ערעור על דחיית טענת פרעתי

דוגמא לפסק דין בנושא ערעור על דחיית טענת פרעתי:

1. שני ערעורים, שהדיון בהם אוחד, הגיש המערער כנגד המשיבה. שניהם על החלטות הדוחות בקשות בטענת פרעתי שהגיש המערער במועדים שונים ובתיקים נפרדים.
עניינו של הערעור הראשון (40552-04-10) בהחלטת רשמת הוצאה לפועל כתוארה אז (מרי יפעתי) מיום 12.7.09 אשר דחתה טענת "פרעתי" שנטענה על ידי המערער במסגרת תיק הוצל"פ מס' 1709087042 (להלן: "תיק ההוצל"פ הראשון"). עניינו של הערעור השני (42149-02-10) בהחלטת רשמת הוצאה לפועל כתוארה אז (אליה נוס) מיום 17.1.10 במסגרת תיק הוצל"פ 1708860075 (להלן: "תיק ההוצל"פ השני") אשר גם היא דחתה טענת פרעתי של המערער.

רקע

2. תיק ההוצל"פ הראשון נפתח בשנת 2001 תחילה בת"א ואח"כ הועבר ללשכת כ"ס לביצוע שטר חוב לפקודת המשיבה 1 ע"ס 338,240 ₪ לצורך גביית חוב כספי בגין הלוואה מיום 4.6.99 ואילו תיק ההוצל"פ השני נפתח לביצוע 8 שיקים שסוחרו למשיבה 2 ע"ס כולל של 39,057 ₪ (קרן) ושנמסרו בגין אותה הלוואה. בנוסף פתחה המשיבה 1 תיק הוצאה לפועל נוסף שאינו נשוא הערעורים הנ"ל למימוש משכנתא.

3. לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ הראשון הוגשה המרצת פתיחה ביום 17.2.02 לביהמ"ש המחוזי בת"א ע"י המערער ורעייתו, להצהיר כי הסכם ההלוואה שנחתם ב-4.6.99 ושטר המשכנתא שנחתם להחזר ההלוואה, בטלים. עילת התביעה נסמכה על טענה בדבר אי גילוי בחוזה ההלוואה וריבית הנשך שנקבעה בו.

4. הצדדים הגיעו ביום 13.1.03 בתיק הנ"ל להסכם פשרה שקיבל תוקף של פס"ד ועל פיו התחייבו המערער ורעייתו – אשר לוו כספים מאת המשיבה 1 – לפרוע את ההלוואה באופן הבא:

א) 70,909 ₪ בתוספת ריבית חודשית של 3% ובצירוף מע"מ מיום 15.3.02 ועד התשלום בפועל;
ב) סך השווה בשיעורו ל 3,500$ ארה"ב בהתאם לשער היציג ביום התשלום בצירוף מע"מ ובתוספת של 3,400 ₪ בצירוף מע"מ בגין שכ"ט עו"ד;
ג) סך של 10,400 ₪ בגין אגרות וביול.

עוד הוסכם כי לסילוק החוב בתיק הוצל"פ שנפתח בגין החוב המקורי בתיק ישולמו למשיבה התשלומים הבאים:

ד) סכום החוב בתיק ההוצל"פ הנ"ל כפי שהוא מעודכן ליום התשלום;
ה) ריבית חודשית בשיעור של 2% (מעבר להצמדה וריבית על פי דין שבתיק ההוצל"פ) על קרן החוב בתיק ההוצל"פ מיום פתיחתו ועד התשלום;
ו) סך של 1,888 ₪ (כולל מע"מ) בהם חויבה הזוכה בתיק ההוצל"פ כתשלום למוציא לפועל בגין הוצאת מיטלטלין מדירת המערער ורעייתו והובלתם למחסן;
ז) כל הוצאה נוספת שנגרמה או תיגרם למשיבה במסגרת תיק ההוצל"פ.

בהסכם הפשרה צוין כי המקור לביצוע התשלומים יהיו זכויות המערער בנכס מקרקעין אולם אלו לא יהוו מקור פירעון יחיד ובלעדי.
הצדדים הגיעו להסכמות נוספות במסגרת ההסכם הנ"ל כמו מהות הסנקציה בגין ההפרה בסך של 5,000 דולר ומינויו של עו"ד ליבוביץ' ישראל ככונס נכסים משותף על המקרקעין בשיתוף עם עו"ד אבידן.

עוד נקבע בסעיף 10 להסכם הנ"ל כי:

"עם מתן תוקף של פסק דין להסכם זה ולמשך 6 חודשים, דהיינו עד למועד הקובע, יעוכבו הליכי ההוצל"פ בתיקי ההוצל"פ 01-751510-00-5, 01-13713-02-8, 01-32512-02-4 (להלן: "שלושת תיקי ההוצל"פ"). היה ולא סולק מלוא החוב הנקוב בסעיפים 1 ו-2 עד למועד הקובע, הרי שבנוסף לצירוף סכום התוספת כאמור בסעיף 6 לעיל יהיו המשיבה וכן הזוכה בתיק ההוצל"פ רשאיות להמשיך בהליכי הגבייה ולנקוט הליכי הוצל"פ בגין כל סכום שיוותרו המשיבים חייבים למשיבה או להה"ל ע"פ הסכם זה, לרבות המשך הליכי מימוש המשכנתא בתיק 01-75150-00-5."

סעיף 11 להסכם קבע כי :

"עם סילוק מלוא החוב הכולל (או החובות המנויים בסעיפים 1 ו-2 באם יסולק החוב בתוך 6 חודשים) ייסגרו כל שלושת תיקי ההוצל"פ הנוקטים נגד המבקשים וימסרו למבקשים חשבוניות מס כדין תוך 3 ימים מסגירת שלושת תיקי ההוצל"פ."

5. המערער ורעייתו הגישו תביעה נוספת לביהמ"ש המחוזי בת"א למתן פס"ד הצהרתי בדבר בטלות הסכם הפשרה מחמת שחתימת עו"ד עדי אבידן בשמם זויפה על גבי ההסכם. בפס"ד מיום 13.6.10 נדחתה התביעה. על פסה"ד הנ"ל הוגש ערעור לביהמ"ש העליון אשר נדחה ביום5.4.12

6. המערער הגיש תביעה נוספת לביהמ"ש המחוזי בת"א לענין פגמים בשטר המשכנתא המתבררת במסגרת ה"פ 954/08 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו אשר טרם ניתן בה פסק דין סופי.

תמצית החלטת הרשמת בערעור הראשון

7. החלטת הרשמת יפעתי בתיק הראשון ניתנה לאחר שהמערער ורעייתו הגישו בקשה בטענת "פרעתי" וטענו כי פרעו את מלוא החוב למשיבה בהתאם להסכם ההלוואה המקורי שנחתם ביניהם. עוד נטען כי מסמכי פתיחת ההליך זויפו שכן חתימת עו"ד אבידן – ב"כ המשיבה דאז – זויפה. המערער ורעייתו קבלו על כי הכונס מנוע מלשמש ב"כ המשיבה בהיותו בעל ניגוד עניינים ובהפיכתו את הליך הגביה "לעניין אישי" כלשונו. מנגד טענה המשיבה כי טענות המערער ורעייתו נדונו בעבר במסגרת תיקי הוצל"פ קודמים שנפתחו בגין החוב ואין עילה לדון בהם שנית. עוד נטען כי אין מניעה מהיות הכונס ב"כ המשיבה במקביל.

8. לאחר דיון שנערך בפניה ביום 6.5.09 קבעה הרשמת כי יש לדחות את הבקשה משלא עמדו המערער ורעייתו בנטל ההוכחה המוטל עליהם במסגרת טענת פרעתי. הרשמת מציינת כי לאחר שנחתם הסכם הפשרה לפירעון הסכם ההלוואה המקורי לא בוצע תשלום לאחר התשלום האחרון הנטען ע"י המערער ורעייתו ביום 17.3.02. עוד מציינת הרשמת כי גם בתיק המשכנתא נדחתה טענת פרעתי של המערער ורעייתו בהסתמך על אותה טבלת תשלומים שהוגשה בתיק זה. שם נקבע כי לאחר מועד ביצוע התשלום נחתם הסכם הפשרה בשנת 2003 וממנו עולה מפורשות – בהסכמת המערער ורעייתו – כי קיימת יתרת חוב כלפי המשיבה. הרשמת קבעה כי היות ושני תיקי ההוצל"פ נפתחו לגביית אותו החוב (האחד מימוש משכון והשני מימוש שטר חוב) הרי שיש לקבל את אותו הרציונל גם בתיק שלפניה, קרי, אין לקבל טענת פרעתי. ודוק, המערער מודה כי לא בוצעו תשלומים כפולים. הרשמת לא מצאה כי הונח בסיס עובדתי לטענת המערער בדבר ניגוד עניינים מצד הכונס. כמו כן דחתה הרשמת את טענת המערער ורעייתו לגבי זיוף מסמכי פתיחת תיק ההוצל"פ אשר גרר ריבית גבוהה בנימוק כי אף טענה זו נדונה בתיק ההוצל"פ השני ללא שערערו על כך וכל לא מצאה לנכון לעכב את הליכי ההוצל"פ מכוח עילה שבחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, תשנ"ג – 1993 בין היתר משום שטרם שנחתם הסכם הפשרה בדקו הצדדים את הריביות בתיק בגין ההלוואה המקורית .

תמצית החלטת הרשמת בערעור השני

9. המערער הגיש בקשה בטענת פרעתי גם בתיק זה בהסתמך על טענות דומות וטען כי תיק ההוצל"פ נפתח בהתבסס על חתימתו המזויפת של עו"ד אבידן. עוד טען כי על ההלוואה נשוא פסק הדין חל חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות וכי המשיבה העניקה לו הלוואה בניגוד להוראות החוק. לגוף החוב טען כי המשיבה לא ערכה רישום של מלוא התקבולים שהתקבלו ממנו וכי החוב נפרע. עוד נטען כי לא ברור מדוע הוכנסה החברה העממית לאשראי להסכם הפשרה וכי חברה זו אינה פעילה עוד. מנגד טענה המשיבה 2 כי טענות המערער נדונו זה מכבר בבית המשפט המחוזי וכי הסכם הפשרה יוצר מניעות מצד המערער מלשוב ולטעון כנגד הסכם ההלוואה קל וחומר שאין חולק כי לא בוצע תשלום לאחר חתימת הסכם הפשרה. מעבר לאמור טענות המערער ורעייתו נדחו בעבר במסגרת תיקי הוצל"פ מקבילים. הרשמת קבעה כי המערער מנוע מלטעון כנגד המשיבה הנ"ל כי אינה צד להליך שכן שמה המפורש ומספר תיק ההוצל"פ (בגלגולו בלשכה בתל אביב) נזכרים בהסכם הפשרה החתום על ידי הצדדים. כמו כן נקבע כי טענת פרעתי שנטענה בעבר באותן נסיבות על ידי המערער נדחתה. מעבר לצורך ציינה הרשמת כי לא הוכח בפניה תשלום תקבול לאחר חתימת הסכם הפשרה.

טענות המערער

10. במסגרת כתבי הערעור טען המערער כי הסכם הפשרה איננו חזות הכל וכי יש לקרוא את הסכם הפשרה תוך עיון בהחלטתו של כבוד השופט זפט בתיק נשוא הסכם הפשרה מיום 10.3.02 אשר מתייחס לסכום יתרת ההלוואה והריביות ולראיה לשונו של הסכם הפשרה קובעת כי נחתם "מבלי להודות איש בטענות זולתו". עוד קובל המערער על כי ב"כ המשיבה מנוע מלשמש כונס נכסים וב"כ המשיבה במקביל ומבקש כי יופסק ייצוגו את המשיבה נוכח ניגוד עניינים. לטענתו טעתה הרשמת בהבנתה כי בקשתו התייחסה לביטול מינויו ככונס ולא כמייצג המשיבה. לדברי המערער פתיחת שני תיקי הוצל"פ בגין אותו החוב גורמת לעיוות דין כלפיו שכן התיקים נפתחו על בסיס נתונים שונים ובפועל לא ניתן לדעת איזהו החוב התואם את המציאות. לדבריו התשלומים מצדו התבצעו בתיק אחד בלבד והרשמות טעו כאשר לא התייחסו לטענתו בדבר הרישום הכפול.

11. בנוסף טוען כי שגו הרשמות בהתייחס לטענת הזיוף ככזו שנדונה והוכרעה בתיק ההוצל"פ הקודם שכן החלטת הרשמת בתיק הקודם ניתנה על בסיס חוות דעת גרפולוגית בעוד שבתיק ההוצל"פ הנדון ניתנה כבר הודאת עו"ד אבידן במשטרה כי אכן המסמכים זויפו. המערער טוען כי הרשמות שגו עת שלא בדקו את נסיבות מתן ההלוואה בהתאם לחוק הסדרת הלוואות. עוד ביקש, כי ייקבע שבכל מקרה המשיבה אינה פעילה ולא ניתן לנהל בשמה הליכי גביה וכי שם המשיבות בשני הערעורים אינו זהה בשני תיקי הההוצל"פ ולמעשה אין המדובר באותה משיבה.

טענות המשיבה

12. ב"כ המשיבה פירט בטיעוניו את ההליכים הרבים שננקטו ע"י המערער, ולטענתו מהווים ערעורים אלו חזרה על טענות קודמות שנדחו. יתר על כן, בקשה דומה בטענת פרעתי נדונה ונדחתה ביום 17.1.07 ועל החלטה זו לא הוגשה בר"ע מעולם. משכך מושתק המערער מלהעלות טענות אלו מחדש, לרבות כנגד הסכם ההלוואה, שכן קיים מעשה בי-דין גם בקביעות פסה"ד של ביהמ"ש המחוזי בת"א מיום 13.1.03. כמו כן, במסגרת ההליכים שהתנהלו בבית המשפט המחוזי בין הצדדים במסגרת ה"פ 1008/08 נדחו מרבית טענות המערער ואין מקום לדון בהן שוב. עוד נטען כי המשיבה אינה נמצאת בהליכי חדלות פירעון וכי היא שוללת קיומו של עיוות דין משנקטה בפתיחת שני תיקי הוצל"פ בגין אותו החוב. הפסיקה מאפשרת מסלולים מקבילים כאמור ובלבד שלא יהיה כפל תשלום של החוב. המשיבה מבקשת פסיקת הוצאות לדוגמא על המערער, בנסיבות אלו.

דיון

13. טענתו המרכזית של ב"כ המשיבות היא דבר קיומו של מעשה בית דין לגבי כל טענות המערער שהועלו על ידו בהליכים קודמים ואחרים.
כאמור, ניתנו מספר החלטות בערכאות שונות בטענות המערער. פסקי הדין של ביהמ"ש המחוזי מקימים בוודאי מעשה בית דין ולמעשה גם החלטות בטענת פרעתי שכמוהן כפסק דין אולם אלו יוצרות השתק פלוגתא בלבד, כפי שיובהר. החלטות הרשמות הינן בבחינת קביעות משפטיות לכל דבר ועניין, שכן ניתנו במסגרת הליך לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967 (להלן: "החוק") בו דן רשם ההוצל"פ במסגרת סמכותו המעין שיפוטית. בהקשר זה נקבע על ידי בית המשפט העליון ברע"א 1984/05 עו"ד דן כוכבי נ' חננאל עדני ( 26.3.07):

"ככלל, כאשר ראש ההוצאה לפועל נותן החלטה בטענת "פרעתי", אזי יש לראות את ההחלטה כפסק-דין של בית-משפט השלום ואם לא מוגש ערעור במועד, הופך פסק-דין זה לסופי ואף צד אינו רשאי לשוב ולטעון את הטענות שנדחו".

וראה נפקות האמור ברע"א 1764/03 אריה מארק נ' פרזות חברה ממשלתית עירונית לשיכון ירושלים ( 17.5.05) (פסקה 6):

"אשר להיבט הדחייה על הסף מחמת מעשה בית דין, החלטותיהם של הערכאות הקודמות מיישמות את הדין הנוהג לפיו אין לפתוח בהליך שיפוטי בסוגיה אשר נדונה והוכרעה לגופה בהחלטה שיפוטית קודמת. החלטת ראש ההוצל"פ מהווה הכרעה לגופה של השאלה... משכך, לא ניתן היה להעלות את אותה סוגיה פעם נוספת בהליך שיפוטי חדש... עילתו של המבקש בסוגיה זו נתמצתה בהליך שיפוטי חלוט ולא ניתן להעלותה לדיון שוב בהליך חדש."

ודוק, יש להבחין בענייננו בין שתי הטענות הנכללות בדוקטרינת מעשה בית דין - טענת השתק פלוגתא וטענת השתק עילה. בע"א (ת"א) 1872/05, המועצה המקומית פרדס חנה כרכור נ' שמואל אחימן ( 31.7.06) עמדה כבוד השופטת שטופמן על הבחנה חשובה זו כדלקמן (פסקה ד):

"הענין המובא בפני ראש ההוצל"פ לדיון בטענת "פרעתי", עניינו דיון בטענת החייב כי מילא אחר פסק הדין או שאיננו חייב עוד למלא אחריו...ראש ההוצאה לפועל, בדונו בטענות החייב, מפעיל סמכות מינהלית-מעין-שיפוטית, בגדריה עליו לקבוע אם אכן פרע החייב את חובו, כטענתו.
יחד עם זאת, סמכותו זו של ראש ההוצאה לפועל איננה סמכות שיפוטית במובנה הרחב, שכן, ראש ההוצאה לפועל, מוגבל, כידוע, בהיקף הסעדים אשר הוא זכאי להעניק לחייב, כמו גם, בהיקף הדיונים שהוא מנהל.
...
מטעם זה, יש לציין כי אין הכרעת ראש ההוצאה לפועל מקימה מעשה בית דין, מכח "השתק עילה".
כידוע, השתק העילה, מתייחס למכלול הטענות שניתן היה להעלות במסגרת ההתדיינות הראשונה...יחד עם זאת, מותנה כלל "השתק העילה" בקיומו של פסק דין בין בעלי הדין.
משבואר לעיל, כי הכרעת ראש ההוצאה לפועל איננה הכרעה שיפוטית, אלא הכרעה מינהלית-מעין-שיפוטית בלבד, אין כל מניעה מהעלאתה של טענה חדשה בדבר פרעון החוב, גם לאחר שבקשה בענין זה, הנסמכת על עילות אחרות, נדונה ונדחתה....
ויודגש. למרות שאין הכרעת ראש ההוצל"פ יוצרת "השתק עילה", מקימה הכרעת ראש ההוצל"פ "השתק פלוגתא", המונע הגשת בקשות חוזרות ונשנות בטענת "פרעתי", תוך חזרה על טענות שהוכרעו בהחלטה סופית על ידי ראש ההוצאה לפועל.
לענין זה, נאמר:
"בהבדל מכלל השתק העילה, המונע התדיינות נוספת בין בעלי הדין בגין אותה עילת תביעה, ואפילו הם מבקשים להעלות נושאים או טענות שמעולם לא הוכרעו ביניהם, מונע כלל השתק הפלוגתא התדיינות נוספת בין בעלי הדין בפלוגתא שכבר נדונה ביניהם בהתדיינות קודמת והוכרעה על ידי בית משפט מוסמך בפסק דין סופי...דגש המניעות הדיונית מושם בפלוגתא מסוימת, שנדונה בין אותם צדדים בהליכים קודמים והוכרעה בפסק דין סופי על ידי בית משפט מוסמך...".

14. המסקנה היא אם כן כי חייב בהוצאה לפועל אינו מנוע מלשוב ולטעון טענת פרעתי בגין אותו החוב ובלבד שעניינה בנסיבות פירעון אשר טרם נדונו.
(ראה עוד בעניין זה ע"א (י-ם) 3145/09, אלי שני ואח' נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ ( 6.7.09).

15. הלכה היא כי נטל ההוכחה על הטוען טענת פרעתי רובץ עליו ובמסגרתו, עליו גם לשכנע כי על סמך הראיות שהציג נפרע החוב במלואו. בשתי ההחלטות נשוא הערעורים הפנו כ"א משתי הרשמות להחלטות קודמות בתיקים המקבילים שהתנהלו בין הצדדים בגין החוב נשוא הסכם הפשרה. כך הוגשה לעיוני החלטת רשמת הוצל"פ מיום 17.1.07 ומיום 30.12.07 אשר דנה בבקשת פרעתי מטעם המערער ובבקשתו לסגור את תיק מימוש המשכנתא. כבר שם נקבע כי לא הוכח ששולמו תשלומים שונים לאחר שנת 2002 או לאחר חתימת הסכם הפשרה משנת 2003. אף הרשמות בהחלטות נשוא הערעורים קבעו כי לא הוגש לעיונן מסמך או ראיה המלמדים על פירעון החוב לאחר מועד זה ואילו המערער לא הצליח להצביע על דבר שגיאה בהחלטות אלו.

16. יודגש כי סמכותו של בית משפט שלום ביושבו כערכאת ערעור הינה סמכות רחבה ואינה מוגבלת בשמיעת ראיות חדשות. מנגד, סמכות זו תחומ? לגבולות הגזרה של סמכות רשם ההוצל"פ.
(ראה בר"ע 2347/07, הבנק הבינלאומי הראשון לישראל נ' אחים אלה את גלובוס גרופ בע"מ ( 26.1.09)
דא עקא שהמערער לא השכיל להגיש לתיקי הערעור תחשיב ברור ומסודר המוכיח כי שילם תשלומים על חשבון החוב לאחר פסק הדין בפשרה. דהיינו, לא הוכח כי חל שינוי עובדתי נסיבתי המצדיק קביעה שונה משניתנה בעבר ביחס לטענות פרעתי של המערער. בנוסף, החלטות הרשמות עוגנו כדין בפסה"ד בפשרה אשר נועד על פי האמור בו להביא את הצדדים להסכמה "בכל המחלוקות שביניהם" ועל כן ממילא כלל בחובו וסתם את הגולל על טענות שהמערער בחר לחזור עליהן מידי פעם ופעם .
לפיכך, משלא הוכח ע"י המערער דבר פרעון החוב בהצגת תשתית עובדתית לתמיכה בכך, ממילא דין הערעור להדחות.

17. המערער העלה בנוסף טענה בדבר שלילת בקשתו לפי חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות. בעניין זה לא מצאתי כי יש בטענות המערער ממש. בצדק קבעה הרשמת בערעור הראשון כי לאחר פסק הדין בפשרה ננקטים הליכים לגבייתו והוא ש"בלע" את חיובי הסכם ההלוואה המקורי אשר נחתם בין המערער למשיבה ועל כן אין מקום להידרש לטענות המערער אשר לא הוכיח כי נפל פגם בחתימתו על הסכם הפשרה. מסיבה זו אין צורך להדרש לטענת הזיוף.החלטה זו קבלה חיזוק בהחלטת ביהמ"ש המחוזי בה"פ 1008/08 במסגרתה דן בית המשפט בכל טענות המערער אשר ביקש לבטל את הסכם ההלוואה המקורי לרבות בטענת הזיוף וטענתו בדבר החלת הוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות. כאמור ,בית המשפט דחה את טענות המערער וקבע כי המערער ורעייתו היו מיוצגים בהליך עובר לכריתת הסכם הפשרה והוא נחתם על ידם כדת וכדין ולא הוכח כי חתימתו של עו"ד אבידן זויפה, הגם שהמערער ורעייתו מנועים מלהעלות טענה כנגד חתימת המשיבה על הסכם הפשרה משאינה מתכחשת האחרונה להסכם זה ומשעתרו שני הצדדים למינוי הכונס בהתאם להסכם. עוד נקבע כי המערער ורעייתו לא הוכיחו קיומה של עילה חוזית אחרת לבטלות הסכם הפשרה ובית המשפט אף דחה את הטענה כי המשיבה אינה פעילה.
כזכור על פסה"ד בתיק האחרון הוגש ערעור לבית המשפט העליון במסגרת ע"א 6644/10 והמבקש הופנה לפעול כמתחייב על פי חוק ההוצאה לפועל. ההחלטה למעשה מסכמת את הנושא בכללותו וכך נאמר:

"מן הטעונים בפנינו עלה כי עיקר טענותיהם של המערערים מופנות נגד סכום החוב לו טוענת המשיבה כיום, בהסתמכה על ההסכם שניתן לו תוקף של פסק דין.כך נטען, בין היתר כי ההסכם כולל ריבית נשך,כי שולמו כספים במהלך השנים על חשבון החוב ולמרות זאת החוב תפח במימדים עצומים , וכן נטען כי בהליכי ההוצאה לפועל בהם נקטה המשיבה לא ניתן לערוך חישוב של החוב. ברור, כי אין מקומן של הטענות הנזכרות בערעור שבפנינו . אם למערערים יש טענות הסומכות על חוק הסדרתה הלוואות חוץ בנקאיות ,,,על חישובי סכום החוב או על כך שהחוב נפרע באופן מלא או חלקי, הרי מקומן בהליכים אחרים,בין בבית משפט ובין בלשכת ההוצאה לפועל."

האמור מלמד, כי בפני המערער עומדת הברירה לפעול עפ"י דין להרמת הנטל, ומשלא עשה כן עד כה, דין הערעורים להדחות.

18. המערער תקף קביעות נוספות שבהחלטות נשוא הערעורים אשר כשלעצמן אינן מקימות זכות ערעור, אולם בהיותן כלולות בהחלטות הרשמות אתייחס לכ"א מהן בנפרד.

זהות הכונס

19. לטענת המערער, אין ב"כ המשיבה יכול לשמש גם ככונס בתיק ההוצאה לפועל.
תקנה 80 לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם – 1979, אשר כותרתה "בקשה למינוי כונס נכסים" קובעת:

"(ב) לא ימנה ראש ההוצאה לפועל את הזוכה להיות כונס נכסים, זולת אם ראה טעמים מיוחדים לכך, אולם רשאי הוא למנות את עורך-דינו של הזוכה".

בפסק הדין שניתן במסגרת בר"ע (ת"א) 2663/07, קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' עמר גבריאל ( 23.3.09) התייחס בית המשפט לתקנה זו כדלקמן (פסקה ז):

"ראש ההוצל"פ "רשאי" איפוא, למנות את בא כוחו של הזוכה ככונס נכסים, רשאי אך אינו חייב. מינוי כונס נכסים נתון לשיקולו של ראש ההוצל"פ. כונס הנכסים הוא "ידו הארוכה" של ראש ההוצל"פ, פועל עפ"י הנחיות ראש ההוצל"פ והוראותיו. ראש ההוצל"פ איננו 'חותמת גומי' על בקשה למינוי כונס נכסים ומוסמך הוא לברר האם כונס הנכסים המוצע מתאים לתפקידו...".

וכן ע"א (ת"א) 1419/05, הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' גולדקס מתכות בע"מ ( 9.7.06) המתייחס לפ"ד מאני אשר המערער שב והפנה אליו (פסקה 27):

"אשר להפרדה בין הזוכה ובין כונס נכסים שמונה על ידי בית המשפט, או ההוצאה לפועל, אף אם קודם לכן פעל הכונס כב"כ של הזוכה, ראה בר"ע (מחוזי ת"א) 2130/02 מיסטר מאני נ' מטלון... מפנה לשורת פסקי דין בהם נקבע כי "כונס הנכסים אינו סוכנו או שלוחו של הנושה המובטח או של הזוכה, אלא פקידו של בית המשפט (או ראש ההוצל"פ) בלבד"...נקבע, כי "ברור אפוא כי משנתמנה ב"כ זוכה לכונס נכסים בכינוס מסוים, נפסקים יחסי השליחות שבינו לבין הזוכה לעניין הכינוס הספציפי"..."..

יוצא איפוא כי מחוקק המשנה איפשר לרשם ההוצל"פ למנות את ב"כ הזוכה ככונס נכסים ומשמונה הכונס הריהו ידו הארוכה של הרשם אשר מפקח על התנהלותו. עם הכרזתו של ב"כ הזוכה ככונס נכסים חלות עליו חובות כפקיד בית משפט כאשר הנכס שבכינוס מוחזק על ידו עבור בית המשפט ולא עבור הנושה הזוכה. בהתאמה חב הכונס חובות אמון כלפי כלל נושי החייב ואף כלפי החייב עצמו. בענייננו, לא מצאתי כי המערער הוכיח ניגוד עניינים מצד הכונס ואף לא מצאתי כי הוכחו נגדו הטענות בדבר הפיכת התיק ל"עניינו האישי" כלשון המערער. מדובר בהאשמות כבדות משקל אשר לא הונח בסיס עובדתי איתן להוכחתן כלל.

ניהול שני תיקי הוצל"פ בגין אותו החוב

20. המערער טען כי ניהול שני תיקי הוצל"פ במקביל גורם לעיוות דין וכי תשלומים שונים ששולמו בתיק האחד לא נזקפו בתיק השני.
המבקש לא התייחס לשני התיקים הנפרדים שבגינם הוגשו הערעורים ,שהרי ממילא מדובר במשיבות שונות אלא לתיקים שנפתחו בגין ההלוואה; האחד לביצוע שטר חוב והשני למימוש המשכנתא.
הפסיקה לא ראתה פסול בנקיטת הליכים נפרדים המשקפים חוב כספי אחד ובלבד שלא יהיה כפל גבייה.
(ראה ע"א (ב"ש) 43813-03-10 עו"ד אלי מור יוסף נ' עו"ד שץ נילי 22.7.10)
כך בצדק קבעה הרשמת בערעור הראשון וציינה כי משלא נטען כלל כי בוצעו תשלומים בכפל, הרי דין הטענה להדחות וברי כי כל תשלום שבוצע צריך להיות מדווח בהתאמה בשני תיקי ההוצל"פ. ובדומה קבעה הרשמת בערעור השני כי דין טענה סתמית בעניין שאינה מפרטת סכומים ששולמו, להדחות.
הואיל ובמישור העובדתי לא הוכחה טענת המערער בדבר אי דווח תקבולים וגם בערעורים שבפני לא פורט אלו תשלומים שולמו בכפל ובאיזה תיק שולמו, דין טענה זו גם כן להדחות.
זאת ועוד, יודגש כי על פי פסה"ד לפשרה ממילא נקבע במפורש בהסכם, כי בהעדר תשלום ימשיכו המשיבות לנקוט הליכים בכל התיקים שנמנו בו.

משוא פנים


ה רחל קרלינסקי
21. המערער קבל במסגרת הערעור השני על התנהלות חד צדדית של הרשמת עם הבעת עמדתה בהחלטה בטענת פרעתי ובכל ההחלטות העוקבות לרבות בענין הגבלות שהוטלו עליו. לא מצאתי לטענה בסיס בהחלטה בטענת פרעתי ומיותר לציין כי ההחלטות המאוחרות לה אינן נושא לערעורים שבפני .מכל מקום הטענות נזנחו על ידו במהלך טעוני הצדדים ועל כן לא מצאתי מקום להתייחס לכך.
כאן יציון כי טענות נוספות לעניין יצוג המשיבות ע"י בא כוחן הוכרעו בהחלטותי הקודמות בתיקים המנויים לעיל.

22. לאור האמור, הערעורים נדחים.


המערער ישלם למשיבות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 8,500 ₪.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק ההוצאה לפועל

  2. התראה הוצאה לפועל

  3. התנגדות להוצאה לפועל

  4. חוב עתידי בהוצאה לפועל

  5. גביית יתר בהוצאה לפועל

  6. תקנת השוק בהוצאה לפועל

  7. הקטנת קרן בהוצאה לפועל

  8. הפחתת צו חיוב בתשלומים

  9. מכסת חלב - הוצאה לפועל

  10. סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל

  11. סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל

  12. ערעור בזכות בהוצאה לפועל

  13. סעיף 28 לחוק ההוצאה לפועל

  14. סעיף 7 ג לחוק ההוצאה לפועל

  15. סעיף 44 לחוק ההוצאה לפועל

  16. ערעור על דחיית טענת פרעתי

  17. סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל

  18. סעיף 47 לחוק ההוצאה לפועל

  19. סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל

  20. אגרת צילום תיק הוצאה לפועל

  21. מימוש פסק דין בהוצאה לפועל

  22. הגדרת ''זוכה'' בהוצאה לפועל

  23. סעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל

  24. מחיקת מסירת האזהרה בהוצל''פ

  25. תקנה 106 לתקנות ההוצאה לפועל

  26. סעיף 34(ב) לחוק ההוצאה לפועל

  27. בזבזנות של חייב בהוצאה לפועל

  28. ביטול מכירת נכס בהוצאה לפועל

  29. בקשה להפסקת הליכי הוצאה לפועל

  30. ערעור על סגירת תיק ההוצאה לפועל

  31. תקנה 119 (ה) לתקנות ההוצאה לפועל

  32. תקנות ההוצאה לפועל, תש''ם-1979

  33. עיכוב החלטה של ראש ההוצאה לפועל

  34. ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל

  35. חריגה מסמכות של ראש ההוצאה לפועל

  36. הודעה על סיום הליכים בהוצאה לפועל

  37. סמכות ראש ההוצאה לפועל בטענת פרעתי

  38. ביטול צירוף חייב נוסף בתיק הוצל''פ

  39. תביעה בגין אי סגירת תיק הוצאה לפועל

  40. תביעה על סכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל

  41. חיוב קרוב משפחה של חייב בהוצאה לפועל

  42. ערעור בזכות על החלטת רשם ההוצאה לפועל

  43. אי ידיעה על קיומו של תיק הוצאה לפועל

  44. ביטול הצעה בהליכי מימוש בהוצאה לפועל

  45. סגירת תיק ההוצאה לפועל בגלל פטירת הזוכה

  46. ערעור שהתקבל על החלטת ראש ההוצאה לפועל

  47. ערעור בגלגול שני על החלטת רשם ההוצל''פ

  48. סמכות ראש ההוצאה לפועל לאחר מתן פסק דין

  49. החלטת השם ללא תגובה של הזוכים בתיק ההוצל"פ

  50. ביטול אישור מכירה על ידי ראש ההוצאה לפועל

  51. הסכם שירותים משפטיים לגביית כספים בהוצל''פ

  52. פיצויים בגין הוצאות פתיחת תיק הוצאה לפועל

  53. מעצר שווא בהוצל''פ שגרם להחמרת בעיה רפואית

  54. ערעור על החלטת רשם לפיה סירב לפתוח תיק הוצל"פ

  55. בקשה לרשם ההוצאה לפועל לשנות את שם הזוכה בתיק

  56. רשם ההוצל"פ אינו מוסמך להוסיף או להחסיר לפס"ד

  57. סמכות ראש ההוצאה לפועל לבדוק נכונות פסק דין

  58. טענה כי התשלום החודשי אשר הוא גבוה ביחס להכנסות

  59. ערעור על החלטה ראש ההוצאה לפועל בענייני משפחה

  60. פתיחת תיק הוצאה לפועל בגין פסק דין שניתן בארה"ב

  61. תקנות ההוצאה לפועל (אגרה מיוחדת), התשנ''ה-1995

  62. בקשה להאריך את מועד פדיון הנכס בתיק ההוצאה לפועל

  63. התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל

  64. צו ההוצאה לפועל (הפעלת מערכת מיכון),תשל"ח-1978

  65. דחיית הודעת התנגדות מטעם צד ג' בלשכת ההוצאה לפועל

  66. פתיחת תיק הוצאה לפועל למרות הסכמה לשלם את מלוא החוב

  67. ערעור על החלטה במסגרתה נתקבלה באופן חלקי טענת פרעתי

  68. ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל שדחה בקשת סגירת תיק

  69. סעיף 84 לחוק ההוצאה לפועל, מתיר לחייב לפתוח לעצמו תיק

  70. תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), תשכ''ח-1968

  71. צו ההוצאה לפועל (סדרי פעולה בלשכה ממוכנת), תשל"ח-1978

  72. תקנות הוצאה לפועל של פסקי-דין נגד המדינה, תשל''ז-1976

  73. סמכות רשם הוצאה לפועל לשנות החלטה של רשם בלשכה בעיר אחרת

  74. לטענת המערערים, בקשתם בטענת "פרעתי" מעולם לא נדונה לגופה

  75. צירוף חייב בתיק הוצל"פ - הגשת תביעה אישית (עצמאית ונפרדת)

  76. טענה כי תיק ההוצאה לפועל לא היה צריך להיפתח במועד בו נפתח

  77. תקנות ההוצאה לפועל(גניזת תיקים) (הוראת שעה), התשנ''ו-1996

  78. ערעור על החלטת רשמת הוצל"פ לביטול מועד הפינוי של דירת מגורים

  79. האם חובה לזמן לחקירה לפני מתן צו חיוב בתשלומים בהוצאה לפועל ?

  80. ערעור על החלטת רשם על אישור מכר המקרקעין נשוא תיק ההוצאה לפועל

  81. צו ההוצאה לפועל (שימוש בטפסים נוספים בלשכה ממוכנת), התש"ן-1989

  82. פקיעת רישיון בגין אי תשלום אגרה או מחמת מגבלה לפי חוק ההוצאה לפועל

  83. תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות), התשמ''א-1981

  84. תקנות ההוצאה לפועל (גניזת תיקים וביעורם) (הוראת שעה), התש''ע-2010

  85. טעם שרשמת ההוצל"פ לא בחנה את מצבו הכלכלי, ולא התחשבה אף במצבו הרפואי

  86. תקנות ההוצאה לפועל (סילוק פרטים ממערכת המיכון) (הוראת שעה), התשמ''ח-1988

  87. תקנות ההוצאה לפועל (העברת פרטים ממערכת המיכון) (הוראת שעה), התשנ''ב-1992

  88. צו ההוצאה לפועל (הליכים שיינקטו על ידי הלשכה לבקשת הזוכה בלבד), התשס"א-2001

  89. תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ''א-1991

  90. בערעור על החלטת רשם ההוצל"פ רשאי ביהמ"ש של ערכאת הערעור להדרש לטענות עובדתיות חדשות

  91. התניית ביטול ההגבלה על החידוש רישיון נהיגה בתיק ההוצאה לפועל בהפקדת מחצית סכום החוב

  92. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון