דוגמא להחלטה בנושא פיצול סעדים סדר דין מקוצר: בקשה למתן היתר לפיצול סעדים מכוח תקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סד"א") . המבקשת (להלן גם: "תע"א") התקשרה עם המשיבה (להלן גם: "WMT") בהסכם רכישה ארוך טווח (להלן: "ההסכם" או ה-"LTA"), שבמסגרתו ייצרה המשיבה עבור המבקשת צילינדרים למערכות הידראוליות שהמבקשת מספקת לחברת "בואינג". ביום 16.12.2012 הגישה המבקשת תובענה נגד המשיבה במסגרת הליך של סדר דין מקוצר ובה טענה כי עקב ליקוי בהליך הייצור, סיפקה המשיבה צילינדרים בלתי מתאימים וגרמה בכך לנזקים הן למבקשת והן לחברת בואינג. המבקשת עתרה כי בית המשפט יקבע שהמשיבה הפרה, בין היתר, את הסכם הרכישה ארוך הטווח וכי עליה לשלם את הסכומים הבאים: "השבת הוצאות בסך 379,481$ שכבר הוציאה תע"א - עד למועד הגשת התובענה - לשם ניתוח ואבחון אי-ההתאמות שנתגלו בצילינדרים שיוצרו ע"י WMT (המשיבה - י.ש.) בהליך הייצור הפגום ולשם תיקון הצילינדרים הבלתי מתאימים אשר בודדו (Quarantined) בתע"א ובבואינג בטרם סופקו לחברות התעופה (למען הנוחות וביחד גם: "הוצאות האבחון וה-Rework של תע"א"). שיפוי בגובה 642,163 בגין כספים אשר מחוייבת תע"א לשלם לבואינג לשם השבת כל ההוצאות שכבר הוציאה בואינג - עד למועד הגשת התובענה - בקשר לאי-ההתאמות שנתגלו בצילינדרים שיוצרו על-ידי WMT בהליך הייצור הפגום (להלן גם: "הוצאות האבחון וה-Rework של בואינג")." בד בבד עם הגשת התובענה הגישה המבקשת גם בקשה להתיר את פיצול סעדיה, כדי שתוכל להגיש תביעות נוספות נגד המשיבה לשם: "השבה מ-WTM של כלי-עבודה אשר רכישתם מומנה ע"י תע"א והכל ע"פ הסיפא של סעיף 15 וע"פ Appendix C ב-LTA (ר' נספח 3 להלן). פיצוי על נזקים אשר יתגבשו לתע"א במלואם רק בעתיד, נוכח הכורח:א. לבצע (ולממן) בעצמה הליך (להלן: "Retrofit") במסגרתו יוחלפו כל הצילינדרים הבלתי-מתאימים (או, למצער, החשודים ברמת וודאות כמעט מוחלטת כלוקים בחריצים ו/או בסטיות מהקוטר), אשר יוצרו ב-WMT בהליך הייצור הפגום ואשר כבר הורכבו במטוסי 777 של בואינג המטיסים אלפי נוסעים ברחבי העולם מידי יום (להלן גם: "הוצאות ה-Retrofit של תע"א") ו-ב. לשאת בהוצאות שייגרמו לבואינג במסגרת הליך ה-Retrofit (להלן גם: "הוצאות ה-Retrofit של בואינג")." (כל ההדגשות במקור - י.ש.) תמצית טענות הצדדים לטענת המבקשת, פיצול הסעדים נחוץ בענייננו כדי לאפשר לה לתבוע את נזקי ה-Retrofit (הנזקים שיגרמו מהחלפת הצילינדרים שכבר נמסרו לחברות התעופה), אשר אינם ניתנים לכימות במלואם בשלב זה ויתגבשו רק בעתיד, וכן כדי לאפשר לה ליהנות מהיתרון הדיוני שבתביעה בסדר דין מקוצר ולתבוע את השבת הוצאות האבחון וה-Rework. שכן נזקי ה-Retrofit והשבת כלי העבודה אינם ניתנים לתביעה במסגרת הליך זה. זאת ועוד, לטענת התעשייה האווירית, פיצול הסעדים יגן על האינטרס הרחב של יעילות דיונית, ימנע את סרבול התובענה ויאפשר לבית המשפט להכריע בסוגיות מפתח שיפשטו את הדיון בסעדים העתידיים. מנגד טוענת המשיבה כי דין הבקשה להידחות על הסף משום שאינה עומדת בתנאים ובכללים שהותוו בדין בכל הנוגע לפיצול סעדים. לטענת המשיבה לא הוכיחה המבקשת כי בקשתה נוגעת לסעדים שונים מכוח אותה עילה וכן לא הוכיחה כי קיים אינטרס לגיטימי המצדיק את מתן ההיתר לפיצול סעדיה. המשיבה טוענת כי המדובר בסעד כספי שניתן לכימות כבר בשלב זה וזאת אף לגרסת המבקשת בסעיף 6 לתביעתה ולפיה נזקים אלה מוערכים ב- 3,500,000$ וכן טענתה בסעיף 34 לתביעה, במסגרתו מפורטת כמות הצילינדרים הסובלים מסטיות. יתרה מכך, לטענת המשיבה, מאחר ולשיטת המבקשת בכתב תביעתה היקף הצילינדרים הדורשים החלפה ידוע לה כבר בשלב זה, לא הייתה כל מניעה לתבוע את נזקיה אלה בתביעה שבנדון, לרבות במסגרת הליך בסדר דין מקוצר, שכן אין כל שוני בין הסעדים שנתבעו לבין הסעד הכספי הנוסף שפיצולו נדרש במסגרת הבקשה דנן. לחלופין, טוענת המשיבה כי ככל שהמבקשת סבורה שלא ניתן לתבוע את הסעד הכספי הנוסף במסגרת תביעה בסדר דין מקוצר, יהיה על המבקשת להחליט האם ברצונה לתבוע בסדר דין מקוצר או שמא לתבוע את כל נזקיה הנטענים, מאחר שבמקום שבו חלק מהתביעה אינו ניתן לתביעה במסגרת הליך של סדר דין מקוצר, יש להעביר את התביעה כולה להליך של תביעה אזרחית רגילה. דיון תקנה 44 לתקנות סד"א מורה כי "תובענה תכיל את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התובענה..". תקנה 45 ממשיכה וקובעת כי "מי שזכאי לסעדים אחדים בשל עילה אחת, רשאי לתבוע את כולם או מקצתם; אך אם לא תבע את כולם, לא יתבע אחרי כל סעד שלא תבעו, אלא אם כן הרשה לו בית המשפט שלא לתבעו." המשמעות היא, שמקום בו מדובר בעילת תביעה אחת, ככלל, אין לפצל אותה לתביעות אחדות, אלא על התובע למצות את מלוא הסעדים הקיימים לו בגין אותה העילה בגדר הליך אחד, אלא אם קיבל את אישורו של בית המשפט לפיצול הסעדים (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, 126 (מהדורה עשירית, תשס"ט) (להלן: "גורן") וההפניות המופיעות שם). לבית המשפט מסור שיקול הדעת לערוך איזון בין האינטרס העומד ביסוד תקנות 44-45 להגן על הנתבע ועל בית המשפט מפני התדיינות כפולה, לבין האינטרסים של התובע, העלולים להיפגע בנסיבות המקרה המסוים. ההיתר לפיצול יינתן רק באותם מקרים בהם מצא בית המשפט כי יש להעדיף את האינטרס הלגיטימי של התובע לפיצול הסעדים בתובענות שונות על פני האינטרס של הנתבע וטובת הכלל (ע"א 512/08 שופרסל בע"מ נ' מוחמד עבד אלקאדר ושות' בע"מ (טרם פורסם, ניתן ביום 16.5.2011); ע"א 571/88 בניני איפל בע"מ נ' איתן סתוי, פ"ד מד(3) 636, 642 (1990); ע"א 409/78 גולן נ' פרקש, פ"ד לד(1) 813, 819 (1979)). במילים אחרות, הסיפא לתקנה, המעניקה לבית המשפט סמכות לאפשר לתובע לפצל את תביעותיו בשל עילה אחת, מהווה חריג לכלל. מטרתו של החריג "למנוע במקרים ראויים, על ידי מתן רשות לפיצול הסעדים, טענה של מעשה בית-דין, הנובעת ממיצוי העילה שבה נתבע רק אחד מהסעדים שצמחו מאותה עילה או חלק מהם" (ע"א 615/84 אברהם מרקוביץ - חברה לבניין ולהשקעות בע"מ נ' חייא סתם, פ"ד מב(1), 541, 547 (1988)). על בסיס האמור לעיל אפנה לבחון האם המבקשת עומדת בתנאים הקבועים בתקנה 45 ואכן עסקינן בעילה אחת המצמיחה למבקשת מספר סעדים, וכן, האם עלה בידיה להוכיח כי קיים עבורה אינטרס לגיטימי לפצל את הדיון שבכוחו לגבור על האינטרס שלא להטריד את הנתבעת מספר פעמים באותו עניין, כמו גם הרצון להימנע מלהעמיס על המערכת השיפוטית שלא לצורך. המבחן הקובע באשר להגדרת 'עילה' לעניין פיצול סעדים, הוא "כל אשר בלשון בני אדם נחשב לסיבה הדומיננטית של התביעה או התביעות שהוגשו" (ע"א 447/68 הופמן נ' מיכאלי-לויטל, פ"ד כג(2) 52, 55 (1969); גורן, בעמ' 131). בנוסף, בע"א 734/83 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' דוידוביץ, פ"ד לח(1) 613 (1948), אשר אף הוא נסב על פרשנות המונח "עילה" בהקשר של פיצול סעדים נכתב: "תביעה לאכיפת חיוב או להצהרה על קיומו של חיוב ותביעה לפיצויים בשל הפרתו של אותו החיוב, כולן תביעות, המבוססות על אותו חוזה ועל אותו החיוב העולה ממנו, ואינני רואה מקום להפריד ביניהן ולראות בכל אחת מהן עילה נפרדת. בשני המקרים מקור התביעות הוא אחד: החוזה שנכרת בין הצדדים והחיובים שקמו בעקבותיו" (שם, בעמ' 620). המקרה שלפנינו עוסק בנזקים שלכאורה נגרמו למבקשת כתוצאה מאי התאמה בין הספציפיקציות שפירטה לבין הצילינדרים שסופקו לה בפועל וכוללים הן את הוצאות האבחון וה-Rework והן את נזקי ה-Retrofit, וכן בעתירתה של המבקשת להשבת כלי עבודה שסיפקה למשיבה, בעקבות אותן אי התאמות. על-כן, אני סבור כי עסקינן בעילת תביעה אחת הנובעת כולה מהפרת החוזה. לפיכך יש לבחון האם הסעדים המבוקשים על-ידי המבקשת, הם סעדים שונים ונפרדים או שמא מדובר בסעד אחד. צודקת המבקשת בטענתה כי כאשר מדובר בהפרת חוזה רשאי הנפגע לתבוע מספר סעדים שונים ואף נכונה ההבחנה שעשתה בין התביעה לתשלום פיצויים על נזק שנגרם על-ידי הפרת החוזה, לבין תביעה למילוי סעיף בחוזה. יחד עם זאת, לא מצאתי כי זהו המקרה שלפנינו. הוצאות האבחון וה-Rework כמו גם הוצאות ה-Retrofit, נדרשות על-ידי המבקשת מכוח אותו סעיף בחוזה, והמבקשת אף טוענת זאת בעצמה בסעיף 7.1 לתשובתה לתגובת המשיבה: "נוכח טעמו של סע' 14 האמור, ניתן לקבוע כי חובתה של WMT להשיב לתע"א את כל ההוצאות שכבר הוציאה תע"א בקשר לתיקון הצילינדרים שטרם סופקו לחברות התעופה... וחובתה של WMT לשאת בכל ההוצאות שיייגרמו לתע"א... הינם שתי תביעות נבדלות "למילוי סעיף בחוזה"... (ההדגשות במקור - י.ש.). המילה "להשיב" שבה משתמשת המבקשת אינה מתייחסת להשבת תמורה, שהיא סעד נפרד, אלא מדובר בפיצוי על הוצאות שהוציאה. זאת ועוד, הטענה הנסמכת על פסק הדין בע"א 436/74 צורי ויהודית קירשנבאום נ' שלמה אריאל, פ"ד כט(1) 322, 326 (1974) (להלן: "עניין קירשנבאום") שלפיה העובדה ששני סעדים הינם לתשלום כסף לא הופכת אותם לסעד כספי אחד בטעות מקורה, שכן באותו עניין דובר על שתי עילות תביעה נפרדות: "הסעד המבוקש על-פי שתי העילות הוא תשלום כסף, אבל העילות שונות במשמעות תקנה 16" אם כי אחד מיסודותיהן, דהיינו הפרת ההסכם, משותף לשתיהן". (ההדגשה שלי - י.ש.) אשר על כן אני סבור כי בצדק טענה המשיבה כי עניינה של הבקשה בפיצול סעד אחד לסעדי משנה. בע"א 532/86 המועצה לייצור פרחי נוי נ' פרחי שומרון סלע בע"מ, פ"ד מג(1) 252, נקבע, תוך סטייה מההלכה שנקבעה בע"א 238/79 המגן חברה לביטוח נ' יאנג אלום בע"מ, פ"ד לד(4) 449 ושעליה מסתמכת המבקשת, כי להבדיל מהאמור בתקנה 45 לתקנות סד"א אין אפשרות, לפי תקנה 44, להתיר פיצול סעד אחד לסעדי משנה לגבי תביעה המעוגנת בעילה אחת ואשר בה נתבע סעד מסוג מוגדר אחד. וכן גם גורן בעמ' 129: "אם נגרם לתובע נזק כספי, הנובע מעילה אחת, אין התובע רשאי לתבוע חלק מהסכום בתביעה אחת ואת יתרת הנזק - בתביעה שנייה נוספת". נוכח זאת, אין להתיר את פיצול הסעדים. טענה נוספת בפי המבקשת היא, שבשלב זה לא ניתן לאמוד מהן ההוצאות הצפויות לה כתוצאה מהחלפת הצילינדרים שכבר נמסרו לחברות התעופה (נזקי הRetrofit), ולכן יש לפצל את הנזק העתידי מהסעד שכבר התגבש. טענה זו נסמכת, בין היתר, על פסק הדין בע"א 5233/08 פלונית נ' מכבי שירותי בריאות (טרם פורסם, ניתן ביום 9.2.2010). אולם, באותו עניין דובר על סיכון להיווצרות נזק לילדים שטרם באו לעולם ואשר כלל לא ברור אם יתרחש, בעוד שבענייננו טוענת המבקשת לנזק וודאי, ועל כן לא ניתן ללמוד מפסק הדין שם לענייננו. הטענה האחרונה שהעלתה המבקשת היא שכאשר ניתן להגיש תביעה למילוי סעיף בחוזה במסגרת הליך בסדר דין מקוצר, יש לפצל בין תביעה זו לבין זכויות אחרות הנובעות מהפרת החוזה והנתונות לתובע על פי החוזה או על פי החוק. ראשית, יש לציין כי המשיבה הגישה בקשה למחיקת כותרת וטרם נקבע כלל כי התובענה אכן ראויה להידון בסדר דין מקוצר. שנית, אם התביעה להשבת כלי העבודה והתביעה לתשלום פיצויים נובעת משתי עילות נפרדות - כפי שטוענת המבקשת - הרי שממילא לא נדרש היתר לפיצול סעדים. ושלישית, במסגרת שיקול הדעת המוקנה לבית המשפט לאיזון בין האינטרסים המתנגשים, אינטרס התובעת לנהל את תביעתה בהליך סד"מ אל מול אינטרס הנתבעת (והציבור) למניעת התדיינות כפולה, סבורני כי בנסיבות מושא ענייננו יש להעדיף את האחרון, ואין לחרוג בענייננו מהכלל הקבוע בתקנות 44-45 לתקסד"א. במכלול האמור, אינני סבור איפוא כי עלה בידי המבקשת להראות אינטרס לגיטימי לפיצול ההליך. הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך 3,500 ש"ח. סדר דין מקוצרפיצול סעדים