הגשת תביעת דמי אבטלה אחרי 12 חודשים

לפנינו תובענה כנגד המל"ל, אשר דחה תביעה לתשלום דמי אבטלה בשל כך שהוגשה לאחר 12 חודשים מהתאריך הקובע, וכן מאחר שהתובע לא צבר את תקופת האכשרה הנדרשת על מנת לקבל דמי אבטלה. בין הצדדים קיימת מחלוקת בשאלה מתי הוגשה התביעה לדמי אבטלה, ומכאן, האם התביעה התיישנה והאם צבר התובע את מכסת הימים הנדרשים בחוק להשלמת תקופת האכשרה. העובדות הדרושות לעניננו כפי שהן עולות מכלל החומר שהונח בפנינו הינן כדלקמן: התובע היה עובד יומי, ופוטר בתאריך 23/3/07. מתאריך 17/6/07 עד לתאריך 7/10/07 התייצב התובע בשירות התעסוקה בנצרת, כפי שעולה מאישור משירות התעסוקה, שצורף לתצהיר התובע. הצדדים חלוקים בשאלה מתי הגיש התובע לראשונה תביעה לדמי אבטלה למל"ל, כאשר התובר טוען שבחודש 11/07 שילשל את התביעה לתיבה החיצונית בסניף הנתבע, ורק לאחר פניות רבות לנתבע התברר לו שהתביעה אבדה, וכי עליו להגישה מחדש ועל כן הגיש תביעתו בשנית בספטמבר 2008. מנגד טוען הנתבע, כי לא התקבלה אצלו תביעה בחודש 11/07 וכי התובע לא פנה אליו טלפונית בעניין אלא פנה לראשונה בספטמבר 2008. בכל מקרה - הצדדים מסכימים כי בתאריך 22/9/08 הגיש התובע לנתבע תביעה לתשלום דמי אבטלה (נ/1). בתאריך 22/9/08 דחה הנתבע את תביעת התובע לדמי אבטלה, מאחר שע"פ הוראות סעיף 161 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995 , התובע צבר רק 283 ימים מתוך 300 הימים הנדרשים בחוק להשלמת תקופת אכשרה, בתחום של 540 הימים שקדמו לתקופת האבטלה. טענות התובע ע"פ כתב התביעה והתצהיר - לטענת התובע, מתאריך 17/6/07 עד לתאריך 7/10/07 התייצב התובע בשירות התעסוקה בנצרת. התובע הגיש תביעה לדמי אבטלה לסניף הנתבע בנצרת בחודש 11/07, כאשר התביעה הוגשה ע"י הכנסתה לתיבת הדואר החיצונית של הסניף. לאחר בדיקות רבות שערך במוסד לביטוח לאומי בנצרת, נודע לו כי התביעה שלו הלכה לאיבוד וכי עליו להגיש תביעה חדשה. על כן, הגיש שוב את תביעתו בתאריך 22/9/08, אולם זו נדחתה. התובע טען כי הוא צבר למעלה מ- 300 ימי עבודה בתקופת האכשרה, ולכן הוא זכאי לדמי אבטלה. עיקר טענות הנתבע - תביעת התובע לדמי אבטלה לתאריך קובע 1/9/07 נדחתה בתאריך 22/9/08, מאחר שע"פ הוראות סעיף 161 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995 (להלן:"החוק"), התובע צבר רק 283 ימים מתוך 300 הימים הנדרשים בחוק להשלמת תקופת אכשרה, בתחום של 540 הימים שקדמו לתקופת האבטלה. כמו כן, יש לדחות את התביעה, מאחר שהוגשה בשיהוי, לפי סעיף 296(א) לחוק הביטוח הלאומי, שכן הוגשה לאחר 12 חודשים מהתאריך הקובע. דיון והכרעה לאור טענות הצדדים, כפי שפורט לעיל, הרי שעלינו קודם כל לענות על השאלה העובדתית - מתי הגיש התובע לראשונה את תביעתו לדמי אבטלה. רק לאחר שנכריע בשאלה העובדתית דלעיל, נוכל להכריע האם התובע השתהה בהגשת תביעתו, והאם התובע צבר את מספר ימי העבודה כנדרש בתקופת האכשרה לצורך קבלת דמי אבטלה. מתי הגיש התובע לראשונה את תביעתו לדמי אבטלה? התובע טען כי הגיש תביעה לדמי אבטלה כבר בחודש 11/07, אשר "הלכה לאיבוד" אצל הנתבע. מנגד טען הנתבע, כי התביעה הראשונה והיחידה לדמי אבטלה שהתקבלה אצלו היא מיום 22/9/08. נציין, כי הנטל להוכיח שהוגשה תביעה מוטל על התובע . בדיון שהתקיים בתאריך 3/2/10, טען התובע כי - "אני התייצבתי לראשונה בשירות התעסוקה ב 7.6.2007 ואני מציג לבית הדין אישור משירות התעסוקה בעניין זה. בסביבות נובמבר 2007 כחודש לאחר שהפסקתי לקבל דמי אבטלה אני פניתי למל"ל כדי להגיש תביעה לדמי אבטלה. הייתי מלווה בשני חברים שאני יכול להביאם להעיד. אמרו לי למלא טפסים ולהכניס אותם לתוך התיבה ואני עשיתי זאת" (עמ' 1 לפרוטוקול, ש' 9-13). בדיון הוכחות שהתקיים בתאריך 26/9/11, העיד ב"כ התובע כי - "כשבית הדין שואל אותי מדוע התובע לא הביא את העדים אשר לפי גרסתו בדיון הקודם היו ביחד איתו בעת ששילשל את הטופס לתיבת המל"ל, אני עונה - שהתובע לא זוכר מי היו אותם חברים". (עמ' 5 לפרוטוקול, ש' 11-12). בהמשך הדיון, שאל בית הדין את התובע "בדיון הקודם אמרת שיש לך 2 חברים שיבואו להעיד. למה לא הבאת אותם להעיד?", והתובע השיב, כי "יש לנו בעיות בכפר ובעיות במשפחה עם החברים שלי ולכן לא רציתי להביא אותם"(עמ' 10 לפרוטוקול, ש' 19-20). יתרה מכך, בהמשך הדיון, נשאל התובע בחקירה נגדית - ש.מתי אתה טוען שפעם ראשונה שמת את הטפסים בתיבה של ב"ל? ת.בערך 7.11.2007. ש.איך אתה זוכר את התאריך 7.11.2007? ת.אני זוכר שזה לקח בערך שבועיים עד חודש אחרי שסיימתי להתייצב בלשכה. (עמ' 8 לפרוטוקול, ש' 1-4). לא רק שהתובע שינה גירסתו לענין העדים שראו אותו משלשל התביעה (בהתחלה זכר מי הם ואח"כ שכח), אלא שגם הסבריו של התובע לאי הבאת העדים, אשר היו יכולים לסייע לו בתביעתו, לא שיכנעו אותנו. נציין, כי בהתאם להלכה הפסוקה, אי הבאת ראיה ע"י התובע, אשר היתה יכולה לסייע לו, יש בה להחליש את גירסתו של התובע. התובע העיד עוד, כי לאחר חודשיים - שלושה, משלא קיבל דמי אבטלה, פנה טלפונית לביטוח לאומי, ואף התייצב פיזית בביטוח הלאומי לבדוק ענין זה. לכשנשאל התובע מה הסיבה לכך שהמתין כ- 10 חודשים עד שהגיש פעם נוספת תביעה לדמי אבטלה (ב- 22/9/08), השיב כי יש הרבה בלאגן בסניף נצרת, וכל פעם היו אומרים לו שהתיק בטיפול (עמ' 10 לפרוטוקול, ש' 2). עד הנתבע, מר ג'סאן סלמאן, מנהל מחלקת אבטלה בביטוח לאומי בנצרת, שהעיד בפני בית הדין, העיד כי בכל יום מפנים עובדי הנתבע את תיבת השירות, מעבירים את המסמכים לפקידים, אשר שמים חותמת "נתקבל", ומעבירים למחלקות. מאז חודש 7/11 מקלידים את המסמכים המתקבלים על המחשב (עמ' 11 לפרוטוקול, ש' 17-19). כמו כן, העיד מר סלמאן כי לא זכור לו שהתובע פנה אליו או למישהו במחלקה ושאל אותו על התביעה שלו לדמי אבטלה (עמ' 11 לפרוטוקול, ש' 30-32). יתרה מכך, בתאריך 8/2/2012 הגיש הנתבע הודעה ממנה עולה, כי המל"ל מתעדים את כל הפניות הטלפוניות והפרונטאליות שנעשים על ידי מבוטחים. בהודעה נרשם כי - "בכל מקרה בו פנה התובע לסניף נצרת, מסר ת.ז. וביקש לברר מה קורה בענינו (או פנה טלפונית ו'או הגיע לסניף - לדלפק הקדמי ו/או למחלקות השונות) הפניה מתועדת עם הקשת מספר ת.ז. של התובע במערכת הממוחשבת". להודעה הנ"ל צורף מסמך המרכז את כל הפניות הטלפוניות של התובע לסניף הביטוח הלאומי בנצרת. ממסמך זה עולה, כי בתקופה הרלוונטית לתביעה (מיום 23/3/07 ועד יום 22/9/08, עת הוגשה תביעתו לדמי אבטלה) כלל לא פנה התובע טלפונית לנתבע (להלן:"דו"ח הפניות"). כן עולה מהדו"ח, כי החל מתאריך 7/10/2008 ועד 3/3/2011 פנה התובע 45 פעמים לסניף הנתבע, בבירורים שונים, כגון: חובות, אבטלה, קבלת קוד סודי, אישור על תשלומים. נציין, כי אנו איננו רואים סיבה שעובדי הנתבע יקלידו את כל הפניות דלעיל, אך לא יקלידו את פניות התובע בהם התעניין בגורל תביעתו לענין אבטלה וגם יאבדו את התביעה שהוגשה על ידו. דו"ח הפניות המהווה "רשומה מוסדית", אשר הוגש באמצעות עובד ציבור והינו מהימן עלינו. מהאמור לעיל עולה, כי טענתו העובדתית של התובע אשר לא גובתה בראיות, לפיה פנה טלפונית לנתבע על מנת לבדוק מה עלה בגורל תביעתו לדמי אבטלה, נסתרה ע"י ראייה חד משמעית של הנתבע, לפיה לא התקבלו פניות טלפוניות מהתובע בזמנים הרלוונטיים. לפיכך, אין בידינו לקבל את טענתו של התובע כי פנה טלפונית לנתבע בזמנים להם טען. לאור האמור לעיל, אנו קובעים כי איננו מקבלים את גרסת התובע כי הוא הגיש תביעה לדמי אבטלה בחודש 11/07, וכן קובעים שהתובע הגיש תביעתו לראשונה למל"ל רק בתאריך 22/9/08. בהתייחס לפסק הדין, שצורף ע"י התובע לסיכומיו, הרי שהנסיבות בפסק הדין בתיק בל 7668/06 שטנגר חיים נ' המל"ל, היו שונות מאשר במקרה שלפנינו (להלן:"ענין שטנגר"). בעניין שטנגר התקבלה טענת התובעת כי תביעתה לדמי אבטלה הוגשה במועד, על אף שהמל"ל טען כי לא התקבלה אצלו התביעה. זאת, מאחר שעדותה של התובעת היתה מהימנה וגובתה בראיות, ולא נסתרה ע"י הנתבע. אולם, לא כך הם פני הדברים בעניננו. גרסתו של התובע נסתרה ע"י ראיות חד משמעיות, והוא אף לא גיבה את גירסתו בראיות, על אף שטען כי יש בידיו ראיות. האם התובע השתהה בהגשת התביעה? סעיפים 296(א) ו-296(ב) לחוק הביטוח הלאומי קובעים כדלקמן: "מועד לתביעת גמלת כסף והתקופה שבעדה תשולם (א) כל תביעה לגמלת כסף, תוגש למוסד תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה. (ב) הוגשה התביעה אחרי המועד האמור בסעיף קטן (א), וקבע המוסד כי התובע זכאי לגמלה בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם לו הגמלה שהוא זכאי לה, ובלבד שלא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים, שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור; היתה התביעה שהוגשה כאמור, למענק או לגמלה אחרת שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת, ישולמו המענק או הגמלה האמורים, בתנאי שבחודש שבו הוגשה התביעה למוסד, טרם חלפו 18 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגמלה." בהתאם לסעיף 296(א) לחוק הביטוח הלאומי, התובע היה זכאי להגיש תביעה לדמי אבטלה תוך 12 חודשים מהיום בו נוצרה עילת התביעה. נציין, כי בתביעה לדמי אבטלה שהגיש התובע ביום 22/9/08, כתב התובע ברובריקה של החודש הראשון בו התייצב בשירות התעסוקה - 7/2007. כלומר, עילת התביעה נוצרה בחודש 7/2007, והיה עליו להגיש תביעה תוך 12 חודשים, דהיינו, עד לחודש 07/2008. אולם התובע הגיש את תביעתו רק ביום 22/9/08 (נ/1), כ- 15חודשים לאחר התאריך הקובע. אשר לטענת התובע כי התייצב לראשונה בשירות התעסוקה בתאריך 17/6/07, הרי שאין בטענה זו לסייע לו, שכן אין די בהתייצבות בשירות התעסוקה, על מנת לקבל דמי אבטלה, והיה על התובע להגיש תביעה לדמי אבטלה בטופס המתאים, כמקובל. בעניין זה, נפסק כי - "מימוש של הזכות, ראשיתה בהגשת תביעה למוסד, ובהעדר תביעה- לא קמה זכות" ראה פסה"ד דב"ע מה/66-0 שלמה בראלי נ' המוסד פד"ע טז 404, דב"ע לח/95-0 המוסד נ' יצחק בר פד"ע י 247) לאור האמור לעיל, ובהתאם לסעיף 296(א) לחוק הביטוח הלאומי, אנו קובעים כי התובע השתהה בהגשת תביעה לדמי אבטלה ועל כן, דין תביעתו להדחות. על אף שקבענו כי התובע השתהה בהגשת תביעתו לדמי אבטלה ודין תביעתו להידחות, נציין כי גם אם היינו בודקים את מכסת ימי האכשרה שצבר התובע, הרי שמרישומי הנתבע, אשר לא הופרכו על ידי התובע, עולה כי התובע לא צבר את מספר ימי העבודה אשר היה עליו לצבור בהתאם למפורט בסעיף 161 לחוק. על התובע היה מוטל הנטל להוכיח כי עמד במכסת ימי האכשרה - והתובע לא עמד בנטל זה. סוף דבר מכל המפורט לעיל - התביעה נדחית, ללא צו להוצאות. הצדדים רשאים לפנות בערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה. דמי אבטלה