבוהות של המפקחים המוצעים, שחלקם גם שיעבדו את בתיהם להבטחת תנאי שחרורו של המבקש. למען הסדר אציין כי בישיבה מיום 23/4/12 התייצבו לפני המפקחים המוצעים ונחקרו ולא שמעתי טענה כנגד התאמתם לשמש כמפקחים ובהתאם אני קובע כי מדובר במפקחים ראויים. אשר על כן אני מאשר את חלופת המעצר המוצעת שכתובתה בביתו של המבקש בישוב באקה אלגרביה. המבקש ישוחרר ממעצר וישהה בבית הנ"ל בחלופת מעצר בית מלא וכל עת ישהה עימו אחד המפקחים שאושרו, ושהתייצבו בפני בית המשפט ביום 23/4/12. כל מפקח יחתום על התחייבות עצמית בגובה 100,000 ₪ להבטחת התחייבותו לפקח על המבקש ולדווח אם יצא המבקש את הבית ללא אישור. ההתחייבות תהווה גם ערבות אישית של כל מפקח לקיום תנאי השחרור במובן זה שניתן יהיה לחלט את הערבות אם יפר המבקש את תנאי השחרור, גם אם לא בעת שהיה נתון לפיקוחו של מפקח ספציפי. יובהר למפקחים/הערבים, כי התחייבותם היא שבכל עת ישהה אחד מהם עם המבקש, וככל שהמבקש ייצא את הבית ללא אישור, כי אז על המפקח להתקשר למשטרת ישראל ולדווח על כך. הערבות היא לקיום תנאי השחרור גם בעת שהמפקח הערב אינו מופקד על הפיקוח הפיזי על המבקש. יובהר, כי התחייבות וערבות זו מחייבת את המפקח גם אם לא תפורט בטופס ההחתמה על ההתחייבות/ערבות.   המשטרה תהיה רשאית לערוך ביקורות בכתובת הנ"ל כדי לוודא שהמבקש מצוי בבית בכל עת בהתאם להנחיות בית המשפט.   הסנגור ימציא לבית המשפט תצהיר חתום על ידי בעל הבית בכתובת חלופת המעצר או אחד המפקחים, שיאשר כי יש בבית שישמש כחלופה קו טלפון "נקי" של חברת בזק, במובן זה שלא יהיו בו השירותים הבאים: משיבון, שיחה מזוהה, שיחה ממתינה, שרות עקוב אחרי, חיבור למכשיר פקסמיליה וקו ADSL (חיבור לאינטרנט מהיר). במידה וקיימים שרותים כנ"ל, יש לנתק אותם ולהמציא על כך אישור לבית המשפט. כמו כן הקו צריך להיות פתוח לשיחות נכנסות ויוצאות. בהתאם להחלטה מיום 15/2/12 אני מורה כי הבית שנקבע לחלופת מעצר ינותק מכל תקשורת אינטרנטית ולמעט קו הטלפון שישמש את הפיקוח האלקטרוני לא יהיה בבית כל אמצעי לתקשורת טלפונית או תקשורת מחשבים מכל סוג שהוא. כל זאת כדי למנוע מהמבקש לבצע פעולות נוספות באמצעות מחשב, לרבות פעולות שמטרתן העלמת כספים. המשטרה תהיה רשאית להיכנס לבית כדי לבדוק את ניתוק אמצעי התקשורת מהבית הנ"ל. מאחר שהבית גדול בהרבה מתחום הפיקוח האפשרי של מערך הפיקוח האלקטרוני יהיה על יחידת הפיקוח האלקטרוני להתקין את הפיקוח כך שיהיה על טווח מירבי ולהגדיר למבקש באלו חלקים מהבית עליו לשהות במובן זה שאם יעבור לחלקים שהפיקוח האלקטרוני לא יכול לפקח עליהם יהווה הדבר, לכאורה, הפרה של תנאי השחרור.   נאסר על המבקש לצאת את הבית למעט לצורך התייצבות בבית המשפט לכל דיון בעניינו ולצורך פגישות עם עורך דינו במועדים שימסרו מראש לפרקליטות וליחידת הפיקוח האלקטרוני. כמו כן אני מתיר את יציאתו מהכתובת בה הוא שוהה כל יום בין השעות 09:00 - 10:00 ובין השעות 17:00 - 18:00 וזאת לצורך התאווררות. בכל יציאה מאושרת יהיה המבקש מלווה במפקח שאושר.   המבקש יתחייב להתייצב לכל דיון בעניינו. עוד יתחייב כי גם בעת יציאה שתאושר כמפורט לעיל לא ייצא מתחומי באקה אל גרביה. עוד יתחייב המבקש להימנע מיצירת כל קשר עם עדי תביעה שאינם שוטרים.   יינתן צו לעיכוב יציאת המבקש מהארץ. הצו יומצא למשטרת הגבולות קודם לביצוע השחרור. כמו כן יפקיד המבקש את דרכונו בבית המשפט או ימציא אישור משרד הפנים שאין לו דרכון בתוקף, או לחילופין אישור כי דרכונו כבר הופקד במשטרה, וזאת קודם לשחרורו. כמו כן ובשים לב לאופן שבו על פי הראיות בוצעו העבירות תאסר יציאתו של המבקש מהארץ לתחומי הרשות הפלסטינאית ותועבר על ידי הפרקליטות הנחיה מתאימה בעניין זה לגורמים המופקדים על המחסומים בכניסה ליהודה ושומרון. בנוסף יפקיד המבקש במזכירות בית המשפט את האישור לשיעבוד הנכסים כפי שפורט לעיל וכן אישור כי נרשם שיעבוד לטובת המדינה על זכויות הבעלות וביתו של מר סמיח מואסי הידוע כמגרש 34/10 בגוש 8765 חלקה 34 המצוי בעיר באקה אלגרביה. לשם כך ניתן גם צו המורה לרשום את השיעבוד הנ"ל במרשם המקרקעין. הסדרת השיעבוד תהיה קודם לשחרורו של המבקש ממעצר.   להבטחת קיום חיוביו יפקיד המבקש בקופת בית המשפט ערבויות בנקאיות ללא הגבלת זמן או מזומן בסכום של 2,175,000 ₪ ויחתום על התחייבות עצמית בגובה 2,000,000 ₪. כמו כן, ומאחר שקיים חשש ממשי שהמבקש ינסה להימלט מהארץ, זאת בשים לב לדברים שנכתבו הן בהחלטות בית משפט זה והן בהחלטות בית המשפט העליון, אני מורה כי אשתו של המבקש תחתום אף היא על ערבות לחיוביו בסכום של 100,000 ₪ וכן תחתום על הסכמה כי ינתן צו האוסר את יציאתה מהארץ. בכפוף להסכמתה זו ינתן צו האוסר על יציאת אשת המבקש מהארץ והצו יומצא למשטרת הגבולות וכן דרכונה יופקד במזכירות בית המשפט קודם לשחרורו של המבקש ממעצר.   בכפוף להפקדת הבטוחות הכספיות, השיעבודים (הן אלו שנרשמו בעבר והן השיעבוד הנוסף על בית מואסי), התחייבויות וערבויות המפקחים ואשתו של המבקש, המצאת צווי עיכוב היציאה מהארץ למשטרת הגבולות והפקדת הדרכונים, וכן הסדרת הפיקוח האלקטרוני ניתן יהיה להורות על שחרור המבקש ממעצר. המבקש ילווה מנקודת השחרור לחלופת המעצר ע"י מפקח שאושר. לתשומת לב המבקש והסנגור - באחריות המבקש והסנגור להודיע ליחידת הפיקוח האלקטרוני על כל הזמנה לדיון בבית המשפט, כל יציאה מכתובת חלופת המעצר (כגון יציאות לפגישות עם סנגור, לשירות המבחן וכיוצ"ב). ככל שלא תימסר הודעה מראש ליחידת הפיקוח, כי אז יהיה על יחידת הפיקוח לשלוח פקח או משטרה, לעצור את המבקש, והאחריות לעניין זה תהיה על המבקש, וזאת מאחר שלא דיווח במועד. כמו כן, וככל שיסתיים הליך העיקרי, על הסניגור ו/או המבקש לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל את הצוים לעיכוב יציאה מהארץ שאם לא כן לא יבוטלו הצוים והאחריות להשארתם בתוקף תהיה על המבקש. הובהר לכל מפקח/ערב, כי אם יפרו את תנאי הפיקוח כפי שפורטו בהחלטה, וכן אם יפר המבקש את התנאים, תהיה בכך עילה לחלט את ההתחייבות/הערבות האישית ויהיה עליהם לשלם את הסכום שפורט בהחלטה. מאחר שהליך הסדרת כל התנאים עלול להימשך מעבר ל-24 שעות ומאחר שלא אהיה בבית המשפט בימים הקרובים, אני מורה כי לאחר שיוסדרו כל התנאים לרבות המצאת הסכמתה של אשת המבקש כי ינתן צו האוסר את יציאתה מהארץ וינתן צו כאמור, יובאו הנתונים לבחינתו של שופט תורן, שלאחר שיוודא כי מולאו כל התנאים יחתום על פקודת השחרור. מעצרמיסיםעבירות מסהלבנת הוןמעצר עד תום ההליכים