פגיעה בגב נהג אוטובוס

1. התובע הגיש תביעה להכיר בפגיעה בגב כפגיעה בעבודה. 2. לאחר שמיעת העדים, קבענו כי יש למנות מומחה רפואי על פי העובדות כדלקמן: א. התובע יליד 1951. ב. התובע עובד כנהג אוטובוס שכיר בחברת אגד משנת 1976. ג. התובע עובד כנהג אוטובוס גם היום. ד. בתקופת עבודתו ביצע נסיעות לכל רחבי הארץ, לצפון, לטבריה, לקריית שמונה, לדרום, הסעת חיילים, עבודה על קו אוטובוס קבוע, הסעת חיילים לסיני וללבנון, באזור המושבים שבאזור בן שמן. ה. משנת 2002 התובע נוסע בקו 5 בראשל"צ, נסיעה שמהלכה עולה על פסי האטה ("במפרים"). 3. בית הדין מינה כמומחה רפואי את ד"ר דוד אנג'ל. אלה השאלות שהופנו למומחה: א. מהי מחלתו של התובע? ב. האם יש קשר סיבתי בין מחלת התובע לבין עבודתו כפי שתוארה בהחלטה דלעיל? ג. אם התשובה לשאלה הקודמת היא חיובית - האם מחלתו של התובע היא תוצאה של תהליך תחלואתי, או שהיא תוצאה של אירועים זעירים (מיקרוטראומות) - פגיעות זעירות וחוזרת לגבו של התובע שניתן לאתרן בזמן או במקום? ד. אם קבעת כי היו פגיעות זעירות - האם יש לראות במחלת התובע תוצאה של אותן פגיעות קטנות וחזקות, שבמצטבר גרמו להופעת המחלה ממנה סובל התובע? במילים אחרות, ההיתה כל פגיעה כנ"ל בעלת אופי בלתי הפיך (irreversible) כך שבהצטרף אליה פגיעות דומות וחוזרת, נוצר המצב הקיים? ה. אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית - האם תנאי העבודה של התובע כפי שתוארו בהחלטה, השפיעו על התפתחות המחלה הרבה פחות מאשר נתוניו האישיים (גורמי סיכון) של התובע, אם היו כאלה? 4. להלן חוות דעת המומחה דר' אנג'ל מיום 10.8.10: "א. התובע סבל מכאב גב תחתון. בצילום נראו שינויים ניווניים קלים בע"ש מותני ובבדיקת CT נראתה פריצת דיסק L5S1. ב. אין קשר סיבתי בין עבודתו למחלתו. מחלתו שכיחה מאוד בגילו של התובע ותימצא ברוב האוכלוסיה בגילו. חלק מעבודת הנהיגה היתה בדרכי עפר אולם ההשפעה המצטברת של נזקים בלתי הפיכים שנגרמו בה היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים". 5. ביום 24.10.10 הופנו למומחה שאלות הבהרה כדלקמן: א. האם נכון, ואם לא - האם אתה יכול לשלול, שהנהיגה באוטובוסים ונהיגות בדרכי עפר וכן נהיגות ממושכות גורמות לפגיעה בגב. ב. האם נכון שבדיקת ה- CT מיום 19.7.07 מראה פריצת דיסק אחורית מרכזית עם לחץ קל על השק הטקאלי ועל שורשי S 1 דו צדדית? ג. לארור כך שהתובע התלונן על הקרנה לשתי הרגליים, יותר לימין, וממצא של לחץ על העצבים ובבדיקה ה- CT לחץ על השורשים מה המשמעות לכך? 6. להלן תשובת המומחה דר' אנג'ל מיום 28.10.10: א. הנושא של מיקרוטראומה הינו ברוב המקרים שאלה של שקול כמות של נזקים מצטברים. השאלות בדרך כלל אינן "שחור/לבן" אלא הערכה כמותית. בחוות דעת רבות המלצתי להכיר באחריות נהיגה ממושכת בתנאי שטח למחלת גב תחתון. במקרה זה חלק מעבודת הנהיגה היתה בדרכי עפר אולם ההשפעה המצטברת של נזקים בלתי הפיכים שנגרמו בה היתה פחות בהרבה מהשפעת גורמים אחרים. ב. כן. (עם זאת, נזק כזה או דומה ימצא כמעט אצל כל אדם בגילו של התובע). ג. המשמעות שלתובע כאב גב תחתון עם קרינה לרגליים על רקע בקע דיסק, היא בדיוק מה שמשתמע מהמילים כפשוטן. זו תלונת התובע וזו קרוב לוודאי סיבת התלונה. אין בכך כדי לקשור קשר סיבתי בין התלונה השכיחה והמחלה השכיחה לבין עבודתו". 7. ביום 12.5.11 הוחלט על מינוי מומחה רפואי נוסף. להלן נוסח ההחלטה: "המומחה קבע העדר קשר סיבתי בין מחלת התובע לבין העבודה. בתשובה לשאלות הבהרה, הבהיר כי היו מקרים שבהם הכיר בקשר סיבתי בין נהיגה לבין מחלות בעמוד שידרה, אך אין הדבר כך במקרה של התובע. לאור אמירתו זו של המומחה וכן לאור פסיקת בית הדין הארצי לעבודה בנושא נהגים, אני מוצאת לנכון למנות מומחה רפואי נוסף של מנת שיחווה דעתו בעניינו של התובע". 8. בית הדין מינה כמומחה יועץ רפואי את ד"ר אסא לב-אל. להלן חוות דעת המומחה מיום 28.6.11: "א. מחלתו של התובע הנה מחלה ניוונית של הדיסקות הבין חוליתיות של בלט דיסק דו צדדי בגובהL5-S1 ולחץ על השק התקלי ושרש S1 משני הצדדים. הביטוי הקליני של המחלה אצל התובע היה כאב גב תחתון עם קרינה לשתי הרגליים יותר מימין. הוא סגל ממחוש זה תקופה ממושכת. ב. סוגיית הקשר בין כאבי גב ובין המקצוע של הלוקים נחקרה באופן נרחב ביותר. אין הוכחות חזקות לכך שהזקנות רקמת הדיסק הבין חולייתי בנוכחות פגיעה חוזרת על עצמה או שפגיעה חוזרת ללא הזדקנות משחקים תפקיד חשוב יותר בתהליך הניווני. גורמים מכניים יכולים להניע תגובות ביוכימית, שמצידן עשויות לקדם את תהליך ההזדקנות הנורמלי, תהליך הנתון גם להאצה על ידי גורמים גנטיים. ההתנוונות של המרקם המולקולרי של הדיסקוס במהלך ההזדקנות הופך אותו לפגיע יותר לפגיעות מכניות שיכפו עליו. הדעה השולטת כיום היא כי התנוונות הדיסקוס יש לה אטיולוגיה רבת גורמים ומורכבת. איזה גורם מתניע את מפולת התהליך הניווני - לשאלה זאת אין עדיין תשובה, אבל רוב הממצאים המחקריים כיום מצביעים על כך שמדובר בתהליך קשור בגיל המושפע בעיקר על ידי גורמים מכניים וגנטיים. בעיות גב מדווחות על ידי נהגי אוטובוס מקצועיים, יותר מאשר על ידי כל קבוצה מקצועית אחרת. אחד ההסברים לכך הנו שהרטט הכל גופי לו נתון הנהג גורם להאצת תהליך הניוון של הדיסקות הבית חולתיות. עם זאת האיכות המדעית של פירסומים אלו הנה בדרך כלל ברמה ירודה יחסית. מחקר המשווה תאומים זהים במצבים שונים הנו מבחינה מדעית מחקר ברמה הגבוהה ביותר. מחקר כזה (פורסם ב- LANCET העיתון היוקרתי ביותר בין העיתונים המדעיים ברפואה) הראה כי אין בקרב נהגי אוטובוס נטיה לניוון מואץ של דיסקות בין חוליתיות וכן לא ממצאים אחרים המעידים על זרוז הופעתם בשל שינויים ניווניים בין החוליות וכן לא ממצאים אחרים המעידים על זרוז הופעתם בשל שינויים ניווניים בין החוליות שעשויים לגרום לכאב גב תחתון. אשר על כן איני יכול לקבוע כי קיים קשר סיבתי מובהק בין מחלת התובע לבין עבודתו כפי שתוארה בהחלטת בימ"ש, במובן שאם לא היה התובע נהג אוטובוס לא היה סובל מכאב הגב שנגרם לו עקב פגיעה ניוונית בדיסקוס, ואין לי אלא ולהסתפק בקביעה כי מקצועו של התובע תרם תרומה להתפתחות כאב הגב בתובע. ג. מחלתו של התובע הנה צרוף של תהליך תחלואתי ופגיעות זעירות שחזרו על עצמם פעמים רבות במהלך שנות עבודתו כנהג אוטובוס. ד. מחלתו של התובע הנה תוצאה של צרוף מספר גורמים הכוללים שינויים החלים עם הגיל, תכונה גנטית והשפעת חבלות מכניות זעירות כנ"ל. אי אפשר לראות את מחלתו של התובע כאילו היתה תוצאה בלעדית של החבלות הזעירות. במילים אחרות על רקע נזק קיים בעמוד השדרה של התובע נזק שנגרם עקב שינויים של הגיל ועקב תכונות גנטיות גרמו החבלות הזעירות תוספת נזק שהיתה בלתי הפיכה ויחדיו גרמו למצב דהיום. ה. תנאי העבודה של התובע השפיעו על המחלה פחות מנתוניו האישיים. 9. הצדדים הגישו סיכומים בכתב: כך נטען בסיכומי התובע: א. יש לאמץ את מבחן "ההשפעה המשמעותית". ב. נקבע כי השפעה משמעותית היא השפעה בסדר גודל של 20%. ג. על פי חוות דעת דר' לב-אל, תנאי העבודה היוו תוספת נזק שביחד עם הנתון הגנטי, גרמה לנזק לגב. ד. לאור קביעת המומחה כי תנאי העבודה של התובע לא השפיעו פחות בהרבה על התפתחות המחלה, יש לקבוע שהתובע עמד כנדרש על מנת להכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה. ה. יש להעדיף את חוות דעת ד"ר לב-אל, המיטיבה עם התובע. 10. להלן עיקר סיכומי הנתבע: א. התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו ולא הוכיח קשר סיבתי בין עבודתו לבין הליקוי בגבו. ב. שתי חוות הדעת שהוגשו לתיק, שללו קשר סיבתי. ג. משנשלל קשר סיבתי, אין מקום לדון באחוזי ההשפעה. 11. במהלך כתיבת פסק הדין, הופנתה למומחה דר' לב אל, שאלת הבהרה בה התבקש המומחה להשיב לשאלה מה מידת ההשפעה של תנאי העבודה על מחלת התובע, באחוזים. בתשובה ענה: "להערכתי שעור השפעת תנאי העבודה של התובע על התפתחות מחלתו הינו מעט פחות מ 50%". 12. בית הדין איפשר לצדדים להגיש סיכומים משלימים אולם לא הוגשו כאלה. לאחר עיון בכל החומר שבתיק, להלן פסק הדין. 13. המומחה ד"ר אנג'ל קבע בחוות דעתו שלא קיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין מחלת התובע בגב. 13. עיון בחוות דעת המומחה דר' לב אל מעלה שלא שלל קיומו של קשר סיבתי. מחד אמר: "אינני יכול לקבוע כי קיים קשר סיבתי מובהק בין מחלת התובע לבין עבודתו". מאידך כתב: "על רקע נזק קיים בעמוד השדרה של התובע, נזק שנגרם עקב שינויים של הגיל ועקב תכונות גנטיות, גרמו החבלות הזעירות תוספת נזק שהיתה בלתי הפיכה ויחדיו גרמו למצב דהיום". מסקנת הדברים היא כי מחוות דעת המומחה ד"ר לב-אל עולה שקיים קשר סיבתי בין מחלת התובע לבין תנאי העבודה. נותר לדון כעת בשאלת מאזן ההסתברות, דהיינו - האם תנאי העבודה השפיעו יותר או פחות מנתונים אישיים של התובע. 14. בעניין זה השיב המומחה ד"ר לב-אל כי תנאי העבודה השפיעו על המחלה פחות מאשר נתונים אישיים של התובע שהם שינויים של גיל ותכונות גנטיות. במסגרת תשובה לשאלת הבהרה אמר שתנאי העבודה השפיעו בשעור של "מעט פחות מ- 50%". 15. ב"כ התובע הפנה לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה שלפיה השפעה בסדר גודל של 20% מהווה "השפעה משמעותית", אשר די בה כדי לקבל את התביעה. 16. במקרה שבפנינו, על פי חוות דעת המומחה דר' לב אל, מידת ההשפעה היא מעט פחות מ- 50%. לכל הדיעות מדובר בהשפעה משמעותית שלא ניתן לבטל אותה. בהקשר זה יש להוסיף כי אין אנו עוסקים במתמתיקה אלא בהערכה של המומחה הרפואי, על בסיס נסיון רפואי. המומחה דר' לב אל סבור כי מידת ההשפעה של תנאי העבודה על מחלת התובע היא קרובה למחצית, משמע - סבור שלתנאי העבודה יש השפעה בלתי מבוטלת, על מחלתו של התובע. 17. בנסיבות אלה יש להעדיף את חוות דעת המומחה דר' לב אל, המיטיבה עם התובע, ועל פיה לקבוע כי הוכח קיומו של קשר סיבתי בין מחלתו של התובע בגב לבין תנאי העבודה, באופן המצדיק לקבל את התביעה. 18. סוף דבר, התביעה מתקבלת. הנתבע ישלם לתובע הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪. עמוד השדרהכאבי גב / בעיות גבאוטובוסנהג אוטובוס