מומלץ לקרוא את הקטע להלן אשר נבחר מפסיקת הערכאות השיפוטיות בנושא מחלות בידיים ביטוח לאומי: התובע הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן - הנתבע) לתשלום דמי פגיעה בגין מחלת הידיים ממנה הוא סובל. משדחה הנתבע את תביעת התובע בנימוק - "1. על פי המסמכים שבידינו, לא הוכח קיום אירוע תאונתי/אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עיסוקך במשלח ידך, ואשר הביאו להתפתחות מחלתך בידיים. 2. המחלה הינה מחלתך הטבעית והשפעת העבודה על הופעתה, אף אם היתה כזו, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים. לפיכך, אין לראות במחלתך כתאונת עבודה", הגיש הוא תביעה לבית הדין. 3. ביום 25/2/09 ניתן פסק דין לפיו נדחתה התביעה מהטעם שפגיעות התובע אינן עונות על דרישות המיקרוטראומה כפי שהותוותה בהלכה הפסוקה. 4. א. ב"כ התובע הגיש ערעור על פסק הדין. בדיון בערעור הסכימו הצדדים כלהלן - "המערער (התובע - א.ס.) אמנם מבצע מגוון פעולות במסגרת עבודתו באלומיניום שאינם מקימים כשלעצמם תשתית מיקרוטראומטית כפי שפסק בית הדין קמא. אולם אין מחלוקת שהמערער עבד במכשירים רוטטים כפטישון, מברגה, מקדחה וכו'. עבודה במשך פרק זמן רצוף במכשירים רוטטים כן יכולה להקים תשתית מיקרוטראומטית אלא שמתעוררת שאלה כמה זמן מידי יום והאם מידי יום עבד המערער (התובע - א.ס.) במכשירים שכאלה. ענין זה יוחזר לבירור עובדתי לבית הדין קמא. ככל שבית הדין קמא ימצא כי מדובר בפרק זמן משמעותי רציף (להבדיל מדקות בודדות) של עבודה במכשירים רוטטים, גם אם יש הפסקה בין עבודה שכזו לפעם הבאה בה עבד המערער (התובע - א.ס.) במכשירים רוטטים במהלך יום עבודתו, אזי הוא יקבע את עובדות המקרה וימנה מומחה יועץ רפואי". ב. ביום 18/6/09 ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים (להלן - פסק הדין). 5. לאור פסק הדין הגיש ב"כ התובע תצהיר משלים מטעמו בשאלה כמה זמן מידי יום עבד התובע במכשירים השונים. 6. לאחר שמיעת עדותו של התובע ולאור הוראות פסק הדין ניתנה, ביום 4.7.10, החלטה לפיה הובאה ראשית ראיה ליישומה של תורת המיקרוטראומה. 7. עובדות המקרה כפי שקבען בית הדין הינן - א. התובע עובד בתחום האלומיניום משנת 1997, תחילה כשכיר ומשנת 1999 כעצמאי; ב. עבודת התובע בתחום האלומיניום מחולקת לשני שלבים - תהליך הייצור ותהליך ההרכבה; ג. בתהליך הייצור - התובע עובד עם מברגה לצורך סגירת המסגרות של החלונות/דלתות/תריסים וכו', מקדחה לצורך קידוח הפרופילים, אקדח אויר לצורך סגירת הניטים. התובע עובד עם כל אחד מ-3 הכלים כשעתיים בממוצע מידי יום; ד. בתהליך ההרכבה - התובע עובד עם מקדחה לצורך קדיחת חורים במסגרת האלומיניום, פטישון חציבה לצורך קדיחת חורים בקיר על מנת להכניס דיבלים ולקבע את מסגרות החלונות/דלתות/תריסים לקיר ומברגה לצורך סגירת הברגים. התובע עובד עם כל אחד מ-3 הכלים כשעתיים בממוצע מידי יום; ה. 3 המכשירים איתם עובד התובע הינם רוטטים, הפעולה הנעשית בכל אחד מהמכשירים הינה שונה ומגוונת מפעולה שבוצעה עם המכשיר הקודם; ו. התובע עבד עם כל אחד מ-3 המכשירים בכל אחד מהתהליכים כשעתיים בממוצע. 8. ד"ר אורי בלנקשטיין נתמנה לשמש מומחה יועץ רפואי בתיק (להלן - המומחה) ונתבקש להשיב לשאלות כלהלן - "א. ממה סובל התובע? ב. האם יש קשר סיבתי רפואי בין תנאי עבודתו של התובע כפי שתוארו בהחלטת ביה"ד לבין מחלתו? ג. אם התשובה לשאלה ב' חיובית - האם כל פעולה במכשיר רוטט שעשה התובע במסגרת עבודתו גרמה לפגיעה כלשהי בידיו של התובע שאפשר לייחסה לזמן מסויים ולאירוע מסויים. ד. אם התשובה לשאלה ג' חיובית - ההיתה אותה פגיעה זעירה ובלתי הפיכה, כך שבהצטרף אליה פגיעות דומות וחוזרות נוצר המצב הקיים או שמא המצב הקיים הוא תוצאה של תהליך ממושך. ה. אם התשובה לשאלה ד' חיובית - האם תנאי עבודתו הנ"ל של התובע השפיעו על המחלה הרבה פחות מאשר נתוניו האישיים (גורמי סיכון) אם היו כאלה. ו. האם יש להכיר במחלת התובע כמחלת מקצוע?". 9. בחוות דעתו מיום 2.12.10 (להלן - חוות הדעת), בהשיבו לשאלות שהופנו אליו על ידי בית הדין, קבע המומחה - "4א. התובע סובל מתסמונת תעלה קרפלית דו צדדית... בשורש כף יד ימין נותח בתאריך 18/05/1997 ביה"ח "קפלן" - נעשה שיחרור התעלה הקרפלית. בשורש כף יד שמאל נותח בתאריך 22/04/2002 בביה"ח "אמריקן מדיקל סנטר" ראשון לציון - נעשה שיחרור התעלה הקרפלית. בשנת 2009 התלונן כי תופעת הרדמות האצבעות בכפות הידיים חזרה. *ברקע, ידוע כסובל מסכרת נעורים קשה - מטופל באינסולין. ב. לדעתי, אין קשר סיבתי בין תנאי עבודתו לתסמונת התעלה הקרפלית בשורשי כפות הידיים כפי שתוארו בהחלטת בית הדין. א. בעבודתו בתחום האלומניום, לא היו תנועות חדגוניות חוזרות ונישנות מאות פעמים ביום של כיפוף כפי בשורשי כפות הידיים. ב. עבודתו הינה עבודה רבגונית ללא עומס מיוחד על שורשי כפות הידיים. ג. עבודתו עם מברגה, מקדחה, אקדח אויר ופטישון חציבה, לא גרמה לעומס על שורשי כפות הידיים. ו. לפי דעתי, אין להכיר במחלת התובע כבמחלת מקצוע. א. מדובר בתסמונת דו צדדית. ב. לא התרשמתי כי בעבודתו בתחום האלומניום היה עומס על שורשי כפות הידיים. ג. הנ"ל, ידוע כסובל מסכרת נעורים קשה עם התקפים של היפוגליקמיה. *בסיפרות האורתופדית ידוע כי אצל אנשים הסובלים מסכרת, שכיחות התסמונת הקרפלית גבוהה בהרבה מאשר אצל שאר האוכלוסיה". 10. לבקשת התובע, ניתנה החלטה לפיה נתבקש המומחה להשיב לשאלות ההבהרה כלהלן - "א. בחוות דעתך ציינת כי "בעבודתו של התובע לא היו תנועות חדגוניות חוזרות ונשנות מאות פעמים ביום של כיפוף כפי בשורשי כפות הידיים" וכי לא התרשמת כי בעבודת התובע היה עומס על כפות הידיים, אנא הסבר מהו כיפוף כפי בשורשי כפות הידיים? ב. האם נכון שתסמונת התעלה הקרפלית נגרמת כתוצאה מעיבוי הדרגתי של הליגמנט הכפי ובהמשך לחץ על העצב המדיאני? ג. האם נכון כי קיימת אסכולה רפואית לפיה עבודה עם כלים רוטטים מס' שעות מידי יום עבודה כפי שקבע בית הדין במקרה דנן עשויה לגרום להופעת תסמונת התעלה הקרפלית, כפי שנקבע בספרות הרפואית העוסקת בפגיעות תעסוקתיות כדלקמן: Occupational Injuries and Daniel Stone, Matthew Bender, 1993 Illnesses, ed: "From repetitive motion disorders are pain syndromes that result performing a movement repeatedly over a long period these motion disorders are a diverse group of conditions that affect the neck, the shoulder, the wrist, hand and other parts of the body. In the workplace these disorders are associated with the repeated performance of specific tasks that typically demand that a set of motions be repeated continuously, perhaps as many as several thousand times a day. Such motion that accumulates and can overload the tissues, leading to damage eventually results in a major injury these injuries include carpal tunnel syndrome… In some of these conditions, the pathology and mechanisms are clear; others, however, have been associated with controversy considerable". על הופעת תסמונת התעלה הקרפאלית נאמר באותו ספר, כדלקמן: "The mechanisms of injury in occupation-related cases of carpal tunnel syndrome include repetitive wrist and hand motion, forceful grasping or pinching movements, the use of awkward hand and wrist positions, the use of vibrating tools and or external pressure hand-held such as that from poorly fitting gloves or tight wristbands)". ד. האם בהתאם למאמרים דלעיל ניתן לומר כי העבודה עם כלים רוטטים מס' שעות מידי יום עבודה, עשויה להחמיר פגיעת CTS גם אצל אנשים הסובלים מסכרת? ה. האם עבודת התובע כפי שפורטה בהחלטת בית הדין עשויה היתה לגרום להחמרת מחלתו, ובמיוחד נוכח גילו הצעיר של התובע? ו. האם הספרות האורטופדית המצוינת על ידך בנוגע לאנשים הסובלים מסכרת מתייחסת גם לאנשים העובדים עם כלים רוטטים? אנא פרט. ז. האם עבודת התובע החמירה את מחלת ה-CTS שהתגלתה אצלו. ח. האם נכון כי פגיעתו של התובע בעצב האולנרי בידו הימנית עשויה היתה להיגרם כתוצאה מאופי עבודתו עם כלים רוטטים? במידה ולא אנא נמק מדוע". 11. בחוות דעתו המשלימה מיום 15.4.11, בהשיבו לשאלות ההבהרה, קבע המומחה - "1א'. כיפוף כפי של שורשי כפות הידיים הינו Palmar Flextion כלומר: כף היד הינה בסטיה כלפי מטה, יכולה להגיע ל-80 מעלות. ב. נכון. ג. נכון. עבודה עם כלים רוטטים גדולים וכבדים מספר שעות מידי יום, עשויה לגרום לתסמונת קרפלית. הכוונה לפטישי אויר כבדים עם תנועות חוזרות על עצמן אלפי פעמים ביום. כפי שנכתב במאמר של Occupation Injuries - Daniel Stone, Matthew Bender 1993. תאור זה לא מתאים לסוג עבודתו של התובע בתחום האלומיניום. ד. אצל אנשים הסובלים מסכרת הפגיעה נגרמת בעקבות הסכרת ולא כתוצאה מהעיסוק. הנ"ל, לא עבד עם כלים רוטטים ולכן עבודתו לא החמירה פגיעת C.T.S. ה. מכיוון ולא מדובר בכלים רוטטים אין אפשרות להחמרת מצבו של התובע בעקבות עבודתו. ו. הסיפרות האורתופדית שציינתי מתייחסת לאנשים הסובלים מסכרת ולקשר בין מחלת הסכרת לתסמונת התעלה הקרפלית. ז. עבודתו של התובע לא החמירה את מחלת ה- C.T.S שהיתה כבר קיימת במועד תחילת עבודתו בתחום האלומיניום. ח. הפגיעה הקלה בעצב האולנרי מימין לא נגרמה מעבודתו. בעבודתו לא היה לחץ מיוחד או מאמצים באיזור המרפק הימני וגם פגיעה עצבית קלה זו יש לייחס למחלת הסכרת". 12. לאחר קבלת חוות הדעת המשלימה הגיש ב"כ התובע בקשה לפסילת חוות הדעת ולמינוי מומחה יועץ רפואי אחר (להלן - הבקשה). לאחר קבלת תגובת הנתבע לבקשה ניתנה, ביום 14.7.11, החלטה מנומקת הדוחה את הבקשה. על החלטה זו הוגשה בר"ע לבית הדין הארצי לעבודה וביום 20.11.11 ניתן פסק דין לפיו יוחזר התיק לבית הדין האזורי לצורך מינוי מומחה נוסף בתחום הרפואה התעסוקתית וזאת על סמך העובדות אשר נקבעו בתיק. 13. לאור פסק הדין מונה ד"ר יעקובוביץ ראובן מרקוס לשמש מומחה רפואי נוסף (להלן - המומחה הנוסף) ונתבקש להשיב לאותן שאלות שהופנו לד"ר בלנקשטיין (ושפורטו בסעיף 8 לפסק הדין). 14. בחוות דעתו מיום 7.12.11, בהשיבו לשאלות שהופנו אליו, השיב המומחה הנוסף - "1. התובע סבל מתסמונת התעלה הקרפלית מימין קלינית ובבדיקת הולכה, ונותח ב-1996 ללא עדות לחזרת הבעיה מאז. סבל מתסמונת התעלה הקרפלית משמאל עוד מ-1996 קלינית (בתיק מצוין על תלונות של תרדמת בידיים ולא רק מימין) ובבדיקת הולכה בצורה קלה, אשר החמירה בבדיקות הולכה ב-2002-2003, ונותח ב-2004 ללא עדות לחזרת המחלה עד כה. הבעיה מימין החלה לפני תחילת עבודתו ובאה על פתרונה גם אז. הבעיה משמאל הייתה קלה לפני תחילת עבודתו והחמירה במהלך השנים שעבד באלומיניום. 2. לא ניתן לייחס כל פעולה פרטנית וחד פעמית של התובע במכשירים רוטטים כגורמת לפגיעה בידו השמאלית, אלא הפגיעה ביד כתוצאה משימוש במכשירים רוטטים הינה פגיעה זעירה ומצטברת אשר לאורך השנים עלולה להוביל לתסמונת התעלה הקרפלית. ייתכן ועבודתו באלומיניום גרמה לאורך השנים לפגיעה זעירה ומצטברת בשורש כפות הידיים, אומנם במקרה זה, במידה וידו הדומיננטית הינה יד הימנית, סביר להניח שיד שמאל לא נחשפה למכשירים רוטטים בצורה משמעותית והייתי מצפה גם לפגיעה מימין, אומנם לא ניתן לשלול תרומה מסוימת של תנאי עבודתו של התובע להחמרת בעייתו ביד שמאל. 3. תסמונת התעלה הקרפלית הדו צדדית שממנה סבל התובע נובעת בעיקר ממצב תחלואתי מתמשך כפי שהוסבר לגבי מחלת הסוכרת מסוג 1 אך כאמור תיתכן תרומה כתוצאה מהשילוב של פגיעה זעירה ובלתי הפיכה כתוצאה מעבודתו. 4. לפי דעתי גורם הסיכון העיקרי במקרה זה הינו מחלת סוכרת מסוג 1 לא מאוזנת לאורך שנים רבות. עבודתו השפיעה הרבה פחות על המחלה, בהתחשב שהתובע סבל כבר מבעיה ביד שמאל עוד בטרם תחילת עבודתו, בהתחשב שאם לא צוין אחרת, אין מדובר בידו הדומיננטית, ובהתחשב שבידו הדומיננטית לא התפתחה כל בעיה כתוצאה מעבודתו. 5. לאור כל זאת, נראה כי החולה סבל מבעיה דו צדדית עוד בטרם תחילת עבודתו, לא קיבל כל טיפול (שאינו ניתוחי) ליד שמאל לאורך השנים, המשיך לסבול מסוכרת מאוד לא מאוזנת לאורך שנים, ובהנחה שאין מדובר בידו הדומיננטית, על כן לא נראה שיש מקום להכיר במחלת התובע כמחלת מקצוע". 15. לבקשת התובע ניתנה החלטה לפיה נתבקש המומחה הנוסף להשיב לשאלות ההבהרה כלהלן - "א. כבוד המומחה מתבקש להתייחס לבדיקת E.M.G אותה ביצע התובע בשנת 2009. האם יש בבדיקה זו כדי לשנות את מסקנות חוות דעתך? ב. בחוות דעתך ציינת כי לא ניתן לשלול תרומה מסוימת של תנאי עבודתו של התובע להחמרת בעייתו ביד שמאל ובמקום אחר הוספת כי תיתכן תרומה של העבודה כתוצאה מהשילוב של פגיעה זעירה ובלתי הפיכה כתוצאה מעבודתו. האם תוכל להעריך מהי "תרומה מסוימת" (באחוזים) אשר תרמה עבודתו של התובע כפי שתוארה בהחלטת ביה"ד, להתפתחות או החמרת בעייתו של התובע בידו השמאלית? ג. על פי תיעוד רפואי שבתיק (סיכום תיעוד רפואי מרכז רפואי קפלן 4.1.2010) אובחן התובע כסובל מ"טרינגר-פינגר" בידו הימנית. אנא התייחסותך לכך והאם יש להכיר בפגיעה זו כפגיעה בעבודה נוכח אופי עבודתו של התובע?" 16. בחוות דעתו המשלימה מיום 23.4.12, בהשיבו לשאלות ההבהרה, קבע המומחה הנוסף - "א. עיינתי בתוצאת בדיקת EMG משנת 2009. בבדיקה ניתן לראות עדות לתסמונת התעלה הקרפלית דו צדדית בצורה קלה. הדבר מעיד על חזרה של הבעיה בשתי הידיים, הפעם גם מימין, אומנם בצורה קלה. הדבר שוב יכול להיות קשור למחלתו הבסיסית אך גם להמשך עבודה מאומצת עם כפות הידיים. קיימת דעה כי הפרוגנוזה לריפוי תסמונת התעלה הקרפלית נמוכה יותר כאשר יש בעיות רקע כגון סכרת, ואומנם כפי שכתבתי, מאמר אחר מדבר על תוצאות דומות לאחר ניתוח אצל חולים בריאים לעומת חולים סוכרתיים, אומנם מדובר במחקר קטן. ללא ספק, חזרת הבעיה הדו צדדית, (משמאל יחסית די מהר לאחר הניתוח) וכעת גם מימין, יכולה להעיד על תרומה נוספת עקב אופי עבודתו. ב. אני מעריך שהתרומה להתפתחות המחלה כתוצאה מעבודתו הינה כ-1/3 לפחות, ומהמחלה הבסיסית כ-2/3. ג. במקרה זה: אין כל תיעוד שסבל מכך לפני תחילת עבודתו. הבעיה התפתחה שנים רבות לאחר שעבד במאמץ הידיים. הבעיה מימין, יד דומיננטית. לא תועדו בעיות דומות בפרקים אחרים בגוף במשך כל השנים. על כן נראה כי למרות שיש קשר למחלת הסוכרת, עיקר ההשפעה נובעת מעבודתו ויש להכיר בבעיה זו כמחלת מקצוע". 17. לאחר קבלת חוות הדעת המשלימה הגיש הנתבע בקשה לפסילת חוות דעתו של המומחה הנוסף ולמינוי מומחה יועץ רפואי אחר. לאחר קבלת תגובת התובע לבקשה ניתנה, ביום 15.7.12, החלטה מנומקת הדוחה את הבקשה וכן נקצבו מועדים להגשת סיכומי הצדדים. דיון והכרעה - 18. במקרה מושא פסק דין זה, מצויות לפני בית הדין שתי חוות דעת סותרות מטעם מומחים רפואיים שונים שהתמנו על ידי בית הדין. האחת, חוות דעתו של ד"ר בלנקשטיין שהינו רופא כירורג אורטופד ואילו השנייה מטעם ד"ר יעקובוביץ שהינו מומחה ברפואה תעסוקתית. 19. שני המומחים הדגישו, בחוות דעתם, את מחלת הסוכרת ממנה סובל התובע כגורם סיכון משמעותי להופעת המחלה ממנה הוא סובל. דא עקא, בעוד ד"ר בלנקשטיין קבע שאין קשר סיבתי בין מחלת התובע לתנאי עבודתו, הרי שעל פי קביעתו של ד"ר יעקובוביץ, עולה כי השפעת עבודתו של התובע הינה 1/3 לפחות ואילו התרומה של מחלתו הבסיסית הינה 2/3. 20. סעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשמ"ה - 1995 קובע כדלקמן - "תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; אולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שאירעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים". 21. בית הדין הארצי לעבודה, בהידרשו לשאלה מהי "השפעה פחותה בהרבה" קבע, בעב"ל 140/05 דבש - המוסד לביטוח לאומי ( ניתן ביום 28.2.06), כי - "השפעת העבודה בשליש על קרות הפגיעה - אינה בהכרח השפעה פחותה בהרבה מהשפעת גורמיה האחרים" ועל כן הוכרה פגיעתו של התובע כפגיעה בעבודה. ובפסק דין עפיף טנוס נקבע - "השפעת העבודה על מחלה הגורמת להחמרתה בשיעור של 20% הינה השפעה משמעותית המצדיקה הכרה בה כפגיעה בעבודה בין במקרה של מחלת מקצוע ובין במקרה של מיקרוטראומה" (עב"ל 659/06 המוסד לביטוח לאומי - חיין עפיף טנוס (10.3.2007), בפסקה 6). 22. לאחרונה בעב"ל 744/08 המוסד לביטוח לאומי - משה עזרן (27.1.2011) נקבע כדלקמן: "א. שיעור ההשפעה של תנאי העבודה שניתן לקבלו כשיעור השפעה משמעותי לצורך הוכחת הקשר הסיבתי לא יכול להיות פחות מ- 20%; ב. קביעה של המומחה הרפואי כי המדובר בשיעור השפעה בגובה עד 20% אינו בגדר השפעה משמעותית; ג. במיוחד יש להחיל את הגבול התחתון לעניין ההשפעה המשמעותית במקרים בהם, כמו במקרה שלפנינו, המדובר בתביעה לפגיעה בעבודה שהמבוטח מבקש להוכיחה על פי תורת המיקרו-טראומה; זאת, בהתאם להלכת שטיין , בה נקבע כי 'הקשר הסיבתי הנדרש לצורך יישום תורת המיקרו-טראומה הוא חזק יותר מזה הדרוש לצורך הוכחת מחלת מקצוע.. [או] תאונת עבודה". 23. לאור האמור לעיל, ומשהמומחה הנוסף קבע, בחוות דעתו, כי השפעת עבודתו של התובע על מחלתו הינה של 1/3 לפחות, הרי שיש בכך כדי לקבוע קשר סיבתי מספיק בין מחלתו של התובע לעבודתו. 24. הנתבע עותר לאימוצה של חוות דעתו של ד"ר בלנקשטיין אשר שלל קיומו של קשר סיבתי על פני חוות דעתו של ד"ר יעקובוביץ. אולם, הלכה פסוקה היא, כי כאשר עומדות בפני בית הדין חוות דעת של יותר ממומחה אחד מטעמו, נכון להעדיף את חוות הדעת שמיטיבה עם המבוטח. בעב"ל 141/97 המוסד לביטוח לאומי - פורת (ניתן ביום 8.2.00) נקבע - "אם היו בפני בית הדין שתי חוות דעת מומחים, כאשר לפי האחת - קיים קשר סיבתי בין הפגיעה למחלה ועל פי השניה - יש לשלול קיומו של אותו קשר, ראוי ככלל, להעדיף את חוות הדעת הראשונה, משבביטוח סוציאלי הספק פועל לטובת הנפגע". 25. אין לקבל את טענת ב"כ הנתבע לפיה יש לבכר את עמדתו של ד"ר בלנקשטיין, שהינו אורטופד כירורג, על פני עמדתו של ד"ר יעקובוביץ אשר הינו מומחה ברפואה תעסוקתית. ראשית, המומחה הנוסף, מתחום הרפואה התעסוקתית, מונה בהתאם לפסק דינו של בית הדין הארצי ולאחר שהצדדים הסכימו על מינויו של מומחה תעסוקתי ועל כן, אין לקבל טענתו זאת של הנתבע, אשר הסכים למינויו של המומחה בתחום הרפואה התעסוקתית. שנית, מצאנו כי חוות דעתו של המומחה הנוסף הינה בהירה, מפורטת ומנומקת ולא נפל בה פגם כלשהו. קביעותיו של המומחה הנוסף נעשו לאחר שקילת ההיסטוריה הרפואית של התובע, לרבות מחלות הרקע שלו ועל כן, בהתאם להלכה הפסוקה, יש לבכר חוות דעת זו, המטיבה עם התובע, על פני חוות דעתו של ד"ר בלנקשטיין. 26. סוף דבר - התביעה מתקבלת כך שפגיעתו של התובע בידיו (C.T.S ו - TRIGER FINGER) יוכרו כתאונת עבודה כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995. 27. באשר להוצאות - בסיכומיו, מבקש ב"כ התובע כי בפסיקת ההוצאות יילקח בחשבון היקף ההליכים בתיק, הן בבית הדין האזורי לעבודה והן בבית הדין הארצי לעבודה. הנתבע לא התייחס בסיכומיו לשאלת ההוצאות. אכן, עסקינן בתביעה אשר הוגשה עוד בשנת 2007 ובתיק עב כרס ובו הליכים רבים ויש מקום לקחת בחשבון את ההוצאות שנגרמו לתובע. לאור האמור לעיל, ישא הנתבע בהוצאות התובע בסך 1,000 ₪ וסך נוסף של 6,000 ₪ כשכ"ט עו"ד, אשר ישולם בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין. לא ישולם הסך הנ"ל במועד, ישא הוא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד קבלת פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל. רפואהביטוח לאומי