דוגמא להחלטה בנושא פציעה כשהעבריין מזויין: 1. לפניי בקשה לעיון חוזר לפי סעיף 52(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים") בהחלטתי לעצור את המשיב עד לתום ההליכים בעניינו. 2. כתב אישום הוגש נגד המשיב ובו מיוחסת לו ביצוע עבירה של פציעה כשהעבריין מזויין, לפי סעיפים 334 + 335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"). על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 10.8.2012 עובר לשעה 6:30 בדירה שבכתובת שדרות ששת הימים 2101/15 שבאילת, הגיע הנאשם אל מר גנאדי גורדוקל (להלן: "המתלונן") לאחר ויכוח מילולי, כשהוא מזוין בסכין ופצע אותו בגופו, בכך שדקרו מספר פעמים בראשו ובכתפו. כתוצאה מכך, נגרמו למתלונן פציעות בדמות חתך של 4 ס"מ בראשו וחתך של 0.5 ס"מ בגבו, בגינם ניגר דמו בדירה האמורה. המתלונן נזקק לטיפול רפואי בבית החולים יוספטל שבאילת. 3. בתאריך 7.7.2012 ניתנה על ידי החלטה בבקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים לפי סעיף 21 לחוק המעצרים. בהחלטתי זו קבעתי כי קיימות ראיות לכאורה, ברף מספק, ללא כרסום, המבססות פוטנציאל הרשעתי, מעל לכל ספק סביר, לפיו ביצע המשיב את המיוחס לו בכתב האישום. כמו כן, מצאתי קיומן של עילות מעצר מכוח סעיפים 21(א)(1)(ג)(4) ו- 21(א)(1)(ב) לחוק המעצרים ואף עילת מעצר בשל חשש ממשי כי שחרור המשיב בשלב זה עשוי לאפשר לו לחמוק מאימת הדין. הכל כמפורט בהחלטתי. יחד עם זאת, לא נעלמה מעיני הוראת סעיף 21(ב)(1) לחוק המעצרים הקובעת את החובה לבדוק האם ניתן להגשים את תכלית המעצר בדרך שהפגיעה בחירות הנאשם תהא פחותה ככל הניתן, לאור חזקת החפות העומדת לו והיות מעצר זה מניעתי ולא עונשי. כתב האישום מיחס למשיב, כאמור, מעשה אלימות ובריונות חמור ביותר, בתקיפה אלימה ופרועה. האלימות הקשה שהפגין המשיב כלפי המתלונן, לצד עברו הפלילי מעידים על מסוכנות של ממש, ועל כן סברתי כי יש לבחון באופן זהיר שחרור המשיב לחלופת מעצר. לפיכך, בשים לב לגילו הצעיר מצאתי לבקש משירות המבחן תסקיר מעצר ביחס למשיב כדי לקבל תמונה מקיפה אודותיו. 4. בתאריך 11.12.2012 התקבל תסקיר מעצר. שירות המבחן סקר בהרחבה את רקעו של המשיב ומשפחתו, את עיסוקיו ובעיותיו הרפואיות, אך מפאת צנעת הפרט אמנע מלפרטם. עם זאת, מהתסקיר עולה כי בחודש ספטמבר 2008 נעצר המשיב בהיותו נתון בתנאי מעצר בית בגין הפרת הוראה חוקית בעקבות הפרת תנאי מעצר הבית בבית אמו, לאחר ששתה אלכוהול וחיבל ברכוש הבית. אמו התלוננה עליו בארוע זה, הוא נעצר בשנית ושוחרר שוב למעצר בית בבית חברו של אחיו. המשיב סירב להשתלב במסגרת טיפולית בשירות המבחן. שירות המבחן התרשם מהמשיב כבחור צעיר בעל יכולות מילוליות טובות. עם זאת, התרשם כי המשיב מטשטש את החלקים המכשילים ומתקשה להציב לעצמו גבול פנימי להתנהגות ולעמוד בגבולות חיצוניים המוצבים לו על ידי בית המשפט. שירות המבחן התרשם מגישה מניפולטיבית וצורך להציג תדמית שונה מזו של מציאות חייו. המשיב זוהה על ידי שירות המבחן כמי שעסוק בצרכיו ומתקשה לגלות אמפטיה כלפי אחר. כמו כן, התרשם שירות המבחן כי המשיב מאופיין ברמת רגישות גבוהה וסף תסכול נמוך כאשר במצבים בהם חווה תסכול או כעס הוא נוטה להתנהגות אימפולסיבית ומשרה על סביבתו אווירה של תוקפנות. אליבא דשרות המבחן מאפיינים אלו הם תוצר של מרכיבי אישיותו, אך גם של דפוסי התנהגות עבריינים שאימץ והפנים תוך כדי התערותו מגיל צעיר בחברה שולית. שירות המבחן התרשם כי לא קיימת אצל המשיב תובנה למצבו ולקשייו. שירות המבחן מסר כי לצורך הערכת רמת הסיכון להישנות התנהגות פורצת גבולות הביא בחשבון מאפייני אישיותו, קשייו להציב גבולות להתנהגותו, חוסר לקיחת אחריות על התנהלות חייו וחוסר נכונות לערוך התבוננות פנימית למעורבותו השולית המעמיקה, חוסר בהירות בתחום הסמים, שלילת בעיות בחייו ונזקקות לטיפול בתחום כלשהו. כל אלה, לצד גישתו הקורבנית של המשיב מצביעים, כך להערכת שירות המבחן, על רמת סיכון גבוהה להישנות התנהגות פורצת גבולות. לאור זאת, ציין שירות המבחן כי ספק רב באשר ליכולת כל חלופה פתוחה לצמצם את הסיכון הקיים. עוד צויין כי לא עלה בידם ליצור קשר עם אימו ואחיו של המשיב. שירות המבחן חתם תסקירו באלה המילים: "לנוכח רמת הסיכון גבוהה לאור שלילת נזקקות טיפולית אין אנו באים בהמלצה לשחררו מבית המעצר". 5. יש לציין כי עד לאותו שלב, לא הוצגה בפניי כל חלופת מעצר קונקרטית, על אף שנעתרתי לא אחת לבקשות ב"כ המשיב לדחות את מועדי הדיונים, טרם מתן החלטתי מיום 7.11.2012, לצורך בקשתו לאתר חלופות מעצר. אף לדיון שקיימתי במעמד הצדדים לא הובאו חלופות מעצר. אי לכך, מכל המקובץ, הוריתי בהחלטתי מיום 13.12.2012, במעמד הצדדים, על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים בת.פ. 32493-10-12. 6. ב"כ המשיב הגיש בקשה לעיון חוזר וטען לשינוי נסיבות שכן נמצאה לדבריו חלופת מעצר "מגובשת והדוקה" שיש בה כדי לאיין את המסוכנות של המשיב. ב"כ המשיב ביקש לקיים דיון בבקשתו ולחלופין לבקש משירות המבחן ליתן תסקיר מעצר משלים לבחינת החלופה המוצעת. בהתאם להחלטתי, מסר ב"כ המשיב כי החלופה המוצעת היא פיקוח של אמו ואחיו של המשיב הגרים בבאר שבע או לחלופין פיקוח של אחותו המתגוררת בערד. בנסיבות אלה לא מצאתי לסתום את הגולל על אפשרות שחרורו של המשיב לחלופת מעצר ועל כן הוריתי בהחלטתי מיום 30.12.2012 כי החלופות המוצעות תיבדקנה תחילה על ידי שירות המבחן, כאשר הדגשתי כי יש לבחון האם מדובר בדמויות שביכולתן להציב בפני המשיב גבולות ברורים שיכובדו על ידו. 7. בתאריך 16.1.2013 התקבל תסקיר שירות המבחן. מתסקיר זה עולה כי אימו ואחיו של המשיב המתגוררים בבאר שבע שללו כל ידיעה על שימוש בסמים של המשיב, שללו עבר פסיכיאטרי והביעו דעתם כי המשיב עצור ללא סיבה מוצדקת. בני משפחתו של המשיב הביעו חשש כי שהייתו במעצר עלולה להזיק לו ולכן הציעו לפקח עליו לסירוגין ומסרו כי ידווחו לגורמי החוק במידה והמשיב יפר את תנאי מעצרו. בני המשפחה הציעו חלופה נוספת בבית אחותו בערד, אך האחרונה לא התייצבה לפגישה שתואמה עימה בשירות המבחן. שירות המבחן התרשם מאימו ואחיו של המשיב כאנשים רציניים הדואגים למשיב ורוצים לעזור לו. עם זאת, שירות המבחן התרשם כי משפחתו של המשיב מתקשה לראות חלקיו המכשילים של המשיב והביעו גישה מגוננת. עוד צוין כי המשיב סירב להיפגש עם שירות המבחן בבית המעצר. שירות המבחן העריך כי החלופה המוצעת, היינו מעצר בבית אימו ואחיו בבאר שבע בליווי איזוק אלקטרוני (נמסר שמותקן בבית קו בזק שיכול לשמש את האיזוק האלקטרוני), אין בה כדי לתת מענה לרמת הסיכון הנשקפת מהמשיב. לדעת שירות המבחן, חלופה זו משיבה את המשיב לאזור מגוריו ולסביבה שולית בה התגורר. עוד התרשם שירות המבחן כי אימו ואחיו של המשיב, על אף נכונותם, אינם מהווים עבורו גורמים מצבי גבולות, לצד גישה מגוננת. לפיכך, שירות המבחן לא מצא לתמוך בחלופה המוצעת ולא בא בהמלצה לשחרר את המשיב מבית המעצר. 8. ביום 16.1.2013 קיימתי דיון במעמד הצדדים, כאשר הוריתי כי החלופות המוצעות יובאו אף הן לבית המשפט כדי שאוכל להתרשם מהן באופן בלתי אמצעי, לצד התרשמות שירות המבחן. ב"כ המשיב עתר לקבלת בקשתו לשחרור המשיב לחלופת מעצר בבית אימו בבאר שבע, בליווי איזוק אלקטרוני. לדבריו, שירות המבחן נתפס שלא בצד לגישה המגוננת מצד אימו של המשיב כלפיו והדגיש כי אין בכך כדי לפסול אותה מלשמש מפקחת עבורו. ב"כ המשיב ציין כי אימו של המשיב שימשה בעבר כמפקחת והוכיחה עצמה ככזו, שעה שדיווחה למשטרה על הפרת המעצר מצד המשיב. עוד צוין בפניי כי המשיב לא סירב לפגוש את קצינת המבחן בבית המעצר וככל הנראה מדובר בטעות שכן עד שהגיע למקום המפגש, קצינת המבחן כבר הלכה לדרכה. ב"כ המשיב הביע דאגה כי מעצר ממושך עשוי להזיק למשיב ואף לדרדרו נוכח גילו הצעיר. ב"כ המבקשת ביקש לדחות את בקשת ב"כ המבקש, תוך שהדגיש את מסוכנותו הרבה של המשיב לאור המיוחס לו, עברו הפלילי והתרשמות שירות המבחן מהמשיב ומהחלופות המוצעות. ב"כ המאשימה הטעים כי שעה ששימשה אימו של המשיב כמפקחת שלו בביתה, בליווי איזוק אלקטרוני, הסתיים הדבר בהפרת המעצר, חבלה ברכוש ביתה של האם ומעצרו מחדש של המשיב. לשיטת ב"כ המבקשת איזוק אלקטורני אינו "מילת קסם" וניסיון העבר מוכיח כי המשיב הפר את המעצר בבית אימו. מכאן, טען כי אין חלופה שיכולה לאיין את מסוכנות המשיב. 9. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, עיינתי בתסקירי שירות המבחן ושבתי ועיינתי בחומר החקירה שנאסף בעניינו של המשיב מצאתי לדחות את הבקשה לעיון חוזר ולשוב ולהורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים בעניינו. כפי שציינתי בהחלטותיי הקודמות, המסוכנות הנשקפת מהמשיב היא רבה ביותר, הן נוכח המעשים המיוחסים לו והן לנוכח עברו הפלילי. בהזדמנות זו אני מוצא חובה להעמיד דברים על דיוקם ולציין כי בהחלטתי מיום 7.11.2012, עת סקרתי את עברו הפלילי של המשיב נפלה שגגה, שכן המשיב הורשע אך בעבירות של חבלה או פציעה על ידי שניים או יותר ובהחזקת רכוש גנוב. באשר ליתר העבירות: הפרת הוראה חוקית, החזקת אגרופן או סכין, החזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית, היזק לרכוש במזיד ואיומים - הנאשם לא הורשע בהן, שכן ההליך התנהל בבית המשפט לנוער ועל כן נגזרו בגינן עבודות של"צ והתחייבות. אני מוצא להדגיש כי אין בכך כדי לשנות את דעתי באשר לקביעותיי אודות המסוכנות הרבה הנשקפת לציבור מהמשיב. עוד אציין כי על המשיב נגזרו, בין היתר, עונשים של מאסר בפועל של 10 חודשים ומאסרים מותנים, לרבות מאסר מותנה בן 9 חודשים שהינו בר הפעלה. 10. כידוע, בתי המשפט רואים בשרות המבחן גוף מקצועי חסר פניות ובשל כך נותנים להמלצותיו משקל רב. כך גם במקרה שלפניי, ראוי ליחס משקל רב להמלצות שרות המבחן, שהוא גורם מקצועי, אובייקטיבי ואמין, אשר בחן ביסודיות וברצינות את חלופות המעצר שהוצעו ובכך סייע לבית המשפט במלאכה זו. המלצות שירות המבחן במקרה זה מקובלות עלי ולאחר שבחנתי אותן היטב, לצד חומר החקירה המצוי בתיק, מצאתי לאמצן ולא לחרוג מהן. 11. כידוע, השאלה המרכזית בחיפוש חלופה בכגון דא היא שאלת האמון (ר' בש"פ 2911/08 שקרון נ' מדינת ישראל (10.4.2008)), ועל פני הדברים בהתנהלותו של המשיב, אופי נסיבות ביצוע העבירות, רקעו הפלילי כמי ששב לחיק הפלילים לאחר שחרור ממאסר ולא נרתע ממאסרים מותנים - אין כדי ליצור אמון זה. לדידי, אין זה מקרה בו ניתן מניה וביה לשחרר לחלופת מעצר. המשיב הפר בצורה גסה את האמון שנתן בו בזמנו בית המשפט עת מצא לשחררו למעצר בית בבית אימו בליווי איזוק אלקטרוני. בנסיבות אלו בהן הפר המשיב חלופת מעצר זהה לזו המוצעת עתה ולימים אף שב לחיק הפלילים, אל לו לבוא ולטעון כי ניתן לאיין את המסוכנות הנשקפת ממנו לציבור על ידי חלופת מעצר הדומה לזו שהפר בעבר. 12. זאת ועוד, לא מצאתי לקבל את טענות ב"כ המשיב כי יש לאפשר לבני משפחתו של המשיב לשמש כמפקחים עבורו, לאור התרשמות שירות המבחן כי מדובר באנשים רציניים המבקשים לקבל על עצמם את עול הפיקוח. לפיקוח צריך שניים ויותר. אין מפקח ללא מפוקח ואין ביכולתו של אדם להטיל מורא ולהציב גבולות ברורים מבלי שמושא הפיקוח מקבל על עצמו את מרותו. מששירות המבחן התרשם, כך גם לאור העבר, כי אימו ואחיו של המשיב, על אף נכונותם אינם מהווים עבור המשיב גורמים מציבי גבולות אין מקום לשחרור המשיב תחת חסותם. 13. עוד אני מוצא לציין כי חרף החלטתי, אימו ואחיו של המשיב לא התייצבו לדיון בבית המשפט ובכך נמנע ממני להתרשם מהתאמתם ומסוגלותם לשמש כמפקחים וערבים למשיב. לשאלתי מדוע לא התייצבו בני משפחתו של המשיב לדיון ביום 16.1.2013 השיב ב"כ המשיב, לאחר שנועץ עם המשיב, כי הם כנראה לא ידעו על שעת הדיון. אי התייצבותם של השניים באמתלא כזו מעלה ספק באשר לרצינותם של השניים ומידת ההבנה מצידם של תפקיד המפקח והמעמסה הכבדה הכרוכה בכך. 14. מכל המקובץ, לא שוכנעתי כי בני משפחתו של המשיב מתאימים לשמש עבורו מפקחים וערבים, שבכוחם להציב בפניו גבולות ברורים כדי להגשים את תכלית שחרורו בתנאים מגבילים. כמו כן, לא מצאתי כי יש לשחרר את המשיב למגורים בסביבה שולית, כפי האמור בתסקיר שירות המבחן, אף לא בליווי איזוק אלקטרוני. 15. אי לכך, אני דוחה את הבקשה לעיון חוזר ומורה כי המשיב ישהה במעצר עד לתום ההליכים בת.פ. 32493-10-12. למען הסדר הטוב, אציין כי מוקדם יותר היום מסרתי לצדדים, במעמד המשיב, את דבר החלטתי לדחות את הבקשה ולהורות על המשך מעצרו עד לתום ההליכים. מזכירות בית המשפט תשלח העתק החלטתי זו לצדדים בדואר רשום. תיק החקירה יושב למבקשת. זכות ערר כחוק. משפט פלילי