ערעור על החלטה אחרת של רשם בית הדין לעבודה

דוגמא להחלטה בנושא ערעור על החלטה אחרת של רשם בית הדין לעבודה: 1. זוהי בקשת המשיב להורות על סילוק על הסף של חלקים מכתב הערעור שהגישה המערערת שכן לטענתו, אין הליך של ערעור על פסק הדין וההחלטה נשוא חלקים אלו. הרקע לבקשה וטענות הצדדים 2. המשיב הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב כנגד המערערת בתיק עב 11182/07, לתשלום זכויות שונות בגין תקופת עבודתו אצלה וסיומה. 3. ביום 4/5/08 הגיש המשיב בקשה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים ובקשה למתן צו מענה לשאלון בתיק הנ"ל (בש"א 2241/08). 4. ביום 10/6/08 ניתנה החלטת הרשמת (כתוארה אז) רוית צדיק בבקשה, אשר נעתרה לחלקים ממנה ודחתה חלקים אחרים. 5. ביום 15/6/08 הגיש המשיב ערעור לבית הדין האזורי על החלטת הרשמת. 6. ביום 10/9/09 ניתן פסק דינו של מותב בית הדין האזורי בערעור (תיק עב 7522/08; מותב בראשות השופט לויט ונציגי הציבור מר המר וגב' שליסל), ולפיו התקבל הערעור בעניין גילוי המסמכים ונקבע כי באם בידי המערערת נתונים לגבי עבודת המשיב בשעות המנוחה השבועית בחודשים 12/00 - 10/01 ובחודשים 11/01 - 12/04 אשר ניתן להפיקם תוך השקעה של משאבים מעטים, עליה להעבירם לידיו בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין לידיה, ואם הנתונים הנדרשים אינם מצויים בהישג ידה, עליה להצהיר על כך מפורשות בתוך המועד הנ"ל, כאשר מנגד נדחה הערעור בנוגע לצו למענה לשאלון. 7. לאחר מתן פסק הדין, הגישה המערערת ביום 5/11/09 בקשה בתיק הערעור (תיק עב 7522/08 למתן הנחיות לגבי יישום המונח "הפקה בתוך השקעת משאבים מועטים" ביחס לפסק הדין הנ"ל, וביום 3/12/09 נדחתה הבקשה בהחלטת השופטת לויט, תוך ציון כי בערעור זה ניתן פסק דין והדרך להשיג עליו אינה בהגשת בקשה למתן הוראות תוך הוספת ראיות שלא היו בפני הרשמת או בפני ערכאת הערעור. 8. עד כאן בנוגע להיך גילוי המסמכים. בכל הנוגע לתיק העיקרי, הרי שביום 7/10/12 ניתן פסק הדין בתיק העקרי עב 11182/07 (מותב בראשות השופטת דגית ויסמן ונציגי הציבור: גב' ברכה זיגלמן ומר דב דותן), אשר קיבל את התביעה באופן חלקי בלבד וחייב את המערערת לשלם למשיב הפרשי שכר בגין גמול עבודה במנוחה השבועית בסך 10,364 ₪, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום 1.9.07 ועד התשלום בפועל, וכן הפרשי שכר בגין גמול עבודה בשעות נוספות בסך 2,666 ₪, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מהגשת התביעה (9.12.07) ועד התשלום בפועל. 9. ביום 15/11/12 הגישה המערערת לבית דין זה את ערעורה שבנדון על פסק הדין הנ"ל, בשתי סוגיות: האחת - תשלום הגמול הנקוב בסעיפים 16-17 לחוק שעות עבודה ומנוחה, על עמלות; והשניה - חובת מעביד לשלם תוספת שעות נוספות בגין משמרות כפולות, שבוצעו לפי בחירת העובדים בגין שכר עמלה. במסגרת ערעורה זה, השיגה המערערת גם על פסק דינו של בית הדין האזורי מיום 10/9/09 בתיק הערעור (עב 7522/08) שכן לשיטתה פסק הדין חייבה להפיק, יש מאין, מסמכים שאינם בגדר גילוי מסמכים, אלא יצירת מסמכים, שלא היו ברשותה ושאינם בגדר "גילוי מסמכים" וגם על החלטתו מיום 3/12/09 בבקשתה לקבלת הנחיות בשאלה מה משמעות המילים בפסק הדין "הפקה בתוך השקעת משאבים מועטים", לנוכח העלויות הגבוהות שנדרשה לטענתה, להשקיע לשם הפקת נתונים אלו. 10. מכאן המחלוקת שבין הצדדים נשוא בקשה זו בשאלה: האם במסגרת ערעור בזכות על פסק דין סופי של בית הדין האזורי, ניתן לערער גם על פסק דין והחלטה של בית הדין האזורי בערעור על החלטה אחרת של רשם. 11. לטענת המשיב בבקשתו ותשובתו לתגובת המערערת, אין הליך המאפשר למערערת להשיג במסגרת פסק הדין הסופי, על פסק דין שהפך חלוט של בית הדין האזורי, מה גם שעל פי פסיקתם של בתי המשפט המחוזיים ובית המשפט העליון, נקבע כי לא קיימת אפשרות כזו. 12. מנגד לטענת המערערת, דרך המלך היא להשיג על החלטת ביניים במסגרת הערעור על פסק הדין במלואו. יתרה מכך, לטענתה אין בהפניות לפסיקה אליהן הפנה המשיב, כדי לתמוך בטענתו, שכן הכלל שנקבע בהן כוחו יפה רק לאותם מקרים בהם ערכאת הערעור אליה הוגש הערעור היא אותה ערכאה שדנה כבר בבקשת רשות הערעור והכריעה בה לגופה, ועל כן ברור שאותה ערכאה אינה יכולה לשבת פעם נוספת כערכאת ערעור על עצמה, ולא כך הם פני הדברים בענייננו, עת ערכאת הערעור היתה בית הדין האזורי ואילו הערעור מוגש לבית הדין הארצי. עוד טענה המערערת כי סילוק על הסף נעשה במקרים נדירים ועל כן אין לשעות לבקשתו זו של המשיב. המערערת מאשרת כי ערעורה בעניין פסק דינו והחלטתו הנ"ל של בית הדין האזורי לא נועד כדי לבטל את מה שגולה, אלא על מנת להדגיש את המלאכותיות של קביעת בית הדין בכל הנוגע להחלת חוק שעות עבודה ומנוחה על שכר עמלה. דיון והכרעה 13. בדוננו בבקשה זו, יש להבחין לטעמי בין שניים: מחד - המחלוקת המשפטית שנפלה בין הצדדים בשאלת האפשרות לערער על פסק דין של בית הדין האזורי בערעור על רשם, במסגרת הערעור בפני בית הדין הארצי, על התיק העיקרי. מאידך- הסעד האופרטיבי המבוקש על ידי המשיב, היינו מחיקת סעיפים מכתב הערעור, על הסף. לאחר שעיינתי בנימוקי הצדדים זה בכה וזה בכה, נחה דעתי כי מבחינה משפטית הדין הוא עם המשיב, ואולם ככל שהדברים נוגעים למחיקתם של הסעיפים עצמם מכתב הערעור, אין בידי להיענות למבוקש, והכל כפי שיבואר להלן. 14. באשר למחלוקת המשפטית שנפלה בין הצדדים, הרי ששני הצדדים הפנו לפסקי דין שדנו בסוגיה שבנדון, בהקשר לתקיפת "החלטה אחרת" של בית משפט, אך לא עלה בידם להפנות לפסיקה מפורשת הדנה בנסיבות בהן "ההחלטה האחרת" מתייחסת להחלטה אחרת של רשם, ואשר לטעמי התשובה לגביה מצויה בהוראות הדין המפורשות החלות בבית הדין, כדלקמן. וכך, בכל הנוגע לתקיפת הכרעותיו של בית הדין האזורי בפני בית הדין הארצי, קובע סעיף 26(א) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (להלן - החוק), כדלקמן: "פסק דין של בית דין אזורי לפי סעיף 24(א) ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי; כל החלטה אחרת של בית דין אזורי ניתנת לערעור אם נתקבלה רשות לכך מנשיא בית הדין הארצי או סגנו או שופט של בית הדין הארצי שנתמנה לכך על-ידי הנשיא..." (ההדגשה הוספה - א.ר.ק.). הנה כי כן, המחוקק קבע שני מסלולים לתקוף את הכרעותיו של בית הדין האזורי בפני בית הדין הארצי: האחד - בהגשת ערעור בזכות על פסק דינו של בית הדין האזורי, והשני - בהגשת ערעור ברשות על החלטה אחרת של בית הדין האזורי. חריג לכלל זה בדבר מיצוי הליכי הערעור, מצוי בתקנה 84 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן - התקנות), אשר קובעת: "לא ערער בעל דין על החלטה אחרת והיא ניתנת לערעור ברשות בלבד, אין בכך כדי לפגוע בזכותו להשיג על אותה החלטה בבואו לערער על פסק הדין במשפט; האמור בתקנה זו לא יחול על החלטה לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968"(ההדגשות הוספו - א.ר.ק.). בכל הנוגע לערעור על פסק דין או החלטה אחרת של רשם בית הדין האזורי לעבודה קובע סעיף 27(א) לחוק, כי: "סמכויותיו ותפקידיו של הרשם וערעור על החלטותיו יהיו בהתאם לסעיפים 86, 87, 88, 89, 90(1) עד 90(11), 91, 95, 96, 98, 99, 100, 101, 102, 103, 105א ו-105ג לחוק בתי המשפט, בתיאומים ובשינויים המחוייבים לפי הענין"(ההדגשות הוספו - א.ר.ק.). סעיף 95 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן - חוק בתי המשפט), קובע כי: "פסק דין והחלטה אחרת של רשם - כמוהם כפסק דין או החלטה אחרת של בית המשפט שבו הוא משמש רשם, והכל בכפוף לסעיף 96"(ההדגשה הוספה - א.ר.ק.). סעיף 96(א) לחוק בתי המשפט קובע לעניין ערעור על פסק דין של רשם, כדלקמן: "פסק דין של רשם של בית משפט שלום או של בית משפט מחוזי דינו, לענין ערעור, כפסק דין של בית המשפט שבו הוא משמש רשם" מכאן שפסק דין של רשם של בית דין אזורי (למעט ערעור בתביעת שכר עבודה או בתביעה לקצבה, שאינו רלוונטי לענייננו) ניתן לערעור בזכות לבית הדין הארצי לעבודה. ואמנם, תקנה 76 לתקנות קובעת כי: "ערעור על פסק דין של רשם יוגש, בכפוף לאמור בפרק זה, לבית הדין הארצי תוך חמישה עשר ימים מיום מתן פסק הדין, .." סעיף 96(ב) לחוק בתי המשפט קובע לעניין ערעור על החלטה אחרת של רשם, כי: "החלטה אחרת של רשם שאינו רשם בכיר ניתנת לערעור לפני בית המשפט שבו הוא משמש רשם, ורשאי בית המשפט לדון בו בשופט אחד". מכאן שבמובחן מהחלטה אחרת של בית דין אזורי הנתונה לערעור ברשות בלבד, ערעור על החלטה אחרת של רשם בית דין אזורי הוא בזכות, אך זאת לאותה ערכאה בה הוא מכהן, היינו בית הדין האזורי. ואמנם, תקנה 77 לתקנות קובעת: "ערעור על החלטה אחרת של רשם יוגש לבית הדין האזורי, תוך שבעה ימים מיום מתן ההחלטה..." להשלמת התמונה יצוין, כי סעיף 95(ג) לחוק בתי המשפט, קובע את האפשרות להשיג על פסק דין שניתן בערעור על החלטה אחרת של רשם, כדלקמן: "החלטה של בית משפט שלום בערעור לפי סעיף קטן (ב), למעט בסוגי החלטות שנקבעו בצו לפי הוראות סעיף 52(ג), ניתנת לערעור לפני בית המשפט המחוזי, אם ניתנה רשות לכך בגוף ההחלטה או מאת בית המשפט המחוזי או אחד משופטיו". ובהתאמה לבית הדין לעבודה, פסק דין של בית דין אזורי בערעור על החלטה אחרת של רשם בית דין אזורי, ניתן לערעור לפני בית בית הדין הארצי, בכפוף לקבלת רשות לכך. 15. עד כאן הכלל, ומן הכלל אל הפרט. בענייננו, ערער המשיב בזכות על החלטת הרשמת בתיק עב 11182/07, שהיא החלטה אחרת, לבית הדין האזורי. בית הדין האזורי במותב, בתיק נפרד, תיק עב 7522/08 דן בערעור לגופו ונתן בו פסק דין. על פסק דין זה של מותב בית הדין האזורי, ניתן היה לערער לבית הדין הארצי, בכפוף לקבלת רשות לכך, אך המערערת ביכרה שלא לפנות בבקשה לקבלת רשות כאמור, ובכך הפך פסק דינו של בית הדין האזורי בתיק עב 7522/08 לחלוט. בניגוד לסברת המערערת, פסק דין זה (במובחן מהחלטה אחרת שהיתה ניתנת במסגרת ההליך גופו) אינו ניתן לערעור במסגרת פסק הדין הסופי. ביטוי מפורש לכך מצוי בתקנה 84 לתקנות, אשר קובעת כאמור כי ניתן לערער על החלטה אחרת במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי בתיק, ולא על פסק דין שנתן בית הדין האזורי בערעור על החלטה אחרת של רשם בית הדין האזורי. בכל הכבוד למחלוקת הפרשנית שנפלה בין הצדדים, לא ניתן להתעלם ממילותיו המפורשות של המחוקק. כאשר קבע המחוקק בתקנה 84 לעיל, כי אי הגשת בקשת רשות ערעור על החלטה אחרת אין בה כדי לפגוע בזכותו של בעל דין להשיג על אותה החלטה בבואו לערער על פסק הדין הסופי בתיק, לא ניתן לקרוא לתוך אותה ההוראה מסקנה דוגמת זו אליה מכוונת המערערת, ולפיה ניתן יהיה במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי לערער גם על החלטה אחרת שלגביה כבר הוגש ערעור בזכות, התקיים בירור "ערעורי" וניתן פסק דין של בית הדין האזורי. משהתקיים "בירור ערעורי" בזכות בפני בית הדין האזורי, והוכרעה הסוגיה שעמדה לדיון לגופה, מהווה הכרעה זו "סוף פסוק" ואין מקום לפתוח בשנית דיון באותה שאלה שהוכרעה והפכה לחלוטה. תרופתה היחידה של המערערת אם לא השלימה עם פסק דינו של בית הדין האזורי בתיק עב 7522/08 היתה להגיש בקשת רשות לבית הדין הארצי על אותו פסק דין, אך משביכרה שלא לעשות כן הפך פסק הדין לחלוט, ואין היא רשאית במסגרת ערעור על פסק הדין בתיק עב 11182/07 לערער גם על על פסק הדין בתיק בתיק עב 7522/08. 16. אי לכך ולאור כל המבואר לעיל, אין בידי לקבל את סברת המערערת ולפיה ניתן לערער על פסק דינו של בית הדין האזורי בערעור על החלטה אחרת של רשם בית הדין האזורי, במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי בתיק. 17. עד כאן בכל הנוגע למחלוקת המשפטית שנפלה בין הצדדים בענייננו, ומכאן אפנה לשאלה האם בנסיבות אלו יש מקום להורות על מחיקת הסעיפים שהתבקשו מכתב הערעור, כמבוקש על ידי המשיב. 18. עיון בכתב הערעור מעלה כי אמנם ברישא לערעורה ציינה המערערת כי היא מבקשת לערער גם על פסק דינו והחלטתו של בית הדין האזורי בתיק עב 7522/08, ובסיפא לערעורה, הוסיפה המערערת את סעיפים 46-47 ובהם טענות בהן הסבירה מדוע לשיטתה טעה בית הדין קמא בפסק דינו והחלטתו הנ"ל. דא עקא שעיון בסעדים שהתבקשו במסגרת הערעור, מעלה כי לא התבקש כל סעד אופרטיבי בקשר להשגות אלו על פסק הדין וההחלטה בתיק עב 7522/08 ולא התבקש ביטולו/שינויו של פסק הדין או של ההחלטה בתיק עב 7522/08. יתרה מכך, במסגרת תגובתה לבקשה אף הבהירה המערערת כי ערעורה בעניין פסק דינו והחלטתו הנ"ל של בית הדין האזורי לא נועד כדי לבטל את מה שגולה, אלא על מנת להדגיש את המלאכותיות של קביעת בית הדין לגופם של דברים בכל הנוגע להחלת חוק שעות עבודה ומנוחה על שכר עמלה. 18. משלא התבקש כל סעד אופרטיבי ביחס לפסק הדין והחלטתו של בית הדין האזורי בתיק עב 7522/08, ולאור הבהרת המערערת כי הטענות כנגד פסק הדין וההחלטה בתיק עב 7522/08 נועדו אך כדי לחזק טיעוניה המשפטיים בערעור לגופו ולא כדי להביא לביטול/שינוי פסק הדין וההחלטה - אינני סבורה שיש מקום למחוק על הסף, טיעונים משפטיים מכתב הערעור שנועדו לחזק, לשיטת המערערת, את טענותיה בערעור לגופו. 19. אי לכך, אינני מורה על מחיקת סעיפים 46-47 לכתב הערעור. עם זאת, לאור כל האמור לעיל והינתן הבהרת המערערת עצמה כי טענותיה אלו לא נועדו כדי להביא לביטול/שינוי פסק הדין וההחלטה, אני מורה כי ברישא להודעת הערעור, תימחק הפיסקה השנייה החל מהמילים "כמו כן, במסגרת זו, מוגש גם.." . 20. סוף דבר - אי לכך, הבקשה למחיקת סעיפים מתקבלת באופן חלקי בלבד כמפורט בסעיף 19 לעיל ובכפוף להבהרה כאמור בסעיף 18 לעיל. בנסיבות העניין - הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון במסגרת פסק הדין הסופי בערעור.החלטה אחרת (ערעור)רשםערעורבית הדין לעבודה