דוגמא להחלטה בנושא חופשה מהכלא לרגל חתונה של קרוב משפחה: ראשיתו של הליך זה, בבקשה שהגיש העותר להתיר יציאתו לחופשה מיוחדת לרגל חתונת אחותו, שעתידה היתה להתקיים ביום 24.8.12. בקשה זו באה בפניי במסגרת תורנות פגרת הקיץ, וראיתי לנכון לקובעה לדיון. לקראת הדיון, שנקבע ליום 23.8.12, פעל המשיב להגיש תגובתו ובדיון שהתקיים, נדרשתי, בין היתר, לעיין במידעים ובידיעות מודיעיניות של שב"ס, של משטרת ישראל ושל גורמי מודיעין אחרים. בעקבות הדיון, ולנוכח התמונה העובדתית שנפרשה בפני, ראיתי לנכון, לקבוע, כי החלטת הגורמים המוסמכים בשב"ס שלא להתיר יציאתו של העותר לחופשה מיוחדת בעיר רהט, מבוססת ונתמכת בתשתית מנומקת ומפורטת. יחד עם זאת, ראיתי לנכון שלא לשלול לחלוטין את זכותו של העותר לצאת לחופשה מחוץ לעיר רהט, זאת בשים לב לכך, שהגורמים המוסמכים בשב"ס לא זו בלבד שלא הביעו התנגדות לחופשה כאמור, אלא, שלתקופות מסוימות, הם ראו לנכון להמליץ על מתן היתר לעותר לצאת לחופשה בת 12 שעות. באותו מעמד, השמיע העותר בקשה חלופית, להתיר את יציאתו למפגש עם בני משפחתו מחוץ לעיר רהט. בנוסף, ביקש העותר, להציג ערבים אשר על פי ההצעה, ילוו אותו בחופשתו וישהו עמו בכתובת המצויה בכפר קסאם , שתשמש לצורך שהייתו הזמנית במהלך החופשה. כעולה מפרוטוקול הדיון, לא ראיתי לנכון ולצודק למנוע מהעותר לשטוח את בקשתו, ובהחלטה נוספת שניתנה, מיד ובסמוך לכך, קבעתי, כי על המשיב לבחון את בקשתו החלופית של העותר ובכלל זה, את האפשרות, להתיר יציאתו של העותר לחופשה מחוץ לעיר רהט, תוך קביעת ערבויות ובטחונות כמקובל. על פי ההחלטה, אמור היה המשיב להודיע עמדתו ביחס לבקשה החלופית עד ליום 27.8.12. מסיבות שאין זה המקום לפרטן, הוצרך העותר לעתור לקיום דיון נוסף בעתירה, ומשבאה הבקשה בפניי, ראיתי לנכון לקבוע דיון, כאמור, ליום 13.9.12. במהלך הדיון, טען בא כח המשיב, כי אמנם הגורמים המוסמכים בשב"ס אינם מתנגדים למתן היתר לעותר לצאת לחופשה, אלא שבנדון קיימת התנגדות מגובשת ומנומקת של משטרת ישראל. באותו מעמד, הוצגו בפני מסמכים ובכלל זה, מידעים של משטרת ישראל, המבטאים התנגדות כאמור. לשיטת בא כח העותר, אין בנמצא נימוקים ראויים להצדקת התנגדות משטרת ישראל וכי על בית המשפט לתת דעתו לדיווחים עדכניים שהתקבלו מטעם שב"ס, המלמדים על התנהלות תקינה וטובה של העותר בתוך כתלי בית הסוהר. שלא לדבר על כי שב"ס, כשלעצמו, לא מצא עילה ויסוד למנוע מהעותר יציאה לחופשה. באשר להתנגדות משטרת ישראל, סבר בא כח העותר, כי אין המדובר בהתנגדות מבוססת, אלא חשש בעלמא. בהחלטת ביניים שניתנה בדיון, הבעתי דעתי, כי במסמכים המגלמים את עמדת משטרת ישראל, אין משום תמונה עדכנית מפורטת ומנומקת, העשויה להצדיק את שלילת זכותו של העותר לצאת לחופשה, במיוחד, בשים לב לכך, שהמידעים אליהם הפנו המסמכים, אינם מהעת האחרונה. מעבר לדרוש, ראיתי לנכון לתת בידי המשיב הזדמנות נוספת למשך 10 ימים נוספים על מנת להציג טיעון מפורט, מלא וממוסמך, העשוי לבסס את התנגדות משטרת ישראל לבקשת העותר. אציין כי ביום 27.9.12, העביר ב"כ המשיב באמצעות מזכירות בית המשפט, מעטפה חתומה, הכוללת את עמדת משטרת ישראל, זאת בהמשך להודעה שהוגשה על ידו ביום 24.9.12, שלפיה, כאמור, משטרת ישראל שבה ועומדת על התנגדותה להוצאתו של העותר לחופשה. בטרם תיבחן בקשת העותר לגופה, ראוי להדגיש כי "אין עומדת לאסיר זכות קנויה לצאת לחופשה מבית הסוהר. מדובר בטובת הנאה, שהענקתה נתונה לשיקול דעתן של הרשויות המוסמכות". (מתוך רע"ב 5383/12 סימון בן ארי נ. שירות בתי הסוהר, החלטה מיום 21.8.12). יחד עם זאת, האופן שבו הפעילו הרשויות המוסמכות את שיקול דעתן, נתון לביקורת שיפוטית, בין היתר, בהליך בו נקט העותר במקרה דנן. בבוא בית משפט להעביר תחת שבט בקורתו את פועלן והתנהלותן של הרשויות המוסמכות, יש לתת הדעת למקור הסמכות ולמרחב התמרון שהוענק לרשויות המוסמכות. כידוע, סעיף 36 (א) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש] תשל"א 1971, קובע את סמכותו של השר לביטחון פנים, לקבוע ולהסדיר באמצעות נהלים מפורטים סוגיית הוצאתם של אסירים לחופשות. תכליתה של חקיקת משנה זו, לבטא את האיזון הדרוש בין זכותו של אסיר לצאת לחופשה לבין האינטרס הציבורי המחייב הגנה על שלום הציבור ובטחונו. שילובם יחד של תקנות בתי הסוהר תשל"ח - 1978 ופקודת הנציבות, שמספרה 04.40.00 "חופשות אסירים", מחייב את המסקנה, כי תנאי בלעדיו אין, למתן אפשרות ליציאתו לחופשה של אסיר, הוא תפקוד חיובי של האסיר בתוך בית הסוהר, לצד העדר חשש לביטחון האסיר או ביטחון הציבור עקב יציאה כאמור. אין חולק כי בעניינו של העותר כאן, עמדת שירות בתי הסוהר אינה מתנגדת, ובוודאי שאינה שוללת את זכותו של העותר לצאת לחופשה וניתן בהחלט לומר, כי העמדה המתנגדת להוצאתו של העותר לחופשה, שואבת כוחה מהתנגדות משטרת ישראל. עיינתי בתגובות הגלויות, כמו גם במסמכים החסויים, שראו לנכון באי כח המשיב להציג בפניי, ואין בידי לקבוע כי אלו מבססים כראוי וכנדרש את החשש לביטחון העותר, כמו גם לביטחון הציבור, באם תיעתר בקשת העותר. בנקודת הזמן הנוכחית, ועל יסוד החומר המודיעיני שהוצג בפני, מתקשה אני לומר, כי הסיכון הנשקף מהעותר לשלום הציבור, עולה במידתו על זכותו של העותר לשיקום ולרווחה. כשאלו הם פני הדברים, אין בידי לקבוע כי סירובו של המשיב להתיר הוצאתו לחופשה של העותר, הוא סירוב מידתי וסביר. לנוכח המקובץ לעיל, ראיתי לנכון לקבל עתירתו של העותר ולקבוע, כי זה האחרון זכאי לצאת לחופשה בת 12 שעות במועד ובתנאים שייקבעו על ידי הגורמים המוסמכים במשיב, ובלבד, שיציאה זו לא תהיה לתחומי העיר רהט ואף לא למקום הנמצא בסמיכות לעיר רהט. העותר יציג בפני הגורמים המוסמכים פרטים מלאים ועדכניים אודות המען בו ישהה במהלך חופשתו, לצד פרטים של שני ערבים לפחות, שילוו את האסיר מעת יציאתו מבית הסוהר ועד לחזרתו לשם בתום חופשתו. הודעה מפורטת, כאמור, תימסר לגורמים המוסמכים בשב"ס, אשר להם הסמכות לקבוע את מועד היציאה ויתר התנאים כמקובל. המזכירות תמציא החלטה זו לבאי כח הצדדים וכן לעותר, באמצעות שב"ס. בד בבד עם חתימת החלטה זו, תפעל לשכתי, להחזיר החומר החסוי לידי בא כח המשיב. בית סוהר / כלאנישואין / חתונהחופשה לאסיר מהכלאמאסר