זוהי תביעה לסעד הצהרתי בדבר בטלות הפיטורים לצו מניעה קבוע ולצו עשה קבוע ולחילופין לפיצוי כספי בגין הפרת חוזה.   להלן העובדות הצריכות לענייננו:   1. התובע, יליד שנת 1956, הינו מורה קבוע מזה 19 שנה ועבד בשירות הנתבעות מאז שנת 1990.   2. כחמש שנים לאחר תחילת עבודתו בבית הספר, הנמצא בבעלותן המשותפת של הנתבעות, נעכרו היחסים האישיים בין התובע לבין האחראי על האגף הטכנולוגי בבית הספר, וזאת עקב אי סדרים כספיים שהיו לכאורה ברכישת ציוד למחשבי בית הספר על ידי האחראי. התובע התלונן על כך בפני מנהל בית הספר, וכתוצאה מכך החלה לדברי התובע מסכת של התנכלויות מצד המנהל כלפיו.   3. כתוצאה מחילופי דברים בין התובע לבין האחראי על החטיבה הטכנולוגית, הועבר התובע להורות באגף "המרכז המסייע" בו לומדים תלמידים המתקשים בלימודיהם.   4. במהלך שנת 1996 ארעו שני מקרים בהם היה מעורב התובע: א. תלמידה התלוננה ביום 7.7.96 על הטרדה מינית מצד התובע בכך שהתובע ליטף את כתפה. ב. ביום 22.10.96 - במהלך שיעור התפרע אחד התלמידים ותקף את התובע, אשר מצידו הדף את התלמיד והיכה אותו. התובע רואה בהתנהגותו "הגנה עצמית". ודווח על האירוע למנהל.   גם התלמיד התלונן על האירוע בפני מנהל בית הספר; בגין שני האירועים הללו הוגשו תלונות למשטרה נגד התובע ונפתחה חקירה פלילית.   5. למחרת היום, ביום 23.10.96 נמסר לתובע, במכתב שהושאר בתאו בבית הספר, כי הוא מושעה מעבודתו בהוראה בפועל - וזאת עד לסיום הברור בשתי התלונות לעיל.   6. עם שליחת המכתב שלח מנהל בית הספר בקשה לזימון וועדה פריטטית לצורך פיטורי התובע.   7. במכתבו של דובי קדישאי, המפקח הכולל על בית הספר שנשלח ביום 5.11.96 למנהל בית הספר דאז מר ריקרדו טרומפר נאמר: "לפי הפניית ראש המינהל, מר דודיק טוקר, ביקשתי את הנחייתו של מר שמעון שטמפפר. בהתאם להנחיות שנמסרו לי מפי מר שמעון שטמפפר הודעתי לך כי לפי הנסיבות, בסמכותך למנוע את המשך עבודת ההוראה בפועל, זאת בלי לפגוע בשכרו ובמעמדו של מר משה מיימון. הסברתי לך כי בנסיבות הענין יש לפעול לפיטוריו ועליך לפנות לכינוס וועדה פריטטית"   8. הועדה הפריטטית כונסה ביום 13/11/96 והגיעה למסקנות מוסכמות שכללו בין היתר: ביטול מכתב ההשעיה, החזרת התובע לעבודתו ואי-פגיעה בשכרו. כן הוסכם, כי התובע ימשיך בעבודתו כרגיל וזאת עד לקבלת תוצאות החקירה המשטרתית בשני האירועים (תוצאות שבמועד כינוס הוועדה הפריטטית טרם גובשו והובאו לידיעת הצדדים), וכי בהמשך יפעלו הצדדים על פי הסכם העברת בית הספר לעמותה לקידום רווחת תושבי חוף הכרמל מיום 17.7.96. בהסכם זה, בסעיף 4 שלו, נקבע כי יחולו על המורים כל ההסכמים, ההסדרים, חוזרי מנכ"ל, ההוראות והנוהלים החלים על מורים בחינוך העל-יסודי.   9. ביום 5.11.96 נסתיימה חקירת המשטרה בתלונת התלמידה ונקבע, כי אין לתובע אשמה פלילית. ביום 18.3.97 נסתיימה חקירת המשטרה בנושא הכאת התלמיד על ידי התובע מן הטעם ש"נסיבות הענין אינן מצדיקות המשך חקירה".   10. ביום 16.4.97, לאחר סיום החקירה המשטרתית, פנה יו"ר האגף הפרופסיונלי בהסתדרות המורים למשרד החינוך, האגף לחינוך התיישבותי, דווח על תוצאות החקירות המשטרתיות ודרש להחזיר את התובע לתפקידו - וזאת בהתאם להחלטת הוועדה הפריטטית מיום 13.11.96   11. ביום 2.5.97, למרות החלטת הוועדה הפריטטית, שלח מנהל בית הספר לתובע מכתב בדבר הפסקת עבודתו בביה"ס.   12. התובע, במכתבו מיום 29.5.97 דחה את מכתב הפיטורים.   13. ביום 2.7.97 כונסה וועדה פריטטית נוספת לדון בשאלת פיטורי התובע; בישיבה זו של הוועדה העלה מנהל בית הספר את הטענה, כי פיטורי התובע הם על רקע סכסוך שנתגלע בין התובע לבין מנהל האגף הטכנולוגי.   14. הוועדה הפריטטית לא אישרה את תביעת המנהל לפטר את התובע מעבודתו בביה"ס.   15. למרות החלטת הוועדה הפריטטית שלא להסכים לפיטורים, לא שובץ התובע במערכת שעות הלימוד של בית הספר לשנת הלימודים תשנ"ח. התובע המשיך לבוא לבית הספר ולהתייצב במקום מבלי שלימד בפועל משך כל שנת הלימודים תשנ"ח.   16. ביום 10.5.98 נשלחה לתובע הודעת פיטורים נוספת - תוך התעלמות מוחלטת מהחלטת הוועדה הפריטטית מיום 2.7.97 . ביום 23.7.98 כונסה וועדה פריטטית נוספת בעניינו של התובע - ושוב לא הגיעו הצדדים להסכמה בעניין פיטורי התובע מעבודתו.   17. ביום 10.12.98 כונסה, בפעם השלישית, הוועדה הפריטטית ובה הוסכם כי "מהלך האירועים" ייבדק ע"י מבקר בשם גרינבויים, וזאת בתנאי שהודעת הפיטורים תבוטל.   18. למרות החלטה זו לא בוטלה הודעת הפיטורים והתובע לא שובץ ללמוד במערכת הלימודים בביה"ס.   19. ביום 4.2.99 נפגש ב"כ התובע וב"כ הנתבעות, וסוכם כי הנתבעות תשלמנה את שכר התובע לשנת תשנ"ט, ובמהלך התקופה יעשה התובע מאמצים למצוא לעצמו משרת הוראה במוסד אחר. כן סוכם כי במהלך תקופה זו לא ינקטו הצדדים בכל הליך משפטי.   20. יש לציין, כי התובע פנה למר ארי אל-על, סגן מנהל אגף החינוך והתרבות בעירית נתניה בבקשת עבודה אך בשיחה של הנ"ל עם מר טרופר ריקרדו, מנהל בית הספר, דווח לו הנ"ל, כי לתובע יש תיקים פליליים והוא מושעה מן העבודה ובקרוב ישללו לו את רשיון ההוראה. התוצאה היתה כמובן שהתובע לא קיבל כל עבודה.   21. ביום 27.5.99 הודיע ב"כ התובע לב"כ הנתבעות, כי התובע אינו מצליח למצוא לעצמו משרת הוראה עקב חרושת השמועות בעניינו. לפיכך נתבקש בא כח הנתבעות לפנות לנתבעות על מנת שהתובע ישובץ בתכנית ההוראה לשנת תש"ס, הנפתחת ביום 1.9.99. עד ליום הגשת התביעה - 17.10.99 - לא נתקבלה תגובת הנתבעות לדרישה זו ומשום כך הוגשה תביעה זו.   22. ב"כ הנתבעות טוען, כי נתבעת מס' 2 - המועצה האזורית חוף הכרמל, אין לה ולא כלום עם תביעה זו, שכן הבעלות על בית הספר המשותף חוף הכרמל הינה בידי האגודה לקידום רווחת תושבי חוף הכרמל, ואין למועצה האזורית ככזו מעמד לענין סכסוך זה.   23. כן טוענת הנתבעת מס' 1 כי פיטורי התובע נעשו על רקע "אובייקטיבי" ו"סובייקטיבי" כאחד - הן משום שהמגמה בה לימד התובע איננה קיימת עוד בבית הספר, והן משום חוסר שביעות הרצון מכישוריו ויכולותיו של התובע בתחום הפדגוגי - ובכלל זה התנהגות חריגה כלפי תלמידים.   24. הנתבעת מס' 1 טוענת, כי התובע קיבל פיצוי מלא בגין כל זכויותיו של התובע, אם ובמידה ונוצרו כאלו - וזאת על ידי כך שקיבל שכר עבודה של שנתיים ימים מבלי שיעבוד בתמורתן ולו שעה אחת ,ומבלי שיחוייב אף להגיע לבית הספר.   25. התובע מבקש מביה"ד את הסעדים הבאים: א. לאכוף על המשיבות את הסכם העבודה ולבטל את הפיטורין; ב. לחילופין, פיצויים בגין הפרת הסכם עבודה. פיצויים אלו מבוססים על השכר אותו היה משתכר התובע עד להגיעו לגיל 65 בתוספת ההטבות הנלוות לשכר ושהינם עפ"י חישוב הכולל מקדם הוון, על סך 2,290,000 ₪.   26. השאלות שבמחלוקת: א. האם קיימת יריבות בין התובע לבין נתבעת מס' 2 - המועצה האזורית חוף הכרמל? ב. האם פיטורי התובע נעשו כדין ויש להם תוקף משפטי מחייב? ג. אם פיטורי התובע לוקים בפגמים - מהם הסעדים להם זכאי התובע ?.   לשאלת היריבות בין התובע לבין הנתבעת מס' 2 - מועצה איזורית חוף הכרמל   27. ההסכם בדבר העברת הבעלות על בית הספר נחתם בין האגודה השיתופית "ביה"ס המשותף חוף הכרמל - אגודה שיתופית בע"מ" , אשר ניהלה והחזיקה את בית הספר ערב ההעברה, לבין "האגודה לקידום רווחת תושבי חוף הכרמל" - אשר , על פי ההסכם, קיבלה את בית הספר לבעלותה.   צודקים הנתבעים בטענתם, כי אין ולא היתה כל יריבות בין התובע לבין המועצ האזורית חוף הכרמל, הנתבעת מס' 2. תפקידה של זו האחרונה הסתכם בכך שהעניקה את ערבותה להבטחת ההתחייבויות הנגזרות מן ההסכם דלעיל - הא ותו לאו. מסך ההתאגדות יוצר חיץ בין ההתאגדות לבין האורגנים המרכיבים אותה; וגם אם קיימת זהות פרסונלית בין בני אדם היוצרים את האישויות המשפטיות השונות - שרירה וקיימת ההפרדה ביניהם. כך נפסק בפסה"ד ע"א 79/71 החברה ליצור מוצרי מתכת בע"מ ואח' נגד חברת הגג למפעלי יצוא בע"מ, פ"ד כ"ו(1) 634, 637: "גישתם של בתי המשפט ושל בתי הדין לעבודה באשר להרמת המסך מעל אישיותה המשפטית של החברה, היא כי יש לבדוק כל מקרה על פי נסיבותיו, וכי הרמת המסך תעשה ביד קמוצה ובמשורה וזאת רק במקרים קיצוניים "יוצאים מן הכלל".   על כן המועצה האזורית חוף הכרמל איננה הצד הנכון לתביעה, והצדדים הם התובע והנתבעת מס' 1 בלבד.     שאלת התוקף החוקי של פיטורי התובע   28. בכדי לדון בשאלה זו יש ראשית לבחון מהי המערכת הנורמטיבית החלה על הצדדים לסכסוך שלפנינו. מעיון בהסכם ההעברה בס' 4 שלו (נספח א לכתב התביעה) של בית הספר נאמר מפורשות: "במסגרת עבודתם של המורים העוברים לשירות העמותה יחולו עליהם כל ההסכמים, ההסדרים, חוזרי מנכ"ל, ההוראות והנוהלים החלים על מורים בחינוך העל יסודי"   הדברים מדברים בעד עצמם וחוזרי המנכ"ל וההסכמים וההסדרים השונים חלים על התובע.   29. באשר לדבריו של ב"כ הנתבעות, כי רשימת המורים שהיתה נספח להסכם לא צורפה למסמכי התביעה - אכן העובדות נכונות. עם זאת לא ברור לבית הדין מהי המשמעות אותה מבקש בא כוח הנתבעת לייחס לעובדה זו: כלום טוען הוא כי שמו של התובע לא נכלל כלל ברשימה המורים המועברים? כיוון שלא נשמעה מפיו טענה זו - על כן אנו קובעים, כי המסגרת הנורמטיבית החלה ביחסים בין התובע לנתבעת היא תקנון עובדי ההוראה .   30. תקנון עובדי ההוראה מגדיר בצורה מפורטת מהן הדרכים בהם ניתן לפטר עובד הוראה; אין בתקנון כל קביעה שלא ניתן לפטר עובד הוראה, זמני וקבוע כאחד. התקנון קובע את הדרכים והשלבים אותם יש לעבור בכדי לפטר עובד, וזאת בכדי להגן על האינטרסים של העובד בהגנה על מקור פרנסתו מחד, ועל זכותו של המעביד לנהל את מקום העבודה בדרך הטובה ביותר האפשרית; וכך קובע תקנון זה: "ד. ועדות פריטטיות (7) 1. הוועדות הפריטטיות הן יישום ההתייעצות עם "ועד העובדים", כאמור בתקשי"ר בפסקה 82.233, לצורכי המורים. מודגש ומובהר שהוועדות הפריטטיות אינן הפורום היחיד והבלעדי להידברות עם הארגונים היציגים של המורים ואין בהקמתן משום איסור או מניעה לטפל בעניינים שוטפים של המורים במחוזות או במשרד הראשי, הכול בהתאם לצרכים.   2. ראה מְנהל מחוז צורך להביא להפסקת שירותו של עובד הוראה קבוע, שקיבל אזהרת מנכ"ל, או של עובד הוראה קבוע או בניסיון מסיבה דחופה לפי שיקול דעתו, או של עובדי הוראה קבועים או בניסיון מסיבות מִנהליות (כגון צמצומים וקיצוצים), ייזום הקמת ועדה פריטטית. לצורך זה יפנה במכתב אל המזכיר הכללי של הארגון היציג של המורה, יציין את פרטיו האישיים של המורה (ת"ז, גיל, ותק, מקום עבודה, האם בניסיון או באזהרת מנכ"ל וכד'), יפרט את הסיבות שבעטיין מוצע המורה לפיטורין, יציין את שמות נציגי המחוז לוועדה הפריטטית וכתובתם, ויבקש מאת מזכ"ל הארגון למנות בהקדם את נציגיו לוועדה ולהביא לכינוסה. העתק מפנייה זו יישלח אל מנהל היחידה לטיפול בפרט באגף כוח-אדם בהוראה... ...   5. דיונים בוועדות פריטטיות שלא יגיעו לכלל סיכום עקב בעיות פרופסיונליות או חילוקי דעות המתגלים לאחר ביצוע פיטורין שנעשו עד ה - 31 במאי, יועברו לאגף כוח-אדם בהוראה, אשר ייזום ויטפל בהקמה ובניהול של ועדה פריטטית עליונה בראשות המנהל הכללי או משנהו או מְנהל האגף. בוועדה זו ישותף חשב המשרד או נציגו ".     31. התקנון מבחין בית "פיטורים אישיים " שסיבתם טעמים פדגוגיים וטעמי משמעת, לבין פיטורים "מסיבות מינהליות" כגון צמצומים וקיצוצים. פיטורים על רקע אישי יש להם משמעות מרחיקת לכת ביותר על עתידו המקצועי של מורה, עד כדי שלילת אפשרות להוסיף ולעבוד במקצועו. בעוד שפיטורים בגין צמצומים - שונים במהותם. מטעם זה קובע התקנון , בפרק 6.5 שעניינו הפסקת עבודה, בס' 12 שלו, הליך מפורט ומדוקדק לפיטורים אלו - הליך המתמשך על פני שנתיים ימים ובמסגרתו מתקיימים מספר ביקורי הערכה על ידי מפקחים מקצועיים לגיבוש עמדתם בנושא כישוריו המקצועיים של המורה המועמד לפיטורין.   32. כל אלו לא נעשה בעניינו של התובע וזו למעשה היתה העילה לפיטוריו. יש להדגיש את העובדה, שבניגוד להוראות משרד החינוך, התובע היה מועסק בהיקף משרה של 40 שעות שבועיות - כעולה מחקירתו הנגדית של מנהל בית הספר מר ריקרדו טרופר בעדותו מיום 8.4.02 (עמ. 57 לפרוטוקול) - בעוד שעל פי הוראות משרד החינוך בנושא העסקת מורים - אין להעסיק מורה בעבודה יותר מ-32 שעות שבועיות. בעובדה זו יש כדי להעלות ספק בדבר אי כשירותו הפדגוגית של התובע והיות אי כשירות זו העילה האמיתית לפיטוריו של התובע.   33. הנתבעת ציינה בכתב ההגנה, כי עילות הפיטורים היו "אובייקטיביות" ו"סוביקטיביות" כאחד - אך אין די בקביעה כללית זו. כאשר עוסקים בפיטורי אדם ממקום עבודתו, צעד שיש לו השפעה על כל תחום מתחומי חייו של אדם, ולא רק על תחום חיי העבודה שלו, שהוא כשלעצמו חשוב ומרכזי - אין די באמירות כלליות המצדיקות לכאורה את הפיטורים.   34. מתצהירי עדי הנתבעת, כמו גם מעדויותיהם של המצהירים בפני בית הדין עולה, כי הנימוקים לפיטורים הם שונים ומשונים ובכל פעם מצויינת עילה אחרת כעילת הפיטורים: החל במכות שהוכה תלמיד על ידי התובע, דרך חשד למעשים העולים כדי הטרדה מינית של תלמידות - שני אירועים שנחקרו על ידי המשטרה ולא נמצאה בהם אשמה פלילית - ועד לצורך בסגירת מגמה בה לימד התובע, ויחסים מעורערים עם ההנהלה וצוות המורים בבית הספר.   35. במכתבו של דובי קדישאי, המפקח הכולל על בית הספר, שנשלח ביום 5.11.96, למנהל בית הספר דאז מר ריקרדו טרומפר נאמר: "לפי הפניית ראש המינהל, מר דודיק טוקר, ביקשתי את הנחייתו של מר שמעון שטמפפר. בהתאם להנחיות שנמסרו לי מפי מר שמעון שטמפפר הודעתי לך כי לפי הנסיבות, בסמכותך למנוע את המשך עבודת ההוראה בפועל, זאת בלי לפגוע בשכרו ובמעמדו של מר משה מיימון. הסברתי לך כי בנסיבות הענין יש לפעול לפיטוריו ועליך לפנות לכינוס וועדה פריטטית"   36. לעומת זאת, במכתב מיום 20.5.97 המסומן כ-ת/1 המודיע לתובע על סיום עבודתו נכתב, כי: "לאור הנסיבות שנוצרו במהלך שנה זו" יסיים התובע את עבודתו. לשון סגי-נהור זו אינה יפה למכתבים רשמיים ולמכתב פיטורים על אחת כמה וכמה. זכאי אדם לדעת בבירור על מה ולמה מאבד הוא את מקום עבודתו; ומן הראוי הוא שמי שמפטר אדם מעבודתו יעשה זאת בצורה רצינית ומכובדת, תוך שהוא מציין את מכלול הסיבות שהניאו אותו לעשות צעד מרחיק לכת זה.   37. גם מהעדויות שנשמעו בפני ביה"ד עולה, כי אירועים שהוצגו כחריגים לא נבחנו בצורה רצינית על ידי מי שהיו אמורים לעשות כן; כך, בחקירתה הנגדית מיום 6.1.02 של מנהלת בית הספר כיום, הגב. אלישבע טסלר בעמוד 10 מול מס. 15 בתשובה לשאלה האם לא היה זה מתפקידה לבחון מדוע תלמידים מסרבים ללמוד עם מורה מסויים עונה היא: "לשאלה האם זה לא היה מתפקידי אם יש חשש, טענה נגד מורה, לנסות לברר את הדברים עם המורה אני משיבה - שיש הרבה תלמידים שאומרים שהם לא רוצים ללמוד עם מורה מסויים. אבל כאשר תלמיד אומר שהוא לא רוצה ללמוד עם מורה מסויים גם אם תהיה מורה נוספת נוכחת בשיעור - אולי הייתי צריכה לבדוק זאת יותר".   בהמשך לחקירה הנגדית משיבה הגב. טסלר (בעמ 14 לפרוטוקול) לשאלה האם ניתן היה להמשיך ולהעסיק את התובע כמורה בבית הספר לולא פוטר, היא משיבה: "לשאלה מה היה היקף שעות העבודה של התובע לפני שהוא פוטר אני משיבה - מצוי בידי מכתב מיוני 97 על כך שהוא לימד 40 שעות בשבוע. לשאלה האם יכולתי להעסיק את התובע לולא פוטר אני משיבה - שאני חושבת שלא, בגלל סגירת המגמות, וגם בגלל שבמרכז המסייע כבר לא היתה לתובע עבודה ".     מדבריה אלו עולה, כי גם אם היה התובע מורה מעולה לא ניתן היה כלל להעסיקו בבית הספר משום שמגמות בבית הספר נסגרו, ולמעשה אין בנמצא תפקיד מתאים עבורו; וזאת בעוד שמכתב הפיטורין שנשלח אל התובע ביום 20.5.97 צייו את עילת הפיטורין כ"הנסיבות שנוצרו במהלך שנה זו" - אמירה ממנה עולה בברור, כי המדובר הוא בפיטורין על רקע אישי - שכן בבית הספר המשיכו להורות מורים למקצועות דומים לשל התובע, ואשר התקבלו לעבודה לאחר שהתובע החל בעבודתו בבית הספר.   38. ברם לענייננו אין אנו נדרשים אף להכרעה מהן הסיבות האמיתיות לפיטוריו של התובע; תהא אשר תהא העילה לפיטוריו. תקנון עובדי ההוראה קובע ומתווה את ההליך שיש לנקוט בו כדי לבצע פיטורים כאלו. ואכן, הנתבעת מס' 1 החלה, באמצעות האורגן המוסמך לענין, קרי מנהל בית הספר, בהליך הפיטורין על ידי זימון וועדה פריטטית לנושא זה. דא-עקא שמטעמים השמורים עמה בחרה הנתבעת מס' 1 לפטר את התובע מבלי שמיצתה את ההליך שנקבע בתקנון. משלא הגיעו הצדדים להסכמה בוועדה הפריטטית ברמת המחוז - שומה היה על הנתבעת מס' 1לפנות ולדרוש כינוס וועדה פריטטית עליונה כדי לדון בענין. האם אי כינוס הוועדה העליונה הינה בגדר חריגה מהותית מהליך הפיטורים שדי בה כדי לאיין את עצם הפיטורים?   39. העובדה שהיתה חריגה מינהלית בהליך הפיטורים אין די בה כדי להקנות חסינות לעובד בפני פיטורים. פיטורים בניגוד להסדר קיבוצי, וזהו מעמדו של תקנון עובדי ההוראה, אינם מאיינים בהכרח את הפיטורים ואינם הופכים אותם לבטלים מעיקרם, כפי שנקבע ע"י ביה"ד הארצי לעבודה בפסה"ד דב"ע מו/165-3 חיים סוחרוביץ נ' מדינת ישראל פד"ע יח 337: "פיטורים בניגוד להסדר קיבוצי אינם מאיינים בהכרח את הפיטורים ואינם הופכיםאותם לבטלים מעיקרם וסטיה קלה מהוראות ההסכם - על אחת כמה וכמה."       40. בנסיבות העניין, היות וקבענו כי הפיטורים היו שכלא כדין יש לקבוע מהו הסעד המתאים במקרה הנוכחי.   41. בבואנו לשקול מהו הסעד הראוי במקרה זה, יש להדגיש את העובדה שלא די בכך שהפיטורים היו שלא כדין ולא בהתאם למה שנקבע בתקנון עובדי ההוראה, אלא, כפי שנאמר בסעיף 20 דלעיל. עשתה הנתבעת מס' 1 כל שביכולתה כדי להשחיר את פניו של התובע ולמנוע ממנו למעשה כל אפשרות למציאת עבודה חליפית. האיזור הגיאוגרפי בתחומו מצוי בית הספר, הינו קטן ומטיבן של שמועות שהן מתפשטות בו במהירות; התבטאות כזו של מנהל בית הספר, כי עומדים לשלול לתובע רשיון הוראה, וכי יש לו תיקים פליליים די בה כדי למנוע מן התובע עבודה לא רק בעירית נתניה אלא גם במקומות סמוכים אחרים. 42. בדרך כלל, בשירות הציבורי, הסעד במקרה של פיטורים שלא כדין יהיה ביטול החלטת הפיטורים. אולם יהיו נסיבות בהם תהיה הבטלות בטלות יחסית והסעד לא יהיה ביטול הפיטורים אלא פיצויים. בבג"ץ 8505/96 - ד"ר ארנון בונה נ' בית הדין הארצי לעבודה תק-על 98(2), 513 נאמר: "עובד ציבור שפוטר בלא שניתנה לו זכות השמיעה, פיטוריו אינם כדין. כך במישור של המשפט הציבורי; כך במישור של המשפט הפרטי. שאלה אחרת היא, מהן התוצאות הנובעות מהיות הפיטורין שלא כדין. אכן, עלינו להבחין בין שאלת הזכות לבין שאלת הסעד. באשר לתוצאות בדרך כלל הסעד הוא ביטול החלטת הפיטורין. עם זאת, יהיו נסיבות - בגדרי הבטלות היחסית - בהם הסעד לא יהא של ביטול החלטת הפיטורין, אלא של פיצויים. גישה זו היא גם גישתו של בית הדין הארצי לעבודה".   43. בנסיבות המקרה, אזי עצם העובדה שלא כונסה הוועדה הפריטטית העליונה בעניינו של התובע אין בה די כדי לאיין את הפיטורים מחד, ומאידך - שהסעד במקרה של פיטורים שלא כדין אינו רק ביטול החלטת הפיטורים.   44. מערכת היחסים העכורה ששררה בין התובע לבין הנהלת בית הספר ועובדיה, כפי שנתגלתה מתוך העדויות שנשמעו בפני בית הדין, העובדה שהתובע קיבל במשך תקופה ארוכה של למעלה משנתיים שכר מבלי שהועסק בפועל בהוראה, או בכל תפקיד אחר בתחומי בית הספר - כל אלו מובילים אותנו למסקנה, כי ביטול הפיטורים והחזרת התובע לעבודתו בבית הספר איננה החלטה שתעמוד במבחן הסבירות.   אי לכך התביעה לביטול הפיטורים והחזרת התובע לעבודתו בבית הספר - נדחית בזאת, למרות העובדה, כי פיטוריו של התובע מעבודתו היו שלא כדין.   45. בהתחשב בעובדה שהתובע עבד בבית הספר משנת 1990, ולמעשה מאז שנת 1997 ועד לשנת 2000 הוא קיבל את משכורתו המלאה מבלי לעבוד תמורתה - אנו דוחים את התביעה להוון שכרו של התובע עד למועד צאתו לגמלאות - בסך 2.290.000 ₪ נכון ליום הגשת התביעה. אין זה סביר, כי 10 שנות עבודה, מתוכן למעלה משנתיים בהן לא עבד התובע כלל בתמורה לשכר שהמשיך לקבל יקנו לתובע שכר בפועל של 22 שנות עבודה נוספות - כולל כל ההטבות הנלוות, כפי שהוא תובע בתביעתו.   46. מנגד ערים אנו לקשיים עמם נאלץ התובע להתמודד - ביניהם הקושי למצוא מקום עבודה חילופי בהתחשב בגילו ובמצב הכלכלי הקשה במדינה.   47. בהתחשב בכל אלו אזי הסעד המתאים בנסיבות המקרה הוא סעד הפיצויים.   48. בשקלולן של כל העובדות- גילו של התובע, מצב המשק וכן תקופת עבודתו הקצרה יחסית של התובע שעבד תשע שנים, שמתוכן לא עבד בפועל כשנתיים וחצי אנו מחליטים, כי על הנתבעת מס' 1 לשלם לתובע פיצוי בגין הפרת חוזה עבודה שלא בתום-לב בגובה שכר של 12 חודשי עבודה נוספים.   49. על הנתבעת לשלם לתובע את הפיצויים שנפסקו לעיל ושיחושבו על בסיס השכר האחרון המלא ששולם לתובע באוגוסט 1999, וזאת בצירוף ריבית והצמדה כחוק מיום 1/9/99 ועד ליום התשלום המלא בפועל.   לא חישבנו את סכום הפיצויים שזכאי לקבל התובע ואשר יחושבו על בסיס שכרו האחרון של התובע - היות ולא הוגשו לביה"ד תלושי השכר של התובע.   יש לשלם את הסכום הנ"ל תוך 30 יום מהיום.   50. כן תשלם הנתבעת מס' 1 לתובע בגין הוצאות ושכ"ט עו"ד סך של 8,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק, תוך 30 יום מהיום, אחרת ישא הסך הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. משטרהדיני חינוךהשעיהמורים