1. התובעת [להלן: "לוכסויז'ן"] הינה חברה ישראלית שעיסוקה בשיווק מוצרי אופטיקה, והיא נמנית על קבוצת אגן מכתשים. חב' האם של לוכסויז'ן הינה חב' לוכסמבורג תרופות בע"מ [להלן: "לוכסמבורג"]. הנתבעת [להלן: "רודנשטוק"] הינה חברת אופטיקה שמושבה בגרמניה. מפב' 00' עד פב' 06' , במשך 6 שנים , שימשה לוכסויז'ן כמפיצה של מוצרי רודנשטוק בישראל. בין רודנשטוק לבין לוכסויז'ן לא נחתם הסכם הפצה. ההסכם נכרת בדרך התנהגות ולא נקבעה בו תקופה לסיום. ב- 30.11.05 הודיעה רודנשטוק ללוכסויז'ן על הפסקת שיווק מוצריה בישראל באמצעות לוכסויז'ן - הפסקת יחסי מפיץ- יצרן. רודנשטוק העמידה את תקופת ההודעה המוקדמת על תקופה של 3 חודשים, שהסתיימה ב- 28.2.06. בגין אי תשלום עבור סחורות שסופקו על ידי רודנשטוק ללוכסויז'ן, הגישה רודנשטוק תביעה לבית משפט השלום בראשון לציון [ת"א 3127/06]. בתביעה ניתן פסק דין בהסכמה על פיו תשלם לוכסויז'ן 746,048 ₪ והסכום הנ"ל יופקד בנאמנות עד למתן פסק דין בתביעה זו, כדי לאפשר קיזוזים על פי תוצאות פסק הדין. ב-5.4.06 נחתם זכרון דברים בין לוכסויז'ן לבין חברת דגיל מוצרים אופטיים בע"מ [להלן:"דגיל"], אשר היתה מפיצה בלעדית של מוצרי האופטיקה של חב' צייס. בתמורה לרכישת זכות ההפצה הבלעדית של מוצרי צייס מדגיל לתקופה שלא תפחת מ- 5 שנים התחייבה לוכסויז'ן לשלם לדגיל 6,637,500 ₪ וכן 10% תמלוגים מרכישת עדשות רב- מוקדיות לתקופה של 5 שנים. ב- 1.5.06 החלה לוכסויז'ן לשווק כתחליף את מוצרי האופטיקה של החברה הגרמנית צייס במקום מוצרי האופטיקה של רודנשטוק [ראו סעיף 9 לכתב התביעה]. 2. בטרם שיווקה לוכסויז'ן את מוצרי האופטיקה של רודנשטוק בישראל, מכרה רודנשטוק בישראל את מוצרי האופטיקה שלה לרשת אופטיקה דורון בע"מ [להלן: "רשת דורון"]. ב- 6.2.00 חתמה חב' האם של לוכסויז'ן, לוכסמבורג, על הסכם עם רשת דורון, לפיה התחייבה רשת דורון להעביר ללוכסמבורג את זכויות ההפצה של מוצרי רודנשטוק בישראל ולדאוג לכך שיחתם עמה הסכם להפצה בלעדית של מוצרי רודנשטוק בישראל. בתמורה התחייבה לוכסמבורג לשלם לרשת דורון 10% מסך התמורות המשולמות ע"י לוכסמבורג לרודנשטוק עבור רכישת המוצרים. זכויות ההפצה של מוצרי רודנשטוק בישראל מעולם לא הוקנו לרשת דורון. ההסכם בין רשת דורון ללוכסמבורג נחתם ללא ידיעת רודנשטוק. רודנשטוק סברה כי תשלום העמלה ע"י לוכסמבורג לרשת דורון יגרע מהכספים שתשקיע לוכסויז'ן בקידום מכירות מוצרי רודנשטוק בישראל. רודנשטוק הודיעה כי לא ייחתם הסכם בינה לבין לוכסויז'ן כל עוד תשלם לוכסויז'ן עמלה לרשת דורון. לוכסויז'ן הודיעה לרשת דורון על ביטול ההסכם מ-6.2.00. בבוררות שהתקיימה בין לוכסמבורג לבין רשת דורון בפני הבורר השופט [בדימוס] מיכאל בן יאיר, הגיעו הצדדים ב- 5.7.05 להסכם פשרה, שקיבל תוקף פסק דין. עפ"י הסכם הפשרה תשלם לוכסמבורג לרשת דורון פיצוי בסך 1,605,000 ₪ וכן תמחל על חוב בסך 153,153 ₪. ב-18.7.05, משהגיעה הבוררות לסיומה, פנתה לוכסויז'ן לרודנשטוק וביקשה לחתום עמה על הסכם הפצה לטווח רחוק. כאמור הסכם הפצה לא נחתם, וב- 30.11.05 הודיעה רודנשטוק ללוכסויז'ן על הפסקת יחסי מפיץ- יצרן. 3. לוכסויז'ן טענה שרודנשטוק פעלה בחוסר תום לב. לאחר שלוכסמבורג שילמה לרשת דורון במסגרת פשרה, בידיעת רודנשטוק ובעידודה, פיצוי בגין הפצת מוצרי רודנשטוק ע"י לוכסויז'ן, שכלל גם פיצוי עבור שנתיים נוספות לעתיד, נמנעה רודנשטוק מלחתום עמה על הסכם הפצה, יצרה מצג כאילו היא מנהלת עמה מו"מ בעוד שקודם לכן חתמה על הסכם להפצה בלעדית בישראל עם חב' סגם מוצרי אופטיקה בע"מ [להלן: "סגם"]. לוכסויז'ן הגישה תביעה כספית כנגד רודנשטוק ע"ס 12,313,419 ₪, בגין ראשי הנזק הבאים: א. פיצוי בגין תשלומים ששילמה לוכסמבורג לרשת דורון עפ"י הסכם הפשרה שקיבל תוקף פסק דין בבוררות 1. 1,605,000 ₪ - בגין תשלום לרשת דורון מכוח הסכם הפשרה בבוררות, בהסתמך על הבטחותיה של רודנשטוק כי יחסי הצדדים עתידים להימשך עוד שנים רבות. 2. 153,153 ₪ - בגין ויתור על חובותיה של רשת דורון ללוכסויז'ן במסגרת הסכם הפשרה בבוררות. 3. 306,000 ₪ - בגין הוצאות משפטיות של ניהול הליך הבוררות ואובדן זמן של מנהלי לוכסויז'ן כתוצאה מהכנות שנערכו במסגרת הליך הבוררות. ב. פיצוי עבור השקעות לוכסויז'ן בשיווק מוצרי רודנשטוק לטווח העתידי 1. 121,806 ₪ - בגין השקעה בהקמת מעבדה לחיתוך עדשות רודנשטוק. 2. 235,000 ₪ - בגין השקעה בפרסום מוצרי רודנשטוק בסמוך להודעת הביטול. 3. 110,000 ₪ - בגין השקעה במיתוג משקפי השמש מסוג "פורשה" מתוצרת רודנשטוק בסמוך להודעת הביטול. ג. פיצוי בסך 250,000 ₪ בגין אובדן רווחיה של לוכסויז'ן בתקופה של 2 חודשים בהם נמנע ממנה לשווק מוצרי רודנשטוק - עד תחילת שיווק מוצרי צייס. ב- 28.2.06 הפסיקה לוכסויז'ן לשווק את מוצרי רודנשטוק , וב- 1.5.06 החלה לשווק את מוצרי צייס. ד. פיצוי בגין רכישת זכויות ההפצה של מוצרי צייס בישראל מחב' דגיל ופיצוי בגין ההשקעות שנדרשו להחדרת מוצרי צייס לשוק הישראלי. 1. 6,637,500 ₪ - בגין רכישת זכויות ההפצה של מוצרי צייס בישראל מחב' דגיל. 2. 1,000,000 ₪ - בגין ההשקעה שנדרשה להחדרת מוצרי צייס לשוק הישראלי. ה. פיצוי בסך 151,000 ₪ בגין הפגיעה ברווחיה של לוכסויז'ן בשלושת החודשים של תקופת ההודעה המוקדמת. נטען שרודנשטוק נמנעה מלהעניק אישור בכתב באשר לאחריותה לאחר תום התקופה למוצרים שתשווק לוכסויז'ן בתקופת ההודעה המוקדמת, והדבר גרם להפחתה בהזמנת מוצרי רודנשטוק [ראו סעיף 80 לתביעה]. ו. בסעיף 123.7 לתביעה, טענה לוכסויז'ן לחלופין, שעל רודנשטוק לפצות אותה בסך 7,582,500 ₪ בגין אובדן 5 שנות רווח עתידיים -תקופת ההסכם שנמנע חתימתו עקב חוסר תום לב של רודנשטוק. התביעה הוגשה ב-18.6.06, נדונה בפני מותבים אחרים, והועברה לשמיעת הוכחות בפני ב- 11.5.10. 4. בשלב הגשת הסיכומים חוקק בכנסת חוק חוזה סוכנות [סוכן מסחרי וספק], תשע"ב -2012. עיקרו של החוק להגן על זכויות הסוכן המסחרי, שמשקיע את זמנו ומשאביו בפיתוח שוק ובניית מוניטין לספק. יודגש שסוכן מסחרי הינו מי שעיסוקו באיתור לקוחות או בפעילות שמטרתה להביא להתקשרות בין לקוח לספק בקשר לרכישת טובין המשווקים על ידי הספק . בניגוד למפיץ, סוכן מסחרי אינו רוכש סחורה מספק, והסחורה לא עוברת לבעלותו. עיקרי החוק הינם כדלקמן : א. הספק והסוכן המסחרי חייבים לנהוג זה כלפי זה בנאמנות. ב. נקבע בחוק הסדר לעניין הודעה מוקדמת שעל הצדדים לתת בסיום חוזה סוכנות לתקופה בלתי קצובה. כל צד רשאי לסיים את החוזה בהודעה מוקדמת בתוך זמן סביר ובכתב, ובלבד שתקופת ההודעה לא תפחת במהלך השנה הששית מיום תחילת החוזה ואילך - מ- 6 חודשים. ג. דמי הודעה מוקדמת יחושבו עפ"י מכפלת תקופת ההודעה המוקדמת בממוצע של רווחי הסוכן המסחרי במחצית השנה שקדמה לסיום חוזה הסוכנות, ואולם בית המשפט רשאי מטעמים מיוחדים לקבוע דמי הודעה מוקדמת בסכום שונה אם מצא כי בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן. ד. בנוסף הסוכן המסחרי זכאי לפיצוי בשל סיום חוזה סוכנות על הרווחים הצפויים להגיע לספק בגין פעילותו לאחר תקופת החוזה, ובלבד שהתקיימו התנאים הבאים: חוזה סוכנות בתוקף לשנה לפחות, הסוכן המסחרי היה הגורם היעיל להתקשרויות ולגידול בעסקים של הספק, ההתקשרויות או הגידול בהיקף העסקים מניבים פירות לספק לאחר תום תקופת חוזה הסוכנות. ה. הפיצוי בשל סיום חוזה הסוכנות יהיה שווה לרווח החודשי הממוצע על כל שנה שבה היה חוזה הסוכנות בתוקף עד לתקרה של 12 חודשים. הרווח החודשי הממוצע - ממוצע הרווח העודף החודשי שצמח לסוכן המסחרי ב-3 השנים שקדמו לסיום חוזה הסוכנות. הרווח העודף הינו רווח עקב התקשרויות של הספק עם לקוחות חדשים או עקב גידול משמעותי בהיקף עסקיו, שהסוכן המסחרי היה גורם יעיל ליצירתם. ו. ספק לא יהיה חייב בפיצוי אם חוזה הסוכנות בוטל כדין בשל הפרת חוזה ע"י הסוכן המסחרי. בית המשפט הוסמך להפחית את סכום הפיצוי או לשלול את הפיצויים לחלוטין אם מצא כי הדבר צודק בנסיבות העניין. בהעדר הסכם בכתב - החוק תוחם את הפיצויים לפיצוי בגין דמי הודעה מוקדמת ולפיצוי על רווחים צפויים לאחר תקופת החוזה, וקובע "תקרות" לתשלום. ב"כ הנתבעת אינו חולק על כך שהחוק אינו חל על העניין נשוא התובענה [סעיף 3 להשלמת הטיעון של הנתבעת]. 5. ההחלטה על ביטול יחסי מפיץ-יצרן התקבלה בחב' רודנשטוק ב- 30.11.05 ע"י ריינהולד צנטר [להלן: "צנטר"], כ- 4 חודשים לאחר שהחליף את תיאודור שרג [להלן: "שרג"], בתפקידו כאחראי על הפצת מוצרי רודנשטוק בישראל. שרג כיהן בתפקיד מיולי 99 עד 31.7.05 [ראו עדות שרג בעמ' 183 שורות 3-17], וצנטר החליף אותו החל מ- 1.8.05. חוזה סוטומיור מונוארה [להלן: "מונוארה"] היה כפוף ברודנשטוק לשרג, ולאחר שהאחרון סיים את תפקידו - היה כפוף לצנטר. מונוארה עסק בהפצת מוצרי רודשטוק בישראל החל מ- 2004. סקרנו את בעלי התפקידים הנ"ל מטעם רודנשטוק באשר אלו העדים שהעידו מטעם רודנשטוק במשפט. מטעם לוכסויז'ן העידו: המנכ"ל צבי קאופמן והמנהל המקצועי רועי כץ. 6. צנטר לא התייעץ עם שרג, שכיהן במשך כ- 6 שנים כאחראי על ההפצה בישראל מטעם רודנשטוק. צנטר לא נפגש עם מנהלי לוכסויז'ן בטרם החליט על הפסקת יחסי מפיץ-יצרן [להלן: "הודעת ביטול"]. מונוארה הצהיר בסעיפים 17-18 לתצהירו: "את הטיוטה השניה של הסכם ההתקשרות עם רודנשטוק התובעת [לוכסויז'ן - י.ג.] קיבלה בחודש אוגוסט 2005, ואני מסרתי אותה בעצמי לתובעת בעת ביקור שערכתי בישראל... לאחר שהתובעת העירה את הערותיה לטיוטה, נשלחה אליה ביום 2.11.05 טיוטה נוספת ומתוקנת של הסכם הפצה ששיקף את התנאים שרודנשטוק הייתה מוכנה להתקשר בהם עם התובעת". ב- 10.11.05, כ- 20 יום לפני משלוח הודעת הביטול, הודיע מונוארה מרודנשטוק למנכ"ל לוכסויז'ן קאופמן: "אנא תן לי שבועיים בכדי לדון באפשרויות לערוך התאמה / שינוי להסכם עם המומחים שלנו ואחראים בנושא" [ראו נספח ל"ג לתצהיר קאופמן]. הטיוטה המתוקנת של ההסכם מ-2.11.05 והמייל מ- 10.11.05 נשלחו ע"י רודנשטוק ללוכסויז'ן בחוסר תום לב, באשר בשלב זה היתה רודנשטוק בשלבים סופיים של המו"מ עם מפיץ חלופי- סגם, לאחר שהתנהל עימו מו"מ שנמשך 4 חודשים, לרבות פגישה של צנטר עם המפיץ החלופי בישראל והחלפת טיוטות הסכם. מונוארה בסעיף 31 לתצהיר תשובה לשאלון השיב: "ש. מתי החלה רודנשטוק לנהל עמו [עם המפיץ החלופי- י.ג.] מו"מ ? ת. 2005, חצי השנה השניה. ש. כמה זמן ניהלה עם הגורם האמור את המו"מ ? ת. 4 חודשים". צנטר העיד בחקירתו הנגדית בעמ' 174: "ש. אתה העדת עכשיו שאתה וחוזה סוטמיור [מונוארה- י.ג.] ביקרתם בארץ במעבדה בספטמבר [ספט' 05 אצל המפיץ החלופי - י.ג.]. האם הוחלפו טיוטות בין הצדדים [בין רודנשטוק לבין המפיץ החלופי - י.ג.] לפני הביקור? ת. נראה לי שעשינו את זה לפני הביקור...". צנטר הודה בחקירתו הנגדית בעמ' 181 שורות 1-3: "ש. ההסכם עם סגם נחתם ב- 24.11.05. תסכים איתי שב- 10.11.05 כבר הייתם די קרובים לחתימה על הסכם עם סגם [המפיץ החלופי - י.ג.] ? ת. כן ... היינו קרובים". מונוארה הודה בחקירתו בעמ' 233, שורות 8-13: "ש. לפחות מ- 10.11.05 אתה ידעת על המו"מ עם סגם [המפיץ החלופי- י.ג.] ? ת. כן". מונוארה הצהיר בסעיף 18 לתצהירו, שחרף העובדה שהועברו ללוכסויז'ן טיוטות מתוקנות של הסכם ההפצה "לא היתה בינינו אפילו פגישה אחת כדי לדון בחתימת חוזה". ביהמ"ש השתכנע, שהמו"מ בין רודנשטוק לבין לוכסויז'ן , לאחר 6 שנים של יחסי מפיץ-יצרן - לא נכשל אלא התנהל למראית עין, באשר רודנשטוק החליטה כבר בשלב זה להחליף את לוכסויז'ן במפיץ חלופי. מונוארה במייל מ- 10.11.05 הודיע למנכ"ל לוכסויז'ן, שעל פי מדיניות רודנשטוק אי אפשר לחתום על הסכם בלעדיות עם מפיץ, אם המפיץ אינו מתחייב להגיע ל- 20% מנתח השוק [ראו נספח ל"ג לתצהיר קאופמן]. מונוארה במייל מ- 29.11.05, כ- 5 ימים לאחר חתימת הסכם הפצה עם המפיץ החלופי ויום לפני מתן הודעת הביטול, הודיע למנכ"ל לוכסויז'ן: "אני בקשר עם ההנהלה בנוגע להסכם... אנחנו לא רשאים לחתום על הסכמי בלעדיות אם השותף שלנו לא יכול להבטיח לנו נתח שוק מינימלי של 20%... ההנהלה לא מוכנה לשנות את המדיניות הזו" [נספח ל"ה לתצהיר קאופמן]. בהסכם שנחתם עם המפיץ החלופי ב- 24.11.05 העניקה רודנשטוק לסגם הסכם הפצה בלעדי, מבלי שהמפיץ התחייב לנתח שוק של 20%. מונוארה העיד בעמ' 234 שורה 25: "לא ביקשנו בחוזה [עם המפיץ החלופי - י.ג.] 20%... נתח שוק". מונוארה הודה בעמ' 235 שורות 27-28: "ש. אבל תסכים איתי שמייל הזה [מ- 29.11.05 - י.ג.] אתה לא אומר לו [למנכ"ל לוכסויז'ן - י.ג.] את האמת? ת... כן. אתה צודק". הדרישה להתחייבות להשיג נתח שוק של 20% - הועלתה ע"י רודנשטוק מול לוכסויז'ן כאמתלה בלבד. מנכ"ל לוכסויז'ן קאופמן נפגש לאחר מתן הודעת הביטול עם צנטר במינכן. בסעיף 109 לתצהירו שלא נסתר הצהיר: "תוך כדי הפגישה נדהמתי לגלות כי מר צנטר... החליט על סיום ההתקשרות עם לוכסויז'ן... כלל לא היה מודע לפרטים מהותיים ורבים הכרוכים במערכת היחסים המיוחדת שהתנהלה בין הצדדים [ במשך 6 שנים - י.ג.] ... כך, למשל, לא הכיר מר צנטר את נסיבות הבוררות מול רשת דורון, והוא אף לא היה מודע להצעת לוכסויז'ן... להקים מפעל מקומי בישראל". צנטר הודה בחקירתו הנגדית בעמ' 179, שורות 1-3: "יכול להיות שהיו היבטים נוספים שלא הייתי מודע אליהם". רודנשטוק לא ייחסה משקל למערך ההפצה שהקימה לוכסויז'ן במשך 6 שנים בהם שיווקה את מוצרי רודנשטוק ולתשלומים ששילמה לוכסויז'ן לרשת דורון בעקבות ביטול ההסכם. רודנשטוק טענה שללוכסויז'ן היה נתח של 5% בשוק בישראל בהתייחס לשיווק מוצריה ונתון זה עמד לה לרועץ. לא הובאו ראיות מהימנות המוכיחות מה היה נתח השוק של מוצרי רודנשטוק בישראל במועד סיום יחסי מפיץ- יצרן עם לוכסויז'ן. צנטר העיד בעמ' 175, שורה 23: "זה נתח השוק שיכולתי לשער לעצמי". מונוארה העיד בעמ' 206 שורות 30-31: "אין לנו את המספרים המדויקים כי אנחנו לא יודעים בדיוק כמה מוכרים המתחרים שלנו". צנטר לא נפגש עם מנהלי לוכסויז'ן לאחר שנכנס לתפקידו ב- 1.8.05 ועד למתן הודעת הביטול ב- 30.11.05. רודנשטוק לא התלוננה בפני לוכסויז'ן על היקף מכירותיה בישראל ודרכי הפצת מוצריה. שרג, שהיה אחראי מטעם רודנשטוק על הפצה בישראל בשנים 99- 05 העיד בעמ' 198 שורה 1: "המסר [הודעת הביטול של צנטר - י.ג.] הדהים אותי". עוד העיד בחקירתו: "ש. היית מאד מרוצה מהעמידה בזמנים של לוכסמבורג [חב' האם של לוכסויז'ן - י.ג.]? ת. הייתי מרוצה" [עמ' 199 שורות 4-5]; "ש. תאשר לי בבקשה שהיית מרוצה מהמכירות של לוכסמבורג בשנים 00-05. ת. כן" [עמ' 193 שורות 8-10]; "ש. תאשר לי בבקשה שהיית מרוצה מתפקודה של לוכסמבורג כמפיצה בישראל. ת. כן. ש. והאם זה השתנה עד 1.8.05 ? ת. לא" [עמ' 188 שורות 6-9]. מונוארה העיד בחקירתו: "מעולם לא התכוונתי להפסיק את הקשרים עם לוכסויז'ן. עבדנו הרבה זמן ביחד ומבחינתי הכל היה בסדר. העסק עבד" [עמ' 234 שורות 11-12]; "ש. האם אתה זוכר שבפגישה בסילמו דנתם בהשגים של לוכסויז'ן בשנת 05? ת. ... זה יתכן. ש. מציג לך שלפי תרשומת ... אתה שיבחת את אנשי לוכסויז'ן על עליה של 27% מהמכירות [בשנת 05'- י.ג.] ובשל זה רודנשטוק אפילו הסכימה לתת ללוכסויז'ן הנחה נוספת? ת. ייתכן..." [עמ' 229 שורה 26 עד עמ' 230 שורה 1]. כמפורט בעמ' 15 לפסק , לא הוכח שהמו"מ על הארכת הסכם ההפצה של לוכסויז'ן עם רודנשטוק הגיע לשלביו הסופיים . לא הוכח שתנאיו של ההסכם גובשו ושאלמלא חוסר תום הלב של רודנשטוק היה ההסכם משתכלל. 7. עפ"י המוצהר בסעיף 41 לתצהיר מנכ"ל לוכסויז'ן, צבי קאופמן: "בשנת 05 היה חלקן של מכירות מוצרי רודנשטוק 34% מסך מכירות לוכסויז'ן". הצהרה זו לא נתמכה בדו"ח רו"ח או בראיות אחרות. עפ"י המוצהר בסעיף 40 לתצהיר מנכ"ל לוכסויז'ן צבי קאופמן: "היקף המכירות של מוצרי רודנשטוק בישראל באמצעות לוכסויז'ן גדל מ- 670,000 דולר בשנת 00' ל- 1.6 מיליון דולר בשנת 05'". הצהרה זו לא נתמכה בדו"ח רו"ח או בראיות אחרות. עפ"י טבלת רודנשטוק [ת/4] הגדילה לוכסויז'ן את מכירות רודנשטוק בישראל בין השנים 00' -05' ב- 176%. בסעיפים 33 - 38 לתצהיר מנכ"ל לוכסויז'ן מובא פירוט של השקעות לוכסויז'ן בשיווק מוצרי רודנשטוק בישראל. 8. נעבור ונדון בכל אחד מראשי הנזק הנתבעים ע"י לוכסויז'ן. א. פיצוי בגין תשלומים ששילמה לוכסויז'ן לרשת דורון על פי הסכם הפשרה שקיבל תוקף פסק דין בבוררות ב- 6.2.00 נחתם הסכם בין לוכסמבורג, חב' האם של לוכסויז'ן, לבין רשת דורון שכלל התחייבות לוכסמבורג לשלם עמלות לרשת דורון על בסיס רבעוני בגין הפצת מוצרי רודנשטוק בישראל[ נספח ה' לכתב התביעה ]. מפב' 00' עד פב' 06' , במשך כ- 6 שנים, לוכסויז'ן שימשה כמפיצה של מוצרי רודנשטוק. לעניין התקופה הנ"ל העיד צבי קאופמן , מנכ"ל לוכסויז'ן, בבוררות : "ש. לוכסמבורג היתה מפיצה את עדשות רודנשטוק בישראל? ת. מפיצה ... משנת 00' ... ש. כך שניתן לומר שאתם המפיצים הבלעדיים של רודנשטוק בישראל? ת. ניתן לומר שאנחנו המפיצים היחידים " [ נ/9 עמ' 131 שורות 9-19]. ב- 28.2.06 רודנשטוק הפסיקה את יחסי מפיץ- יצרן עם לוכסויז'ן . ב- 5.7.05 נחתם בין לוכסויז'ן לבין רשת דורון הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק בוררות [ נספח כ"ט לתצהיר קאופמן ]. על פי הסכם הפשרה, לסילוק כל טענות רשת דורון, שילמה לוכסויז'ן 1,605,000 ₪ , וויתרה על חוב בסך 153,153 ₪ [ חשבונית על תשלום 1,605,000 ₪ וחשבונית זיכוי על 153,153 ₪ - נספחים נד' ו- נה' לתצהיר קאופמן]. לוכסויז'ן טענה בסעיף 63 לסיכומיה: " סכום הפשרה ששולם לדורון שיקף שיווק והפצה של מוצרי רודנשטוק על ידי לוכסויז'ן במשך 5 שנים : 3 שנים קודם למועד הסכם הפשרה ועוד שנתיים לאחריו ועד לסוף שנת 07'". לפי טיעון זה ב- 5.7.05 לוכסויז'ן שילמה לרשת דורון עמלות גם עבור 22 חודשים לאחר תום יחסי מפיץ- יצרן עם רודנשטוק [היחסים הופסקו ב- 28.2.06] - ביחס לתקופה מ-28.2.06 ועד 31.12.07, וזאת בהסתמכה על כך שאמור להיחתם הסכם הפצה בינה לבין רודנשטוק. לא הוכח בסיס התחשיב לתשלום פיצוי לרשת דורון - האם הפיצוי היה רק תשלום עבור התקופה שלוכסויז'ן שימשה כמפיצה של רודנשטוק מפב' 00' עד פב' 06' במשך 6 שנים או האם הפיצוי התייחס גם לתקופה שלאחריה. לוכסויז'ן לא טרחה להעיד בעניין זה עדים מרשת דורון, ואילו מנכ"ל לוכסויז'ן בעדותו הציב גרסה שונה שאינה תואמת את הגרסה המועלית בסעיף 63 לסיכומי לוכסויז'ן שהובאה לעיל.מנכ"ל לוכסויז'ן קאופמן העיד בעמ' 101 שורות 11-12: "ש. אז למעשה בהסכם הפשרה שילמתם עבור 5 שנים קדימה[ לאחר הסכם הפשרה עם רשת דורון - י.ג.] ? ת. נכון", ובעמ' 154 שורות 15-16:" ש. לדורון שילמתם 5 שנים קדימה [לאחר הסכם הפשרה עם רשת דורון - י.ג. ] תמלוגים בהסדר הפשרה ? ת. נכון ". קאופמן, מנכ"ל לוכסויז'ן, הודה בחקירתו בעמ' 154 , שורות 23 -29 , שבחוזה שהוצג לו על ידי רשת דורון לא היתה לדורון זכות לבלעדיות לשיווק מוצרי רודנשטוק אלא ההתייחסות בחוזה היתה רק לחנויות של דורון , וטענת הבלעדיות של דורון נטענה בפני לוכסויז'ן רק בעל פה.עוד העיד קאופמן, מנכ"ל לוכסויז'ן, בבוררות בין לוכסויז'ן לבין רשת דורון:"ידעתם בדיוק מה היחסים בין דורון לבין רודנשטוק, ידעתם שאין להם אלא את ההסכם הזה בכתב? ת. נכון [מוצג נ/9 , עמ' 138 שורות 20-23 ] ; " ש. בדקת עם רודנשטוק מה תשובתם? ת. רודנשטוק הגיעו לפה לפגישה וטענתם היתה חד משמעית, לא רק שלדורון לא היתה שום זכות, מעולם לא הובטחה להם כזו זכות, אסור היה למכור זכות כזאת,אסור היה להם להעביר זכות כזאת, אסור היה לייצג את חב' רודנשטוק ... הכל היה פשוט מצב שיקרי לחלוטין מבחינת רודנשטוק ? ש. וזה אמר לך... ? ת. אמר לי את גם בנדר וגם שרג [ מנהלי רודנשטוק - י.ג.].ש. מתי ? ת. הדבר נאמר לי לאחר שהם קיבלו את העתק ההסכם[ ביולי 00'- י.ג. ] " [ מוצג נ/9 עמ' 145 שורה 22 עד עמ' 146 שורה 7 ]. בסעיף 6 לכתב ההגנה והתביעה שכנגד של לוכסמבורג , חברת האם של לוכסויז'ן, שהוגש בבוררות [מוצג נ/6 ] נטען על ידי לוכסמבורג : " הודיעה רוזנשטוק בצורה חד משמעית ונחרצת הן ללוכסמבורג והן לדורון כי ההסכם לא גולה לה ולא אושר על ידה ... הסדר העמלות שנקבע בו אינם מקובלים עליה ... היא [ רודנשטוק- י.ג. ] רואה בעריכת ההסכם הפרה חמורה של האמון בינה לבין דורון , וניסיון חסר תום לב של דורון להתעשר ממכירת נכס שמעולם לא היה שלה, תוך פגיעה בפיתוח עסקיה של רודנשטוק בישראל ". ראו גם סעיף 26 לתצהיר רועי כץ, מטעם לוכסויז'ן, בבוררות [ מוצג נ/1]. בשנת 00' לא הוצג בפני לוכסמבורג על ידי רשת דורון הסכם שהקנה לדורון בלעדיות בהפצת מוצרי רודנשטוק. ביולי 00' נתגלה לרודנשטוק שנחתם הסכם בעניין עמלות מוצרי רודנשטוק בין רשת דורון לבין לוכסמבורג מאחורי גבה של רודנשטוק . רודנשטוק סירבה לחתום על הסכם הפצה עם לוכסויז'ן לאחר שנתגלה לה ההסכם בין לוכסמבורג לבין רשת דורון. עמדת רודנשטוק היתה ידועה ללוכסויז'ן עוד מיולי 00', ולפיה אין לרשת דורון כל זכות ביחס למוצרי רודנשטוק בגינה היא זכאית לעמלות מלוכסמבורג. חרף כך נחתם הסכם הפשרה ביולי 05' בין לוכסמבורג לבין רשת דורון ללא ידיעתה של רודנשטוק. רודנשטוק לא היתה צד לבוררות בין רשת דורון לבין לוכסמבורג. הסכסוך בבוררות היה על בסיס מצגים והתחייבויות שלא היו בידיעת רודנשטוק ובניגוד גמור לעמדתה. הסכם הפשרה נחתם שלא בידיעת רודנשטוק ופרטי ההסכם לא הובאו ע"י לוכסויז'ן לידיעת רודנשטוק עוד בטרם החתימה . חרף העובדה, שהעיד מטעם לוכסויז'ן בבוררות בעל תפקיד של רודנשטוק - לא שיתפה לוכסויז'ן את רודנשטוק בגיבוש הסכם הפשרה שנחתם עם רשת דורון. לא הוצג מסמך או מייל המוכיח אחרת, חרף העובדה שמנכ"ל לוכסויז'ן נהג לתעד ולערוך תרשומות בהתנהלות מול רודנשטוק. על הסכם הפשרה הודיעה לוכסויז'ן לרודנשטוק לראשונה ב-18.7.05, כ- 13 יום לאחר חתימתו [ ראו נספח ל"א לתצהיר קאופמן] . ב- 5.7.05 במועד חתימת הסכם הפשרה בין לוכסמבורג לבין רשת דורון שללה רודנשטוק מתן בלעדיות ללוכסויז'ן, ולא היה סיכום מחייב בין רודנשטוק לבין לוכסויז'ן על תקופת ההמשך של יחסי מפיץ-יצרן, יעדי מכירות שנתיים והיקף התחייבות לוכסויז'ן לרכישת מלאי של מוצרי רודנשטוק. קאופמן , מנכ"ל לוכסויז'ן, העיד בבוררות, ב- 25.4.04, בעמ' 132 שורות 1-2 [ ראו מוצג נ/9 ] : " מפיץ במצב שבו אני נמצא יכול למצוא את עצמו מחר בסיטואציה שאינו עוד מפיץ ". בסעיף 70 לכתב ההגנה בבוררות, שנתמך בתצהיר מנכ"ל לוכסויז'ן [ מוצג נ/6 ] טענה לוכסמבורג : " כיום פועלת לוכסמבורג [ חב' האם של לוכסויז'ן - י.ג. ] ללא הסכם חתום עם רודנשטוק וללא כל התחייבות של רודנשטוק ". מנכ"ל לוכסויז'ן קאופמן הודה בעמ' 91,שורה 22:"לא דובר[ ב- 2005- י.ג. ] על הפרטים [ יעדי מכירות , מלאי - י.ג. ] דובר רק על הסכם ארוך טווח ". המייל של שרג מרודנשטוק מ- 20.7.05, לאחר חתימת הסכם הפשרה בין רשת דורון לבין לוכסמבורג, נועד לקבל נתונים על בקשת לוכסויז'ן להסכם ארוך טווח ולא היה בגדר הסכמה או התחייבות של רודנשטוק. במייל הודגש : " אנחנו מוכנים לשוחח לסיים לגבש ... " . בנסיבות שפורטו לא ניתן להטיל על רודנשטוק לפצות את לוכסויז'ן בגין ההוצאות המשפטיות של הבוררות בסך 306,000 ₪ והתשלומים ששילמה לוכסויז'ן לדורון על פי הסכם הפשרה בבוררות. העתירה לחייב את רודנשטוק בפיצוי בגין תשלומים ששילמה לוכסויז'ן לרשת דורון עפ"י הסכם הפשרה בבוררות , לרבות הוצאות משפטיות של הבוררות- נדחית. ב. פיצוי עבור השקעות לוכסויז'ן בשיווק מוצרי רודנשטוק לטווח העתידי 1. תביעה כספית בסך 121,806 ₪ בגין ההשקעה בהקמת מעבדה לחיתוך עדשות רודנשטוק עילת התביעה הינה זכות להחזר השקעות שבוצעו על ידי לוכסויז'ן בסמוך לקבלת הודעת הביטול ששלחה רודנשטוק ב- 30.11.05, באשר ההשקעות הנ"ל היו לטווח עתידי . המעבדה שהקימה לוכסויז'ן שימשה את מוצרי רודנשטוק. טענת רודנשטוק שהמעבדה לא שימשה רק את מוצרי רודנשטוק - לא הוכחה . קאופמן, מנכ"ל לוכסויז'ן,העיד בעמ' 162 שורה 18: " המעבדה הזאת חוסלה בסוף 05' ...". נעבור ונדון אילו מההשקעות ניתן לאשר החזרתן ללוכסויז'ן . לוכסויז'ן מפנה בעמ' 45 לסיכומיה לחשבוניות בגין רכישת הציוד למעבדה - נספח נ"ח לתצהיר קאופמן, שכולל את החשבוניות הבאות : חשבונית מ-31.10.01- 19,826 יורו - סכום זה אינו מאושר באשר אין המדובר בהשקעה שבוצעה בסמוך להודעת רודנשטוק על הפסקת הקשר ב-31.11.05, ולא הוכח שהשקעה זו לא החזירה עצמה במהלך 4 השנים שלוכסויז'ן שימשה כמפיץ של רודנשטוק. חשבונית מ- 10.12.04 - 1,405 יורו - סכום זה מאושר לאור העובדה שהרכישה בוצעה בתקופה הסמוכה להודעת הביטול. חשבונית מ- 13.8.04- 3,553 יורו - תשלום עבור מכונה לאחר שיפוץ. סכום זה מאושר לאור העובדה שהרכישה בוצעה בתקופה הסמוכה להודעת הביטול. חשבונית מ- 1.10.01- 3,296 יורו- סכום זה אינו מאושר באשר אין המדובר בהשקעה שבוצעה בסמוך הודעת רודנשטוק על הפסקת הקשר ב-31.11.05, ולא הוכח שהשקעה זו לא החזירה עצמה במהלך 4 השנים שלוכסויז'ן שימשה כמפיץ של רודנשטוק. חשבונית מ-1.1.05 - 1,228 ₪ - תשלום עבור במה למעבדת אופטיקה . סכום זה מאושר לאור העובדה שהרכישה בוצעה בתקופה הסמוכה להודעת הביטול. הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים כדלקמן: א. 1,405 יורו בערכם בשקלים נכון ליום 10.12.04 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק מהמועד הנ"ל ועד התשלום בפועל. ב. 3,553 יורו בערכם בשקלים נכון ליום 13.8.04 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק מהמועד הנ"ל ועד התשלום בפועל. ג. 1,228 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק מיום 1.1.05 ועד התשלום בפועל. 2. תביעה כספית בסך 235,000 ₪ בגין השקעה בפרסום מוצרי רודנשטוק בסמוך להודעת הביטול א. חשבונית מיום 29.5.05 ע"ס 20,253 ₪ בגין הפקה מחודשת של מחירון למוצרי רודנשטוק. על פי הנטען בסעיף 72.1 לסיכומי התשובה של לוכסויז'ן - המחירון הופק במאי 05' והוא אמור להיות בתוקף עד מאי 06'.יחסי מפיץ-יצרן הסתיימו ב-28.2.06, ולכן יש לזכות בחלק היחסי בגין 3/12 חודשים לפי התחשיב כדלקמן : 5,063 ₪ = 3/12 X 20,253 . הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 5,063 ₪ בגין הפקת מחירון , בצירוף הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק מ-29.5.05 ועד לתשלום בפועל. ב. חשבונית מיום 17.4.05 בגין פרסום חוצות ע"ס 11,700 ₪ [נספח י"ז לתצהיר קאופמן]. תקופת הפרסום הנקובה בחשבונית הינה מ- 2.4.05 עד 1.4.06 . הפרסום בוצע בסמוך להודעת הביטול. ההשקעה היתה אמורה להניב פירות בטווח עתידי . ע"ג החשבונית נרשם בכתב יד כי היא מתייחסת הן לרודנשטוק והן לאופטיקה בגובה העיניים. לפיכך ייזקף לטובת פרסום מוצרי רודנשטוק, בהעדר הוכחה אחרת, מחצית מהסכום. הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 5,850 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מ- 17.4.05 ועד התשלום בפועל. ג. חשבוניות מיום 28.4.05 ע"ס 22,815 ₪ וע"ס 35,451 ₪ בגין חיפוי שמשיות ; חשבונית מיום 7.6.05 ע"ס 3,159 ₪ בגין 4 משולשי שמשונית לסוכת מציל בקאנטרי [נספח יח' לתצהירו של קאופמן]. מנספח יח' לא ניתן להסיק שמדובר בהזמנת שמשיות, חיפויים ומשולשי שמשונית לסוכת המציל עם לוגו של רודנשטוק . כן גם מן ההסכמים עם קאנטרי רמת אביב ג' ועם מועדון הספורט רמת השרון בע"מ [נספח י"ט לתצהיר קאופמן] לא ניתן להסיק כי הפרסום של לוכסויז'ן בתחומם הינו פרסום מוצריה של רודנשטוק. מנכ"ל לוכסויז'ן העיד בעמ' 159 שורות 13-14:" אני רק יכול להגיד לך שבעת שבחרנו את החשבוניות האלה, את הדברים האלה, ישבנו ובחרנו דברים שנוגעים אך ורק לרודנשטוק ". עוד העיד בעמ' 158 שורות 18-20:"ש. כתבו הדפסה על שמשיה, סוכת מציל . אי אפשר לדעת מה כתוב שמה .ת. אני מניח שכשערכנו את הדבר הזה ... ישבנו... לסדר את החשבוניות האלה בהתאם למה שנעשה בהם". עדות זו אינה מספקת לצורך חיוב רודנשטוק בתשלום הזמנת השמשיות על ידי לוכסויז'ן , באשר לא הוכח כדבעי שהפרסום התייחס למוצריה של רודנשטוק. עתירה כספית זו לא הוכחה כנדרש ודינה להידחות. ד. חשבוניות של תחנות רדיו שונות בגין פרסום [ נספחים כ1,כ2, כ3 [להלן : "חשבוניות הפרסום"] לפי הפירוט כדלקמן: 1. חשבונית 6196 ע"ס 2,340 ₪ שניתנה ע"י ת.ר.א. רדיו בע"מ בגין שידור באוגוסט 05'. 2. חשבונית 6332 ע"ס 2,330 ₪ שניתנה ע"י ת.ר.א. רדיו בע"מ בגין שידור בספטמבר 05'. 3. חשבונית 10977 ע"ס 4,660 ₪ שניתנה ע"י רדיו ללא הפסקה בע"מ בגין פרסום ברדיו החל מ- 2.10.05. 4. חשבונית 10993 ע"ס 4,660 ₪ שניתנה ע"י רדיו ללא הפסקה בע"מ בגין פרסום ברדיו החל מ- 25.9.05 ועד 1.10.05. 5. חשבונית 11046 ע"ס 4,660 ₪ שניתנה ע"י רדיו ללא הפסקה בע"מ בגין פרסום ברדיו במס' תאריכים בחודש נוב' 05'. 6.חשבונית 6505 ע"ס 2,400 ₪ שניתנה ע"ח ת.ר.א. רדיו בע"מ בגין שידור באוק' 05'. 7.חשבונית 11/003308 ע"ס 8,388 ₪ שניתנה על ידי רדיוס שידורים בע"מ ב- 26.10.05 בגין זמן שידור. 8.חשבונית 11/003461 ע"ס 3,635 ₪ שניתנה על ידי רדיוס שידורים בע"מ ב- 29.11.05 בגין זמן שידור. 9.חשבונית 11086 ע"ס 3,728 ₪ שניתנה ע"י רדיו ללא הפסקה בע"מ בגין פרסום ברדיו החל 5.12.05 ועד 25.12.05. 10.חשבונית 6728 ע"ס 2,100 ₪ שניתנה ע"י ת.ר.א. רדיו בע"מ בגין שידור בדצמ' 05'. 11. חשבונית 1492 ע"ס 10,624 ₪ שניתנה ע"י נקודת איזון כלכלה ופרסום בע"מ בגין ליווי שיווקי פרסומי ביולי 05'. 12.חשבונית 1518 ע"ס 13,700 ₪ שניתנה ביום 11.9.05 ע"י נקודת איזון כלכלה ופרסום בע"מ בגין ליווי שיווקי פרסומי. 13.חשבונית 1541 ע"ס 13,866 ₪ שניתנה ביום 9.10.05 ע"י נקודת איזון כלכלה ופרסום בע"מ בגין ליווי שיווקי פרסומי. 14.חשבונית 1563 ע"ס 14,012 ₪ שניתנה ביום 1.11.05 ע"י נקודת איזון כלכלה ופרסום בע"מ בגין ליווי שיווקי פרסומי באוק' 05'. 15.חשבונית 1585 ע"ס 14,236 ₪ שניתנה ביום 7.12.05 ע"י נקודת איזון כלכלה ופרסום בע"מ בגין ליווי שיווקי פרסומי בנוב' 05'. 16.חשבונית 1610 ע"ס 13,933 ₪ שניתנה ביום 3.1.06 ע"י נקודת איזון כלכלה ופרסום בע"מ בגין ליווי שיווקי פרסומי בנוב' 05'. 17.חשבונית 189480 שניתנה באוגוסט 05' ע"י קישורית. 18.חשבונית 191723 ע"ס 304 ₪ שניתנה בספטמבר 05' ע"י קישורית. 19. חשבונית 192747 ע"ס 803 ₪ שניתנה ע"י קישורית באוק' 05. 20.חשבונית 193737 ע"ס 1,156 ₪ שניתנה בנוב' 05' ע"י קישורית. 21. חשבונית 195136 ע"ס 694 ₪ שניתנה ע"י קישורית בדצמ' 05'. על החשבוניות שהוצגו כתוב בכתב יד "מאשר: אפי ניסן " או " לאפי לאישור, מאשר אפי ניסן ". כל החשבוניות הנ"ל אושרו לתשלום על ידי אפי ניסן, בעל תפקיד בלוכסויז'ן . מנכ"ל לוכסויז'ן, צבי קאופמן, העיד בעמ' 77 , שורות 19-28,ונתן הסבר מניח את הדעת לכך שהחשבוניות הוצאו ע"ש אופטיק סנטר בע"מ. המנכ"ל העיד:"ניהלנו תקופה ארוכה מאד תשדירים של אופטיקה מדיזינגוף סנטר של עזרא בלובל שרצו ברדיו... היו מאות תשדירים כאלה והתוכן של התשדיר הובא לידיעתי מראש... התוכן ...אני עזרא בלובל אופטומיטריסט ... ממליץ או נותן פתרון ראיה עם עדשות רודנשטוק, עדשות מולטי-פוקליות של רודנשטוק. ש. ... כל התשדירים זה רודנשטוק? ת. כן". התשדירים הנ"ל פורסמו בסמוך להודעת הביטול וההשקעה היתה אמורה להניב פירות בטווח עתידי . ניתן לאשר את החזר התשלומים הנ"ל ללוכסויז'ן . הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את החזר הוצאות הפרסום לפי הסכומים שבחשבוניות הפרסום שפורטו לעיל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הוצאת החשבונית ועד התשלום בפועל. ה. חשבוניות בגין מודעות פרסום בעיתונים מקצועיים המיועדים לקהלי יעד שונים - נספח כ"א לתצהיר מנכ"ל לוכסויז'ן צבי קאופמן [להלן: "חשבוניות הפרסום בעיתונים "] , לפי הפירוט כדלקמן : 1. חשבונית של סופר מסר מס' 1705 מ- 30.10.05 ע"ס 25,540 ש"ח. ע"ג החשבונית כתוב: "הפקת פריטים שונים- רודנשטוק..." . 2. חשבונית של סופר מסר מס' 1713 מ- 30.11.05 ע"ס 15,821 ש"ח. ע"ג החשבונית כתוב : " הפקת פריטים שונים רודנשטוק...". 3. חשבונית של צור-טוק עיתונות בע"מ מס' 1237 מ-31.8.05 ע"ס 3510₪ עבור פרסום במגזין הפרקליטים . 4. חשבונית של גרין עיתונות בע"מ מס' 200161 מ- 22.9.05 ע"ס 5,825 ₪ עבור פרסום מודעה בעיתון " צוות". 5. חשבונית של גרין עיתונות בע"מ מס' 200196 מ- 30.11.05 ע"ס 3,495 ₪ עבור פרסום בעיתון "בלב אחד". כל הפרסומים הנ"ל פורסמו בעיתונים בסמוך להודעת הביטול והיו אמורים להניב פירות בטווח עתידי. בחשבוניות 1705 ו- 1713 מצוין במפורש :"הפקת פריטים שונים - רודנשטוק ...". בשאר החשבוניות אין שום איזכור לכך שהפרסום התייחס למוצרי רודנשטוק ולא ניתן לאשרם. לעניין חשבוניות 1705 ו- 1713 הצהיר מנכ"ל לוכסויז'ן בסעיף 44.5 לתצהירו, שלא נסתר , שהחשבוניות שולמו על ידי לוכסויז'ן . הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת בגין חשבונית 1705 - 25,540 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד החשבונית 30.10.05 ועד התשלום בפועל. הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת בגין חשבונית 1713- 15,821 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד החשבונית 30.11.05 ועד התשלום בפועל. העתירות בעניין חשבונות נוספים נדחות בהעדר הוכחה. 3. תביעה כספית בסך 110,000 ₪ - בגין השקעה במיתוג משקפי השמש של "פורשה" מתוצרת רודנשטוק בסמוך להודעת הביטול באפריל 05' השיקה לוכסויז'ן את המותג פורשה בהשתתפות נציגי רודנשטוק תוך השקעה ביחסי ציבור. החשבוניות שצורפו היו בגין אירוע ההשקה ובגין עיצוב חלונות ראווה ברחבי הארץ- נספחים כ"ב ו- כ"ג לתצהיר מנכ"ל לוכסויז'ן צבי קאופמן [להלן: " חשבוניות פורשה"] : א. חשבונית מס' 843 מ- 12.4.05 ע"ס 12,916 ₪ שניתנה על ידי חנות יינות בשם "איש הענבים" . ע"ג החשבונית נרשם בכתב יד " השקה של פורשה. מאשר אפי ניסן". ב. חשבונית מס' A5400070 מ- 30.7.05 ע"ס 1,250 ₪ [בהתייחס למוצרי פורשה בלבד] שניתנה על ידי שקוף- דניאל בן שאנן בגין עיצוב חלונות ראווה. ג. חשבונית מס' 5400084A מ- 31.8.05 ע"ס 625 ₪ [ בהתייחס למוצרי פורשה בלבד] שניתנה על ידי שקוף- דניאל בן שאנן בגין עיצוב חלון ראווה. ד. חשבונית מס' 5400090A מ- 30.9.05 ע"ס 1,250 ₪ [בהתייחס למוצרי פורשה בלבד] שניתנה על ידי שקוף- דניאל בן שאנן בגין עיצוב חלונות ראווה. סך הסכומים בגין עיצוב חלונות הראווה בתוספת מע"מ הינו 3,609 ₪ . המותג "פורשה" של רודנשטוק הושק ע"י לוכסויז'ן בסמוך להודעת הביטול. רודנשטוק אינה חולקת על כך. על עלויות ההשקה והמיתוג הצהיר מנכ"ל לוכסויז'ן צבי קאופמן בסעיף 44.6 לתצהירו וחקירתו לא נסתרה . ההשקה והמיתוג היו אמורים להניב פירות בטווח העתידי. הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הנקובים בחשבוניות פורשה הנ"ל [ 4 חשבוניות ] בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד החשבונית ועד התשלום בפועל. ג. פיצוי בסך 250,000 ₪ בגין אובדן רווחיה של לוכסויז'ן בתקופה של 2 חודשים בהם נמנע ממנה לשווק את מוצרי רודנשטוק- עד תחילת שיווק מוצרי צייס ב- 28.2.06 הפסיקה לוכסויז'ן לשווק את מוצרי רודנשטוק לאחר מתן הודעה מוקדמת של 3 חודשים. הודעת הביטול ניתנה ב- 30.11.05 . ב- 1.5.06 החלה לוכסויז'ן לשווק את מוצרי צייס כתחליף לשיווק מוצרי רודנשטוק. לוכסויז'ן הקטינה את נזקיה והתקשרה בהסכם הפצה עם חב' צייס כחודשיים לאחר תקופת ההודעה המוקדמת. תקופת ההודעה המוקדמת של 3 חודשים שניתנה לה על ידי רודנשטוק, לאחר 6 שנים של יחסי מפיץ-יצרן ובנית מערך הפצה ופרסום - הינה קצרה מהנדרש . ניתן לפסוק פיצוי ללוכסויז'ן עבור שני חודשים נוספים עד 1.5.06 - מועד בו החלה לשווק את מוצרי צייס. בע"א 4425/85 זוהר נ' מעבדות טרבנול [ישראל] בע"מ פ"ד מה[3] 661, 704 פסק כב' השופט ברק : " מקובל על הכל... ובחוזה הפצה בפרט, שלא נקבע מועד לסיומם, הרשות בידי כל אחד מהצדדים להפסיקם, ובלבד שהוא קובע תקופת זמן סבירה בין מועד ההודעה לבין מועד הפסקת החוזה". בע"א 55/88 הרשטיק נ' יכין חק"ל בע"מ פ"ד מ"ד[2] 429 פסקה השופטת דורנר: " סבירותה של תקופת ההודעה תלויה בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. בעניין האחרון קיימת מחלוקת בפסיקה. בע"א 442/85 משה זוהר נ' מעבדות טרבנול... חיוותה השופטת נתניהו דעתה כי ההודעה המוקדמת מיועדת להשיג 2 מטרות: א. לאפשר למפיץ לכסות את השקעתו בהפצת המוצר. ב. לתת לו שהות מספקת לחפש מקור הכנסה אחר. לעומתה סבר השופט ברק, כי בנוסף לאמור לעיל, מטרתה של דרישת הודעה היא לאפשר למפיץ להפיק את הרווח פרי מאמציו בהחדרת המוצר לשוק... לי נראה כי אמת המידה לדרישת ההודעה המוקדמת היא גמישה, ומטרתה נגזרת מנסיבות המקרה, לרבות תנאי ההתקשרות". בטיוטות ההסכמים משנת 00', אוגוסט 05' ונובמבר 05', ששלח רודנשטוק ללוכסויז'ן נקבעה תקופת הודעה מוקדמת של 6 חודשים. בסעיף 123.3 לכתב התביעה נתבע 125,000 ₪ לחודש- בגין החודשים מרץ- אפריל 06'. בהעדר אימות של הנתונים שהציג מנכ"ל לוכסויז'ן בסעיף 40 לתצהירו, על פיו היקף מכירות רודנשטוק בישראל באמצעות לוכסויז'ן עמד ע"ס 1.6 מיליון דולר ב- 2005 [ לא צורפו מאזנים או חוות דעת רו"ח באשר לשיעור המכירות]- אין מנוס אלא להסתמך על דו"ח הכנסות לוכסויז'ן שהוכן על ידי רודנשטוק וצורף לתצהיר צנטר [ ראו עמ' אחרון בת/3 ]. על פי הדו"ח הנ"ל היקף המכירות של לוכסויז'ן ב- 05' עמד ע"ס 691,000 יורו והממוצע לחודש הינו 57,583 יורו. הנתונים הנ"ל דומים גם לנתונים שהוצגו במוצג ת/4. קאופמן, מנכ"ל לוכסויז'ן , צירף לתצהירו נתון על פיו אחוז הרווח של לוכסויז'ן מסך מכירות רודנשטוק עמד ע"ס כ- 45% [ נספח ס' ו- סא' לתצהיר]. מנכ"ל לוכסויז'ן לא נחקר על כך בחקירתו הנגדית. נתון זה ניתן לאמצו במיוחד לאור הצהרות מונוארה בתצהירו , שניתנה ללוכסויז'ן הנחה של 30%-35% מהמחירון של מוצרי רודנשטוק [סעיף 26 לתצהירו], והצהרתו בסעיף 100 לתצהירו :" המחירים של רודנשטוק לתובעת חושבו ונקבעו בהתחשב בהוצאות השיווק של התובעת, מה שהותיר לתובעת מחיר [ רווח ] גבוה ". 57,000 יורו ממוצע חודשי למכירותX 45% X2 חודשים= 51,300 יורו. התובעת זכאית לפיצוי בגין אובדן רווחיה בתקופה של 2 חודשים בהם נמנע ממנה לשווק את מוצרי רודנשטוק [ מרץ- אפריל 06'] עד תחילת שיווק מוצרי צייס ב-1.5.06, בסך 51,300 יורו בערכם בשקלים נכון ל- 1.6.05 [מחצית השנה לעניין עריכת תחשיב השערוך] בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד זה ועד התשלום בפועל. בשולי הפסק , הפיצוי חושב על פי רווח גולמי ללא ניכוי הוצאות, לאור הנסיבות המיוחדות והעובדה שתקופת הפיצוי חושבה ביחס לתקופה קצרה של 2 חודשים נוספים. בע"א 8588/06 דלג'ו נ' אכ"א לפיתוח בע"מ , תקדין- עליון 2010(4), 1216, בסעיף 28 פסקה השופטת פרוקצ'יה: " משנלקחו כבסיס לפיצוי שנתיים בלבד מתוך 7 שנים לחישוב הנזק, אין מקום לניכוי הוצאות צפויות כאמור, דבר שהיה מפחית את הפיצוי שנפסק לשיעור נמוך באופן בלתי סביר בנסיבות המיוחדות של העניין ". לעניין הנסיבות המיוחדות העיד מונוארה מרודנשטוק בעמ' 288 שורות 22-23 : " כאן [ לפני כניסת לוכסויז'ן - י.ג.] לא היה שום נתח שוק או כמעט לא היה נתח שוק [ של מוצרי רודנשטוק בישראל - י.ג.] ". לוכסויז'ן השקיעה משאבים ומאמצים במשך כ-6 שנים להחדרת מוצרי רודנשטוק בישראל. ד. פיצוי בגין רכישת זכויות ההפצה של מוצרי צייס בישראל מחב' דגיל ופיצוי בגין ההשקעות שנדרשו להחדרת מוצרי צייס לשוק הישראלי 1. 6,637,500 ₪ - בגין רכישת זכויות ההפצה של מוצרי צייס בישראל מחב' דגיל. 2. 1,000,000 ₪ - בגין ההשקעה שנדרשה להחדרת מוצרי צייס לשוק הישראלי. בכל סיטואציה בה מסתיים קשר מפיץ- יצרן נדרש המפיץ לבצע השקעות ולשלם עבור רכישת זכות הפצה מיצרן אחר, ועל פי מבחן ריחוק הנזק אין הוא זכאי לפיצוי בגין השקעות אלה. יודגש שבענייננו בין הצדדים לא נחתם הסכם הפצה בכתב. ההסכם נקבע בדרך התנהגות ולא נקבע מועד לסיומו, והיצרן זכאי לבטל את הסכם ההפצה[ ראו : ע"א 442/85 זוהר נ' מעבדות טרבנול פ"ד מ"ד(3) 661; ע"א 355/89 עזבון חינאווי נ' מבשלת שיכר לאומית בע"מ פ"ד מו(2) 70 ] . לא הובאו נתונים על רווחים של לוכסויז'ן מהפצת מוצרי צייס . לא ניתן לבודד את רכיב ההוצאות מרכיב ההכנסות בהפצת מוצרי צייס, ולהטיל על רודנשטוק את ההוצאות של לוכסויז'ן, ובה בעת שהרווחים נזקפים לטובת לוכסויז'ן. על פי זכרון הדברים בעניין הפצת מוצרי צייס- לוכסויז'ן קיבלה זכויות הפצה מבחינת מוצרים ואזורי הפצה שלא היו לה בהפצת מוצרי רודנשטוק. כך למשל קיבלה זכויות הפצה של מס' יצרנים ולא רק של יצרן אחד כמו בהסדר הפצה של מוצרי רודנשטוק. כך למשל, לוכסויז'ן קיבלה זכות להפיץ את מוצרי צייס גם לתחומי הרשות הפלסטינית ולא רק לתחומי ישראל כמו בהסדר ההפצה של מוצרי רודנשטוק. אין חפיפה בין הסדר הפצת מוצרי צייס לבין הסדר הפצת מוצרי רודנשטוק, ולא הובאו נתונים על החלק שיש לשייך לפרמטרים אלה ברכישת הזכויות וההשקעות . הדרישה לפיצוי עבור זכויות הפצה של מוצרי צייס וההשקעות להחדרת מוצרי צייס הם גם בגדר תשלומי כפל ככל שמתייחסים לפיצוי של דמי הודעה מוקדמת ולפיצוי של אובדן רווח עתידי לתקופה מתום הסכם ההפצה. בקבלת הזכות להפצת מוצרי צייס בישראל עמד לזכותה של לוכסויז'ן הניסיון שצברה במשך 6 שנים בהפצת מוצרי האופטיקה של רודנשטוק -תחום שלא עסקה בו קודם לכן, וספק אם הסכם ההפצה של מוצרי אופטיקה צייס היה ניתן לה לולא הניסיון שצברה בהפצת מוצרי האופטיקה של רודנשטוק. לוכסויז'ן הרוויחה במשך 6 שנים מהפצת מוצרי רודנשטוק , ולא הוצגו נתונים כלכליים האם ברווחיה מהפצת מוצרי רודנשטוק הצליחה להחזיר לעצמה את השקעותיה במערך השיווק של מוצרי רודנשטוק. על פי סעיף 41 לתצהיר מנכ"ל לוכסויז'ן , לוכסויז'ן שיווקה מוצרים נוספים מלבד מוצרי רודנשטוק , שחלקם בהכנסותיה עמד על 66%. לא הוכח שהמו"מ על הארכת הסכם ההפצה של לוכסויז'ן עם רודנשטוק הגיע לשלביו האחרונים. לא הוכח שתנאיו של ההסכם גובשו , ושאלמלא התנהגות רודנשטוק היה ההסכם משתכלל. העתירה לחייב את הנתבעת בתשלום פיצוי בגין רכישת זכויות ההפצה של מוצרי צייס בישראל ובגין ההשקעות שנדרשו להחדרת מוצרי צייס לשוק הישראלי- נדחית. ה. פיצוי בסך 151,000 ₪ בגין הפגיעה ברווחיה של לוכסויז'ן בשלושת החודשים של תקופת ההודעה המוקדמת בסעיף 157 לסיכומי התובעת נטען : " ...רודנשטוק סירבה להעניק ... אישור בכתב ובאנגלית בנוגע להענקת אחריות למוצרים שימכרו על ידי לוכסויז'ן בתקופת ההודעה המוקדמת, אף לאחר סיום יחסי הצדדים". נטען שהדבר גרם להפחתה בהזמנת מוצרי רודנשטוק ולפגיעה ברווחים [ סעיף 8 לכתב התביעה]. בתשובה לעניין האחריות מול לקוחות שרכשו מוצרי רודנשטוק בתקופת ההודעה המוקדמת הודיע מונוארה , המנהל האזורי בחב' רודנשטוק במייל : " כמובן שיש ללקוחות אחריות דרך חב' לוכסויז'ן. חב' לוכסויז'ן עד מרץ ולאחר מכן דרך הסוכן החדש ". בהמשך למייל הנ"ל הודיע במייל המנהל המקצועי של חב' לוכסויז'ן, רועי כץ, לצוות חב' לוכסויז'ן:" אנא הנחו את לקוחותיכם במידה ומתעוררת בעיית אחריות למוצרי רודנשטוק - לפנות אל המפיץ החדש [ לפי הנחיה מפורשת של חב' רודנשטוק ]" [ ראו נספח מ"ז לתצהיר צבי קאופמן]. עוד העיד לעניין זה מונוארה מרודנשטוק בעמ' 257 שורות 1-16: " באופן רגיל... אנחנו נותנים לפחות שנה [ אחריות - י.ג.] ... התנאים שלנו מאד ברורים . אנחנו אחראים על מה שאנחנו מוכרים , וזה לא משנה אם הצרכן פונה ללוכסויז'ן או לאופטיקאי או לסוכן חדש ... ". רודנשטוק הבהירו במייל את אחריותם, ולא התנערו ממנה. לוכסויז'ן, בהסתמכה על הבהרה זו הנחתה את עובדיה בהתאם. לא הוכח בעניין זה שהאשם רובץ לפתחה של רודנשטוק. לא הוכח קשר סיבתי בין הירידה במכירות בתקופת ההודעה המוקדמת לבין טענות בדבר העדר מסמך אחריות מטעם רודנשטוק. בהעדר הוכחה- העתירה נדחית. ו. פיצוי בסך 7,582,500 ₪ בגין אובדן 5 שנות רווח עתידיים - תקופת ההסכם שנמנע חתימתו עקב חוסר תום לב של רודנשטוק לוכסויז'ן לא הביאה נתונים לעניין הרווחים של רודנשטוק לאחר תום תקופת ההפצה שנבעו מהשקעות לוכסויז'ן לפני תום תקופת ההסכם. לא הוצגו מאזנים, לא הוצגו חוות דעת רו"ח. עתירה זו לא הוכחה ואין מנוס מדחייתה . לוכסויז'ן תבעה החזר השקעות שהשקיעה בסמוך לתום תקופת ההפצה שהיו אמורות לשאת פירות בעתיד. נפסקו לה החזר הוצאות בגין השקעות שבוצעו בשנת 05' - בסמוך לתום הסכם ההפצה. לפיכך עתירה זו הינה בגדר תשלומי כפל . לא ניתן לפסוק עבור אובדן רווחים לעתיד לאחר תום תקופת הסכם ההפצה בה בעת שהתובעת עתרה להורות על החזרת השקעותיה שנשאו פני עתיד לאחר תום תקופת ההפצה, ומרבית עתירתה בעניין זה התקבלה. מונוארה העיד בעמ' 244 שורות 28-31 : " המכירות ללוכסויז'ן היו של עדשות גמורות מגרמניה... עכשיו הביזנס היא של העדשות הגמורות למחצה... וזה עולם שונה לחלוטין... היום ... מיוצר כאן [ בישראל- י.ג.] ". לא הוצגו נתונים לאלו רכיבים במכירות רודנשטוק בישראל לאחר תום תקופת ההפצה עם לוכסויז'ן - תרמה לוכסויז'ן בפעולותיה לפני תום ההסכם, ומה היקפם הכספי. לא הוכח שהיתה התחייבות מפורשת להארכת הסכם מפיץ- יצרן לתקופה קצובה של 5 שנים, וגם יסוד זה לא הוכח. לא הוכח שהמו"מ הגיע לשלביו האחרונים. לא הוכח שתנאיו של ההסכם גובשו, ושאלמלא התנהגות רודנשטוק היה ההסכם משתכלל. בהעדר הוכחה - אין מנוס מדחיית עתירה זו. 9. סוף דבר א. העתירה לפצות את התובעת בגין תשלומים ששילמה לרשת דורון על פי הסכם הפשרה שקיבל תוקף פסק דין בבוררות ולחייבה בהחזר הוצאות הבוררות - נדחית. ב. הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת עבור השקעות לוכסויז'ן בסמוך להודעת הביטול בעניין הקמת מעבדה לחיתוך עדשות רודנשטוק : 1. 1,405 יורו בערכם בשקלים נכון ליום 10.12.04 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק מהמועד הנ"ל ועד התשלום בפועל. 2. 3,553 יורו בערכם בשקלים נכון ליום 13.8.04 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק מהמועד הנ"ל ועד התשלום בפועל. 3. 1,228 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק מיום 1.1.05 ועד התשלום בפועל. ג. הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת עבור השקעות לוכסויז'ן בסמוך להודעת הביטול בעניין פרסום מוצרי רודנשטוק: 1. הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 5,063 ₪ בגין הפקת מחירון, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק מ- 29.5.05 ועד התשלום בפועל. 2. הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 5,850 ₪ בגין פרסום חוצות בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מ-17.4.05 ועד התשלום בפועל. 3. הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את החזר הוצאות הפרסום בתחנות הרדיו והחזר הוצאות שירות "קישורית" לפי הסכומים בחשבוניות הפרסום שפורטו בסעיף 8[2][ד] לפסק [ 21 חשבוניות ] בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הוצאת החשבוניות ועד התשלום בפועל. 4. הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את החזר הוצאות הפרסום בעיתונים בגין חשבונית 1705 - 25,540 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד החשבונית 30.10.05 ועד התשלום בפועל, ובגין חשבונית 1713- 15,821 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד החשבונית 30.11.05 ועד התשלום בפועל. 5. הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת בגין השקעה במיתוג משקפי השמש של "פורשה" מתוצרת רודנשטוק את הסכומים הנקובים בחשבוניות פורשה כהגדרתן בסעיף 8[3] לפסק [4 חשבוניות] בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד החשבונית ועד התשלום בפועל. ד. העתירות לחיוב בגין פרסום ע"ג שמשיות והחזר פרסומים נוספים בעיתונים - נדחות. ה. העתירה לחייב בסך 151,000 ₪ בגין פגיעה ברווחיה של לוכסויז'ן ב-3 החודשים של תקופת ההודעה המוקדמת - נדחית. ו. הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בגין אובדן רווחיה של התובעת בתקופה של 2 חודשים בהם נמנע ממנה לשווק את מוצרי הנתבעת [ מרץ- אפריל 06'] עד תחילת שיווק מוצרי צייס ב-1.5.06, בסך 51,300 יורו בערכם בשקלים נכון ל-1.6.05 [מחצית השנה לעניין עריכת תחשיב השערוך] בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד זה ועד התשלום בפועל. ז. העתירה לחייב את הנתבעת בתשלום פיצוי בגין רכישת זכויות ההפצה של מוצרי צייס בישראל ובגין ההשקעות שנדרשו להחדרת מוצרי צייס לשוק הישראלי- נדחית. ח. העתירה לחייב את הנתבעת בגין אובדן 5 שנות רווח עתידיים - נדחית בהעדר הוכחה. ט. בהתחשב בכך שהתביעה נעתרה בחלקה, הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 70,000 ₪ + מע"מ. חוזההסכם התנהגותחוזה הפצההפצה