בפני בית הדין תביעת התובעת לתשלום דמי פגיעה. בקליפת אגוז עבר ההליך גלגולים מספר שיפורטו מטה, עד למתן פס"ד זה ,לאחר שמומחה רפואי שמונה , שלל קשר סיבתי, החמרה או האצה של מצבה, עקב העבודה. העובדות       א.          התובעת עובדת כפקידה בבית חולים הדסה מאז שנת 1979.             ב.          עבודתה של התובעת הייתה במשך 5 ימים בשבוע, מהשעה 07:00 עד 15:00. ג.        במשך כל השנים משנת 1979 ועד לשנת 2004, נעשתה אותה עבודה על ידי התובעת. הצדדים חלקו לגבי היקפה בסוף התקופה. ד.         לא הייתה מחלוקת כי עבודתה של התובעת כללה הקלדה במשך כל שעות עבודתה. הצדדים חלקו לגבי אינטנסיביות ורציפות ההקלדה, וסוגה. ה.        התובעת אינה מקלידה בשיטת ההקלדה העיוורת. התובעת מקלידה נתונים בארבעת אצבעותיה למעט בזרת. הכאבים הופיעו בשנת 2004 בשתי ידיה של התובעת, בהפרש של חודשיים. התובעת הפעילה את שתי הידיים במהלך כל התקופה של העבודה, ואולם היד השמאלית הייתה דומיננטית. התובעת עסקה במחלקת כוח אדם בהקלדת נתונים, דו"חות ומידע הנוגע לכוח אדם, וזאת גם במסגרת קבלת קהל וגם במענה לטלפונים.   המחלוקת            א.         מהי המחלה או המחלות מהן סובלת התובעת על פי המסמכים הרפואיים.            ב.         האם מדובר בתהליך תחלואי רגיל, מחלה טבעית, או האם יש קשר סיבתי בין עבודתה של התובעת לבין מחלתה. ג.          במידה והמצב הינו בגין תהליך תחלואי, וגם בגין תנאי עבודתה של התובעת, האם ניתן לומר כי השפעת תנאי עבודתה של התובעת על המחלה, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים (מצב קודם, גיל וכד'). ד.         האם ניתן לקבוע כי מתקיים תהליך המיקרוטראומה לפיו כל פעולה הייתה פעולה זעירה ומצטברת בנזק שנגרם לתובעת, והאם מתקיימת בעניינה התשתית העובדתית לצורך יישום תורת המיקרוטראומה. ה.         האם מתקיימת תשתית עובדתית למחלת מקצוע המופיעה ברשימה והאם קיים קשר סיבתי רפואי בין הליקוי של התובעת למחלה זו, או להחמרה במחלה זמנית או חולפת.   הכרעת הדין הליך זה עבר מס' שלבים. בשלב ראשון מונה ד"ר פעילן שקבע כי לא קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודת התובעת לנזק בידיה, בהסתמך על תורת המיקרוטראומה. התובעת הגישה שאלות הבהרה ונדחתה בהחלטה עליה הוגשה בקשת רשות ערעור (ברע 540/08) (להלן: הבר"ע) הצדדים הסכימו בבית הדין הארצי להחזיר את ההליך לבית הדין האזורי תוך הנחיית התייחסות למומחה כלהלן: "נא התייחסותך למודגש במסמכים בחתימת ד"ר צורנו בסקי מיום 29/9/05 (לרבות במצוין בהם במודגש) יש כדי ללמד כי מחלתה הקונסטיטוציונית של התובעת הוחמרה או הואצה בשל מחלתה". המומחה ענה לשאלת ההבהרה ושלל החמרה או האצה של מחלתה הקונסטיטוציונית. התובעת בקשה למנות מומחה נוסף. בית הדין לא נעתר לבקשתה הצדדים סיכמו ונתן פסק דין בתאריך 11/2/09 (להלן: פסק הדין הראשון). לא מצאנו מקום לחזור על האמור בו. על פסק הדין הוגש ערעור (עבל 190/01) ובהסכמת הצדדים הוחזר עניינה למומחה ד"ר פעילן להתייחסות בשנית. טענת הערעור למינוי מומחה אחר נזנחה בעמ' 1 לפרו' ע"י התובעת שם. בית הדין הארצי נתן תוקף של פסק דין וציין "הפרוטוקול מהווה חלק בלתי נפרד מפסק דין זה "(מסומן א'). ההנחיה בפסק הדין לד"ר פעילן היתה להתייחסות נוספת כאמור בסעיף 1 לעיל להחלטת בית הדין הארצי בבר"ע וכלהלן : "2. לאחר שעיינתי בבקשה ס בורני, כי היא מצריכה תגובה לשאלה, האם לא יהא זה ראוי בנסיבות העניין להפנות למומחה הרפואי שאלת הבהרה נוספת ואחרונה, בזה הנוסח: "נא התייחסותך למודגש במסמכים הבאים המצורפים בזאת. האם באמור יש כדי ללמד, כי מחלתה הקונסטיטוציונאלית של התובעת הוחרמה או ואצה בשל עבודתה, או שמא המחלה לא נגרמה על ידי העבודה כלל והכאבים בעת המאמץ בעבודה, הינם ביטוי של המחלה הניוונית אך אינם מעידים על גרימתה או החמרתה". בתאריך 16.9.10 השיב ד"ר פעילן ונוכח חשיבות הדברים נביא דבריו כלשונם: "מענה לשאלות הבהרה מיום 16/8/10 ההדגשות במכתביו של ד"ר צ'רנופסקי : "היה יחס ישיר בין העבודה לרמת הכאבים". "במשך חופשה של 10 ימים המצב השתפר אך מיד כשחזרה לעבודה הכאבים החמירו". 1. במשפטים אלו אין כדי ללמד על הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתה לבין התהליך הניווני במפרקי בסיס האגודלים , לא החמרה ולא כגרימה. אין במכתביו של ד"ר צ'רנופסקי הבהרות והסבר כיצד תנאי עבודתה גרמו ללחץ /כח/ רטט/עומס מכני ממוקם על מפרקי בסיסי האגודלים. 2. ניתן להסיק מהמשפטים הנ"ל כי קיימת הסכמה כי אין קשר סיבתי של גרימה בין תנאי עבודתה לבין התהליך הניווני במפרקי בסיסי האגודלים. 3. למרות שחלפו מספר שנים - עדיין לא צורפו ע"י הגב' חן מחקרים מדעיים/ רפואיים, המבוססים על ממצאים אנטומים /פסיכולוגים/ ביומכנים, המוצאים קשר פתו-פזיולוגי של גרימה החמרה או האצה, בין תנאי עבודתה לבין הופעת התהליך הניווני במפרקי בסיסי האגודלים. לסיכום: אין שינוי בחוות דעתי - אין קשר בין תנאי עבודתה של גב' חן לבי התהליך הניווני במפרקי בסיסי האגודלים, לא כגרימה ולא כהחמרה". (דגש שלי ש.ש.) התובעת בקשה להפנות אליו שאלות הבהרה ואף בקשה למנות מומחה אחר, בשנית בית הדין דחה בקשה זו ביום 27/4/11 והורה על הגשת סיכומים. התובעת לא הגישה בר"ע על ההחלטה מיום 27/4/11. הוגשו סיכומים. לאחר ששקלתי טענת התובעת והנתבע בסיכומיהן מצאתי כי דין התביעה להדחות, גם על סמך נימוקי פסק הדין מיום 1/2/12 ובנוסף על סמך הנימוקים מטה אשר יצטמצמו למענה ד"ר פעילן מיום 16/9/10 על סמך פס"הד בעב"ל 190/10. התייחסות ד"ר צ'רנופסקי הנה ליחס בין העבודה לרמת הכאבים. ד"ר פעילן מתייחס בדיוק לכך, ומאבחן זאת מהקשר הסיבתי בין תנאי העבודה לתהליך הניווני. בא כח התובעת טוען כי המשפט "ניתן להסיק מהמשפטים הנ"ל כי קיימת הסכמה כי אין קשר סיבתי של גרימה בין תנאי עבודתה לבין התהליך הנווני במפרקי בסיסי האגודלים". מצביע על אי הבנה של ד"ר פעילן. אין ביכולתנו להסכים לקביעה זו. ד"ר צ'רנופסקי לא נוקט במילים "קשר סיבתי" ולא ננקטה בדבר ד"ר צ'רנופסקי התייחסות ל"קשר סיבתי". חזקה על ד"ר צ'רנופסקי שלו רצה להגיע לכדי דרגה זו של קשר סיבתי לא היה נוקט בביטוי "יחס" כך גם מתבטא "השתפר מצבה", "הכאבים החמירו" הוא לא מתייחס להחמרת הפגימה עצמה, או הנכות רק לכאבים. על כן אמירתו של ד"ר פעילן, מבוססת שכן העדר אמירה מפורשת פירושה העדר קשר סיבתי. לא אחת נקבע בפסיקה שאמירות הרופאים צריכות להיות ברורות וחד משמעיות. משאין כן בהתבטאות ד"ר צ'רנופסקי מסקנת ד"ר פעילן אינה נעוצה ב- "אי ההבנה" ויש לדחות טענה זו של ב"כ התובעת. זאת ועוד, ד"ר צ'ורנופסקי מתייחס אכן רק לכאבים. בעניין זה נקבע בפסיקה כי "הכאב עצמו אינו עילה, והכאב אינו יציר הקשר הסיבתי או יוצרו "(ב"ל 11271/08 נעם כהן נ' המוסד לביטוח לאומי (נבו)). היטיב לתאר זאת כב' השופט אברהמי בבל 11361/08 כהן נ' המוסד לביטוח לאומי. "חוות דעתו של המומחה מפורטת ומנומקת. מחוות דעתו עולה כי אכן לתובעת נגרם כאב חד ברגל ובברך ימין אך זה לא גרם לנזק ולא הותיר נזק ואף לא תרם לליקוי ממנו סובלת התובעת שהיו תולדה של שינויים ניווניים תחלואתיים מתמשכים שהיו קיימים אצלה עוד בטרם התאונה. התאונה היתה טריגר לכאב שהופיע באותה עת. התאונה לא גרמה לליקוי הרפואי ולא החמירה אותו. התאונה אך גרמה לכאב שבא בשל המצב הרפואי וחלף מבלי ששינה את המצב הרפואי". דברים אילו יפים במיוחד ותואמים את ביטוייו של ד"ר צ'ירנופסקי לעיל. בנסיבות אלו מתקבלת חוות דעתו של ד"ר פעילן במענה לשאלת ההבהרה מיום 16/8/10 לפיה אין קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת לבין התהליך הניווני במפרקי בסיסי האגודלים לא כגרימה ולא כהחמרה. כמו כן, משלא מצאנו מקום להתערב בקביעותיו גם לא מצאנו הצדקה בנימוקי התובעת למינוי מומחה נוסף .לא היה בסיכומיה להוסיף על טענת שנידונו ונשקלו והוכרעו.כאמור לעיל טענה זו גם נזנחה על פי פרו' הערעור בבית הדין הארצי.על כן גם התביעה למינוי מומחה נוסף נדחית. בנסיבות אלו נדחית התביעה כולה, כל צד יישא בהוצאותיו. עינייםידייםעיוורים