דוגמא לפסק דין בנושא זכויות פנסיה בעל מניה באגד: כללי פסיקה על דרך הפשרה על פי הקבוע בסעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד- 1984 (להלן - "פסיקה בפשרה") ובעניין תביעה כספית בגין זכויות פנסיוניות נטענות של התובע אצל הנתבעת ועל סך כולל של 2,1507,130 ₪. רקע עובדתי ודיוני התובע היה במועדים ובזמנים הרלוונטיים בעל "מניה" אצל הנתבעת שמכוחה עבד כנהג אוטובוס וזכאי היה לשכר וזכויות סוציאליות. לטענתו, חברותו בנתבעת החלה בשנת 1974 ונמשכה עד לשנת 2008. הנתבעת הנה אגודה שיתופית המנהלת שירותי הסעה והפעלת אוטובוסים להסעת נוסעים (להלן - "אגד"). ביום 10.3.1998 הושעה התובע מעבודתו. על פי הנטען, ביצע התובע כלפי אגד מעשי אי-יושר על דרך של גביית כספים מנוסעים מבלי שהנפיק להם כרטיסי נסיעה. בשל מעשיו הועמד לדין משמעתי פנימי. לאחר כחמש שנות דיונים הורשע ובפסק הדין הומלץ לגורמים המוסמכים באגד על הוצאתו וביטול חברותו. לצד ההליכים המשמעתיים נקט התובע הליך אזרחי כנגד אגד, בבית המשפט המחוזי בחיפה(ת"א 624/01) והגיש תובענה בגדרה עתר לפסילת ההליכים המשמעתיים שננקטו נגדו וכנגד התנהגותה ומחדליה של אגד, בעניינו. ביום 29.5.06 ניתן פסק הדין (כב' השופט יצחק עמית) שדחה את עתירת התובע לביטול ההליכים המשמעתיים והוצאתו מחברותו באגד. ערעור התובע לבית המשפט העליון (ע"א 7162/06) נדחה. יוער, כי במהלך הדיונים בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון עוכבו הליכי ביטול חברותו של התובע באגד, עד ליום 28.4.2008 עת הוצא מאגד על פי החלטת גורמיה המוסמכים. נוכח האמור הוגשה התובענה שלפניי, בעניין "הפגיעות הכלכליות" שנגרמו לתובע בשל התנהלות אגד במהלך תקופת השעייתו בת עשר השנים ומבלי ששולם לו שכר, נוכח האיסור של אגד להמשיך ולאפשר לו לעסוק בעבודתו כנהג ותוך שלילת זכויותיו הסוציאליות. עוד נטען, כי אגד לא אפשרה לתובע לנצל בתקופת השעייתו את ימי החופשה הרבים שצבר ולפיכך נדרש לפדותם תוך חיוב במס. עוד נטען, כי התובע עמד בקריטריונים של גיל וותק אשר זיכו אותו במועד הוצאתו מאגד, וגם במועד שקדם לכך, "בפנסיה תקציבית" ואולם, אגד דחתה את בקשותיו למימוש זכותו מבלי לקיים דיון של ממש בעניינו, זאת על אף שמדובר בשלילת זכויות חוזיות וסוציאליות שלא כדין. התובע הוסיף וטען בדבר זכאותו לפיצויי פרישה על פי מפתח שנקבע בתקנון אגד ולשכר עבודה. עוד נטען, כי עם הוצאתו מאגד זכאי היה לקבל את שווי מנייתו. התובע ערך בסיכומיו חישוב מפורט בדבר רכיבי השכר ובגין פירוט זכויותיו שלטענתו נשללו ממנו, ממועד השעייתו ועד למועד הוצאתו מהאגודה. על פי הנטען, זכאי התובע לתשלום בגין 24 חודשי משכורת, 34 ימי הבראה, הפרשות לקרן השתלמות, ימי חופשה ופדיון ימי החופשה, משכורות י"ג והפרשות לקרן פנסיה וכן בתוספת של הפרשי הצמדה וריבית כחוק. כל הסכומים הנטענים, בניכוי הלוואות שקיבל מאגד וסכומים נוספים שהתובע אינו חולק עליהם, מגיעים לסך כולל של 2,157,130 ₪. יצוין כי התובע עתר, בנוסף, לקבל את הפרשות הנדרשות לקרן הפנסיה עד לגיל פרישה. בכתב הגנתה טענה אגד בתמצית, כי התובע נתפס, בתחילת שנת 1998, מבצע מעשי מרמה ואי יושר חמורים כלפיה, שבגינם הועמד לדין משמעתי והושעה מעבודתו. בסיומם של ההליכים המשמעתיים, שהיו ארוכים ומפורטים, הורשע התובע בפסק דין מנומק של משפט החברים ובהמשך, נערך דיון בפני הגורמים המוסמכים באגד שבסיומו הוחלט על הוצאתו מהאגודה. לטענת הנתבעת, חרף ההליכים המשמעתיים נקט התובע החל משנת 2001, ולמשך שנים ארוכות, בהליכים אזרחיים בבתי המשפט והכל כדי לסכל ולטרפד את זכותה של אגד למצות נגדו את ההליכים הפנימיים כנגדו באגודה ולסיימם. משלא עלה הדבר בידו, הוגשה התובענה שלפניי אף שלטענת אגד אין בה ממש. אגד חולקת על זכאות התובע לזכויות הפנסיוניות הנטענות, בכלל זה פנסיה תקציבית אף שהורשע בביצוע מעשים שביסודם אי-יושר כלפיה. כמו כן, חלקה על זכותו לקבל מלוא שכרו במהלך תקופת השעייתו ובחובתה להמשיך ולשאת בהפרשות עבורו לקרן הגמלאות במהלך אותה תקופה. עוד נטען, כי התובע לא היה זכאי להמשיך ולצבור במהלך תקופת השעייתו ימי חופשה והבראה ולנצל את ימי חופשתו כמו גם לקבל פיצוי פרישה. בהקשר זה הדגישה אגד את המסגרת הנורמטיבית בעניינו של התובע והתקנון הפנימי החל על חבריה שמכוחו לא זכאי התובע, בנסיבות שפורטו, לכספים הנטענים. ממילא, לא עמדה לתובע זכות מוקנית לפרוש לגמלאות מוקדמות, משלא ניתנה לכך הסכמתה, לרבות המשך מימון הפנסיה התקציבית וכל זאת בנסיבות בהן הוצא התובע ונשללה חברותו באגד בשל הרשעתו בביצוע מעשים של אי-יושר. בנסיבות אלה, הדגישה, כי נערכה התחשבנות סופית עם התובע ( מיום 24.5.09) ולאחר ניכויי מס שולם לו הסך של 92,413 ₪.בסיכומיה(פרק ט'), הוסיפה, כי לאחר התאמות, זכאי היה התובע לקבל סך של 337,565 ₪. יחד עם זאת, בהתחשב בחובתו להקטין את נזקו, יש להעמיד את התוספת על סך של 183,965 ₪, בלבד. הדיון בתובענה נדון בפני כב' השופט ענבר ובהמשך הועבר לפניי. הצדדים הגישו את עדויות ראשיות בתצהירים וכן הוגש מסמך המהווה את תמצית המחלוקת ביניהם. הצדדים פנו להליך גישור, אולם בסיומו הודיעו, כי לא הושג הסדר. בדיון מיום 6.5.12 הוצע לצדדים מתכונת לסיום התיק בפשרה במתחם שפורט ועל יסוד הראיות שהוגשו. משלא נסתייע הדבר, נקבע המשך הדיון לשמיעת ראיות. בדיון מיום 6.9.12 חזר בית המשפט והמליץ לצדדים לפסוק בתובענה על דרך הפשרה, ללא נימוקים על יסוד כל המסמכים שלפניו ולאחר שיוגשו סיכומים קצרים, בכתב. לאחר הפסקה, ניתנה הסכמת הצדדים למתכונת המוצעת ובתנאים שפורטו שעיקרם חיוב כספי, בלבד, עד סך של 1,250,000 ₪ בצירוף הוצאות ושכר טרחת עורך דין על פי שיקול דעתו של בית המשפט. הצדדים ביקשו להגיש סיכומים קצרים של טענותיהם ומשאלה הוגשו הובא התיק לפניי למתן פסק דין, בדרך של פשרה, כדלקמן: לאחר שבחנתי את טענות הצדדים כפי שפורטו בכתבי טענותיהם, על נספחיהם, התרשמתי מתצהיריהם וסיכומיהם, שקלתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים, המשפטיים והעובדתיים, הערכתי את הסיכונים והסיכויים של כל אחד מהם (לעניין השיקולים הנוגעים, ראה, בהרחבה, בפסק דיני, בת"א (י-ם) 5437/01 ניסים חנייה נ' ניידות חב"ד להפצת יהדות ארץ הקודש (30.1.2005)), נתתי דעתי לציפיותיהם הסבירות, התחשבתי בשיקולי צדק, הוגנות וסבירות, כמו גם בעצם מתן הסכמתם לפסיקה בפשרה, בתנאים עליהם סוכם, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע, בתוך 30 יום, סך של 850,000 ₪ בנסיבות העניין, משפסק הדין ניתן על דרך הפשרה, ובשים לב לסכום שנפסק, ההליכים שהתקיימו ומורכבות הדיון, הנני מחייב את אגד לשאת במחצית אגרת המשפט ובנוסף, שכר טרחת עורך דין בסכום של 117,000 ₪ פנסיהדיני חברותאגדמניות