1. תביעה להכיר בליקוי שמיעה וטנטון מהם התובע סובל כפגיעה בעבודה. 2. ביום 11.4.10, החליטה כב' השופטת סאמט, כי בשל מחלוקת בין הצדדים בשאלת שיעור הפגיעה בכושר השמיעה של התובע, ומאחר שבית הדין אינו מוסמך להכריע בשאלות שברפואה, יש למנות מומחה יועץ רפואי, על מנת שיכריע האם התובע עומד בתנאי הסף שנקבעו בסעיף 84א' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן - החוק), לצורך הכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה. 3. הנתבע ביקש את עיכוב ביצוע ההחלטה, בנימוק שבבית הדין הארצי לעבודה תלויים ועומדים שני ערעורים (עב"ל 206/10 ועב"ל 207/10) העוסקים בשאלת מינוי מומחה רפואי כשמתעוררת שאלת עמידתו של מבוטח בתנאי הסף לפי סעיף 84א'. בקשה זו נדחתה ביום 8.7.10. 4. ביום 27.10.10 הצדדים הודיעו כי השאלה שיש להפנות למומחה היא האם מדובר בירידה בשמיעה מעבר ל - 20 דציבל. 5. ד"ר מיכאל ביזר מונה למומחה/ יועץ רפואי בתיק. המומחה התבקש להשיב לשאלה אם לתובע ירידה בשמיעה בתדירויות הדיבור, מעבר ל - 20 דציבלים בכל אחת משתי האוזניים. 6. ביום 9.11.10 התקבלה תשובתו של ד"ר ביזר כדלקמן - "בבדיקה ממכון משוב מתאריך 27.6.07 קיימת ירידה עצבית בתדירות 500 הרץ באוזן שמאל עד כדי 25 דציבל. בבדיקה ממכון דיבור ושמע מתאריך 2.6.08 קיימת ירידה עצבית מעל 20 דציבל בשתי האוזניים בתדירויות 500 - 2000 הרץ" 7. ביום 26.5.11 החליט בית הדין כי למומחה יועברו שאלות ההבהרה הבאות - "א. אנא פרט מהי הירידה בשמיעה, לפי מוליכות עצם, בבדיקת מכון משוב, לגבי כל אחת מהאוזניים, בתדירויות הדיבור הבאות: 500, 1000, 2000. מהו ממוצע הירידה בשמיעה בתדירויות אלה בכל אחת מהאוזניים. ב. אנא ענה על שאלה א' בהתייחס לבדיקה ממכון שמע." 8. להלן תשובות המומחה לשאלות - "באשר לבדיקת השמיעה ממכון משוב מתאריך 27.6.07: הערכים עבור התדירויות שהתבקשו באוזן ימין הם:15,15, 20 דציבל והממוצע - 16.6דציבל. באוזן שמאל הם: 25, 20, 20 דציבל והממוצע - 21.6 דציבל. באשר לבדיקת השמיעה ממכון דיבור ושמע מתאריך 2.6.08 הערכים עבור התדירויות שהתבקשו באוזן ימין הם: 30, 5, 30 דציבל והממוצע 21.6 דציבל. באוזן שמא הם: 30, 10, 25 דציבל והממוצע הוא 21.6 דציבל." 9. הנתבע ביקש שיופנו למומחה שאלות הבהרה נוספות, לאור תשובותיו לעיל. להלן השאלות הנוספות שהופנו למומחה ותשובותיו - א. נא עיין בבדיקה ממכון דיבור ושמע מיום 2.6.08. האם נכון שיש סימון של שמיעה תקינה, 15 דציבל, בהולכת אויר בתדר 500 הרץ בשתי האוזניים, סימן של עיגול ו - X? תשובת המומחה: כן ב. האם נכון שגם בתדר 2000 הרץ יש סימון כנ"ל ב - 20 דציבל? תשובת המומחה: כן ג. האם נכון שלכאורה השמיעה מסומנת בבדיקה הנ"ל שהיא גרועה יותר מהשמיעה ההולכתית? תשובת המומחה: לכאורה כן. ד. האם נכון שלא תתכן שמיעה עצבית גרועה יותר מהולכתית? תשובת המומחה: נכון. ה. האם נכון לומר שאם התובע שמע בבדיקה בהולכת אויר בעוצמה של 15 דציבל הרי ששמיעתו אינה גרועה מ - 20 דציבל גם בשמיעה עצבית? תשובת המומחה: כן ו. האם נכון שהבודק במכון דיבור ושמע ממליץ להשוואה עם בדיקות ותוצאות קודמות מכיוון שנתקבלו תוצאות בלתי אפשריות שהשמיעה בעצבית גרועה מהשמיעה ההולכתית? תשובת המומחה: יתכן, בדף הבדיקה שנשלח אלי הערת השוליים חתוכה. ז. האם נכון שממוצע תדירויות הדיבור גם במכון דיבור ושמע הוא 15 דציבל, כשב - 500 הרץ השמיעה 15 דציבל, ב - 1000 הרץ 10 דציבל וב - 2000 הרץ 20 דציבל, כשחלק מהסימונים הם בהולכת אויר וחלק בהולכת עצם? תשובת המומחה: 15 דציבל משמאל ו - 18.3 דציבל מימין ח. האם ניתן לומר לאור כל התשובות הנ"ל כי אין הפחתה של 20 דציבל לפחות בשמיעה העצבית בתדירויות הדיבור? תשובת המומחה: אכן כן. כאמור לעיל יצאה שגגה מלפני. 10. המומחה התבקש להשלים את חוות דעתו, לאור הערתו כי בדף הבדיקה ממכון שמע שנשלח אליו, הערת השוליים חתוכה. ביום 9.11.11, השלים ד"ר ביזר את חוות דעתו והשיב: "לא מצאתי בשום מקום 'שהבודק במכון דיבור ושמע ממליץ להשוואה עם בדיקות ותוצאות קודמות מכיוון שנתקבלו תוצאות בלתי אפשריות שהשמיעה העצבית גרועה מהשמיעה ההולכתית' - לשון שאלת ההבהרה. חשבתי שיהיה טקסט נוסף מתחת לשורה התחתונה שהיא חתוכה, ולא היא." 11. לטענת התובע, הוא עומד בתנאי הסף שנקבעו בסעיף 84א' לחוק, וזאת על פי חוות הדעת של ד"ר ביזר. התובע הפנה לתשובות המומחה מיום 9.11.10. 12. לטענת הנתבע, אמנם בחוות הדעת הראשונה, המומחה ציין שלתובע ירידה בשמיעה מעל 20 דציבל בכל אחת מהאוזניים, אולם הוא חזר בו ממסקנה זו, בתשובותיו מיום 19.10.11. בנוסף, על פי ממוצע תדירויות הדיבור שהמומחה ציין, הירידה בשמיעה היא פחותה מ - 20 דציבל בכל אחת מהאוזניים. לפיכך, יש לדחות את התביעה. 13. שני הצדדים מבססים את טיעוניהם על פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, לפיה חוות דעת המומחה/ היועץ הרפואי הממונה על ידי בית הדין, היא בבחינת "אורים ותומים". בעניין זה נפסק בעב"ל (ארצי) 46262-02-11 לוי - המוסד לביטוח לאומי, (3.11.11)) - "... חוות דעתו של המומחה מטעמו היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו ע"י המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן (ראה לעניין זה דב"ע נו/ 244 - 0 המוסד לביטוח לאומי נגד יצחק פרבר, לא פורסם, עב"ל 1035/04 דינה ביקל נגד המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם). בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעלי הדין (ראה לעניין זה דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נגד המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם וכן עב"ל 341/96 מליחי נגד המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 377). עב"ל (ארצי) 579/06 צמח - המוסד לביטוח לאומי (מיום 23.8.2007)." בית הדין הארצי חזר על הלכה פסוקה זו אך לאחרונה, בעב"ל (ארצי) 43408-02-11 אהרונוף - המוסד לביטוח לאומי (30.4.12). 14. בנסיבות העניין, לא מצאנו נימוק לסטות מההלכה פסוקה זה. גם לא מצאנו הצדקה שלא לקבל את חוות דעתו של המומחה הרפואי ולפסוק בניגוד לדעתו. נדגיש כי המומחה לא עמד על האמור בחוות הדעת הראשונה שנתן, הוא הסביר מדוע שינה את חוות דעתו והסבר זה אף עולה מעיון באודיוגרמות אליהן המומחה הופנה ועל בסיסן נתן את חוות דעתו. 15. משנקבע על ידי המומחה כי הירידה בשמיעה בשתי אוזניו של התובע אינה עולה על 20 דציבל, הרי שהתובע אינו עומד בתנאי הסף שנקבעו בסעיף 84א' לחוק ודין התביעה להידחות. 16. סוף דבר - התביעה נדחית. כמקובל בהליכים מתחום הבטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות. הפרעות דיבור (ביטוח לאומי)ירידה בשמיעה וטינטון (ביטוח לאומי)