1. התובע הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן - הנתבע) להכיר בפגיעות מהן הוא סובל כמחלת מקצוע וכן להכיר בפגיעות מהן הוא סובל על דרך המיקרוטראומה. 2. משדחה הנתבע את תביעת התובע בנימוק - "על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, פגיעה בעבודה הינה תאונת עבודה או מחלת מקצוע. "תאונת עבודה" הינה תאונה שאירעה למבוטח תוך כדי ועקב עבודתו/עיסוקו במשלח ידו "מחלת מקצוע" הינה מחלה, שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות, והמבוטח חלה בה עקב עבודתו/ עיסוקו במשלח ידו. 1. על פי המסמכים שבידינו, לא הוכח קיום אירוע תאונתי/אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתך/עיסוקך במשלח ידך, ואשר הביאו לכאבי ראש, הפרעות זיכרון ומצב דכאוני . לפיכך אין לראות במחלתך כתאונת עבודה. 2. מבחינה רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי בין מחלתך לבין חשיפה לחומרי הדברה. 3. בתיק זה העיד התובע בלבד. הנתבע לא הביא עדים מטעמו. 4. מתצהיר התובע עולות העובדות כלהלן - א. התובע יליד שנת 1960 בעל תואר ראשון ושני בחקלאות ואגרונום בהכשרתו המקצועית; ב. החל מחודש אוגוסט 1992 ועד חודש ינואר 2007 (14.5 שנים) הועסק התובע ע"י מפעלי אפעל - אגרי תעשיות כימיות בע"מ (להלן- אפעל) בביצוע ניסויים ובפיתוח זרעים וחומרי הדברה כימיים, לרבות קוטלי חרקים, קוטלי מחלות, קוטלי עשבים וכיוב'; ג. כאשר החל התובע עבודתו באפעל, היתה אפעל בתחילת דרכה עם 3-2 מוצרי הדברה בלבד ולא היו אנשי שטח למעט המנכ"ל, התובע ועובד נוסף שהיה אחראי על אזור הערבה כך שמטבע הדברים היקף העבודה של התובע היה גדול והיקף הניסויים שנערכו היה גם הוא רב; ד. העבודה בוצעה רובה ככולה בתוך חממות סגורות ללא איוורור או מערכות להחלפת אויר מאולצת, ומבלי שסופקה לתובע מערכת נשימה סגורה בעלת אספקת אויר עצמאית; ה. אמצעי המגן היחיד שסופק היה מסכת צבע, בעלות של שקל, אשר לא הגנה מפני האדים הרעילים שעלו מהחומרים וכתוצאה מריסוס הצמחים. מעבר לכך לא סופקו כפפות, בגדי מגן, מגפיים, משקפי מגן או כל אמצעי מקובל אחר. את המרססים לווה התובע מהחלקאים, אצלם בוצעו הניסויים; ו. עבודת התובע התחלקה לשלושה תחומים. האחד - פיתוח זני זרעים חדשים, בעיקר בתחום המלפפונים לחממות סגורות. השני - פיתוח ורישוי תכשירי הדברה כימיים, בעיקר קוטלי חרקים לחממות ולגידולים כמו מלפפונים, עגבניות ופלפל. השלישי - קידום מכירות המוצרים בקרב מפיצים באזורים שונים בארץ, בעיקר בחוף כרמל והמגזר הערבי לרבות יו"ש ועזה; ז. אפעל ערכה תוכניות עבודה מסודרות בהם חולקו עבודות לביצוע לכל עובד ועובד באזור שהיה מופקד עליו. במסגרת תוכניות אלה נהגו לבצע את הפעולות הבאות - ניסויים שכללו ריסוס חומרי הדברה על צמחים מסוגים מסוימים; לאחר ביצוע הריסוס נבחנה יעילותם (האם הקוטל אפקטיבי ומחסל את החרקים); ביצוע בדיקה פיטוטוקסית, שמטרתה בחינת הנזק שהמדביר יכול לגרום לצמח - בדיקה זו נעשתה בריכוז רגיל של חומר ההדברה ובריכוז כפול; ביצוע מבחנים וניסויים השוואתיים (לרבות ביצוע 4 חזרות של כל ניסוי תחת השגחת מדריך מטעם משרד החקלאות) אשר בהם נוסו במקביל חומרים של חברות שונות, לרבות חומר ההדברה שאפעל פיתחה, על מנת לבחון יעילותם בהשוואה לחומרים אחרים המצויים בשוק; ח. עד שנת 2002-2000 לערך, עיקר עבודת התובע היה בתחום פיתוח חומרי ההדברה. בהמשך עקב הרעה במצב בריאותו חל שינוי כך שמשקל העבודה העיקרי הוסט לכיוון פיתוח זרעים, אך גם עבודה זו התבצעה בתוך חממות סגורות, 4-5 שעות ביום. עבודה זו כללה שתילת שתילים ומעקב אחר התפתחותם עד סוף העונה - לעיתים מספר חודשים; ט. שתילים אלה רוססו אף הם בחומרי הדברה ע"י החקלאים המטפלים ומניסיון התובע בתחום, 90% מהחקלאים מרססים בחומרי הדברה כגון ברודקס- תימרון, פרוטר - המכילים זרחנים אורגניים; י. לעיתים בדק התובע 200 או 300 זנים שונים לצורך סלקציה (בחירת זן המתאים לאזור ולעונה) ולעיתים היה התובע אחראי על גידול של כ- 10 זני זרעים אצל מספר חקלאים שונים בו זמנית - כך שהיה מבקר פעם או פעמיים בשבוע אצל כל חקלאי על מנת לבחון את הגידולים ולבצע הערכות של הזנים לצורך התאמתם; יא. עד שנת 2000 עסק התובע בעיקר בפיתוח חומרי הדברה ובעבודה זו נהג לערבב חומרים ולרסס את הגידולים. עבודה זו דרשה עיסוק מתמיד בחומרי ההדברה והרכבם. לצורך הניסוי כל שורה של גידול רוססה באותו חומר, במינון שונה כך שהתובע בא במגע עם חומרי הדברה, קוטלי עשבים וחרקים וקוטלי מחלות מסוגים שונים ומגוונים בהרכבם המרוכז והטהור ביותר ובמינונים שונים כ- 6 שעות ביום; יב. במסגרת עבודתו היה התובע אחראי למלוא הליך הרישוי לתכשיר מדביר חרקים רעיל ביותר בשם "מרתון" המכיל זרחן אורגני, הפועל על חרקים בכך שהוא מעכב פעילות של כולין אסתרז ובכך מעכב ומונע את התפתחותם. מידי מספר שנים היה צורך לחדש רישיון זה. מדובר במאות שעות עבודה ישירות עם החומר או במגע עקיף עמו; יג. בשנת 2003 לערך החל התובע לסבול מכאבי ראש ועייפות כרונית ובבדיקות שגרתיות שנערכו, לבקשת חברת הביטוח, התגלו אצל התובע כולין אסתרז נמוכים מהנורמה, וערכי כולין אסתרז פסודו גבוהים מהנורמה. התובע הופנה לרופא תעסוקתי עם המלצה להפסקת העבודה למשך 6 שבועות; יד. הרופא התעסוקתי לא מצא לנכון להורות על הפסקת העבודה אלא רק על הפחתת היקפה בשעות לתקופה מוגבלת; טו. במהלך השנים 2005- 2006 החל התובע, בנוסף לתופעות אלה, לסבול גם מתופעות של הפרעה בריכוז, בעיות דיבור, עצבנות יתרה, התקפי זעם, חולשה, ירידה בזיכרון, הפרעות שינה, ירידה בשמיעה, טינטון והפרעה כללית בתפקוד היומיומי והופנה לבדיקת רופא תעסוקתי ולקבלת יעוץ פסיכיאטרי; טז. בחודש ינואר 2007 ולאור חוסר יכולת מוחלטת להמשיך ולמלא את תפקידו פוטר התובע מאפעל, בהסכמה. בחודשים מרץ ונובמבר 2007 עבר התובע שני אירועי לב; יז. בחודש מאי 2008, לאור בעיות קוגנטיביות קשות עבר התובע מבחן נוירוקוגנטיבי מקיף אצל ד"ר קרייג גודמן, נוירופסיכולוג אשר מצא כי התובע סובל מליקויים משמעותיים בזיכרון המילולי בטווח הקצר, בזיכרון החזותי והמרחבי, במיומנות ארגון ותכנון, ביכולת ללמוד חומר מילולי בזיכרון והכרה מילוליים ובקואורדינציה ויזואלית מוטורית, הנובעים ככל הנראה מנזק באזורים פריאטלי, טמפורלי בקורטקס של המח. בנוסף קבע המומחה כי התובע מצוי במצב נפשי דכאוני; יח. התובע הופנה למרפאת בריאות הנפש בנתניה ומנהל המרפאה, הפסיכיאטר ד"ר ריצ'רד שיפר איבחן את התובע כסובל מ- MAJOR DEPRESSION. מאז התובע מתייצב לטיפול נפשי במרפאה וכן מטופל תרופתית ונקבע כי איננו מסוגל לתפקד בעבודה כלשהי; יט. התובע פנה לנתבע על מנת שיכיר בבעיות הרפואיות הפסיכיאטריות והנוירולוגיות מהן סובל כפגיעות הנובעות מעבודה בעקבות חשיפתו לחומרי הדברה רעילים וזרחנים אורגנים. הנתבע דחה את התביעה; כ. לאחרונה הכיר הנתבע בתובע במסגרת "נכות כללית" כנכה בעל נכות רפואית זמנית עד ליום 31.7.10 בשיעור של 64% ונקבעה לו דרגת אי כושר בשיעור 75%; 5. בחקירתו הנגדית כאשר נתבקש התובע לאשר שחמישים אחוז מזמנו הוקדש למכירות המוצרים של החברה השיב - "בתחילת העבודה שלי הייתי עושה 70 אחוז ניסויי שזה בחממות סגורות. הייתי עם מרסס גב מוטורי והייתי לפחות בין 4 ל- 6 שעות בתוך החממות...התשובה היא 70% לריסוסים ולא 50%" (עמוד 2 לפרוטוקול); כאשר עומת התובע עם הרשום בכרטיס קופ"ח מיום 18.9.06 בו נרשם "עובד בתור אגרונום במפעל אגרי מ- 92' ולדבריו מ- 92' עד 98' עבד כמרסס בפועל. מ- 99' איש מכירות והדרכת שימוש חומרי הדברה בחממות" (נ/1) השיב "לא נכון. אני המשכתי לעבוד בריסוסים וגם בפיתוח זרעים בתוך חממות סגורות....לאחר שאני מעיין בנ/1 אני משיב - יכול להיות שהרופא טעה. גם היתה טעות לרופא שהוא כתב שנאי. חליתי לפני 94' במחלת סכרת דבר שהיה לא נכון" (עמוד 2 לפרוטוקול שורות 23-13); בקשר לבגדי הגנה נשאל האם המעביד לא נתן לעובדים אפשרות לקנות בגדי הגנה כולל כפפות ועל כך השיב שהוא אף פעם לא אמר להם לקנות בגדי הגנה וכפפות; באשר למסכות העיד התובע כי עבד עם "מסיכה של שקל... מסיכה שקונים אותה לצורך צבע, שצובעים בית, מסכה קטנה מקרטון". כאשר נתבקש התובע לאשר כי מכלל הרשימה שצורפה לתצהיר (נספח ד') המרתון הוא התכשיר היחידי שהכיל זרחן אורגני השיב - "זה נכון. אני מבקש להוסיף שאנחנו גם בודקים חומרים לפני שנותנים להם שם, שהם מכילים זרחניים אורגני, מדובר במאות חומרים כאלה" (עמוד 3 לפרוטוקול שורות 10-9); כאשר נשאל האם יכול להוכיח כי עבד עם עוד חומרים מלבד מרתון אשר הכילו זרחן אורגני, כמה זמן עבד איתם ובאיזה ריכוז השיב התובע כי בתחילה הם מקבלים מספרים וזאת מחשש לריגול של חברות אחרות ובודקים את יעילות החומרים לפי המספרים. משכך, הוא לא יכול להוכיח עם איזה חומרים עבד מאחר והעבודה נעשית לפי מספרים. באשר למרתון נתבקש התובע לאשר כי על מנת לאשר תכשיר נעשים סך הכל בין 10 ל- 15 ניסויים ולא את כולם הוא ביצע, היו מלבדו אנשים נוספים אשר ביצעו את הניסויים השיב - "לא נכון. אני בשביל שחומר כזה יעבור תהליך מסודר אנחנו עושים בדיקה ראשונה בשטח ובודקים אם התכשיר הזה קוטל או משפיע על הצמח או לא. עושים את זה ב- 3 מינונים שונים ורואים באיזה דרגה הצמח לא מת או לא נשרף. זה נעשה באמצעות ריסוס. גם בשטח פתוח וגם בשטח החממה. הגידולים שאני טיפלתי בהם היו 70% בחממות. אחרי השלב הזה יש שלב שנקרא תצפית. היא נעשית על חלקה של גידול מלפפונים למשל ומזמינים את המדריך הארצי בשביל לבוא ולבדוק ביחד איתי מה ריססתי ומה עשיתי ומה התוצאות" (עמודים 4-3 לפרוטוקול שורות 25 ואילך) התובע אישר שבשלב הזה החומר הינו נדיף. כאשר נשאל מה בהמשך התהליך השיב - "אחרי התצפית בא השלב השלישי שנקרא ניסוי, על השלב הזה מפקח משרד החקלאות. בתוך הניסוי הזה לגידול המסוים למשל מלפפונים עם החומר מרתון למשל, כשהוא הולך למטרת קטילת חרקים מסוג כנימות או מוצצים, משתתפים לפחות 15-10 חברות על ה- ME TOO.... בשלב הזה יש תהליך של ספירת אפס כלומר כמה חרקים נמצאים על צמח חיים. שלב שני - אנחנו מפעילים את המרססים או 3 או 4 מרססי גב ביחד, לוקחים את מס' החלקות שאנחנו חייבים לרסס ומוהלים את החומר עם מים ומרססים את הצמח לאט לאט עד נגירה". בהמשך אישר התובע כי למעט השלב הראשון הריכוז של החומר הפעיל הוא הרבה יותר נמוך בגלל כמות המים. כאשר נשאל האם היו ניסויים בהם כלל לא השתתף העיד התובע כי באיזור שלו הוא השתתף בכל הניסויים ובכל השלבים והוסיף כי עד שאישרו את המוצר היו שלושה שלבים (בדיקה פיטוטוקסית, שלב התצפיות ושלב הניסוי אשר נמשך בהתאם לגידול). כן הוסיף כי בשלב הניסוי עושים גם תצפיות אצל חקלאים על מנת להראות להם את יעילות החומר. כאשר נשאל התובע אם בתקופת הניסוי הוא עסק גם במכירות השיב שבסוף היום. כאשר נשאל האם חצי מהזמן היה במכירות השיב - "לא חצי מהזמן אלא 30% מכירות בלבד" והוסיף כי העיסוק בניסויים היה יומיומי. כאשר הקשתה ב"כ הנתבע ושאלה "הרי אם עושים ניסוי וצריך לחכות עד שהחרקים יגיבו זה לוקח זמן, אז זה לא יום יום?" השיב - "יש לציין שאני בתחילת דרכי אני הייתי היחידי שעבדתי מהמרכז עד הצפון והיה מוטל עליי עומס גדול. היה אגרונום נוסף שעבד באיזור הדרום. באיזור שלי, מאיזור המשולש, יש לנו את הגידולים החיוניים ביותר עם מגוון גדול. כל הירקות נמצאים באיזור שלי לכן הוטל עליי לעשות הרבה עבודות.... אני אומר שהייתי בתוך החממות כל יום גם בתקופה שעשו את הניסוי עם המרתון" (עמוד 5 לפרוטוקול שורות 20-15). כאשר הקשתה ב"כ הנתבע - "אני רואה כאן בנספח ה' שכתוב בטבלת המרתון ש- 48 שעות אחרי הריסוס אסור להכנס לשטח, זה נכון?" השיב התובע - "לא נכון מבחינת העבודה שלי. הרי אני לא עושה ניסוי אחד, אני עושה הרבה ניסויים, יש לי תוכנית עבודה. אני עובר מחלקה מחלקה. בחלקה בה ריססתי אני לא יכול להכנס במשך 48 שעות אך באותו זמן אני נכנס לחלקות אחרות". כאשר נשאל - "בשלב שלאחר הריסוס כאשר אתה מגיע עוד פעם לשטח הזה החומר האורגני כבר לא פעיל?" השיב- "זה נכון, אבל יש לו ריח. משני קילומטר אפשר לדעת אם רוסס בחומר או לא" (עמוד 6 לפרוטוקול שורות 15-8). 6. כאשר נשאל על ידי חוקר הנתבע כמה זמן במשך היום בא במגע עם חומרים רעילים השיב - "בד"כ ב 70% מהזמן שלי הוא בתוך חממות אני בעיקר עובד בשטח עם ספקים ולקוחות ובנוסף אני גם עושה ניסויים; בזמן הריסוס של החומר אני תמיד עובד עם מסיכה, אבל אח"כ צריך לבא מספר פעמים לחממות ע"מ לעשות הערכה של תוצאות ואת זה עושים ללא מסיכות וללא הגנה. בתקופה האחרונה אני לא עושה ריסוס זה כבר כמה שנים, אני רק מגיע לחממה לאחר הריסוס". 7. כעולה מעדותו ומתצהירו, עסק התובע במהילת החומרים הטהורים בריכוזם המקסימלי במים לצורך ריסוסים וניסויים ומשכך בא במגע עם חומרי הדברה במינונים וריכוזים גבוהים. בהקשר זה העיד התובע כי היה בחממות אף בתקופה שעשו את הניסוי עם חומר המרתון; כן עולה מתצהיר התובע, כמו גם מעדותו, כי לצורך פיתוח כל חומר הדברה בפני עצמו (רשימה צורפה לתצהיר התובע כנספח ד') היה הוא שותף במהלך השנים באופן מלא לפיתוח ורישוי 4 חומרי הדברה ושותף חלקי לפיתוח ורישוי עוד 14 חומרי הדברה נוספים ולצורך כך היה צריך לעבור תהליך מורכב אשר כלל מבחני פיטוטוקסיות, תצפית וניסוי בהשגחת משרד הבריאות. עוד עולה כי העיסוק בניסויים היה כמעט יומיומי ודרש התעסקות בלתי פוסקת עם חומרי ההדברה ומהילתם שכן כל שורה של גידול רוססה באותו חומר, אך במינון שונה. כן העיד התובע כי על מנת לקבל רישיון קבע לגידול אחד היה צריך לחזור על השלבים כמה פעמים כך שהתהליך כולו ארך מספר שנים. עוד עולה מעדות התובע כי עבד עם מרסס גב מוטורי וללא אמצעי הגנה, משלא סופקו ע"י המעסיקה, למעט מסכות צבע שלטענתו אינן יעילות כמערכות נשימה סגורות, וכי העבודה בוצעה רובה ככולה בחממות סגורות של חקלאים פרטיים אצלם בוצעו הניסויים והתצפיות אשר לא היתה בהן מערכת להחלפת אויר מאולצת. בהקשר זה טען הנתבע כי התובע בא במגע עם חומרים רעילים רק עד שנת 1999 וזאת נוכח הרישום בתעודה רפואית מתאריך 18.9.05 (נ/1) בה נרשם כי התובע עוסק בשיווק ומכירות בלבד. אלא שמקובלת עלינו בעניין זה עמדת התובע כי מנספח ב' לתצהיר התובע עולה כי הניסויים בתכשיר "סופה" כנגד נגע הקמחונית שבוצעו בישוב איבטאן בוצעו בחודשים יוני ויולי בשנת 2002 על ידי התובע כמו כן נספח ג' לתצהיר התובע הינו תכנית עבודה של אפעל מיום 27.9.05 לפיתוח חומרי הדברה במסגרתה היה התובע אחראי לתצפיות על השפעת תכשיר בשם "נימטול" על גידולי פלפל והשפעת תכשיר בשם "סייפן" על גידולי מלפפון, אבטיח פלפל ומלון והרישומים במסמכים אלה לא עולים בקנה אחד עם הרישום בנ/1. מכל מקום, מהעדויות ומתצהיר התובע אשר לא נסתר, שוכנענו כי גם כאשר עסק התובע בשיווק ובמכירה הוא בא במגע עם חומרים רעילים ובין היתר כאלה המכילים זרחנים אורגניים וכי הוא לא זנח לגמרי את תחום פיתוח חומרי ההדברה. עוד שוכנענו שהעובדה שהתובע השתמש במיכלים פתוחים לצורך ביצוע הריסוסים והניסויים והחזיק מיכלים סגורים למכירה במכוניתו יש בה כדי לתרום לחשיפתו לאותם חומרים. 8. התובע טוען כי לאור האמור בעדות, בתצהיר ובנספחים לו וכן בחוות הדעת אשר הוגשה מטעמו לבית הדין הרי שהביא הוא ראיה אשר די בה לצורך מינויו של מומחה רפואי בשאלת התקיימותה של מחלת מקצוע ו/או מיקרוטראומה לאור חשיפתו המתמשכת לחומרי הדברה מכל הסוגים - זרחנים אורגניים ואחרים, במהלך 14.5 שנות עבודתו כמפורט לעיל. 9. מנגד טוען הנתבע כי התובע לא הוכיח קיומו של נזק בריאותי או מחלת מקצוע שמקורם בהרעלת זרחן ובין היתר נסמך הנתבע על מסמכים אלה - א. נספח ז' לתצהיר התובע הינו דוח מעבדה מיום 8.10.06 המלמד כי רמות הכולין אסטרז בדם 12.07 (גבוה מעט מהנורמה שהינה 5.5-12); ב. נספח ט' הפניה לרופא תעסוקתי מיום 4.9.06 בה נרשם, בין היתר - "מקצוע אגרונום, איש שדה - עובד עם חומרי הדברה (בתוך החממות) מכילים זרחן אורגני...לאור עבודתו וחשיפתו לזרחן אורגני - נעשה מעקב ע"פ הנחיות ל CHOLINESTERASE. נמצאו ערכים גבוהים מעל הנורמה - קלינית תלונות על בחילות, כאבי ראש, חולשה עייפות ואי ריכוז". לאור מצבו והממצאים הרפואיים מופנה לבדיקת רופא תעסוקתי; ג. ממצאים אלה, לטענת הנתבע ולאור עמדתו של התובע עצמו, לא מלמדים מבחינה אוביקטיבית על הרעלת הזרחן הנטענת. לזאת יש להוסיף עוד את נ/1 - סיכום ביקור מיום 18.9.06 בו נרשם, בין היתר - "רמת ה- CHOLIN שבוצעו לפני הגעתו למחלקה אז (2003- א.ס.) היתה גבוהה (ההיפך מדיכוי טיפוסי בחשיפת יתר)"; ד. בבדיקת כושר עבודה מתאריך 30.10.06 - נרשם, בין היתר - "...לא הוגדרה אבחנה כלשהי, אין המלצות לחופש מחלה או לשינויים באופי עבודתו בדיקת CHOLINESTERASA שבוצע במחלקה שלנו תקינה יש מקום לנסות להחזירו לעבודה - מוזמן לבדיקה חוזרת"; ה. בבדיקת כושר עבודה מיום 29.10.06 - נרשם, בין היתר - "היסטוריה רפואית: התקבלה תוצאה של בדיקת CHOLINESTERASA - תקינה 9.2 ממתינה חוות דעת של פסיכיאטר להערכת כשירותו לעבודה"; ו. בנספח ג' לכתב התביעה - הפניה לרופא תעסוקתי מתאריך 4.9.06 נרשם, בין היתר - "לאור עבודתו וחשיפה לזרחן האורגני נעשה מעקב ע"פ הנחיות ל- CHOLINESTERASA. נמצאו ערכים גבוהים מעל הנורמה - קלינית תלונות על בחילות, כאבי ראש, חולשה, עייפות ואי ריכוז. לאור מצבו והממצאים הרפואיים מופנה לבדיקת רופא תעסוקתי"; ז. בנספח ח' לכתב התביעה - 18.10.07 ד"ר ורבר עידית נרשם, בין היתר - "בן 46. אגרונום במקצועו כנראה נחשף לזרחנים אורגניים במהלך עבודתו ונמצאו ערכים גבוהים של כולין סטרז התואמים אבחנה של הרעלת זרחנים כרונית" ...מחד הרופאה כתבה כי נמצאו ערכים גבוהים ומאידך קובעת היא כי ערכים אלה מלמדים על הרעלה. מקובלת עלינו עמדת הנתבע בעניין זה כי הרופאה נפלה לכלל טעות - התובע עצמו טען כי הרעלת זרחן גורמת לירידה בערכים ולא לעליתם (ראה נספח ה' לתצהיר התובע); לאור האמור סבור הנתבע כי טענות בדבר הרעלה אינן נתמכות בראיות אוביקטיביות ולמעט טענותיו של התובע אין כל ראיה להרעלה עקב שימוש בחומרים רעילים, ומהמסמכים שהוגשו עולה ההיפך. 10. הן התובע והן הנתבע, כל אחד מצידו, הגישו לבית הדין מסמכים רפואיים ואחרים הבאים לתמוך בעמדתם. בין היתר הגיש התובע חוות דעת רפואית מטעמו של מומחה רפואי בתחום הטוקסיקולוגיה ובריאות הציבור, פרופ' יונה אמיתי. הנתבע הגיש חוות דעת מטעמו מטעם ד"ר דורית בלוך נוירולוגית מומחית. 11. עיקרי חוות הדעת של התובע - בחוות הדעת של פרופ' יונה אמיתי נרשם, בין היתר - "לפני 6 שנים החל מר X לסבול מכאבי ראש ועייפות. בדיקות מעבדה לחשיפה לזרחניים אורגניים נעשו מספר פעמים, וראיתי בתיקו הרפואי דיווח על רמות גבוהות של פסאודו כולינאסטראזה ורמות נמוכות של כולין אסטרזה". בהמשך חוות הדעת נרשם - "מהחומר שהועבר לעיוני ומהראיון שקיימתי עם מר X עולה כי הוא עבד באופן אינטנסיבי עם חומרי הדברה ותכשירים להגנת הצומח מסוגים שונים.... בחממות שבהן בוצעו הניסויים לא היו מתקני החלפת אויר מאולצת ולא סופקה למר X מערכת נשימה סגורה. לדבריו למעט מסכות צבע לא סופקו לו אמצעי הגנה אחרים כגון כפפות, מגפיים, משקפי מגן או בגדי מגן". בחוות הדעת מתייחס המומחה לחוות דעתה של ד"ר דורית בלוך, בה נרשם כי אין תיעוד מספק במסמכים הרפואיים להרעלת זרחניים אורגניים אצל מר X והיא מצטטת מתוך הסיכום הרפואי של ד"ר איתן טובי (לא נמצא בתיק בית הדין) כי בהרעלת זרחנים אורגניים צפויות רמות נמוכות של פסאודו כולין אסתרז; כן נרשם בחוות הדעת - "חומרי הדברה כללו חומרים מקבוצות שונות, כולל זרחנים אורגניים (מתאמינוס), קרבמאט, מנגן, סימאזין ואטרזין ואחרים. חשיפתו לזרחנים אורגניים אף באה לידי ביטוי ב- 2 בדיקות שמצאו ירידה באינזים כולינאסטרזה" - וממשיך המומחה- "אמנם נמצאו אצל מר X גם ערכי כולין אסטרזה גבוהים אשר אינם תומכים בהרעלת זרחנים אורגניים, אך נראה לי כי פער זה בין ממצאי הבדיקות מוסבר בכך שמדובר במספר בדיקות שנעשו בתקופות שונות, וסביר להניח שהחשיפה שלו לזרחנים אורגניים היתה בתקופות מסוימות במהלך שנות עבודתו, אך לא בהכרח בכל התקופות... מר X פיתח תופעות של נזק נוירולוגי ופסיכיארטרי בגיל צעיר יחסית (לפני 6 שנים , בגיל 43) המוכרות כנזק מחשיפה ממושכת לזרחנים אורגניים ולמנגן. מסקנות - החשיפה הממושכת של מר X לחומרי הדברה מסוגים שונים (במשך 14 שנה), כולל זרחנים אורגניים, קרבמאטים מנגן ועוד, בתנאים של עבודה בחממות היתה משמעותית ביותר, הן במגע עורי והן בשאיפה. כפי שפירטתי לעיל, חשיפה תעסוקתית לחומרי הדברה הוכחה במספר רב של מחקרים ממדינות שונות כגורמת לפגיעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות מהם סובל מר X, וכן לירידה בשמיעה.לאור זאת אני קובע כי חשיפתו התעסוקתית של מר X גרמה לפגיעה נוירולוגית ופסיכיאטרית כפי שעולה מחוות דעתו של ד"ר גודמן ולירידה בשמיעה". 12. לציין כי עדות נוספת לערכים נמוכים מצאנו בנספח ח' שהינו "הפניה דחופה לרופא תעסוקתי מיום 9.6.03" בו נרשם, בין היתר - "מחויב בבדיקת CHOLINESTERASE פעם כל חצי שנה. מזה שנה ערכים שלCHOLINESTERASE - PSUDO גבוהים מעל הנורמה - כאמור ערכי CHOLINESTERASE נמוכים... לאור הממצאים המעבדתיים ותמונה קלינית והמגע הקבוע עם חומרים כמו זרחן אורגני - מופנה לבדיקת רופא תעסוקתי"; 13. עיקר חוות הדעת של המומחה מטעם הנתבע ד"ר דורית בלוך - "מר X X טוען שמצב בריאותו שהחמיר בשנת 2006 הינו תוצאה של חשיפתו לחומרים איתם עבד, בעיקר אלו שהיו על בסיס זרחן אורגני. אך במסמכים המצורפים לתיק קיים מידע מועט אודות חשיפתו לזרחנים אורגניים והפרטים כלהלן - א. בסיכום התיק הרפואי מ 11.12.06 כפי שנכתב ע"י ד"ר איתן טובי, כתוב בסעיף 4: "באוקטובר 1994 סבל מהרעלת אורגנו פוספטים מלווה ברמות גבוהות של פסיאודו כולים אסטרז מאז" - אין על כך כל סימוך מתועד, לא ידוע אם אושפז מה היו סימני ההרעלה ומעל הכל בהרעלת זרחנים אורגניים צפויות רמות נמוכות של פסיאודו כולין אסטרז. ב. ברישום ביקור אצל רופא משפחה מ- 9.6.06 - "מזה שנה ערכי פסיאודו כולין אסטרז גבוהים מעל הנורמה, כאמור ערכי כולין אסטרז נמוכים. הנ"ל מבחינה קלינית תלונה על חולשה ניכרת, כאבי ראש לעיתים קרובות, עייפות, בחילות לעיתים רחוקות". גם ברישום זה אין כל תוצאות מעבדה לגבי רמת הפסיאודו כולים אסטרז וכולין אסטרז. התובע הופנה לרופא תעסוקתי. ג. 18.9.06 - ברישום מאת ד"ר ז'אנה רשצ'יופקין - רופא תעסוקתית כתוב ב- 2003 הופנה למחלקתנו בחשד לנזק בריאותי כתוצאה מחשיפה לחמרי הדברה. נבדק ללא ממצא פתולוגי. הוזמן לבדיקת כולין אסטרז במחלקתנו אך לא הגיע. כאשר הבדיקה שבוצעה לפני הגעתו למחלקה היתה גבוהה (ההפך מדיכוי טיפוסי בחשיפת יתר). לא נצפו הפרעות בתפקודי כבד או כליות. לפי בדיקות מעבדה של תיק רופא משפחה". משנת 2003 לא עבר בדיקות דרך מחלקת רפואה תעסוקתית ואין מידע על רמות כולין אסטרז משום מסגרת אחרת... ב- 22.11.07 אושפז במחלקה פנימית ב' בביה"ח מאיר בחשד לחולשה חולפת בגפיים משמאל מלווה בתחושת נימול בזווית הפה גם באישפוז זה לא אוזכרה עובדת חשיפתו לזרחנים אורגניים או תלונותיו על כאבי ראש וסחרחורת". חוות דעתה ומסקנותיה של המומחה ד"ר דורית בלוך נסמכות על העובדה כי בבדיקות הרפואיות שהוצגו נראים ערכים של כולין אסטרז ברמת הנורמה או אף גבוהה ממנה והמסמכים המצוינים בחוות הדעת שלכאורה מלמדים על רמות נמוכות של כולין אסטרז, לא הוצגו - לציין כי גם בתיק בית הדין לא מצויים המסמכים המוזכרים. 14. הכרעה - מחד, אין להתעלם מעמדת הנתבע לפיה התובע לא הציג ממצאי בדיקות רפואיות המעידות על הרעלת זרחן בין היתר בשנת 2003 וכן אין מחלוקת כי ממצאי הבדיקות שכן הוצגו סותרות את הטענה בדבר הרעלה משערכי כולין אסטרז באותן בדיקות נמצא בטווח הנורמה או מעליהם, וכאמור אין זו עדות להרעלה אלא ההיפך; לשון אחר - בתיק קיימות עדויות לערכים גבוהים של כולין אסטרז ומנגד, על אף שקיימים רשומים כאלה (ראה חוו"ד פרופ' יונה אמיתי וכן נספח ח' לתצהיר התובע) לא הוצגו רישומים המעידים על רמות נמוכות של כולין אסטרז שיש בהם כדי להעיד על הרעלה, כך שלכאורה חסרות ראיות אוביקטיביות הבאות לתמוך בטענתו של התובע בדבר הרעלה; מנגד, מעדויות התובע שהובאו לעיל בהרחבה כמו כן מתצהירו ומהאמור בהודעה אשר מסר לחוקר אין ספק איפוא כי התובע היה חשוף בתקופת עבודתו, בין היתר, לחומרים המכילים זרחנים אורגניים כך למשל, תוויות המוצר אשר צורפו לתצהירו מעידות על דרגת הרעילות הגבוהה של חומר המרתון (נספחים ד'-ו' לתצהיר התובע) וכן לרעלים נוספים (ראה נספחים ב'-ג' לתצהיר התובע) כן עולה מעדותו, אשר לא נסתרה, כי בתקופות מסוימות עבד התובע בחממות סגורות של חקלאים ללא פתחי אוורור מאולצים וזאת אף בתקופה בה פיתח זנים ואף בתקופה שלכאורה רק שיווק החומרים. כן לא נסתרה טענתו כי עבד עם מסכת צבע בלבד ולא השתמש בבגדי מגן מיוחדים. הדברים אף נרשמו בחוות דעתו של פרופ' יונה אמיתי ואף בהודעה שמסר התובע לחוקר נאמרו הדברים. נוכח האמור ולאור חוות הדעת שהוגשו מטעם הצדדים, משמדובר במובהק בעניינים שברפואה שבית הדין איננו מומחה בהם ועל מנת להגיע להכרעה נכונה יעילה ומושכלת הננו סבורות כי יהא זה נכון למנות מומחה יועץ רפואי אשר יחווה דעתו בסוגיה באופן חד משמעי ומנומק. חרף ההסתייגויות שלעיל שוכנענו כי לא יהא זה נכון להתעלם מחוות הדעת אשר הוגשה מטעם ה תובע לבית הדין המאזכרת בדיקות שיש בהם כדי להוכיח לכאורה הרעלה - דהיינו בדיקות עם ערכים נמוכים של כולין אסטרז (הגם שהבדיקות עצמן לא הוצגו) וכן יש ליתן את הדעת לכך שמסקנתו הסופית של המומחה - פרופ' אמיתי, לאחר ציון ואיזכור מחקרים בנושא, היתה כי חשיפתו התעסוקתית של התובע היא שגרמה לפגיעות מהן הוא סובל עליהן אין מחלוקת. 15. בנסיבות אלה, בהתחשב בעיסוקו של התובע לאורך השנים, משהוכח כי התובע המשיך לעסוק בחומרים רעילים ולהיות חשוף לזרחנים אורגניים המצויים בחומר גם לאחר שנת 1995 וליתר דיוק בשנים 2003 ו-2005 וגם בהיותו משווק (ראה נספחים ב' ו-ג לתצהיר התובע) הננו סבורות כי לפנינו ראשית ראיה בדבר הרעלה אשר גרמה למצבו הבריאותי של התובע וכי יש מקום להביא את עניינו של התובע בפני מומחה יועץ רפואי, הן לעניין מחלת מקצוע והן לעניין מיקרוטרואמה, על מנת שיבחן אפשרות של קשר סיבתי בין הפגיעות מהן הוא סובל לבין עבודתו במשך השנים. 16. הצדדים יגישו, בתוך 30 יום מקבלת ההחלטה, את כל החומר הרפואי שברצונם להפנות למומחה הרפואי. עם קבלת האמור תינתן החלטה בדבר מינוי מומחה יועץ רפואי. הדברהחשיפה לחומרים מסוכנים