דוגמא להחלטה בנושא תיקון טעות בפסק דין בית הדין הארצי לעבודה: השופטת רונית רוזנפלד 1. לפנינו בקשת המבקשת לתיקון טעות שנפלה לטענתה בפסק דין שניתן על ידינו בעניינה ביום 1.4.2012 (להלן- פסק הדין). בפסק הדין התקבל בחלקו ערעור המערערת על פסק דינו של בית הדין האזורי, בתביעתה כנגד המשיבה. זאת, בין השאר, לעניין תשלום מענק הסתגלות למערערת, בנפרד מתשלום חלף הודעה מוקדמת, וכן לעניין שיעור משכורתה הקובעת וחישוב זכויותיה בהתאם לכך. עם זאת נפסק, בין היתר, כי אין להתערב בפסיקת בית הדין האזורי בעניין פיצויי ההלנה שנפסקו על ידו. משכך נדחה הערעור בעניין זה, כמו גם בעניינים אחרים כמפורט בפסק הדין. הבקשה 2. ביום 29.4.2012 הגישה המבקשת "בקשה לתיקון טעות בפסק דין". לטענתה, נפלו בפסק הדין שתי טעויות, שהן בבחינת פליטת קולמוס והשמטה מקרית. האחת היא פסיקת חודש הסתגלות אחד במקום שני חודשי הסתגלות המגיעים למבקשת. בהקשר זה טוענת המבקשת, כי הוראות הסכם 1998 כפי שהוגדר בפסק הדין קובעות שהיא זכאית לשני חודשי הסתגלות, בהתאם לוותק שנות עבודתה במשיבה. כך גם עולה מאמירת ב"כ המשיבה במהלך הדיון לפנינו, מהצעת הפשרה שהציע בית דין זה בסיום אותו הדיון, וכן מסעיפים שונים בתגובתה, שהוגשה לתיק בית הדין ביום 30.5.2011. לטענת המבקשת, מדובר ב"פליטת קולמוס", אותה יש לתקן, ובהתאם, להוסיף לסכום שנפסק לה סך 54,000 ש"ח בגין חודש הסתגלות נוסף. הטעות השנייה שנפלה לטענתה בפסק הדין היא ביחס לתשלום פיצויי הלנה, באשר להלנת 2.33% פיצויי הפיטורים. לטענת המבקשת, משהתקבל ערעורה ביחס לשכר הקובע, ומשכורתה הקובעת הועמדה על סך 54,000 ש"ח, היה על בית הדין להגדיל את שיעור פיצויי ההלנה בהתאם. בכל שלא הוגדל שיעור פיצויי ההלנה, נפלה טעות שהיא בבחינת "השמטה מקרית" בסיכום ההפרשים הנובעים מן התיקון. לטענת המבקשת, סכום פיצויי ההלנה אותו פסק בית הדין האזורי חושב ככפל הסכום בגין הפרשי ההצמדה והריבית בגין הקרן. משכך מתחייב התיקון כתוצאה מתיקון המשכורת הקובעת, ובהתאם, יש להוסיף לסכום שנפסק למבקשת סך של 24,342 ש"ח בגין רכיב זה. 3. בתגובתה לבקשה מציינת המשיבה, כי בפסק הדין לא נפלה כל טעות שהיא בבחינת השמטה מקרית, פליטת קולמוס או כל טעות אחרת המוכרת בדין. בקשת המבקשת באשר לשתי הסוגיות היא למעשה ערעור על קביעותיו והכרעותיו של בית דין זה בפסק הדין, ומשכך, יש לדחותה. באשר לפליטת הקולמוס המיוחסת לאי פסיקת חודש הסתגלות נוסף מפרטת המשיבה, כי המבקשת לא ערערה על מספר חודשי ההסתגלות המגיעים לה, וכך גם קבע בית דין זה בפסק הדין באופן מפורש. על כן, אין בכוחן של ההפניות אליהן הפנתה כדי לאפשר לה לערוך מקצה שיפורים כעת, לאחר מתן פסק הדין, ולתקן בהתאם את הודעת הערעור שהגישה. באשר להשמטה המקרית המיוחסת להשמטת ההפרש מחישוב הלנת 2.33% פיצויי הפיטורים טוענת המשיבה, כי בית הדין האזורי לא הסביר מדוע החליט להעמיד את פיצויי ההלנה על סך 105,000 ש"ח דווקא. ואין לטענת המבקשת, כי קיים קשר בין שיעור פיצויי ההלנה כאמור לבין שיעור הפרשי ההצמדה והריבית בגין הקרן, כל תימוכין בפסק דינו של בית הדין האזורי. כמו כן, בנסיבות בהן התייחס בית דין זה לסוגיית סכום פיצויי ההלנה וקבע בפסק הדין, באופן ברור, כי הוא אינו מתערב בפסיקתו של בית הדין האזורי לעניין זה וכי מדובר בסכום שאינו מבוטל, אין מדובר כלל וכלל בהשמטה מקרית. לאור האמור לעיל מבקשת המשיבה כי יפסקו מלוא הוצאותיה בגין בקשה זו. דיון והכרעה תיקון טעות בפסק דין - אימתי 4. על-פי הוראת סעיף 39 לחוק בתי הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, חלות בבית הדין לעבודה הוראות סעיף 81 לחוק בתי המשפט, תשמ"ד-1984, שכותרתו "תיקון טעות בפסק דין". וזו לשונו של סעיף 81 לחוק בתי המשפט: "81. (א) מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לענין זה; לענין זה, "טעות" - טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה. (ב) בהסכמת בעלי הדין רשאי בית המשפט להחליט בכל עת על כל תיקון בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן. ..." 5. הלכה היא כי סעיף 81(א) מסמיך את בית המשפט לתקן טעות, מן הסוגים שפורטו בהגדרה ודומיהם, אשר נפלה בפסק הדין או בהחלטה והנובעת מהיסח דעתו של השופט בעת ניסוח דבריו. נפסק, כי "מושג הטעות משמעותו, בדרך כלל, דבר, אשר נכלל בתוך פסק הדין בשל שגגה, או דבר, אשר אינו נכלל בפסק הדין אך היה במחשבתו של השופט ונשמט מפסק הדין." (ע"א 576/81 בן שמעון נ' ברדה, פ"ד לט(2) 589, 590 (1985); ע"א 159/90 סולל בונה בע"מ נ' ברק אור בע"מ, פד"י מז(4) 17, 21-22 (1993); רע"א 9066/01 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' חיים שטיין, מיום 2.1.2002, בפסקה 4; ע"ע 418/06 חיים נחושתן - קלאסיקה אינטרנשיונל בע"מ, מיום 13.2.2011). לעניין מהותה של השמטה מקרית נפסק, כי "משנטען כי חלה השמטה מקרית בפסק-דין, שומה על בית-המשפט לשאול את עצמו אם מדובר באמת בעניין שבית-המשפט רצה לכלול בהחלטתו אך הדבר נשמט מתשומת-לבו באורח מקרי, וברי כי אין מדובר בהשמטה מקרית מקום שעניין מסוים לא צוין בפסק-הדין שלא על דרך המקרה ולא בהיסח הדעת" (ע"א 3197/98 יורשי שרה ברזל נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נה(5) 385, 388 (2001) להלן- פרשת ברזל). 6. בפסיקתו, עמד בית המשפט העליון לא פעם על מהותה של סמכות התיקון המעוגנת בהוראת סעיף 81(א). כך, למשל, נפסק בפרשת ברזל, כי "מעבר לעניינים האמורים בהוראה זו, אין בית-המשפט אמור לתקן פסק-דין שיצא מתחת ידיו או לשנותו, שאם לא כן היה נפגע עקרון "גמר המלאכה" שהוא חיוני לסופיותן של הכרעות שיפוטיות ומהותי לתקינותו של ההליך השיפוטי. אכן, סמכות התיקון הקיימת אינה מיועדת לאפשר תיקונים המהווים מסווה לכתיבת פסק-דין חדש. גם באותם עניינים המנויים בסעיף 81(א) הנזכר שומה על בית-המשפט לנהוג בזהירות רבה בבואו לעשות תיקון בפסק-דין, משבעשותו כן, עלול הוא לגרוע מסופיות פסק-הדין." (פרשת ברזל בעמ' 388, וכן ראו ברם 5720/05 יוסף גופר כונס הנכסים נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה פתח תקוה, מיום 5.8.2007, בפסקה 6; ע"ע 456/06 רבקה אלישע - אוניברסיטת תל אביב, מיום 25.5.2009, בפסקה 8). 7. כמו כן, על פי הוראת סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט, יש להגיש בקשה לתיקון טעות בפסק דין בתוך 21 ימים. גם לעניין זה נפסק לא פעם, כי ככלל, אין לתקן פסק דין בחלוף המועד מבלי שהוצגו טעמים מיוחדים כלשהם המצדיקים הארכתו, ואין הפגרה עוצרת את מניין המועדים הקבוע בסעיף (ד"נ 29/83 "סהר" חברה לביטוח בע"מ נ' מריו כהנקא, פ"ד לט(4) 433, 438; ע"א 4308/00 עספור נ' ח'ורי, פ"ד נה(3), 865, 868 (2001); רע"א 5210/08 רוזנבלום נ' מועצה מקומית חבל מודיעין, מיום 3.2.2011 בפסקה 3; ע"א 856/12 צרפתי שמעון נ' פרחי ביקל בע"מ, מיום 12.2.2012, בפסקה 5; ע"ע 350/03 מדינת ישראל- משרד העבודה והרווחה - אברהם גרינשפן, מיום 9.6.2011. כמו כן ראו בספרו של אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית - 2009), בעמ' 384-386). מן הכלל אל הפרט 8. לאחר שעיינו בבקשה ובפסק הדין מושא הבקשה, הגענו לכלל החלטה כי דין הבקשה להידחות. זאת מן הטעמים כמפורט להלן. 9. כאמור, המבקשת משיגה על "פליטת קולמוס" שנפלה בעת אי פסיקת חודש הסתגלות נוסף, כמו גם על "השמטה מקרית" שחלה בפסיקה בעניין פיצויי ההלנה, כתוצאה מאי-הכללת ההפרש הנובע מתיקון משכורתה הקובעת, בתשלום הלנת 2.33% פיצויי הפיטורים שנפסקו לזכותה. צודקת המשיבה בתגובתה לבקשה כי סוג הטעויות להן טוענת המבקשת, אינו נמנה על אלה המפורטות בסעיף 81(א) לחוק בתי המשפט. ההיפך הוא הנכון. אין לפנינו טעויות סופר, או השמטה מקרית. ה"טעויות" הנטענות הן לאמיתו של דבר, בקביעות מהותיות שבפסק הדין. "טעויות" אלה אינן מסוג הטעויות או ההשמטות המקריות הניתנות לתיקון על פי הוראת סעיף 81(א) לחוק. 10. בשולי הדברים נאמר כי בקשת המבקשת הוגשה ביום 29.4.2012. לאור המועד הקבוע בסעיף 81(א) לחוק בתי המשפט, ונוכח מועד מתן פסק הדין ביום 1.4.2012, ברי, כי בקשת המבקשת אף הוגשה בחלוף המועד הקבוע בחוק. זאת, מבלי שהוגשה בקשה מתאימה להארכת מועד, ומבלי שניתן בגוף הבקשה הסבר או נימוק המצדיק קבלתה, חרף חלוף המועד להגשתה. 11. אשר על כן, נוכח העובדה שאין הבקשה עונה על התנאים כפי שנקבעו בסעיף 81(א) לחוק בתי המשפט, דין הבקשה להידחות. 12. המשיבה עמדה על פסיקת הוצאותיה בגין בקשה זו. לאור נסיבות העניין כפי שפורטו ובשים לב למהות הבקשה, ראינו לנכון להורות כי המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך 2,500 ש"ח.תיקון פסק דיןבית הדין הארצי לעבודה